שואלת יקרה,

את שואלת כאמא, כבת,

כאשה הרוצה לעשות את הטוב והנכון,

ומתוקף ההתכווננות שלך לרצון ה'- הוא יעזור לך להוציא אותו אל הפועל.

אכן, לא תתכן ציפיה להפנמת גבולות אצל אדם עם הפרעת אישיות.

היחידה שיכולה ליצור את הגבולות זו את.

אגב, בכל קשר את יכולה להיות אחראית רק על החלק שלך, ואין אפשרות לשנות את האחר. כאן האמת הזו בהירה במיוחד.

רק את יודעת מה המחירים שיצירת קשר יוצרת עבורך ועבור משפחתך. ייתכן והמחירים משתנים מתקופה לתקופה, מכיון שהחיים דינאמיים.

המתח מתעורר מתוך בלבול של הגדרת התפקיד. מצד אחד- אם תהיי בת טובה, ילדייך יפגעו. אם תשמרי על ילדייך- אמך עלולה להפגע.

לכן, הדבר הראשון הוא לעשות סדר בדברים.

כפי שהצבת, השאלה היא מול בורא עולם: מה רצונו?

אם תפעלי לפי רצון הבורא, אזי תהיה לך שלווה נפשית גם בפעולותייך, וגם בתוצאות מעשייך.

כצעד ראשון, לפני שכתבתי תשובה לשאלתך פניתי לרב על מנת לברר את חיוב כיבוד ההורים במקרה כמו שלך.

את מוזמנת לעשות זאת עם רב שעליו את סומכת, דמות שתקשיב לכל פרטי האירועים שאת חווה ושאלותייך העולות מתהום ליבך.

כפי שביררתי אני, כיבוד הורים כולל לא לזלזל וכן לספק את צרכיהם עד כמה שניתן.

שימי לב: אין זה אומר לתת להם את כל מבוקשם, אלא להשתדל למלא את צרכיהם.

כעת נברר כיצד תוכלי להלך בין הטיפות ולפעול באופן מותאם ונכון מכל הבחינות:

1. מול עצמך- נשמע שעשית עבודה אינטנסיבית כדי לצאת מהמיצר שבו היית. קודם כל, כל הכבוד על האומץ והנחישות!!! בעזרת השם, כוחותייך ותבונתך יעמדו לך ויעברו הלאה לילדייך, לחוסן ובריאות נפשם.

כיצד ביכלתך להמשיך ולפתח את החוסן האישי שלך? מלבד שיחות טיפוליות, את יכולה להמשיך ולפתח את שלוותך הפנימית בעזרת דמיון מודרך.

שבי או שכבי במקום שקט.

שימי ידיים על הבטן, הרגישי כיצד היא עולה ויורדת עם כל נשימה.

ראי אור עליון אינסופי שנכנס לתוכך מלמעלה, אל הראש, ממלא את כל כולך.

את מוארת, מחוברת, שלווה.

וממשיכה לנשום את האור אל תוכך, בכל נשימה מחדש.

מהתודעה הזו את פועלת את כל פעולותייך ומבצעת את כל מעשייך, אומרת את דברייך.

כשאת מוכנה, הוציאי אויר לאט ופקחי עיניים.

*

ככל שתתרגלי את הדימוי, כך תחושי שהוא נגיש לך ומסייע לך אכן לחיות יותר מתוך עמדה מחוברת, בהירה, אוהבת ויציבה זו.

ישנם עוד דרכים רבים וטובים לשימוש בדמיון מודרך, ואם תרצי אשמח לנסות להפנות אותך למטפלת בתחום.

בסופו של דבר, יותר משמשנה מה תעשי,

יותר חשוב מאיזה מקום בנפשך את פועלת.

2. מול ילדייך ובעלך- אם אני מבינה נכון, אמך נוטה ליצור אוירה שלילית בלשון המעטה. בדרך כלל ילדים סופגים מהוריהם את היכולת לעמוד מול עלבון/חוויה לא נעימה. האם תוכלי להעביר לבנך את תחושת החמלה שנבטה בך? ילדים קולטים מיד את הלך הרוח של ההורה. לכן העבודה שהוזכרה לעיל הינה קריטית גם עבורך וגם לילדים.

אם תרגישי מסוגלת, נסי לחשוב על קשר עם הורדת פרופיל:

– אולי תוכלי להזמין/לבקר את אימך לעיתים מוגדרות מאד (שאת ובעלך מסכמים עליהם יחד) באופן שיש גבולות. למשל: אתם באים לבקר אותה, ויוצאים לאחר זמן קצוב.

את הגבולות לא צריך לצעוק או להציב באופן מזלזל, אלא בצורה נחרצת ומתרצת כך שלא תהיה פגיעה בכבודה. למשל, אתם יכולים לבקר אצלה לזמן שקבעתם ואז לצאת בעזרת תרוץ כגון תור לרופא/שעת שינה וכו'.

– ביכולתך גם לבקר אותה לבדך אם את מרגישה שאין באפשרותך להמתיק את הביקור אצל סבתא.

– אפשר לחשוב על קשר טלפוני (קצוב אף הוא- ושוב, באופן מתרץ ולא מזלזל)

חשוב מבחינת חיוב כבוד הורים לתת מענה לרצון שלה לקשר כלשהו,

וגם כדי שאת תוכלי להביט לאחור ולאשר לעצמך שעשית את הדבר הנכון בכל שלב.

3. מול דרישותיה של אמך – אם יש לה טענות למרות הצורה המכבדת שאת מתנהלת- אין זה מעניין כיבוד הורים, ואינך צריכה להגיב אלא לחזור על דברייך מתוך חמלה ורכות ופשוט לצאת/להמנע בכל דרך של תרוץ ולא בזלזול.

אם דרישותיה עוברות את סף הגבולות שקבעתם- אין צורך להציב אותם בהכרזה מזלזלת כגון: "אנחנו לא באים", אלא לומר בכל דרישה מחדש ש"אין לנו אפשרות להגיע כרגע". שוב- מתוך רוך וחמלה נחושה, לא מתוך כעס.

ייתכן ואם תהיי בקשר אפילו מעט, אך יותר מאשר הנתק המוחלט שקיים, עם גבולות ברורים, היא תתרגל לכך שיש קשר במינון מסוים וייטב לכולכם.

4. אם ממש לא מתאפשר קשר בכלל כרגע, מכל סיבה שהיא, את יכולה לתרץ ש"איש מקצוע אמר שכרגע טוב לנו להיות קצת בנתק". העיקר לא לזלזל ביודעין.

יקרה, למרות שהכאב עצום, חייבת להיות כאן הזדמנות לצמיחה. אם תתבונני תראי למשל, שהנסיבות דורשות ממך לזקק ולדייק את גבולות תפקידך, להעבות את אמונתך בעשיית תפקידך והשלכת יהבך לגבי כל השאר, להגביר את שלוות הנפש שלך בהתמקדות הזו, ולעבד את הגבולות יחד עם שותפך לחיים מתוך התיעצות והחלטה משותפת. בכך תוכלו להיות שם אחד בשביל השניה באופן שמחזק מאד את הקשר ביניכם.

את מעוררת השארה בחתירתך אל איזון תקין וטוב, ובעזרת החונן לאדם דעת תשכילי להשתמש בתבונת הלב שלך.

אני כאן אם תרצי לברר את התלבטויותייך בהמשך,

שפרה

[email protected]