The Butterfly Button
הבן שלי רוצה להתגייס!

שאלה מקטגוריה:

למה חרדים לא עושים צבא

לא יודע איך לאכול את זה. הבן שלי הגיע לארץ ללמוד בישיבה וכעת הוא עובד על קבלת אזרחות ישראלית בשביל להתגייס לצה”ל. הוא טוען שהרב שלו אישר לו את זה אך יחד עם זאת ובאותה נשימה הוא גם מסביר שמלכתחילה הרב שלו התנגד למהלך אך בסוף הוא השתכנע. לדעתו זה יעזור לו מבחינה רגשית ומבחינה ללמוד משמעת עצמית ועוד.
הילד משוכנע שזה יעשה לו טוב, מתעקש ולא מוכן לשמוע דעה אחרת בנושא. עושה רושם שהוא עשה גם שיעורי בית. עבודת מחקר עמוקה ורצינית בנושא. הוא לא רוצה את הנחל החרדי כי “זה מיועד שחרדים שהתקלקלו”. הוא הולך לכיוון של חרד”לים. (“יש שם גם חילוניים אבל האווירה היא לא של פריקת עול. הד”לים שם שומרים תו”מ”) הוא אפילו שאל אותי האם יש לי בעיה עם זה כשהוא מדגיש שהתשובה שלי לא תשנה את דעתו והוא בכל מקרה הולך על זה אלא שהוא רוצה לדעת איך אני מרגיש בנושא. אני אגב לא הסברתי לו על הבעיתיות שבדבר (הוא יודע כבר, וכשם שמצווה לומר דבר הנשמע וכו’) אלא רק אמרתי לו שככל שזה נעשה אחרי התייעצות וע”פ דעת תורה זה “בסדר”. למרות שלא התרשמתי שכך הם פני הדברים. הרושם שלי היה שהוא אכן שאל אבל רק בשביל לשמוע תשובה חיובית. (הרב השתכנע) יצויין כי הבן הזה באופן ספציפי כבר שנים שלא “הלך בתלם”, לפני שהוא נסע לארץ והלך לישיבה הוא היה תקופה בלי שום מסגרת. בלי תפילות. בלי כלום. ער כל הלילה עם סרטים והולך לישון בבוקר לפני התפילה וישן עד לאחר חצות היום. לפני השקיעה היה מניח תפילין כמה דקות בשביל לצאת יד”ח. כשהוא התחיל לדבר על ללכת לישיבה “נדלקתי” אלא שתקופה קצרה אחרי זה הוא התחיל לדבר על הנושא של אזרחות ושירות. אין לי מושג האם מלכתחילה הוא אכן רצה ללמוד אלא שמשהו עמד בדרכו והוא שינה את דעתו או שכבר על היום הראשון זה היה תרגיל. בכל מקרה אין לי שום מושג איך אני מתמודד עם זה. גם מבחינת השקפה ו-כן, גם מבחינת ה”מה יאמרו”. ואפילו מבחינת השידוכים. ומי יודע? הוא הוא יחזור הביתה עם כיפה סרוגה? ואולי בלי? מה אני עושה עם זה? מצד אחד אסור שישמע בשום פנים ואופן שאני נגד זה כיון שזה יגרום לו להרגשה זועתית. אך מצד שני אסור גם שיעלה על דעתו שאני בעד זה. מעבר לשקר שבדבר. זה גם עלול להיות פתח. ואני אובד עצות.

תשובה:

שלום לך,

קשה להורים כאשר הילד לא הולך בדרכם. אין דבר טבעי מכך שהורה חפץ שילדיו ימשיכו את דרכו, וכאשר הילד בוחר בדרך שונה, עומד ההורה בפני אכזבה שמהולה לעיתים גם ברגשי כשלון ואשמה. לאכזבה הזו מצטרפת גם בושה ואי נעימות מול החברה, ואף חששות אמיתיים להשפעה שעשויה להיות לכך על המשפחה.

ואחרי שאמרתי את הדברים המובנים מאליהם הללו, הרי שאין לנו באמת יותר מדי מה לעשות בעניין. בעודם צעירים יש לנו הכוח, הזכות והחובה, לנתב את ילדינו באורחות חיים שאנו מאמינים בהם, אולם כאשר הם גדלים והופכים לבני אדם עצמאיים, אין לנו באמת שליטה עליהם. לעיתים ילדים אכן לא פוסעים בעקבות הוריהם כתוצאה מטעויות חינוכיות קשות של ההורים, אבל בדרך כלל זה לא קשור להורים. הורים יכולים לגדל ארבעה עשר ילדים, ושניים מהם יבחרו בדרך אחרת למרות שגדלו באותו בית ותחת אותו חינוך כמו אחיהם. הקב”ה ברא את האדם בצלם אלוקים עם כוח הבחירה וילדים בוחרים לעיתים אחרת מאשר ההורים. יש פה גם שיעור בענווה כאשר אנו מגלים שגם בדברים חשובים בחיינו אין לנו שליטה.

