The Butterfly Button
השלכות מפטירת אמא

שאלה מקטגוריה:

עודף זמן בזמן הקורונה

שלום!
אני בחורה בת 20 ואיבדתי את אמא שלי לפני כשנתיים-היא נפטרה מחולי ל”ע.
מאז אותו היום נאבד לי הבטחון העצמי שלי לגמרי, זה מתבטא בכך שנהיה לי פתאום מלא גמגומים ולכן אני מדברת כמה שפחות, אני מתביישת נורא, לכן לדוגמא בדיונים בכיתה או בויכוחים אני לא מדברת מילה רק מקשיבה למה שהולך סביב, אני יוצאת בד”כ רק עם בת אחת לדוגמא לקניות כדי שאני לא יצטרך לדבר בפני הרבה אנשים.
יוצא גם שאני פחות מתפללת כי אני נתקעת מלא פעמים באמצע התפילה, וזה נורא מציק.
עכשיו אני מתחילה עבודה חדשה ומרגישה חסרת ביטחון לדבר וליצור קשרים עם האנשים סביבי,מרגישה שגם זה קשור לזה שאיבדתי את אמא.
בחיים לא דיברתי על זה, ועכשיו פעם ראשונה שראיתי שיש אותכם אז אמרתי שיותר קל לכתוב מאשר לדבר.בנוסף אני גם מאוד מופנמת.
מקווה שתעזרו לי
תודה אין עליכם!!!

תשובה:

שלום לך מכל הלב בחורה יקרה מאד!!

ראשית, הרשי לי להביע את תנחומיי הכנים והעמוקים על אובדן אימך היקרה. איבוד הורה תמיד יהיה האירוע הטראומתי ביותר בחיינו כנראה, ובגיל צעיר הקושי גובר שבעתיים!!

חשוב להבין שתהליך עיבוד של אבל לוקח זמן!! והרבה! הוא לא תהליך קווי, מתחילים מאבל גדול ואז לאט לאט יורד. הוא תהליך מעגלי, יש ימים ותקופות וזמנים שהאבל משתלט על כל שדה הראייה סביב חגים, אירועים וכד’ ויש ימים שיש בנו כח להמשיך הלאה…

קודם כל חשוב להבין את זה ולא להיבהל, זה לא אומר שאני לא יציבה או לא ”בסדר”, להיפך, תהליך בריא ומבורך של נפש חיה ופועמת.

לצערי, גם אני עברתי חוויה דומה לפני שנתיים, אמנם בגיל מעט יותר מבוגר, אבל מתחברת לקושי העצום, לתחושת השיתוק שמתבטאת לפעמים בחוסר יכולת לתקשר עם החוץ…

יש פעמים שהרצון היחיד הוא להיכנס מתחת לפוך ועמוק, כי ממילא אף אחד לא יכול להבין אותי, ויש תחושה שיוצאים החוצה ורואים איך כל העולם ממשיך כרגיל, ורק אני שקועה במעמקי הצער והאובדן, התחושה הזו קשה.

ישנם תגובות רבות מאד לאבל ואובדן. גמגום, שיתוק וחוסר ביטחון הוא לגמרי אחד מהם. זה ממש ממש מובן, האובדן יחסית טרי והנפש מוצאת כל מיני דרכים להתמודד.

המלצתי אלייך היא דבר ראשון להשתדל לקבל את עצמך ואת התחושות שלך כמה שפחות בשיפוטיות!

לכבד את הפחד הזה שצף בך, את החרדה, את העצב, כי את- הרופאה הכי טובה של עצמך, שאנחנו מחבקים את עצמנו בחמלה, בהכלה וקבלה מוחלטים, בלי לשפוט ולבקר, זאת הנחמה הכי משמעותית.

נסי לעשות דברים שמחברים אותך ליצר של חיים ועשיה. כושר, בישול, יציאה עם חברות, קריאה, התבודדות, יציאה לטבע. התמקדות בדברים שעושים לך טוב- הם הריפוי וההמשך הטובים ביותר…

לגבי ”פחד הקהל” שאת חשה. נסי להתחיל מדברים קטנים שלא מאיימים עלייך, אולי משיחות קטנות של אחת שתיים, הדרך להתמודד עם חרדה היא להיחשף לגורם של החרדה בצורה הדרגתית ומבוקרת (זה נכון לכל חרדה).

