שלום לך
תרשה לי בתחילת הדברים להביע את הערכתי כלפיך.
אדם שעובר תהליכים, וביחוד תהליך כמו זה שעברת, הוא ראוי להערכה רבה מאוד.
לעשות צעד של חזרה בתשובה זהו צעד לא פשוט, שכרוך מן הסתם בהרבה חוויות, ובלא מעט ויתורים, וכשאני נתקל בך, אדם שעבר תהליך כזה, יש לי יראת כבוד והערכה.
יש לך בארסנל את הדבר הזה שנקרא צעידה בתהליך, אתה מוכן לנשום תהליכים, לצעוד איתם יד ביד, וזה דבר גדול מאוד.
אני מאמין שמן הסתם כבר זכית לטעום לא רק מן הקשיים וההתמודדויות, אלא גם מהדבש ונופת צופים שהביא בקרבו התהליך הזה (הדבש מורכב גם מעצם העמידה בקשיים).
ועכשיו נזדמן לפתחך עוד קושי, בדמות “בעיה בעניין השידוכים”, שלשיטתך נוצר מהחזרה בתשובה.
לפני החזרה בתשובה זה היה פשוט, היית ניגש לבחורה ברחוב ו’מתחיל’ איתה (כלשונך), וזהו… הכל היה בא על מקומו בשלום.
אך היום זה לא פשוט, אחרי החזרה בתשובה, זה הולך על ידי שידוכים… ושם זה קצת צולע העניין….
עוד סוג של ויתור בעיניך, בראשך אתה בעצם מוותר על הדבר החשוב בחייך, קרי שידוך, בגלל החזרה בתשובה.
אבל אז אתה מציע הצעה, לעשות את אותו הדבר כמו קודם,
לצאת ולפגוש ‘בחורות’ ברחוב, בתקווה שבאופן כזה כמו שהיה בעבר הרחוק תבוא הישועה ותמצא את הזיווג הראוי לך.
הייתי חושב לומר לך שהדבר הראשון שתצטרך לבדוק ברמה הטכנית לפני עצם הנידון, זה האם באמת תקוותך נכונה, והאם באמת זה יגדיל את הסיכויים למציאת השידוך, אולי אחרי כל הנידון תגלה שזה כלל לא הפתרון הנכון, אולי הישועה בכלל לא נמצאת שם….
אבל באמת בוא נדבר על המהות, על עצם הרעיון הזה, ורק נשאיר פתח שבעצם אולי הדיון הוא תיאורטי מכיוון שברמה הטכנית ‘שם’ (קרי ברחובות העיר) אין את הפתרון שאותו אתה מבקש.
כתבת שראשך כבר כואב מרוב התלבטות פנימית,
אז טוב שהוצאת את זה מהתלבטות פנימית אל החוץ, ובוא ננסה להקל קצת מהכאב, (עצם ההוצאה לחוץ ושליחת השאלה בטח הקלה קצת את העומס).
כאשר אנחנו רוצים לדבר על הדבר בעצמו “האם לצאת לרחוב כדי לפגוש בחורה”, צריך להבין מה עומד בבסיס הדיון.
העלית בשאלתך בצורה מסודרת הרבה נקודות מחולקות לסעיפים מסודרים, וכל סעיף אפשר לדון עליו בפני עצמו, אבל אני מנסה להבין מה באמת השאלה שעומדת על הפרק.
אסביר:
למשל, אם אדם הולך לרופא והוא אומר לו שלא בריא לו לאכול גלידה, ולמחרת הוא רוצה לצאת מהבית לקנות גלידה, והוא נקרע בין התאווה הגדולה לגלידה לבין אמירתו של הרופא שזה לא בריא, ואז הוא גם אומר לעצמו שלא כדאי לצאת עכשיו כי יש גשם..
כמובן שהגשם בחוץ זה לא הנידון, כי זה סה”כ משהו טכני.
ובשאלתך, צריך להבין מה מהסעיפים שכתבת הם בבסיס השאלה, ומה הם כשלב שני לשאלה או אפילו שלישי או מה מהסעיפים הם רק טכניים וזהו.
אחרי שנמפה את השאלות בצורה הזו, תעלה לפנינו השאלה האמיתית שהיא מציקה לך, ועליה אתה רוצה לדבר.
כשלב ראשון, כתבת נקודה אחת שבעיקרון ניטרלה את האפשרות לדון.
בסעיף הראשון כתבת שהסיבה שכן לעשות זאת כי “נראה שאין ברירה אחרת”,
ועוד לפני הסעיפים כתבת “ובעצם הפתרון היחיד שנשאר לי בארסנל….”
כאשר אתה ניגש לנושא בצורה כזו שבעצם החלטת בראש שאין לך שום ברירה אחרת, והפתרון המוצע הוא הפתרון היחיד שיש, אז על מה בעצם הנידון, הרי הדיון כבר הוכרע, כי אין שום ברירה אחרת.
למיטב ידיעתי, כאשר אומרים שאין ברירה אחרת הכוונה היא, שאין ברירה אחרת, ואם כן מה בעצם השאלה?
אבל כנראה שגם אתה מרגיש שיש ברירה אחרת או בכל אופן שיש סיבה אחרת שגם אם אין ברירה לא עושים, כי לא כל דבר עושים כאשר אין ברירה.
אז לגבי הסעיף הראשון של “אין ברירה”, לא נראה לי שהוא חלק מהדיון, ואולי אף כדאי שנפנה לסעיפים הבאים כאשר זה לא כזה חד משמעי שאין ברירה, כדי שנוכל להעלות את הצדדים הרלוונטיים לכאן ולכאן, ולא להיות שבויים בתחושה ש”אין ברירה”.
רעשי רקע
כשלב שני, יש טענות בסעיפים שכתבת שהם רעשי רקע,
כלומר, במשל שהבאנו קודם, רעשי רקע הכוונה לגשם שיורד בחוץ, שאינו ליבת העניין, הוא אינו קשור לספק הפנימי האם לקנות גלידה כי זה טעים, או לא לקנות כי זה לא בריא.
רעשי רקע בעיקרון זו סטייה מהדיון עצמו.
יש גם רעשי רקע שאינם טענה ספציפית אלא דברים וחוויות שמשפיעות על ההחלטה גם בלי זה שמוצגת טענה כנגד, למשל אם מישהו מאוד ילחץ על האדם לקנות את הגלידה גם בלי שהוא יודע את הספיקות.
דוגמא לרעשי רקע בשאלה,
סעיפים 3 ו4 למה כן, אלו רעשי רקע, הם לא נוגעים בבסיס הדיון.
בסעיף 3, הפחד להיתקע רווק עד גיל מבוגר לא מתעניין בשאלה כל כך, זו רק חוויה של פחד שמנסה להשפיע על ההחלטה, אין בפחד הזה טענה כל שהיא האם הדבר הוא חיובי או שלילי.
כן יש מקום לשיקול כזה של למצות את האופציות לפני שכבר תהיה מבוגר. אבל השיקול הזה הוא עומד בפני עצמו ואינו חלק מליבת השאלה.
(בטח אתה שואל את עצמך, וואי אז מה השאלה באמת, מה כן הדיון…. תגלה כבר….
האמת שאני לא בטוח שאני יודע, תוך כדי הכתיבה לך שזו בעצם שיחה איתך, אני מאמין שנמצא בסוף את ליבת הנידון, אבל זה לא בטוח….)
סעיף 4 אפילו לא בטוח שהוא רעש רקע, הוא קול רחוק ומעומעם, כי הוא כלל וכלל לא נוגע בשאלה אם זה נכון או לא נכון. אם תחליט שהמעשה הוא נכון, תוכל לדון אם הוא מתקן חטאים עברו או לא, אבל אם המעשה לצאת לפגוש בחורות ברחוב הוא לא נכון, איך בדיוק הוא יכול לתקן חטאים.
המחשבה הזו זה קול קטן שלוחש לך בראש שדווקא הדבר שאתה הולך לעשות הוא מצווה, כי הוא מנסה לשכנע אותך כנגד קול אחר.
מה הקול האחר שלוחש בראשך שכנגדו גייסת את הקול הזה שאולי בכלל זה מצווה? (אולי היה לפני כן קול שלחש לך שזה לא מצווה???)
[עוד דוגמא לרעש רקע שאינו מביא טענה, זו השפעה סביבתית.
השפעה של החברה או משפחה על ההחלטה זהו רעש רקע.
כתבת, ” ובעצם הפיתרון היחיד שנשאר לי בארסנל הוא פתרון פשוט שהמשפחה והחברים לוחצים עליי להתחיל לבצע אותו”
לחץ של הסביבה לא תורם לשיח ולדיון הנקי. אפשר לשמוע עצות מהמשפחה והחברים, אבל שים לב שזה לא משפיע על קבלת החלטה נקייה לפי השיקולים האמיתיים. בסוף אלו החיים שלך, אך ורק שלך].
נמשיך,
סעיף 3 בסיבות למה לא. כתבת שהיציאות יכולות לפגוע בקבלות אחרות שקיבלת על עצמך, כמו לקום לתיקון חצות ותפילה בנץ, שוב פעם, השיקול הזה לא נוגע בשאלה האם טוב לצאת לרחובות העיר או לא….
כלומר השיקול הזה הוא שיקול נכון, אבל רק אחרי שתחליט שאתה רוצה לצאת לרחוב לפגוש בחורות, אז אפשר לפתוח דיון חדש, שהגם שכדאי לצאת אבל אולי לא על חשבון התחייבויות קודמות. וזה שיקול של סדרי עדיפויות שתצטרך לקבל החלטה מה עדיף לך.
אבל שוב זה לא נוגע במהות השאלה האם נכון לצאת או לא נכון לצאת. זה שוב שיקול צדדי שמשפיע על החשיבה.
טוב אז מה כן?
התשובה לזה נמצאת אצלך, אתה יודע מה אתה שואל… זה אצלך בראש.
אני יכול רק לנחש, אבל האמת שאתה צריך להיות כנה ואמיתי, להיות אמיץ, ולהסתכל אל תוך הלב פנימה, עמוק, למקום שבו נמצאת השאלה הזו.
איך אני יודע? כי קצת רמזת על זה בסעיף 4 בסיבות למה לא.
בהתחלה לא כל כך הבנתי את הסעיף הזה,
כתבת ” מרגיש לי קצת מוזר ברמה האישית לחזור ממנחה, דף יומי וערבית ולצאת “לצוד” דתיות. כמובן, זה למטרת נישואין וקשר רציני אבל עדיין משהו בפנים מרגיש לא בנוח עם זה”
למה מרגיש לא בנוח? כתבת שאתה דווקא מאוד טוב בזה, ובעברך הרחוק היית אפילו מצטיין בתחום, אז מה מרגיש לא בנוח?
אבל אז הבנת שאולי דווקא הסעיף הזה זו ליבת שאלתך.
כל שאר הסעיפים שאולי לא בדיוק קשורים לדיון מובילים אל הסעיף הזה.
תנסה לענות לעצמך, מהי ההרגשה המוזרה שאתה מרגיש ברמה האישית, שלא מתאים לצאת “לצוד” בחורות אחרי מנחה דף היומי וערבית? מהו ה”משהו בפנים” שמרגיש לא בנוח עם זה?
כשתפצח את ה”משהו” הזה ויהיה לו מילים אולי נוכל לדון אם הוא נכון או לא נכון.
כל עוד הוא משהו מעומעם שאין לו מילים אין איך לדון עליו.
הסעיף הזה החזיר אותי לעוד 2 סעיפים,
בסעיף 1 בסיבות שלא, וסעיף 2 בסיבות שלא.
אלו 2 סעיפים שנוגעים בעולמות של בין נכון ולא נכון לעשות את זה.
שמירת העיניים וחילול ה’.
כאשר עושים מצווה יש חילול ה’? אין חילול ה’ במצוות!
שמירת העיניים אתה מתכווין לרחוב סתם או לאותם בחורות שאתה הולך לפגוש? אולי גם מהם צריך לשמור על העיניים?
אתה קורא לזה הכנסה לניסיון.
עזוב רגע האם מותר להיכנס לניסיון או אסור,
האם אתה רוצה להיכשל בניסיון? אתה לא מפחד ליפול בניסיון? גם אם נגיד שמותר האם זה מה שאתה רוצה?
נשאל שאלה מקדימה, מה הניסיון? מה אתה מפחד שיקרה?
תנסה לפשט יותר את ההרגשה…. תסביר לעצמך מה יכול לקרות אם תיפול… על מה אנחנו מדברים? איזו סוג של נפילה?
בשביל לדעת האם שווה לקחת את הסיכון או האם זה נקרא סיכון (“הכנסה לניסיון”), צריך להבין מהו הסיכון, מהו הניסיון שממנו אתה חושש?
כשחשבתי על השאלה הזו, חשבתי על רעיון שאמר לי ידיד טוב על ההבדל בין נשים לאישה, בין בחורה לבחורות.
הוא טען, שהאדם שומר המצוות (ואולי בעצם כל אדם שרוצה לחיות זוגיות נכונה) אין לו מטרה בנשים, יש לו מטרה באישה. אין לו מטרה בבחורות, יש לו מטרה בבחורה.
כאשר אתה מחפש אישה, אתה מחפש אישה אחת לא נשים,
בסוף תתחתן אך ורק עם בחורה אחת, לא עם בחורות.
ולכן השפה שבה משתמשים בחיפוש אחר האישה חשובה, כי היא משרישה במוח את זה שאין עניין בבחורות, יש עניין בבחורה שהיא בעתיד תהיה האישה.
ולכן הגישה צריכה להיות שאתה הולך לפגוש בחורה אחת שתמצא חן בעיניך.
האם לפגוש קבוצה של בחורות פוגע בגישה הזו?
האם לחפש בחורה מתוך קבוצה של הרבה בחורות זו לחפש אישה או לחפש נשים?
הטרמינולוגיה בנושא הזה חשובה, כי היא הזאת שיוצרת את התפיסה בראש, בבחינת אחרי המעשים נמשכים הלבבות.
בשאלה שלך יש ניסוח שאולי כדאי לך לשים לב אליו,
יש הצגה של “בנות המין השני”, שאיתם היית טוב. ויש “בחורות יפות מאוד” שאיתם היית יוצא.
ויש לצאת למקומות בילוי ופשוט להתחיל עם “בנות רלוונטיות”. ויש “בנות שמושכות אותך מבחינה חיצונית אבל הן מעטות” (כמה בנות צריך בשביל להתחתן? או שצריך לבחור מתוך מבחר?).
יש גם בחור עם כיפה שניגש ל”קבוצת בנות” ומתחיל לדבר איתן. ויש “לצאת ולצוד דתיות”, (מה זה דתיות? סוג של בחורות? [לא כתבת בחורות דתיות, כתבת דתיות] מה זה הסוג הזה? אתה גם סוג דתי?).
וזה החזיר אותי חזרה שוב פעם אל הסעיף שתפס את עיני ונראה לי שהוא נוגע בעיקר בשאלתך.
סעיף 4 בסיבות למה לא.
בסעיף הזה טמון 2 התחושות המנוגדות. הסיבה למה כן והסיבה למה לא.
אבל אין לי מושג מהם התחושות שעליהם אתה כותב, כי לא תיארת אותם.
מצד אחד יש שם בחור שמתפלל מנחה, לומד דף יומי ומתפלל ערבית.
ומהצד השני אותו בחור, בגלל זה שהוא מתפלל ולומד אז הוא לא מרגיש בנוח ללכת ו”לצוד” בחורות. מה טמון בדילמא הזו?
האמת שיש עוד סוג ניסוח שכדאי לשים לב אליו,
שמתי לב שאת המילה “לצוד” שמת תחת גרשיים, בעברית שמים גרשיים או כהדגשה או כשהמילה אינה מתאימה לנושא אלא רק מושאלת.
ומן הסתם גם אתה הרגשת שהמילה היא מושאלת ולכן שמת אותה בגרשיים.
מה זה “לצוד”? עם חכה או עם רשת? (מן הסתם זו מילה מושאלת מלצוד חיות).
אולי זה מה שלא נוח לך לעשות אחרי תפילה ולימוד?
לסיכום
תהליך החזרה בתשובה שלך מרגש, ומוביל אותך בדרכים לא פשוטות.
וזה מדהים. כי כך נבנית האישיות שלך.
בתוך התהליך הזה יש קשיים, וכעת נתקלת באחד מהם, שהוא בהחלט קושי משמעותי מאוד.
תהליך שמוביל אותך להתנגדות טבעית כי הוא מעמיד אותך במבחן במקומות שלא היית בהם.
מתוך כך אתה שואל שאלה האם לעשות צעד ולחפש את הבחורה שלך בדרך שנראית לך לא מדי מקובלת.
ויש לך צדדים לכאן ולכאן.
ניסיתי לעזור לך למפות את הצדדים, ולראות איזה מן הצדדים זה הם רק כשלב שני או שלישי ואיזה מן הצדדים הם ליבת העניין.
תשב לעצמך עם דף ועט (מקלדת גם טוב), ותחדד את השאלה.
תסנן את הסעיפים שפחות רלוונטים, ותתמקד בעצם השאלה עצמה.
אל תדאג, יהיה מקום אחר כך גם לסעיפים הבאים.
כעת עדיין לא ברור לנו בדיוק מה באמת 2 הצדדים.
ולכן הייתי שמח מאוד, שאחרי שעשית לעצמך קצת סדר בראש לפי מה שכתבתי, והצלחת למקד את השאלה, תכתוב לי שוב על זה. ונוכל להתקדם משם הלאה לחפש את הדרך הנכונה לך.
אלוקים שם אותך בניסיון הזה של חיפוש אחר אשתך, כי ברור שתוכל לעבור את זה.
מברך אותך שתמצא מהר את מה שאתה מחפש.
אשמח לשמוע ממך
שמעון
דלג לתוכן
תגובה אחת
היי, קראתי את השאלה של הבחור וחשבתי יש כאן הרי מלא בחורים ובחורות רווקים אולי כל אחד יוכל לרשום שדכנים ושדכניות שהוא מכיר -עם איזה אוכלוסייה וסגנון הם מתעסקים , ולעלות את זה לכאן
בטוחה שזה יביא תועלת לכ”כ הרבה רווקים ורווקות