The Butterfly Button
מתוסכלת מעצמי!!!

שאלה מקטגוריה:

אני מתוסכלת. מתוסכלת מעצמי, מהחיים, מהדת, מהכל.
אני כל הזמן כועסת, כך הזמן בנפילה, בקושי, בכאב.
אני עושה ההפך לגמרי ממה שבת מלך צריכה לעשות. אני מרגישה מרוחקת מהכל. אני מרגישה ויודעת שאני מאכזבת את הקב”ה. אני כל כך מתביישת שאני מתנהגת ככה וכל כך רוצה להיות צדיקה(!), להרגיש באורות, שאני במקום שלם ואמיתי אבל אני כל כך לא שם. רחוקה מזה אלפי שנות אור.
אני יודעת שזה עבודה אבל אני מרגישה שאני נזרקת למים ואני פשוט טובעת. כל שניה ושניה אני מרגישה שאני בניסיון ושאני פשוט לא עומדת בשום ניסיון.
אני רוצה להתחזק, אבל משהו בתוכי כאילו כועס כל כך ולא רוצה את זה אולי אפילו מיואש.
אני פשוט לא מבינה…מאיפה מתחילים? מה הצעד הראשון? אני לא יכולה עם כל החוסר וודאות הזה.
אני מגיעה למצב של שנאה עצמית. אני כולה בת 18 ויש לי כל כך הרבה חששות, ספקות, שאלות עמוקות כל כך.
כל הזמן אני מרגישה צורך לבכות ולפרוק כאב. אני מתפוצצת.
אני מרגישה שלא כל כך מבינים אותי ונותנים לי תשובות שאני לא מצליחה לקבל ולהכיל.
.
אני רוצה שיהיה לי שקט בראש. רוצה להתעסק בדברים אמיתיים ולא בהבלים אבל פשוט לא יודעת מה לעשות.
אני מתחננת שתתנו לי עצה, עזרה או הכוון. משהו להאחז בו.

תשובה:

שלום בחורה מקסימה!

הדבר הראשון שאני רוצה לעשות כשאני קוראת אותך – זה לתת לך חיבוק גדול ואוהב. את מיטיבה לתאר תחושה כל כך מורכבת במילים פשוטות, שממש אפשר להרגיש את סערת הנפש שעוברת עליך.

את מתארת ספקות, שנאה עצמית, חוסר חשק לעשות מה שאת מזהה שנכון לעשות, ומצד שני תשוקה גדולה מאד מאד- ‘להיות צדיקה, לאהוב את הקב”ה וללכת בדרכיו.

ואת מרגישה כל כך רחוקה, כל כך לא שם….

היה מחנך דגול בדור הקודם, קראו לו הרב וולבה. הוא כתב ספר של פרקי הדרכה לבחורים וקרא לו “עלי שור – נסיון להדריך את בן דורנו בכניסתו לעולם התורה ושלבי עלייתו” – הרב וולבה כותב ספר שלם של הליכה עקב בצד אגודל עם כל בחור או בחורה בני עשרה, אשר רוצים לעשות צעדים ולהתקדם בעבודת ה’ שלהם.

אחד הפרקים הראשונים בספר נקרא “ימי האהבה וימי השנאה והיאוש” (פרק חמישי), והוא מסביר שם תיאור די דומה לתיאור שלך. הוא מתאר את תחושת הנדנדה של מצבי רוח, של תחושת המסוגלות לעשות וליצור – מול תחושה של חידלון וחוסר יכולת להרים את עצמי. של אהבה גדולה לחברים ולהתעוררות בתפילה ובלימוד – מול ימים של כבדות בתפילה, ריחוק מחברים, והרגשה של ‘מח סתום’.

הוא כותב ומסביר – ואני ממש ממליצה לך להסתכל בפנים – שתחלופה של מצבי רוח הוא דבר טבעי! וכמו שיש ‘ימי שנאה’ בהם לא מתחשק לעשות כלום ולא יודעים איך לצאת מהם, אז יש ‘ימי אהבה’ בהם העולם מאיר פנים ואנחנו מרגישות תחושה של מסוגלות ויכולת לכבוש את העולם. החכמה היא לדעת ‘לקחת אויר’ בימים הפחות טובים, כדי להישאר עם כח עד שיגיעו ימי האהבה הרצויים.

אז איך עושים את זה? מהו בלון החמצן שיחזיק אותנו גם בימים הפחות טובים שלנו?

  • ההנאה והחידוש: ההנאה היא אחת הדרכים היותר יעילים להגביר את האהבה על השנאה. כל הנאה וכל חידוש ברוחניות מגבירים את האהבה. כל שיר יפה ומלא רגש, כל שיעור שאת יוצאת ושומעת ונהנת ממנו, כל מעשה חסד שאת נהנת ממנו – כל אלה נותנים לנו תוספת להרגשה הטובה ולתשוקה שלנו להתמלא. ההנאה והחידוש יוצרים אצלנו בלב רצון להמשיך אותם. אנחנו אוהבים להיות במקום שטוב לנו. במקום שמעניין אותנו. ולכן ככל שיהיה לנו הנאה מדברים שקשורים לעשית הטוב ולעבודת ה’ כך תהיה לנו תוספת חיזוק להיות יותר זמן בימי האהבה ופחות בימי השנאה. אז למעשה – תמצאי דברים שאת נהנת מהם: שיעור, ערב שירה, התנדבות, לימוד כל שהוא ותתמלאי ממנו. זה כל כך עוזר….
  • לחזק את הדברים שאת טובה בהם: לפעמים אנחנו מסתכלות סביבנו, ואומרות לעצמנו – ‘איך זה שאצלה כל כך מושלם, ורק אני מסתבכת עם עצמי’… והתשובה היא פשוטה: לכל אחת מאיתנו יש דברים אחרים שמפריעים לה. לכל אחת יש התמודדות שונה מול היצר שלה. מול הסביבה הקרובה שלה. והרבה פעמים אני רואה רק את מה שיש לאחרים מול מה שאין לי. זה לא כוחות! אני צריכה להסתכל מה יש לי מול מה שיש לאחרים. התמודדות שלי מול התמודדות של חברתי. ואז נוכל לראות שבסך הכל – אנחנו מתמודדות אותו דבר :)
  • ולכן העצה היא להסתכל לתוך עצמך. לתוך הכישרונות והכוחות שהקב”ה נתן לך. לחזק בעצמך את הדברים הטובים שה’ שולח לך בדרך: משפחה טובה, חברה קרובה, יכולת לימודית, אהבת ישראל, כשרון נגינה ועוד…. כל אלו הם כלי העבודה שלך מול היאוש, העצב וחוסר הכח לעשות…. הם הדברים שה’ נתן לך מראש שיעזרו לך לפרוח ולהיות בימי האהבה יותר מאשר בימי השנאה והיאוש.
  • לא להפסיק לעשות את מה שאת רגילה: החכמה הגדולה היא לשמר את הדברים שכבר אני עושה אותם ולא להזניח אותם, כדי לא להצטרך אח”כ להתחיל מההתחלה… את רגילה ללכת להתנדב – אל תפסיקי. רגילה להתפלל תפילה אחת ביום – אל תורידי אותה. תשמרי על מסגרת של דברים שתשמור עליך. שממנה את לא יוצאת… אבל יותר מכל: הידיעה שההתחלפות של ימי האהבה וימי השנאה הם דבר טבעי – כבר זה מפיג הרבה מן הייאוש והעצבות, עושים שני צעדים קדימה ואחד אחורה, וכל הזמן מטפסים. ככה גדלים!!מחזיקה לך אצבעות בדרך העולה בית קל
  • אודליה
  • [email protected])

 

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך למצוא פרק ב' בלי שישפטו אותי?
התגרשתי לפני חצי שנה מכהן תחת לחץ ממשפחתו שהם שנאו אותי מאוד. התחלתי לשמוע הצעות שידוך אבל כולם פוסלים אותי זה מוריד לי את הביטחון העצמי אני מאוד רוצה להתחתן פעם שנייה ורוצה עוד ילדים יש לי ילדה אחת ושואלים למה התגרשת??? עכשיו לא מסוגלת לספר שעברתי מהגרוש שלי התעללות...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
רוצה להרגיש ראויה בשידוכים גם עם עודף משקל
אני בת 21 ולא מזמן התחלתי שידוכים. תמיד התמודדתי עם דימוי גוף שלילי. בתור ילדה הייתי שמנמנה לא בצורה קיצונית בכלל אבל קצת מעל הממוצע. מאז שאני זוכרת את עצמי זה דבר שמאוד הפריע לי. כבר מגיל צעיר הרגשתי שונה מחברות שלי, כאילו אני פחות שווה וראויה מהם. לאורך השנים...
בדידות גדולה מאז שאני גרוש
מאז שאני מכיר את עצמי, הייתי ילד מאוד ביישן בכיתה, ובישי”ק חשבתי שזה יפסיק, וזה לא הפסיק. וגם הלכתי למישהו, וזה לא ממש עזר לי. וגם הערך העצמי שלי ירד בתקופת הישי”ק. וכשנכנסתי לישי”ג החלטתי, שאני מפסיק להיות ביישן, ולא הצלחתי. אבל ב”ה הערך העצמי שלי דווקא עלה. עכשיו. לפני...
לא מאמין בעצמי ואחרים חושבים שאני מושלם
אני ילד שאומרים עליו שהוא מושלם וזה רק עושה אותי יותר לחוץ ממבחנים ואני לא מאמין בעצמי ועכשיו אני לא יודע אם אני בכלל מתאים לישיבה (טובה ומפורסמת) שהתקבלתי אליה יכול להיות שזה בגלל פנימיה אני לא יודע תעזרו לי
לא מסתדרת עם אנשים
אני מרגישה שיש לי ממש בעיה קשה בתקשורת עם אנשים, עם המעסיקה שלי בעבודה, עם ההורים שלי, עם בעלי, עם חמותי, עם הסובבים אותי, עם כולם… אני כל הזמן נפגעת מכל דבר ומתפרצת חזרה ואז מבקשת סליחה וחוזר שוב פעם, בקושי עם עצמי אני מסתדרת… ברוך השם יש לנו תינוקת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן