שלום וברכה הורים יקרים

קראתי בעיון את שאלתכם. שאלה קשה. דיני נפשות. כל האפשרויות כאן גרועות, והשאלה איזה אלטרנטיבה פחות מסוכנת.

הכי קל בעולם לומר סיסמאות של כמה חשוב לשכנע, כמה חשוב להתפלל על זה, כמה חשוב לקבל על עצמכם קבלות או לתרום לצדקה עבור הצלחתו.

אבל אחרי כל ההשתדלויות העקיפות, הרוחניות והמעשיות, יש כאן ילד שכרגע יושב בבית ומחכה לשמוע מה החלטתם, ואי אפשר להתחמק מהשאלה הקשה..

אם הוא היה מתייעץ איתי, דוקא היה לי מה לומר לו.

הייתי מסביר לו שגם שם, לא מדובר בקייטנה, שכל היום רק רואים שם סרטים ונהנים. גם שם יש צורך להשקיע, גם שם מאד מקפידים על דברים מסוימים.

הם גם דתיים, רק בדת אחרת, ולכן אתה מחליף פרה בחמור, נכנס לחברה שאתה לא מכיר בה את כל הסלנג, הניואנסים, חסר לך המון ידע כדי להצליח שם, אתה שם תהיה העולה החדש המוזר,

שמנסה להיות מגניב אבל לא תמיד יוצא לו. באמת שלא כדאי לך.

אה, ועוד משהו, ועל הדרך אתה מסכן ומחריב את הרוחניות שלך… זה מה שהייתי אומר לו.

אבל הוא לא מתייעץ. הוא נער צעיר שרוצה חיים קלים ובגלל כמה חברים, נראה שהוא ננעל….

מצד שני, איך אפשר לאפשר דבר כזה, קשר יומיומי בכתה מעורבת, תכנים בעייתיים, אוירה פרוצה, בלי שבת, בלי צניעות, ברור שזה ענין של זמן עד שהוא יישר קו עם שאר הכיתה…

מצד שלישי כרגע הוא ברחוב, שם יש יותר מצבי סיכון…וכל רגע הוא עלול להכיר את האלכוהול או הסמים, ואז זה מדרון חלקלק.

בעיה. בעיה אמיתית.

בגלל שבלי הרצון שלו אי אפשר לעשות שום דבר בכח, ובגלל שהרחוב זה הכי מסוכן, אולי כדאי לומר לו משהו בסגנון של: "אתה ילד גדול וזה החיים שלך.

רק בוא נראה עוד כמה מקומות ובסוף נחליט".

בררו על עוד כמה אלטרנטיבות, ולכו לבדוק אותם. מקומות של נערים בסיכון, מקומות עם פנימיה וחוויות, מקומות מגוונים. גם המקום שהוא הציע.

אולי הוא יסתנוור מאחד המקומות הדתיים: הבריכה או החדר כושר, הסוסים או הצוות, איזה חבר מעניין או משהו קטן צדדי אחר.

לכו, סיירו, תחליטו שלא מחליטים רק רואים, ובסוף שבו במסעדה, ואחרי שתשבעו, תעשו טבלה עם יתרונות וחסרונות לכל מקום.

אולי הוא יעשה חשבון שבעצם לא כזה גרוע במקום הנוכחי שלו, וממש כמו הכלבלב פלוטו (מקיבוץ מגידו), הוא יבין שהכי טוב לו איפה שהוא עכשיו.

ואולי לא, ואז לא נראה לי שיש לכם הרבה ברירה.

הייתי לוקח אותו לשיחה עם המנהל גם במקום החדש. אבל הייתי מכין מראש את המנהל, שהבחור מפנטז על מסגרת קלילה. חשוב שידע מראש שפה צריך להשקיע, ושיש לו חוסרים להשלים, ושזו לא קייטנה. אולי שיחה כזו ממנהל הבית ספר קצת תבהיל אותו, אולי זה מה שיגרום לו לחשוב פעמיים.

אם הוא נעול בדעתו, אז כל זה לא יעזור. אבל אם בהמשך יהיו חיכוכים, עם הצוות, עם התלמידים, עם החברים שהביאו אותו לשם, אז, התמיכה שלכם, תאפשר לו להודות ואז ללכת על האפשרות השניה ברשימה, ולא למסור נפש בעקשנות על התיכון.

לצערי אין כאן תשובה לתרופת פלא שתסדר את הכל. נראה שיש עוד מסע לפניכם, אבל הכי חשוב במסע הזה שהילד ירגיש שאתם לטובתו, אוהבים ומקבלים, מאמינים וגאים, וזה מה שיתן לו את הכח לעשות בחירות טובות יותר….

ולסיום, כדאי גם לבקש ברכה מרב גדול שאתם בקשר איתו. הנוטל עצה מן החכמים אינו נכשל, והעובדה שרב ישמע את מורכבות המצב ויברך מכל הלב, בטח תועיל לבחור להתפכח ולעשות חשבונות מתאימים …

אני מאחל ומתפלל שהקבה ינחה אתכם למקום המתאים ביותר לעזור לו…

דן