שלום יקרה,

קראתי את פנייתך בעיון כמה פעמים ובכל פעם התפעלתי מהמודעות העצמית הגבוהה שניחנת בה ומהיכולת להתבונן פנימה ולשאול שאלות אמיתיות ולחפש תשובות.

בפתיחת הפנייה שלך וגם בסופה, הבעת את רצונך העז להתחתן. כתבת בהתחלה שאת כבר 4 שנים בשידוכים וזה קשה, מייאש, אבל משתדלת להאמין שהזיווג יגיע בקרוב, וגם בסוף הפנייה כתבת, "אני רוצה לשנות את זה כי אני רוצה להתחתן".

אכן, אחד החלקים המאתגרים בחיים הוא להיות בעמדת המתנה. בטח כשמדובר ב4 שנים. אנחנו מחכים למשהו, מתפללים משתדלים מתאמצים וחוזר חלילה. ממתינים. וזה לא קורה. ואת לוקחת אחריות על המציאות ובמכתבך שואלת שאלה ממש טובה,

"איך עושים שזה יקרה?"

להלן אציע דרך פרקטית ויישומית המחזקת ומסייעת מהרבה בחינות שתוכלי להתרשם מהן בהמשך.

ממכתבך ניכרת האינטליגנציה הרגשית שלך והמודעות העצמית ולכן אעמיק בעניין קצת עמוק הקשור בהשתדלות שלנו לגבי משהו שאנחנו רוצים שיקרה. במיוחד כמו בנושא של זיווג.

מעבר לתפילות וכתוספת שעוזרת להתפלל טוב יותר ומכל הלב, קיבלנו במתנה את אחד הכוחות החזקים שהקב"ה ברא בעולם הנקרא בספרים הקדושים "כוח המדמה", מה שנקרא בשפת העולם "הזמנת מציאות". אם תרצי, זו האמונה המוחשית בלחיות ולדמיין את הטוב שאנחנו מבקשים לעצמינו. וגם נותן כוח לדרך- נותן את התקווה.

ביצירת תמונת העתיד, אם עושים זאת בצורה יסודית כמו לדמיין את הפרטים בסיטואציה (את הקולות שנשמעים ברקע, את המראות שרואים, את הפעולות שעושים, את האנשים, את המשפטים שנאמרים וכו' באמצעות כתיבה לעצמך ואח"כ הקראה בקול או הקליטה של המכתב ושמיעה) בקביעות יום יום, אנחנו יכולים לקרב אלינו מציאות חדשה עוד ועוד. וזו אמונה טהורה כ"כ בלהאמין שיש לקב"ה זיווג מוכן עבורי בעתיד הקרוב (אפשר להמיר לכל נושא) וזה שם, מחכה לי, שמור עבורי ואני רק מחכה לראות מתי זה יקרה. וכדי לקרב את המציאות עוד יותר, עלינו לקחת את הרגשות שאנחנו מרגישים באותה תמונה עתידית בה יש לנו את זיווג המיוחל ולהתחיל להביא אותם ליום יום הפשוט שלנו והמוכר, עוד לפני שקרתה המציאות המבוקשת, כך המציאות פשוט תקרה מהר יותר. אז הקב"ה יראה, שאין צורך בלמשוך את הניסיון, כי התגברת למרות המציאות המאתגרת עבורך וחיית חיים מלאים ושמחים, אז יישאר לו רק להביא את זיווג. לדוגמא, אם את רואה את עצמך בעתיד המיוחל שמחה, בעלת חוסן, חזקה, מאושרת, שלווה וכו' (מה שעולה לך שם) ותביאי את הרגשות האלו ליום יום שלך כבר עכשיו עוד לפני שהתחתנת, כך תתחילי לחוות את אותם רגשות לתוך החיים המוכרים שלך. חשוב להבין להשתדל לחיות את הרגשות האלה כבר עכשיו זה בשליטה שלך ובבחירה יום יומית, אמנם מאמצת אבל אפשרית. לעומת זיווג שזה תלוי בהקב"ה בלבד.

אז איך מתחילים לחיות את הרגשות הללו במהלך היום? לשם כך, את צריכה לשאול את עצמך תוך כדי סיטואציות או לאחריהן "איך הייתה האישה שראיתי בתמונת העתיד מרגישה או מתנהגת בסיטואציה הנוכחית?" אם תתמידי בזה יום יום תראי תוצאות ממשיות אצלך בחיים של שיפור איכות החיים שלך ושביעות רצון.

(יכולה לפנות אלי או לנסות לקבל מידע מורחב יותר באמצעים אחרים על ענין בניית תמונת עתיד באופן מקצועי)

בנוסף, מה שמעניין בהזמנת המציאות. היא ההזדמנות להתבונן ולבדוק איפה אנחנו באמת עומדים בכל הנושא הזה שעבורו אנחנו מתפללים ומשתדלים. וכאן אני מתייחסת לשאלה העמוקה והכנה שלך "אולי אני חוסמת את עצמי" ואני אסביר.