מעבר לזה, ממליצה בחום ממש, במידה ולא עברת עדיין טיפול רגשי. הטיפול עוזר מאד לעבד את חווית האבל בצורה נכונה שתוציא אותך מחוזקת ויציבה, הוא גם מאפשר איוורור של רגשות, התעמקות בהם והבנה אילו רגשות משרתים אותי ואילו פחות,

אם את מרגישה שהמופנמות שלך פוגעת באיכות חיים שלך או בהזדמנויות להתקדם ולהתפתח, אז טיפול טוב יכול לתת מענה מעולה. אפשר גם לשקול טיפול ממוקד חרדה, הוא נקרא C.B.T , הוא יעיל, ממוקד, ובמספר מפגשים לא רב ניתן להשיג תוצאות ממש משמעותיות.

אם תרצי שמות מומלצים של מטפלים, אתן בשמחה!!

המון הצלחה יקרה, ד’ איתך בכל אשר תפני, וגם אמך, אני בטוחה שאם תקשיבי פנימה תוכלי לשמוע אותם שם, מחבקת ומעודדת.

לכל שאלה, אני כאן!!

נועה.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

שופטת את עצמי דרך העיניים של אחרים
אני בחורה בת 21 ואני חושבת שיש לי מלא מעלות הבעיה שלי שאני לא מעריכה את עצמי נכון מאז ומתמיד נתנו לי את ההרגשה שאני לא בסדר וכך אני עד היום חושבת שלילי על עצמי איך אוכל לחיות את החיים שלי דרך העיניים שלי ולא דרך העינים של האחר ואוכל...
אני מיותר בעולם?
נהנתי מאוד לקרוא את תשובותיכם המחכימות והמפורטות ואף למדתי מהן. מציגה את שאלתי בפשטות בלי הקדמות. אני לא רואה את עצמי ייחודית או משמעותית בשום תחום. לא הקמתי משפחה. אין לי הרבה קשרים משמעותיים. העבודה שלי די טכנית. גם בעבודת ה’ אני בינונית. בנוסף יש לי התמודדויות וקשיים (כמו לכולם)....
לצערי נכשלתי פעמיים בטסט ולצערי זה שבר אותי נפשית ועשה לי משבר באמונה
ראשית אני רוצה ממש להודות לכם על האתר המדהים הזה וכן על האפשרות לשאול שאלות באופן אנונימי!! לפני כמה חודשים התחלתי ללמוד נהיגה , ב”ה הלימוד היה מעולה והגעתי למצב שאני רגע לפני טסט וב”ה הייתי מאוד מוכן ואני והמורה שלי היינו בטוחים שאעבור טסט ראשון והאמת שגם אני ממש...
הערכה עצמית נמוכה מסביבה קרובה
אשמח לשתף ויותר מאשמח לתשובה שתיתן לי מעט מנוחה כי אני משקיעה הרבה במציאת פתרון להבין ולעזור לעצמי. מאז שאני ילדה הייתה לי הערכה לא חיובית לגבי עצמי הנובעת מטעויות שעשיתי בילדותי (לא דרמתי) וכתוצאה מאלו הסביבה הקרובה (המשפחה) גרמה לי לחשוב שאולי אני לא הכי.. לא הכי חכמה, לא...
הקמת בית - חוששת שזה גדול עלי.
שלום לאקשיבה היקרים! תודה רבה על האתר המדהים והמחכים. אני בחורה בשידוכים (בת 21) מאד רוצה להתחתן ולהקים בית בעז”ה יתברך העניין הוא שאני מרגישה שזה גדול עלי, בכללי אני מרגישה שהמורכבויות והקשיים שהחיים מזמנים הם אלף מידות מעלי. מעל כוחות הנפש שלי. אני מסתכלת סביבי, רואה חברות ומכרות שבכזה...
תקועה בשידוכים ומסובכת במשפחה והרבה כעסים על העולם
לפני הכל, רוצה להודות לכם על הזמן שאתם מקדישים. אין מילים, לא מובן בכלל. תודה! אז כך, עוברת תקופה ארוכה קשה מאוד. לא רוצה להישמע מתלוננת, אבל כבר אין לי כוחות ולא יודעת לשים את האצבע על הבעיה. אני לא יודעת להגדיר מה הבעיה מרוב בלבול וייאוש. קצת עלי: רווקה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן