שלום לך איש יקר!
קראתי את דבריך הזועקים והכואבים. מאמציך לעשות טוב במשפחה ולשמור את כל הקצוות מחוברים גם בתנאים בלתי אנושיים, הנם ממש מעוררי השראה. אתה אדם טוב ומיטיב, מגיע ממקום של חיבור, מגיע ממקום של אחדות, ממקום של הרמוניה, ממקום הרוצה לראות את משפחתך חיה בשלום יחד וחבריה תורמים זה לזה. אך למרות מאמציך האדירים לשמור על כך, שוב ושוב אמך מחבלת במאמציך הללו ואף מצליחה להרחיק ממך חלק מבני המשפחה בשל כך. למקרא סיפורך קשה היה לי שלא לחוש כאב לב, יחד עם התפעלות מכך שאתה מנסה שוב ושוב ולא מתייאש.
מעבר לכך שמעריך אותך מאד על התנהלותך, דע לך שלכל אדם, גם זה בעל האישיות החזקה ביותר, יש מאגרים מוגבלים של מקורות אנרגיה. בנפש כמו גם בגוף, האנרגיה הנפשית היא זו המסייעת לנו לפעול ולהתנהל בעולם, וההיקף שלה הוא מוגבל. כמו שבגוף, אם תוציא הרבה אנרגיות על דברים מסוימים לא תישאר אנרגיה לדברים אחרים, כך גם בנפש. נראה כי הסיטואציה מול אמך סוחטת ממך אנרגיה נפשית רבה. אתה איש של חיבורים, ושוב ושוב מאמציה לחבל בקשר שלך ובעיקר של אשתך עם המשפחה, גורמים לך מפח נפש וסוחטים ממך אנרגיה רגשית רבה, שאינה מושקעת בשל כך במקומות אחרים. כשאנו נמצאים בקונפליקט בלתי נפסק ומתאמצים לחפות עליו ולהסתדר אתו, דומה הדבר לרכב שנמצא מרבית הזמן כשדוושת הגז שלו לחוצה על מקסימום. הטורים גבוהים, השקעת האנרגיה מקסימלית, ומהר מאד יגיע רכב זה למצב של קלקול במקרה הטוב, ולשריפת מנוע במקרה הגרוע. כך גם אצלנו כבני אדם. הניסיון הבלתי פוסק להסתדר עם המצב ולהיטיב עם כולם, סוחט ממך אנרגיה רגשית רבה. אנרגיה זו, מעבר לכך שהיא מבוזבזת על מאמצים אלו ואינך משקיע אותה במקומות אחרים יעילים יותר, הרי שהיא גם סוחטת אותך ואת יכולותיך להחזיק מעמד. אדם לא יכול לשמור על רגשותיו בצורה כזו לאורך זמן, וסופו של האיזון הנפשי להתערער.
יתירה מכך. מדבריך נראה כי עשית הכל. דיברת עם האחים, עם אביך, ניסית לדבר עם אמך, אך לאור תפיסותיה ויתכן אף שבהשפעת מחלתה, זה לא עוזר, זה לא יעיל. מעבר לכך, המצב רק הולך ונסוג, והם יותר ויותר מתרחקים ממך בגלל אשתך. לעיתים כשאנו עושים מאמצים גדולים וזה לא הולך, יש זמן שבו עלינו להרפות. להגיד "די" לעצמנו, ולהשלים עם המצב. יתכן שזה המצב שבו אתה נמצא כעת, ועליך להרפות. הבשורה הטובה היא, שלעיתים דווקא כשאנו מרפים, המצב עשוי להתחיל ולהסתדר.
אסור לך לשכוח כי עם כל הכבוד למשפחתך המורחבת ורצונך לחיות בהרמוניה אתם, זוגיותך ומשפחתך המצומצמת הם הדבר החשוב ביותר. במקום שדברים לא מסתדרים יחד, אשתך היא הדבר החשוב ביותר בעבורך ועליך לבחור בה. איתה בעז"ה תחיה עד 120, יחד תנהלו את ביתכם, והיא האדם הקרוב אליך ביותר, למרות אהבתך הגדולה להוריך ולאחיך.
ולכן במקום שעלינו להפסיק להשקיע אנרגיה נפשית שלא עוזרת, לא יעילה והשקעתה המרובה עלולה גם לסכן אותנו בסופו של דבר, התיעדוף שעליך לעשות הוא די ברור. לבחור באשתך ובמשפחתך המצומצמת, ובמקום שאתה לא יכול לשמור על כל המשפחה, לפחות תשמור עליהם. אני יודע שהדברים הללו מצערים אותך. קיווית בכל מאודך כי תוכל לתפוס את החבל בכל צדדיו ולשמור על הרמוניה בכל המשפחה המורחבת, אך משהדבר איננו מסתדר, עליך לשמור מכל משמר את משפחתך המצומצמת, כי היא הדבר החשוב לך מכל.
אז מה לעשות בפועל?
לא ציינת היכן אתם מתגוררים. האם בסמיכות להורים או במקום רחוק. בכל מקרה, ניתוק קשר גם אם זמני, יכול בהחלט לעשות את העבודה. עליכם לעבור להתגורר במקום מרוחק, כזה שלא תפגשו כל הזמן את המשפחה המורחבת. עליכם להמעיט במינון השיחות עם ההורים והאחים. לא חלילה להחרים או לא לדבר בכלל, אפשר להתקשר כל תקופה, לשאול מה נשמע ולשמור על קשר בסיסי כלשהו, אך במרבית הזמן עליך להתנתק. תחיה את חייך בקרב משפחתך המצומצמת. תבסס את הבית, תחזק בתוכו את האהבה והרעות, ומשפחתך המורחבת תראה אותך פחות ותשמע ממך פחות בתקופה הקרובה. דבר זה ייטיב עם תחושותיך הנפשיות, כיוון שלא תיתקל יומיום בדחייה ובאכזבה, הוא יפחית למינימום את הקונפליקט בין אשתך למשפחתך, ובמקביל גם עשוי לעורר אצל משפחתך המורחבת מחשבות שניות בנוגע ליחס שלהם אליך ואל אשתך. כפי שכתבתי לעיל, פעמים רבות דווקא התרחקות מביאה בסופו של דבר להתקרבות. התרחקות שלא נעשית באופן טוטאלי, אתה שומר על קשר כלשהו, לא מחרים, לא מתנתק לחלוטין, אבל גם מתרחק מהחיבור למשפחה שאתה כה רוצה, עשויה לעורר את חלקם למחשבה שניה, ובסופו של דבר אולי יצליחו להשפיע על האם לשנות את דרכיה, והמצב בעתיד יהיה טוב יותר.
יודע שזה לא קל. יודע שזה בניגוד לאינסטינקט הטבעי שלך, אך נראה שבמצב הנוכחי זה הדבר הכי טוב שעליך לעשות. אתה צריך לעשות את זה למען בריאותך, למען הזוגיות הטובה עם אשתך, וגם למען הסיכוי שבעתיד הקשר עם המשפחה יהיה בעז"ה חזק וטוב יותר.
חזק ותתחזק. מחזק את ידיך בדרכך זו, ובעזרת ה' תעשה ותצליח.
בתקווה לבשורות טובות, ואל תהסס לפנות שנית ככל שאתה חש צורך.
דניאל
[email protected]
דלג לתוכן
