שמעון היקר

שלום וברכה.

תודה על פנייתך.

אתה שואל שאלה טובה וחשובה, איפה עובר הגבול בין גאווה שהיא פסולה לבין בטחון עצמי והרגשה טובה? אם גאווה היא מידה מגונה, האם זה בסדר להעצים ולהגדיל את עצמי בעיני עצמי כדי להרגיש טוב? ובכלל, מה ההבדל המעשי בין גאווה לבין בטחון עצמי וחוסן פנימי?

ובכן: אין שום ספק שגאווה היא מידה מגונה שצריך להתרחק ממנה, ועדיין צריך להגדיר מה היא גאווה פסולה ומה היא בטחון עצמי.

באופן כללי ניתן לומר שההגדרה של גאווה היא תחושת גדלות מעל אנשים אחרים, פעמים רבות בלי קשר למציאות. כלומר, האדם הגאה מגדיל את עצמו בעיני עצמו יותר מהסובבים אותו בגלל שהוא תופס את עצמו כבר מעלה. החסרון בזה הוא כפול, ראשית, אם המעלה בה הוא מתהדר אינה קיימת בו, זהו שקר כלפי עצמו וכלפי אחרים. שנית, אם אכן יש בו מעלה שאין באחרים, עדיין אין מקום להתהדר בה מכיוון שכל מעלה היא מתנת שמיים ואין לו חלק בזה כלל. (הדבר משול לאדם ששוכר רכב מהודר ומסתובב איתו ברחבי השכונה כמלך בגדוד. הכל יודעים שהרכב אינו שלו וכי הוא מתהדר בנוצות לא לו.)

גם אם יש לאדם חלק במעלה שהוא אוחז בה, אין מקום להשתמש בזה כדי לעלות על אחרים ולרומם את עצמו על הסביבה. זאת התנהגות מכוערת ושימוש פסול במתנת אלוה.

כל זה נכון בנוגע לגאווה. אולם מה בעניין בטחון עצמי?

כאן צריך להבין את הצד השני של המטבע. הלא מפורש בפסוק בתהילים יְהוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְהוָה עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. כלומר, הקב”ה מתגאה במלכותו. וכאן חשוב להבין, גאוותו של הקב”ה היא בדיוק הצד השני של המטבע מכיוון שהוא באמת נעלה וגבוה, הוא מקור הכל ובו כלולים כל המעלות , ולכן דווקא אצלו האדרת מלכותו בגאות, כלומר בעוצמה נעלה, היא היא מהותו.

ולעניין בטחון עצמי, כל דבר שנכלל בחיזוק עצמי והעצמה הנותנת לאדם תחושה טובה של ערך עצמי – היא רצויה. אין מדובר בהשפלה של אדם אחר על מנת להגדיל את עצמך, אלא בבירור מעמיק של תחושת הערך העצמי האמיתי שלך כאדם, שוה בין שוים, בעל מעלות וחוזקות ונטיות טובות.

חשוב לדעת: אם אדם רוצה להצליח בחיים ולצמוח, הדרך היחידה היא על ידי בירור נכון של תכונותיו האמיתיות. הדבר כולל בין היתר מודעות למגבלות והכרה של החסרונות וההרגלים הפחות טובים, אבל יותר מזה מדובר בבירור והכרה של הכוחות החיוביים והמצמיחים. הסיבה פשוטה: הכרת החסרונות בכוחה לעזור בהימנעות מכישלון ובזהירות מנפילה , לעומת זאת הדרך היחידה לצמוח ולגדול היא בעזרת הכוחות החיוביים. וזו הרי המטרה שלנו בעולם, לגדול ולצמוח ולממש את הפוטנציאל החיובי שניתן לנו. חובה אם כן להכיר בזה ולאמת את זה בבירור וכמובן לחוש תחושה טובה על מנת לצמוח ולגדול באופן חיובי.

בסופו של דבר מדובר גם בשאלה של מינון. בגדול העוגה שהיא חייך, צריכה הרבה סוכר ומעט מלח, כלומר, המון חיזוקים חיוביים ומעט מוסר כליות, זהו המתכון הרצוי.

מובן שאינני מכיר אותך אישית וכדאי לך להצמד לאדם חכם היכול לייעץ לך, בבחינת “עשה לך רב” אולם בגדול זהו המתכון המתאים לדור שלנו.

מה שאנו מוצאים בספרי המוסר הוא אמת לאמיתו וחשוב לזכור את זה, אך יחד עם זה שאלת המינון בדור שלנו היא קצת אחרת וכדי לצמוח ולגדול בשמחה צריך לדעת כמה סוכר וכמה מלח לשים בעוגה.

הנמשל מובן.

בהצלחה בלימודים ובכל העניינים.

יוסי

[email protected]