דלג לתוכן
שלום אני חייל בן 19.5 ,בהיותי קטן גדלתי בתלמוד תורה ולאחר מכן בישיבה ,והגיע שלב שרציתי להיתגייס .
ברצוני לשאול כמה שאלות, מדוע חרדים על פי רוב מזלזלים (במקרה הטוב ) בחרדיםשמשרתי בצבא ולומדים ליבה .
שהייתתי בתלמוד תורה בקושי למדתי אנגלית ומקצועות חול ,והיום מצטער על כך,אני יודע שהילדים שלי לא ילמדו בתלמוד תורה בעיקבות מה שקרה לי ,לאחרונה היה את כל הסערה עם לפיד על הנושא ואני אישית בעד.האם יש בעיה בזה?
בס"ד
שלום חייל יקר!
ראשית, אני שמח בשבילך שהצלחת לממש את שאיפותיך ולהתגייס לצבא. ניכר שטוב לך במקום שבו אתה נמצא, אתה חש שאתה מצליח לממש את ייעודך ורצונותיך וזהו יתרון גדול על רבים אחרים שטרם הצליחו למצוא את מקומם הראוי.
לגופם של דברים: נושא לימודי הליב"ה עמד במוקד הדיון הציבורי בעת האחרונה. מטבע הדברים כאשר דנים מעל במות ציבוריות ותקשורתיות בנושא כה חשוב ורגיש, הרוחות מתלהטות ולעיתים דברים האמורים להיאמר בנימה רגישה, יוצאים לאויר העולם בנימה פוגענית ונלעגת, ולא באמת משקפים את דעתו של אומרם.
אנסה בשורות הבאות להוריד מעט את הערפל שיצר עשן המאבק ולהביא דברים כהווייתם, כפי שאני רואה אותם, מלב אל לב:
רבים בקהילה החרדית אינם מזלזלים בתכנים של לימודי הליב"ה או באלו שלומדים אותם. חלק מגדולי ישראל בדורות הראשונים וגם בדור האחרון, היו בקיאים בחכמות חיצוניות וחלקם אף בעלי תארים אוניברסיטאיים. "חכמה בגויים תאמין" אינה קלישאה, ובקיאות וידע בחכמות העולם, אינם סותרים ולעיתים אף תומכים בהיות האדם תלמיד חכם מופלג הבקי במכמני התורה. שילוב של תורה ומדע היה בעם ישראל בכל הדורות, ורבים מגדולי ישראל תמכו בהשתלמות תלמידיהם בחכמות כלליות.
הסיפור עם לימודי הליב"ה מתחיל ונגמר בחרדה לדבר החשוב מכל, שימור לימוד התורה בעם ישראל. התורה ניתנה לנו לפני למעלה מ-3300 שנה, מאז לא פסק לימודה בעם ישראל. על פי המסורת העיסוק בתורה הוא התכלית החשובה ביותר עלי אדמות, וגדולי ישראל תמיד חרדו להמשכיותה של התורה מדור לדור. בדור האחרון נוצר מצב שלא היה בדורות קודמים, שחלק גדול מעם ישראל אינו מכיר בערך לימוד התורה ונוטש אותה לטובת רעיה בשדות זרים. שוב לא היה שילוב בין חכמת העמים לחכמת ישראל, ומנהיגי הדור ראו בעיניים כלות כיצד התורה הולכת ומשתכחת מישראל.
ואז, כמו בסיטואציה צבאית כאשר האוייב מתדפק בפתח, קראו גדולי ישראל לכולם לצו 8. כדי שלא תשתכח תורה הורו לכל הגברים הנאמנים לדבר ה', לעזוב את מלאכתם, להקריב את התקדמותם המקצועית ולשבת לעסוק בתורה כדי שלא תשתכח. הייתה זו הוראת שעה שרבים מגדולי ישראל תמכו בה, כאשר בדרך הטבע היה אמור לעבור אך דור או שניים, ולומדי התורה בעם ישראל היו הופכים לזן נכחד ח"ו.
בחסדי השם הטקטיקה אכן עזרה. לומדי התורה לא רק שלא נכחדו אלא הלכו והתרבו. ספסלי בית המדרש התרחבו, ועוד ועוד חלקים של עם ישראל הצטרפו להצלחה המסחררת. עולם התורה בישראל גדל והתרחב, והינו כיום גדול הרבה מעבר למה שהיה בעבר.
וכפי שהוראה זו הייתה תקפה לשעתה, כך כאשר היא השיגה את יעדה "כוחות השוק" מתחילים לעשות את שלהם. החרדה העמוקה מקריסת עולם התורה פחתה, ורבים שוב אינם חוששים שתשתכח תורה מישראל, שכן זהו עולם תורני גדול באיכות ובכמות. משנה לשנה נפתחים עוד ועוד מוסדות המשלבים לימודי תורה עם חכמות חיצוניות, כאשר מי שרוצה לשקוד באהלה של תורה יכול להמשיך ולעשות זאת, ומי שרוצה לטעום טעם תורה ואחר כך לצאת ולהתפרנס, גם הוא יכול לעשות זאת.
לא נכחש שכשם שישנם בקהילה התורנית כוחות פרגמטים מחברים, כך ישנם כוחות המנסים להיאחז בעבר בכל מחיר, לשמר את החומות ואף להגביהן. אלו נלחמים בכל כוחם כנגד הרחבת הלימודים הכלליים, ואינם חוסכים במאמץ כדי לבטל את רוע הגזירה. קצפם של אלו יוצא על כל דבר שרוח "חדשנות" נודפת הימנו, בין אם זה צבא, ישיבה המלמדת לימודים תיכוניים או כל מוסד קהילתי אחר שאינו לרוחם. זו עמדה לגיטימית שלא כל החרדים אוחזים בה, וחשוב לתת לה מקום ולכבד אותה, כל עוד היא נעשית בדרכי נועם ועל פי גדרי ההלכה והחוק. למותר לציין כי אותם יחידים הנוטלים לעצמם שם שמיים ופוגעים בחיילים חרדים, במוסדות המלמדים לימודים כלליים, או סתם כך במי שאינו משתייך לפלג שלהם, ראויים לכל גינוי והינם מחללי שם שמיים ברבים. רבנים ומנהיגי ציבור חרדים חוששים מלהשמיע קול זה פן יבולע להם, אך בחדרי חדרים הם מגנים בכל תוקף מעשים מעין אלו. מרבית הרבנים אינם תומכים באלימות או בתקיפת חיילים חרדים. אין רבנים העומדים מאחורי קמפיין החרד"קים המביש, שאזלת ידה של המשטרה נותנת לו להימשך כל כך הרבה זמן. מי שנכנס בבתיהם של גדולי ישראל שדרכיהם דרכי נועם, שומע דברים חריפים כנגד תופעות אלו, ואולי אכן הגיעה העת שקולות אלו יישמעו גם בפרהסיא.
ידידי החייל, כאשר בחירותיך נעשות על פי התורה ומצוותיה, הרי גם אם אינם מוצאות חן בעיני מישהו מהסובבים אותך, אתה שם שמיים קידשת ותקבל על כך שכר רב. אם הגעת לצבא כדי להתנדב, לעזור, לסייע לעם היושב בציון ולתרום מרוחך וממרצך לאחרים, עליך נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". קידוש השם שאתה עושה בהליכותיך לא יסולה בפז, והוא אף מתייקר בעליבותם של אלו המנסים לפגוע בך. מטבעה של תופעה חדשה שהיא נתקלת תחילה בחומות התנגדות של אלו הפוחדים משינוי, אך אם הנך משוכנע שהאמת אתך, לך איתה והתמד בדרכך.
ועוד דבר: אכן חווית את אי-לימודי החול בבית ספרך כדבר שלילי ומאכזב. אך כיום כדי ללמוד לימודי חול ברמה גבוהה אין צורך לעזוב את תלמוד התורה. ישנם לא מעט מוסדות תורניים ברמה גבוהה המחנכים את תלמידיהם על התורה ועל העבודה. חוויותיך מאי-לימוד האנגלית היו קשות, אך ילדיך אם רק תהיה חפץ בכך, יוכלו ללמוד גם אנגלית וגם תורה יחד. המצב שוב אינו דיכוטומי, ואין צורך להכריע בין לימוד תורה לבין לימוד חכמות חיצוניות. ניתן כיום לשלב שניהם יחד וכמו שאומרת המשנה באבות: "יגיעת שניהם משכחת עוון" (אבות, ב,ב). ב"ה ישנה כיום תנועה גדולה של לומדי תורה המתארגנים להקנות לילדיהם ידע בסיסי בחכמות חיצוניות, והדבר אינו פוגע ברמתם הרוחנית. אם הנך מעוניין להישאר קרוב להקב"ה ויחד עם זאת להשתלב בעולם, הצטרף לתנועה זו ההולכת וגדלה.
בברכת הצלחה רבה בהמשך הדרך
דניאל
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