אז מה עושים? איך מתמודדים עם הסיטואציה הזו שנכפתה עליך?

ראשית, קשה לי להסכים עם משהו שכתבת. אתה מרגיש שאסור שהבן שלך ישמע ממך שאתה מתנגד לדרך בה הוא הולך, מכיוון שזה יגרום לו ל”הרגשה זוועתית”. אינני סבור שזה נכון עבורך, אינני סבור שזה מה שהבן שלך רוצה וצריך, וזה גם לא יתרום ליחסים ביניכם. אם תתחיל “ללכת על ביצים” ולהיזהר בכל מילה שאתה אומר מחשש שהיא תפגע בבן שלך, אתה מניח את רגליך בסד שלא יניח לך להתנהל כפי שצריך. כל הזמן לחשוש ולפחד? אתה תמצא את עצמך נמנע מלדבר אתו, ותאבד את ההתנהלות הטבעית והבריאה שלך עם בנך. גם הבן שלך איננו טיפש, והוא יודע שדרכו החדשה איננה לרוחך גם אם תגזור על עצמך שתיקה, והקשר ביניכם יתנהל כאשר רובצת עליו עננה וכולם יודעים על ה”פיל שבחדר” אבל נמנעים מלדבר עליו. זה יוצר מתח ומונע קשר בריא. מעבר לכך זה גם התפקיד שלך כאבא לכוון ולנסות להשפיע על הבן שלך. אתה כותב אפילו שהבן שלך עצמו מבקש לשמוע את דעתך. הוא אמנם אומר שהוא כנראה ימשיך בדרכו בין כך ובין כך, אבל הוא רוצה לדעת איפה אתה עומד ומה היחס שלך לעניין.

אתה צריך להתנהל בפתיחות ובכנות. זכותך וחובתך לומר לבן שלך שדרכו איננה לרוחך ולהסביר לו גם למה. לא מתוך כעס, לא מתוך זלזול, לא בגלל שזה פוגע בך, לא בגלל שאהבתך תלויה בדבר, אלא בגלל שזה לא נכון עבורו ובגלל שאכפת לך ממנו. עם זאת, חשוב שהעיסוק בנושא לא יהפוך לריטואל של וויכוחים בכל פעם שאתם נפגשים, אלא להמעיט מאד בעיסוק בנושא ולדבר עליו כמה שפחות, הן בגלל חוסר התועלת שבדבר, הן מצד פוטנציאל החיכוך, הן מצד אוירה לא נעימה שהדבר עלול ליצור, והן על מנת לא להמאיס עליו את הנוכחות בבית ואת חברת בני המשפחה. אבל אם וכאשר שיחה מגיעה באופן טבעי לנושא הזה לא צריך לברוח ממנו כמו מאש. מותר וראוי ומצופה לדבר עליו בטבעיות מתוך כבוד ואהבה.

ועוד שתי הערות:

העלית את הנושא של “מה יאמרו”, וזה הכי נורמלי בעולם לחשוש מכך. אנו חלק מחברה ומעבר לאי נעימות יש גם חששות אמיתיים כמו לגבי שידוכים, כפי שהעלית. כלל גדול ביחסים חברתיים הוא שבדרך כלל החברה תתייחס אליך כפי שאתה מתייחס לעצמך. אם אתה תרגיש בושה ותחוש שערכך ירד בעקבות מה שבנך עושה, גם החברה סביבך יחושו כך. אם מצד שני תמצא את העוז והתעצומות לחזק אצלך את ההבנה שמה שהבן שלך עושה לא קשור אל שאר המשפחה ושזה לא אמור להשפיע עליכם, כך ייתפס הדבר גם בעיני אחרים. החשיבות של תפיסת הערך העצמי שלך איננה חשובה רק כלפי חוץ, אלא גם בתוך המשפחה פנימה. אם הילדים האחרים יראו שאתה מתמודד עם הנושא מתוך בטחון ושקט נפשי, גם הם יפנימו שמה שאחיהם עשה לא פוגע בהם וכי הם יכולים להמשיך בדרכם/דרכך השקט ובבטח.

והערה נוספת – האם אתה כל כך בטוח שבנך עושה צעד שגוי? אתה מתאר בחור שאיננו הולך בתלם, מכלה את זמנו בראיית סרטים, ומסתובב ללא מטרה. יש סיכוי לא רע שהשירות הצבאי בחברת בני ישיבות דתיים לאומיים ייטיב אתו. הוא ילמד משמעת עצמית, ילמד שהוא מסוגל ליותר ממה שהוא חושב ויראה אנשים שמקפידים על קיום מצוות גם בתנאים קשים. הוא לא יהיה הראשון שיצא נשכר מבחירה בדרך זו. קיימים גם סיכונים ולכתחילה לא היית בוחר עבורו בדרך זו, אולם במצב הנתון הייתי מציע לך לחפש את הטוב במצב, ולפעמים זו עשויה גם להיות נבואה המגשימה את עצמה.

גם אם בנך לא ילך בדיוק בדרכך, יש לדעתי סיכוי לא רע שבעוד כמה שנים תסתכלו יחד אחורה ותראו שמה’ יצא הדבר ושהמהלך הזה היטיב אתו ושהוא עוד ירווה אתכם המון נחת בעז”ה.

בהצלחה,

גרשון

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. היי אני רק רוצה להגיד שכולם היו רוצים שהילדים שלהם ילכו בדרכם אבל לא תמיד זה מה שטוב לילד כרגע וזה יכול להכביד ולהעיק עליו,
    זה לדעתי משמעותי לעשות שירות צבאי, לתרום, להוכיר תודה למדינה,
    הוא יכול להיות יצא מהדת בצבא אבל יכול להיות שיבין שהוא רוצה לחזור לדת וגם אם לא לא משנה מה קורה אל תתרחקו ממנו בתור ההורים שלו תשרו על קשר איתו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חייבים לבחור זרם מסויים?
שלום לכם ותודה רבה על ההיענות העמוקה והרחבה, לפני פחות משנה זכיתי תודה להשם, לחזור בתשובה כשאני לוחם בצבא. כיום עדיין משרת ובעזרת השם כשאסיים השנה אני רוצה להיכנס לישיבה וללמוד תורה באופן מסודר וביישוב הדעת ולהקים בית יהודי כשר ולעסוק וללמוד תורה כמה שרק אפשר. מרגיש לי שאם אני...
המתקפות על החרדים -איך להתייחס לזה?
בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, אני חש כי הציבור החילוני פשוט מתקיף אותנו בצורה בלתי נתפסת ממש. לא מתכוון לכולם חלילה, אבל כל ההפגנות בקפלן, מה שקרה בתפילה ביום כיפורים, מה שקורה עכשיו עם הגיוס, הקמפיינים הפוגעניים בבחירות לעיריות וכו’. בעינים שלי הקטן, החילונים אינם רואים שככל שהם מגדילים...
הבן הנשוי לא רוצה בקשר איתנו
הבן הנשוי שלנו בתקופה האחרונה הפסיק קשר איתנו ההורים נשוי כבר 3 שנים ומתחילת הנישואין התגלו קשיים עם כלתנו כשנולדה להם בת לא ניתנה לנו ההרגשה לגישה חופשית לנכדה- תמיד הגבילה אותנו אם זה בשעות ביקור וגם כשהיינו מגיעים היו התניות של זמן איכות איתו כי היא צריכה לישון (באמצע...
בן ה-8 שלנו משקר
בני הבכור בן 8, פעמים רבות משקר עלינו ההורים. כבר תקופה ארוכה שאנחנו לא יודעים מה לעשות ואיך להגיב. כמו כן הוא תמיד דואג להוציא את עצמו “נקי” מכל מריבה שהייתה בכיתה וכד’. מספר לנו שהוא לא אשם והילדים התחילו איתו ולא הוא. שהחבר דיבר איתו ולא הוא דיבר. מורים...
איך לבנות חוסן נפשי לילדים שלי?
תודה רבה על אתר נפלא! אני בת 43 אמא למשפחה ברוכה בטווח גילאים 22-4 שנים. בעקבות קריאת כתבה בשולחן שבת באחד מעלוני פ”ש על תפקידנו ותיפקודינו בפועל כהורים התפתח דיון משפחתי על כך. בכתבה הועלו מספר פרמטרים לבחינת תפקודנו כהורים. אחד מהם היה בנית החוסן הנפשי של הילדים ותפקידנו כהורים...
למה אנחנו לא עושים שירות לאומי?
יש לי ענין שמאוד מאוד קשה לי איתו כבר הרבה זמן, ועדיין לא קיבלתי תשובה שתספק אותי, אני בת 19.5 בלימודי ה ו בסמינר, ואני לא מבינה, למה אנחנו החרדים/ דתיים לא עושים שירות לאומי? אני מבינה את המורכבות שיש בצבא וזה ברור ומובן, אבל מה הבעיה עם שירות לאומי?...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן