שואל יקר,

לפי גילך הצעיר אני משער שאתה בשלב שבו עדיין לא מדובר בנפקא מינא למעשה מיידית, ועל כן יפה מאוד שאתה מתעניין בנושא כל כך חשוב, שבשנים הקרובות יהיה קריטי לחייך, ומכין את עצמך לכך. “מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת” ומי שמכין את עצמו רוחנית ונפשית לחיי נישואין, ניתן להניח שנישואיו יהיו טובים יותר.

אני יכול לפתוח כאן בדרשה ארוכה ומלאת ציטוטים על מעלת האישה, על החובה לכבדה, על מקומה המרכזי בביתו ובחייו של האדם וכו’ וכו’. אך אני בטוח שבחיפוש קל תוכל למצוא את הדברים בעצמך (אוסף קטן תוכל למצוא כאן: http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:xSWO6pQ325QJ:cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/7DE8BFB7-F0BC-4D05-AB16-05E8BEC525B6/62449/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25AA%25D7%259B%25D7%2591%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2594%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2594%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2593%25D7%2599%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A2%25D7%259C.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il)

ועל כן חשוב לי שתבין עד כמה עמוקה ושורשית חובת הכבוד של איש לאישתו, ועד כמה היא מקיפה את עולמו כיהודי.

מצוות “ואהבת לרעך כמוך” כידוע (ירושלמי נדרים, ד) הינה כלל גדול בתורה, כלומר החובה היא לשאוף לאהוב את רעי בדיוק כפי שאני אוהב את עצמי. זוהי מדרגה עליונה וקשה ביותר, ועל כן באה לידי ביטוי קודם כל בשלילה: מה ששנוי עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.), וזוהי תמצית כל התורה כולה. ואם כן ראשית לכל החובה לכבד את אישתך היא כ”רעך”.

אך אם יכולנו לחשוב שהתורה אינה יכולה לצוות על אדם להתנהג עם אחר טוב יותר מאשר הוא נוהג עם עצמו, אשתו היא חריגה בעניין זה: “צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו” (רמב”ם, אישות, טו,יט). יש לאדם אחריות לקשר, הוא חייב לטפח, לגדל ולרומם את מי שקשרה את גורלה בחייו, ומחוייבות זו דורשת ממנו, לא רק להתייחס לכך כמובן מאליו כפי שאתה מתייחס לעצמך, אלא לתת לכך עדיפות, אף יותר ממה שאתה נותן לעצמך.

זה הבסיס בו מחוייב על יהודי. חובה הלכתית, ברורה וחד משמעית.

אלא שאישתך אינה רק יהודיה פשוטה, ואינה רק מישהי שקשורה עמך באחריות משותפת, היא גם “חברתך ואשת בריתך” (מלאכי ב). הברית הטהורה והקדושה שבין איש לאישתו, זו המשמשת משל ליחסים בין הקב”ה לעם ישראל (בשיר השירים), זו המופיעה במקום הקדוש ביותר מעל לוחות הברית (הכרובים), היא שיא האנושיות, היהודיות, התורניות.

הבריאה של הקב”ה נקראת טוב. “וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד”. והמצב ההפוך לבריאה, לרצון השם, הוא ה”לא טוב”, “לא טוב היות האדם לבדו”.

ועל כן לשאלתך, ההערצה, האהבה והאחוה שגבר צריך לנהוג באישתו היא בדיוק נגזרת ונובעת מההבנה הזו. מההבנה שהיא מקור הטוב בחייו, שבלעדיה שרוי הוא בלא שמחה בלא ברכה ובלא טובה, מההבנה שאם יש מקום שבו עליו לבטא את כל התכונות הטובות שאיתם נולד, זה המקום!

לבנות ביחד עם ה”עזר כנגדו” בית מלא שמחה וברכה, בית של אהבה אחוה שלום ורעות.

וא”כ לסיכום, שלוש קומות יש בכבוד של איש לאישתו: כ”רעך” הקרוב שעליו ל”אוהבה כגופו”. כמישהי שקשרה את גורלה בגורלו ועל כן “מכבדה יותר מגופו”, וכחברתו ואשת בריתו אשר אין סוף לטוב וליחס ההדדי הנפלא המחוייב מכך.

אני מאחל לך, שכאשר בעזרת ה’ תמצא את המיועדת, תראו את שלושת הקומות האלה כבסיס לחייכם הזוגיים, ותראו ביחד רק אושר ושמחה.

אשמח לדעת אם תשובתי ענתה על שאלתך, ואתה כמובן מוזמן לשאול שוב,

מיכאל

Mn1405@gmail.com