קורה לפעמים שאנחנו אומרים לעצמינו ולאחרים שאנחנו רוצים משהו מאד מאד אבל מנגד יש משהו בנו שעוצר ומפחד מהמשהו הזה שיבוא באמת אל חיינו, ואני מדברת על פחד או מניעה שאנחנו לא באמת מודעים להם. נמצאים אי שם בתת המודע שלנו.לצורך הדוגמא בענין זיווג, זה יכול להראות כמו: אני מאד רוצה להתחתן אבל בתוכי פנימה מפחדת מלהיות נשואה, מתרחקת מאינטימיות, חוששת מאד מאד מלגדל ילדים, או סתם כך נרתעת מלהרגיש אהובה וכו' (אלו רק דוגמאות, כל אחד והמקומות שלו) והפחד הזה, עוצר אותנו וגורם לנו לעיכוב בתפילות הרבות. מה שמביא אותנו להתפלא, למה השם לא נענה לתפילות הרבות שהשקענו, רק מבלי ששמנו לב אולי זו התפילה האמיתית שלנו. הפחד שמלווה אותנו שלא רוצה את השינוי שלא רואה בו ברכה, שלא מעוניין בטוב שאנחנו מבקשים וככה אנחנו נשארים ללא המענה הנכסף. כמו יד ימין שכותבת משהו ויד שמאל מנגד הולכת ומוחקת. ואנחנו לא באמת מבינים ולא יודעים שמשהו בנו הביא את זה.

חשוב להזכיר שאנחנו לא באמת מבינים חשבונות שמים כמו למה את עדין לא נשואה וכן גם אחרים שבאותו מצב שלך, אבל כן באחריותינו לבדוק האם באמת יש בנו משהו מעכב.

אז איך מזהים האם זה קשור אליך? האם יש איזה שהוא משהו שחוסם?

באמצעות כוח המדמה והזמנת המציאות. אנחנו יכולים לדמיין את עצמינו בסיטואציה הזו שאנחנו מתפללים ומייחלים אליה, ושם תוך כדי הדימיון או מיד לאחריו, אני מזמינה אותך לשים לב איך את מרגישה, האם היה לך משמח, נעים וטוב במהלך הדימיון או שאולי הוא דווקא גרם לך לפחד, לרצות לברוח ולא להקשיב למציאות הזו, או לחילופין לשיתוק וכו'. אם משהו בחלקים שם גורם לך לאי נוחות, זו הזדמנות נפלאה בשבילך לבדוק מה היה שם ולעשות עבודה מעמיקה יותר על הפחד במקום הזה. ממליצה לעבוד על המקום המפחד והנרתע בעזרת אשת מקצוע מתחום הטיפול, כי הרבה פעמים מדובר באמונות פנימיות מאד בסיסיות שלנו שצריך לאט ובעדינות לתת להן מענה כדי שאמונה חדשה, טובה ונעימה תיכנס במקום.

בנוסף, אני אתייחס לכמה וכמה שאלות של ביקורת כלפי עצמך המלווה בקורטוב של האשמה שהזכרתך בפנייתך, כמו "אולי אני חוסמת את עצמי מלהתחתן אולי אני בתת מודע מכניסה לעצמי שזה אף פעם לא יקרה אולי אני חוסמת את עצמי ריגשית, אולי יש לי חסם ריגשי ואז לא אצליח להיפתח מול שום בחור ….."

שאלות כאלה, הן מעולות מצד אחד, כמו שרשמתי למעלה, אם הן באות ממקום של התפתחות אישית ורצון לגדול ולהתקדם אז הן תורמות לנו ומחזקות אותנו אבל לפעמים הן מגיעות ממקום של ביקורת והאשמה ואז הן עושות את ההיפך, הן חוסמות אותנו, מקטינות אותנו ומשאירות אותנו במקום לא טוב. מקום תקוע.

מציעה לך לבדוק עם עצמך איזה סוג של שאלות אלה הן אצלך, האם את מרגישה אשמה כשהן עולות?! אם כן, האשמה עצמה היא תחושה שחוסמת אותנו מלקבל את השפע הראוי לנו.

חשוב להבחין בין לקיחת אחריות לבין האשמה. לקיחת אחריות היא כמו זו שפעלת ויזמת ופנית לאקשיבה לקבלת מענה והיא בהחלט חלק מהשתדלות והרי חובה עלינו להשתדל ולהתקדם בכל מה שנראה לנו שיכול לסייע בהתפתחות שלנו ובעבודת השם. היא גם מעידה על תחושת עשייה מתוך שלימות "אני משתדלת לעשות מה שביכולתי, ואני מבינה שיש דברים שהם אינם בשליטתי. אני את שלי עושה והשאר אצל הקב"ה, בידיו". האשמה לעומת זאת, היא התחושה של "אני לא עושה מספיק, הדברים קורים בגללי, אני לא טובה".

כשעולות מחשבות כאלה של ביקורת והאשמה, חשוב להתבונן עליהם ממקום מקבל, מחבק, מבין, לזהות אותן מגיעות ולומר לעצמך שהן רק מחשבות והן יחליפו וילכו כמו שהן באו, כמו עננים. הן פשוט רגילות לבוא אבל זה לא באמת המציאות שלך, כי את יודעת שאת עושה את מה שביכולתך ומה שאת לא מצליחה זה כרגע מה שהיה צריך לקרות מן השמים. התוצאות לא תלויות בנו, רק ההשתדלות.

מחשבות של ביקורת והאשמה כמו כל המחשבות בכלל, אם נבקר אותן וננסה להתנגד להן, הן רק יתגברו וניכנס למתח פנימי גבוה במקום לשלווה והשלמה שמביאות אותנו לצמיחה. לכן חשוב לזהות אותן ולא להתנגד להן, רק להבין אותן ולקבל את זה שהן מופיעות. אם נחזק את המחשבה והתחושה שאנחנו עושים רק מה שבשליטתנו – שבהשתדלות שלנו והשאר זה לא בשליטה שלנו, אנחנו לא אחראיים לתוצאות אלא רק לדרך, לאט לאט הן גם ייעלמו.

מאחלת לך הרבה כוח בדרך לגדול והרבה הצלחה במציאת הזיווג האמיתי המיועד ומדוייק לך!

ותזכרי תמיד שהיכולת להתבונן פנימה היא מתנה נפלאה!

כאן לכל שאלה ודיוק

ריקי