The Butterfly Button
האם זו תחילת אלימות?

שאלה מקטגוריה:

שלום ותודה רבה
אנחנו נשואים כבר הרבה שנים ורבים המון
אף פעם זה לא קרה אבל ב2 הפעמים האחרונות בעלי ממש נגע בי בחוזקה איים עלי מקרוב ואפילו הזיז אותי הצידה חטף ממני משהו שזה כאב לי בפעם הראשונה הייתי בהלם ואמרתי לו שאני לא מוכנה לשום דבר עד שהוא יתנצל ויבין שגם אם הוא עצבני הוא לא יכול לגעת בי ובטח שלא לאיים עלי ממרחק קרוב כדי להפחיד אותי
ובפעם עכשיו פשוט שתקתי
אוסיף שאני לא כבשה תמימה במריבות האחרונות פשוט נמאס לי ואני שותקת אבל שתיקה שהוא יכול לדבר עם הקיר ואז הוא רודף אותי מתי נדבר וכולי ואני דוקא נהנית מזה כי זה הפעם היחידה שהוא רודף אחרי אז יאאלה ( למרות שכן הייתי שמחה שיהיה בינינו משהו טוב יותר אבל נהנית מפירורים שכל כך חסרים לי) וכנראה עכשיו זה עלה לו לסעיף
אני יודעת שזה מצב לא תקין רק שואלת אם אני צריכה לעשות או להבין משהו לפני שיהיה מאוחר או שנסחפתי רחוק סתם

תשובה:

בס”ד

שלום לך יקירה,

אני בין השורות קוראת את הצמא האדיר שלך לזוגיות שמחה, אוהבת, בטוחה ואת המחיר שאת “מוכנה לשלם” על מנת לקבל פירורים של תשומת לב.

אני נמצאת איתך בשתיקה הכואבת, בתקווה לפיוס אמיתי, וברצון לנרמל את הכאב העוצמתי בזוגיות שלך,

אבל אני חוזרת וקוראת שוב את שאלתך, רוצה לדייק את תשובתי,

ואני מוצאת את עצמי מנסה להבין מה השאלה שלך, מה את בעצם רוצה לדעת, להבין..

האם השאלה היא על אלימות?

אם יש מקום לאלימות בחיים בכלל ובחיי הנישואין בפרט?

זהו קו אדום שאין לחצות אותו.

יש לשלול כל דבר שיש בו ריח של אלימות וכל התנהגויות שמסכנות את המערכת הזוגית,

אלימות של בני הזוג בנישואין, אחד מהם או שניהם, מהווה גורם סיכון משמעותי לחיי הנישואין.

באופן עקרוני, לאף אחד אין זכות לפגוע, להשפיל ולהכאיב לאחר, בשום מצב, ובשום תנאי.

אבל אני שמה לב, בקריאה חוזרת ומעמיקה שאת שואלת בעצם שאלה על עצמך ולא על בעלך,

חסרים לי פרטים רבים על מנת לקבל תמונה, ואפילו חלקית אודות הריקוד המשותף של חיי הנישואין שלך וההתמודדות שלך בכלל,

ורבות השאלות על התשובות, ולכן, אשמח לחלוק איתך את קו המחשבה,

את מתארת מצב קשה, הסלמה של מחלוקות וחוסר יכולת לקיים דיאלוג נכון ומריבה בריאה, המחלוקת והמריבה היא חלק אינטגראלי מחיי הנישואין, וניתן לרכוש כלים לקיים את הקונפליקט באופן בריא ותקין.

נכון, לא בהכרח תמיד ניתן להביא לידי פתרון, אבל הקושי הוא לא הפתרון…הקושי הוא הדרך לשם.

כאשר שניכם מקיימים מאבק כוחות, התבצרות בעמדה וחוסר יכולת “לרדת מהעץ” מתחילה ההסלמה לגדול ולהתעצם, ובמקום להגיע לשיח תקין, אתם נופלים למקומות צורמים ומסוכנים.

מתוארת כאן מערכת יחסים שיש בה התנהגויות של מרכיבי סיכון, במערכת הזו שני הצדדים יוצרים מצב שמסכן בכל מיני דרכים, צורות את המשך קיום המערכת הזוגית.

אני מבקשת לשקף לך מדברייך את הריקוד הכואב של שניכם, את האופן בו שניכם פועלים בסוג מסוים של התנהגויות מסכנות, לא מעילות, ומזיקות וכמובן עולה השאלה מה הסיבה שאתם לא מנסים אחרת?

בדוגמא שתיארת, כאשר ההתעלמות שלך מוחלטת, הצד השני הופך להיות ממש חסר אונים, ואת מתארת שאת נהנית שהוא רודף אחרייך, מחזר בדרך כזו, רוצה אותך ואת מתמלאת תשומת לב ממנו, אבל בדרך שמכאיבה לו,. וגם לך מאוד.

ואני תוהה למה את בוחרת להשיג דברים באופן כזה, שונה, לא ברור?

איך את יכולה להשיג את מה שאת רוצה להשיג בצורות אחרות?

האם את יודעת להשיג דברים בדרכים אחרות, נכונות יותר? ואכן יש כאלו.

מאיפה נובע החוסר בתשומת לב?

מתי הוא התחיל?

כמה כוחות יש לך ורצון בכלל, לעצור ושנות את ההסתכלות, ההשקפה ותפיסת העולם הזוגית?

