שואלת יקרה,

קראתי את מכתבך בעיון גדול לפני שראיתי בת כמה את. לאחר שקראתי את מכתבך, הסתכלתי בגיל, ואני חייבת לאמר לך שאת מפעימה. הייתי בטוחה שאת הרבה יותר מבוגרת מגילך. אני סבורה שאת בחורה בוגרת, מלאת תבונה, בעלת רמת חשיבה והבעה גבוהים, ונראה לי שצריך הרבה אומץ להרגיש ולכתוב את המכתב באופן שבו כתבת אותו.

את מספרת על שידוך. כבר בשורות הראשונות נשמע שהקשר עמוק, עשר פגישות עם הרבה התכתבויות ושיחות בין לבין זה מאד רציני. בכלל, להתכתבויות יש נטיה להעמיק ולחזק את הקשר מאד, ולפעמים יש להן השפעה על הרגשות והתחושות באופן חזק הרבה יותר משיחות פנים אל פנים.

את מספרת שהבחור שיתף אותך שיש לו נטיה לחקור ולבדוק את הדת. את קוראת למסע ולחיפוש שלו ‘נושא בעייתי’, ‘שטות’, ‘צורה קצת מעוותת’ ו’צורה קצת משונה’, ניכר שזו לא הדרך שאת גדלת בה או שהורייך רואים אותה כדרך הישר. אך במקביל את סבורה שזה תוצאה מכוויות מהמערכת, מן דרך התמודדות כזו שתחלוף כשהוא ימצא את מקומו.

את לא מספרת על הרגשות שלך כלפי הבחור, אך נשמע שאת מבינה לליבו, דנה אותו לזכות, רואה בו הרבה טוב וחיובי, ושהיית רוצה להמשיך להיפגש איתו למרות הנושא הבעייתי.

את מבקשת מההורים שלך לעשות כל מאמץ כדי להבין שהכל בסדר, וגם כשהרב אומר שיש פה טעם לפגם, וחשש שהבחור מידי עצמאי בדעותיו, את עדיין לא שקטה. ההורים שלך נוסעים לגדולי הדור, ועדיין משהו אצלך לא רגוע.

נראה שפתאום גם את רוצה לחקור ולגלות ולהחליט בעצמך מה לעשות.. הרי כבר תקופה שאת בשידוך וקשר רציני ועמוק עם בחור שכל מהותו היא חקירה עצמית, עצמאות גדולה ובירור עצמי של כל החלטה- ופתאום את מוצאת את עצמך נדרשת לקבל החלטה שאותה החליטו המבוגרים והרבנים בחייך ללא שיש לך אפשרות להגיע למסקנה בעצמך על ידי חקירה עצמית שלך.

זו סיטואציה קשה.

ללא ספק הקשר שלך עם הבחור הזה הביא אותך לתהליך מעניין, כי לכל קשר יש השפעה עלינו. את היית בקשר משמעותי מאד עם בחור שחשף בפנייך דרך חיים שהיתה זרה לך ואפילו מעוותת בעינייך עד שפגשת אותו. אך ככל הנראה יש לבחור עוד הרבה דברים שמצאו חן בעינייך, ואת מצאת את עצמך מתחברת אליו. ובחיבור בינכם את מוצאת את עצמך מקבלת ומכילה את סגנון החיים החוקר והלא מקובל שלו (למרות שברור לך שזה ישתנה בהמשך). איך זה השפיע עלייך?

אני קוראת במכתב שלך שאת ממש קרועה. את קרועה בין הדרך הרגילה של הורייך בה כשיש בעיה רוחנית הם ‘מורידים’ את השידוך מייד או שואלים רב, לבין הדרך הנוספת שהכרת לאחרונה- ‘חוקר דת’. את קרועה- מצד אחד כמו שאת רגילה, את פונה להורייך לדעתם, וכשהם מתלבטים את מפנה אותם לרבנים, מומחים והתייעצויות. ומצד שני את מתעקשת על משהו, לא מוותרת גם כשהרב אומר שזה לא חיובי בכלל ושהוא עלול לפרוץ גבולות ולטעות כי הוא סומך יותר מידי על עצמו. והנה, האם את פתאום מתנהגת כמעט כמוהו? רוצה לסמוך רק על עצמך אפילו כשגדולי הדור מצביעים על כך שזו אולי בעיה גדולה מאד. האם את לא מוכנה בתוכך לקבל החלטה רק כי כך ה’מבוגרים’ החליטו, ואת רוצה לקבל החלטה עצמאית שלך על ידי בירור עצמי שלך?

אם אני מכוונת נכון, שאלתך מצביעה על כך שאת מוצאת את עצמך מתנהלת קצת בסגנון שהבחור הזה הביא לתוך חייך, פחות רוצה לקבל את דעתם של הורייך. בואי תנהגי בזהירות. עכשיו הזמן לשאול את עצמך אם את רוצה להמשיך להתנהל כך. אך הרבה יותר חשוב מכך, את צריכה לברר את הגבולות שלך, ועד היכן תקחי את זה. האם תלכי נגד גדולי ישראל? האם תעשי דברים נגד רצון הורייך?

את כותבת שאת לא רוצה שיקבלו עבורך החלטות. אך זה לא שחור לבן, חשוב מאד לגבש החלטות ודעות משל עצמך, אך עדיין חשוב מאד, ואף נדרש להקשיב ולשמוע את קולם של אנשים חכמים, אוהבים, מנוסים ובעלי דעה מסביבך.

וזה הזמן גם לבדוק את הבחור הזה בעיניים נקיות שלך. לחקור ולגלות זה חשוב, אך את צריכה לראות אם יש לו את היכולת הזו- לשים גבול ולדעת להקשיב לקולם של אחרים ולא לסמוך רק על עצמו, אחרת זה מסוכן. תדייקי עם עצמך את היכולות שלו- אם הוא יודע את הערך של המבוגרים המנוסים סביבו, ולא להחשיב רק את דעת עצמו ככל יודע. נשמע שהרב חשב שלא כך, אך את יכולה לבדוק בעצמך כי את הכרת אותו היטב. לסמוך על אחרים, ולהיות בעל אמון באנשים זו מידה מאד חשובה בקשרים וביכולת של אדם להתמודד עם קשיים בבריאות נפש. שאלי את עצמך – האם הוא אדם מקבל? האם יש מקום לקול שלך בתוך השיח שלכם, והוא קשוב ויודע גם להודות בטעות? האם יש מקומות בהם הוא גם עניו ומכיר את מקומו? מה את מרגישה כלפיו? האם יש תחושה של חשש להביע דעה, או להתנגד למה שהוא אומר? איך הוא מגיב לצורת החשיבה שלך- האם הוא מעריך או מזלזל? האם בדיונים בינכם הוא יכול לקבל גם את דעתך?

נסי לברר עם עצמך מה יקרה אם הוא לא ישתנה, ורוח השטות הזו והצורה שבה הוא מקבל החלטות לא תעבור אלא תתגבר- כיצד תרגישי אז?

אני לא אוכל להדריך אותך איזו החלטה לקבל, אך אני מקווה שעשיתי קצת סדר בדברים.

ויש לי עצה קטנה, מצבים רבים נראים לנו שחור לבן וקיצוניים כי אנחנו בתוך הסיטואציה. לקיחת זמן נותנת לנו אפשרות להתרחק מהסיטואציה ולפעמים לראות דברים בצורה בהירה יותר ורחבה יותר.

בהצלחה גדולה,

את נשמעת לי כל כך מיוחדת שאני בטוחה שתקבלי החלטות טובות.

חנה א.