מה ההשפעה של ההתנהגויות המסכנות הללו על הבית, הילדים אם ישנם, על שניכם?

האם אתם מודל של זוגיות ההורים שלך או שלו או של שניכם?

אני יודעת שזה לא קל, אבל תחילה, עליכם ללמוד איך לעצור את כדור השלג שמתגלגל במדרון תלול, ברגע ההסלמה של המריבה, ללמוד לקבל כלים לדעת איך ומתי בדיוק נכון לשניכם להושיט יד לשני, לעצמכם, לעצור. ואז, אם תוכלו, בזמן הנכון, במקום הנכון ובאווירה הנכונה, לנהל שיח, פשוט, כנה ואמיתי, על החסכים, הכאב, הקושי והצורך הלא ממומש שלכם, תלמדו להקשיב באמת למה שיש לצד השני לומר, תוכלו לגשר על המון עוינות, שמקורה בהרבה מהמקרים, נובעת מחוסר הבנה אמיתי ותסכול מצטבר.

ניתן לשבת יחד וללמוד להכיר אחד את השנייה, לראות מה גורם לך להגיע למקום שאת נמצאת בו ומה גורם לו להגיע למקום שהוא נמצא בו,

ללמוד להכיר בין היתר את דפוסי ההתנהגות שלכם וללמוד איך לריב נכון, ולרכוש כלים של התנהלות נכונה בקונפליקט. כן, זה קשה, מורכב ונראה רחוק מאוד, אבל עם עבודה ורצון אמיתי, זה לפחות יכול להיות תחילתה של הזדמנות אמיתית לשינוי פנימי יסודי וחזק.

אם הגעתם למקום הזה, שיש גם אלימות בכל רמה שהיא, מאוד רצוי ללכת לעזרה מקצועית.

כל עבודה זוגית שתחליטי, אם תחליטי, לעשות, ראוי שתהיה מלווה על ידי איש מקצוע מיומן.

יקירה, את מתארת שאת רוצה את הקרבה שלו, והוא מחזר אחרייך ומזה עולה כי גם הוא מעוניין בך, בקרבה שלך, הצורך הוא הדדי, ולכן משהו שם מרגיש לי עדיין חי ומלא תשוקה. אני מדגישה כי כך אני חשה מכתיבתך, ולכן, אם אכן כך הדבר, אפשר למנף את הכוח הזה לעשייה זוגית איתנה ובריאה.

שוב, כל זאת, לעניות דעתי, מחויב בליווי מקצועי, כדי שתוכלו לקבל הזדמנות אמיתית וכנה להתבונן להכיר את התנועות של הזוגיות שלכם, לראות באופן שונה את מה שראיתם עד היום באור אחר, שכן באותו האור שאתם רואים היום, יש הרבה גוונים שונים.

מאחלת הרבה בהצלחה,

שירה.ח.

shironhasson@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
לשתף בזוגיות בסערות שעוברות עלי?
ממש תודה על התשובות באתר, ניכר שהצוות כאן מקצועי ומבין בתחומו! הקדמה שאולי פחות נצרכת: ב”ה ארוסתי ואני נתחתן עוד חודשיים. לא מזמן קרה שהיה לי יום עם תחושת תסכול גדולה מאוד מכל מיני דברים שהצטברו, דיברתי עם ארוסתי היא שאלה אותי מה שלומי ואז פשוט הבכי התפרץ… שיתפתי. יום...
מה יהיה עם הזוגיות שלנו?
אני בת 27 . אני ובעלי נשואים 7 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים .. מתחילת הנישואים היו קשיים . בהתחלה הוא היה מסור וקשוב וניסה לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב . אני כנראה לא הייתי בשלה לנישואין והיה לי מאוד קשה עם השינויים שהנישואין הביאו איתם ונתתי לו...
פערים שהולכים וגדלים ביני לבין אשתי
כבר תקופה ארוכה שמפריע לי משהו בזוגיות שלנו שלי ושל אשתי. אז קצת רקע על הזוגיות שלנו :יש לנו זוגיות יחסית טובה אני מגדיר את זה הכי טובה, כי בשבילי זה טוב. אנחנו הורים ל-2 תכף לשלושה ברוך ה’, שנינו בערך באותו גיל התחתנו לפני 10 שנים, סך הכל הפערים...
בעלי נהיה קיצוני ומחמיר מדי בשבילי
חוזרת בתשובה, בת 27 ובעלי בן גילי. הכרתי אותו לפני החזרה בתשובה כשהוא היה גוי.. אני באה ממשפחה חרדית עם רקע של כפייה וקיצוניות בילדות, אבא שלי ביד אחת אחז את ספר הזוהר וביד השניה היה מכה אותי ללא רחם על כך שברחתי מהבית בלי גרביים, יצאתי בשאלה כי רציתי...
אשה כעסנית ותוקפנית- האם להתגרש ממנה?
נשוי בשנית מזה 7 שנים , ללא ילדים משותפים ילדה אחת , שלה . אשתי מתגלה כאדם חרדתי , נוירוטי , חסרת סבלנות באופן קיצוני , מתבטאת הרבה פעמים בכעס ותוקפנות . בשל המצב הקיים , הרבה מהתגבות שלה מוקצנות . אציין רק ששנינו דתיים , אני בא מבית הרבה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן