פונה יקרה, יקרה כ"כ!

אני קוראת את מכתבך ומתמלאת התרגשות גדולה לאורך כל המכתב שלך!. את כזו יפה (אפילו שלא ראיתי אותך מעולם) יפה בפנים! נקייה כ"כ! עמוקה כ"כ! שואפת כ"כ לתום אמיתי, טהרה, ניקיון ויושר ולאורך כל הפניה את מבקשת להבין עולם מורכב כ"כ שיש בו כל כך הרבה צדדים, תכף אפרט. אבל היופי הפנימי שלך הזה (שמתכתב מדויק עם היופי החיצוני שאת מספרת עליו) הוא לא סתם ייחודיות שלך, זו מתנה נפלאה ויכולת לחיות את החיים ממקום עמוק יותר, גבוה יותר ובעזרת השם יאפשר לך לחיות חיים מלאים יותר! ומכל זה אני מתרגשת.

לצד היופי באישיות שלך, יחד עם זה בחבילה סגורה מגיע גם החלק שמתקשה להבין ולעכל איך דברים מתנהלים אחרת. הכיצד יש בעולם עוולות, אי צדק, כאב וסבל ולאנשים עם עומק, רגישות ועדינות כפי שאת מעלה במכתבך זה אכן מאתגר.

ברשותך נתחיל מהשאלה הנוספת שכתבת לקראת סוף הפניה: "איך מתנהלת מציאות של הדבר הכי קדוש, טהור, נעלה ומרומם כבנית בית יהודי בכל כך הרבה עיסוק בחיצוניות, חוסר רגישות, בוטות, מסחר …. " אכן קשה מאד לחוות ולראות כפי שאת מתארת מציאות של "מסחר" עם כל ההשלכות הכרוכות בדבר כשאנחנו מדברים על בניית בית, על קדושה, טהרה, על מהות כ"כ משמעותית. ויש אכן אנשים כאלו, לרוב האנשים שמתעסקים רק בחיצוניות פחות יבקשו לבדוק, איך אני מרגיש לידה? מה היא מרגישה איתי? איך הקשר שלנו יחד ועוד. בעצם הוא מפספס משהו מהותי מאד שכנאה עדין הוא לא בשל לכך או לא זקוק מבחינתו אלא אך ורק לקשר חיצוני ולעיסוק מה יספק אותו. אדם כזה – גם את לא מחפשת, מתוך פנייתך ניתן לראות כמה את מחפשת קשר אמיתי כמו שכתבת "ארגיש שהוא ראוי שאפתח בפניו את לבי ואתן לו אותי ?:)". התיאור שתיארתי וככל הנראה גם את פגשת וחווית הוא באופן קיצוני רק צד אחד של גרף. הוא קיצוני ולא מייצג את כל האנשים בעולם.

מה כן קיים ברצף הזה?

הקב"ה ברא בעולמו דבר נפלא שנקרא נישואין – קשר מיוחד במינו שבא להעצים ולמנף באופן ייחודי שלא ניתן לקבל משום קשר אחר – גבר ואישה כשהם מתחתנים. הקשר הזה מורכב מהרבה מאד צדדים ואלמנטים שייחודיים לו. כמו קשר של חברות ואהבה לצד משיכה פיזית רוחנית, רגשית ומהותית האחד לשני. אם נבודד כל אחד מהאלמנטים הללו- נישאר בקשר שהוא לא מבטא נישואין. למשל אם ניקח רק את האהבה והחברות ללא המשיכה והחיבור הפיזי זהו הרי קשר של חברות כמו שכבר יש לך עם חברותיך, וכן אם ניקח רק את המשיכה הפיזית האחד לשני, נישאר ללא מהות – זה לא נישואין.

כדי שקשר של נישואין יהווה מקור של העצמה ומיטביותה אחד לשני חייבים להתקיים בו גם החברות והזוגיות כלומר מהות של אהבה חיבור קשר רגשי וכו' וגם משיכה ורצון להתאחד במובנים העמוקים יותר מרק פיזי אבל מתקיימים באמצעות המשיכה הפיזית. כדי שזה יקרה צריכים שתהיה משיכה ומציאת חן לנראות של הבן/ת זוג. כמו שכתבת על עצמך "גם אני לא נקיה מזה, גם לי חשובה מאד נראות של בחורים…" וזה אכן נורמלי. טבעי ומתבקש שיהיה לך חשוב וגם להם. איפה החשיבות יכולה לפגוע בנו כפי שכנראה קרה לך, כאשר יש התעסקות חוזרת ונשנית סביב הניראות, כאשר אין שיח ואין חשיבות סביב המהות, הקשר, החיבור הפנימי ואז זה נורה אדומה עבורינו שיש כאן תפיסה לא נכונה כלפי הקשר שהולכים לבנות ורק סימן טוב עבורך שזה לא הזיווג שלך.

בנוסף, חשוב להבין, שכל עוד אין קשר של ממש בין שני אנשים (ועכשיו אני מדברת על קשר בכלל ובמיוחד – ביותר בקשר של נישואין) אנחנו נוטים לשפוט את האנשים שמולינו כשאנחנו עוד לא מכירים אותם, דרך סטיגמות ותוויות שאנחנו רגילים לחשוב. כי אין לנו עדין את המהות שלו, אז ההתעסקות היא חיצונית. תוכלי לשים לב אולי גם שאצלך זה קורה, זה טבעי ונורמלי, שוב- כאשר זה לא בא על חשבון המהות.

אך לפני שאנשים ניגשים להצעה הם כרגע לא מכירים ולפעמים "נופלים" על הדברים החיצוניים כי הם עדין מבחוץ- עדין לא מכירים את כל התמונה וזה פשוט יותר קל ונוח להם ולא תמיד בהכרח מעיד על כך שהם חיצוניים ושטחיים – כל מקרה לגופו. שוב, אני מדגישה כאשר ישנה התעסקות אך ורק עם החיצוניות זה בעצם מספר עליהם ועל מהותם, אבל אם יש התעניינות גם על פנימיות וגם על חיצוניות זה פשוט בריא ונורמלי ובגלל שצריך גם את המשיכה הפיזית יתכן ויהיו כאלו שיעדיפו מראה כזה על פני מראה אחר וזה לא אומר שהמראה האחר הוא לא הטעם של אנשים אחרים שהם לא הם. תסתכלי סביבך, בטוח תמצאי נשים מלאות ואפילו מלאות ביותר שנשואות באושר לבעלים שלהם שאוהבים אותן כ"כ ושמחים במראה שלהם. זה פשוט ענין של טעם, סגנון ומשיכה. אין כאן אמת אחת. אך שוב, כדי להבין את זה, חשוב לראות בהתעסקות החיצונית משהו טבעי לגיטימי שיש לו מקום באופן פרופורציונלי. כמו שגם את מרגישה בתוכך.

ועכשיו אתייחס לפן נוסף בפנייתך, ספרת על עצמך "שכבות של הגנה, כמין שריון שאני עוטה על ליבי, למוד ספיגת מהלומות, תסכולים, אכזבות או אמירות פוגעות וחסרת טקט של אנשים (לפעמים גם מהקרובים ביותר) ואני שואלת את עצמי, האם יתכן ואוכל להאמין אי פעם לבחור שירצה אותי באמת, למרות ועם כל מי שאני ?"

את בהחלט צודקת, אחרי שעוברים מסכת קשה, פגישות וכאב סביב נושא כ"כ רגיש ומהותי עבורינו, מאד קשה לנו לראות את התקוה, וכל סיטואציה מעלה את הכאב הפנימי, את ה"מסחר" את ה"החפצה", שזו חוויה קשה מאד מאד! אף אחת לא רוצה להרגיש חפץ ואף אחת לא רוצה להרגיש "שווה" על תנאי. מצד אחד, ומצד שני הכאב הזה גם מטבע הדברים יפריע לך לראות את הבחורים שרוצים אותך בגללך!! בגלל מי שאת כולל המראה החיצוני שלך ולא רק בגלל המראה החיצוני. הם רוצים אותך, כי את טובה, נעימה, נותנת, מלאה באהבה, שמחה וגם — יפה! הם רוצים אותך בגלל הכל. הם רוצים את הגם וגם שזה מוצא חן בעיניהם בגלל האישיות המושלמת שלך. באמת זה מה שהם רואים רק שיש גם עטיפה יפה וזה עושה את "המציאת חן" ליותר עוצמתית. זה הכל.

הכאב שעברת ועדין סביב נושא הניראות, הוא כאב מאד לא פשוט ואני מאמינה שגם יושב על שנים אחורה מאז שהיית מלאה. בחברה שלנו בטח כיום, כשיש הערכה רק לדוגמא אחת של יופי- לרוזי, אכן המלאות סופגות מהלומות לאורך השנים והתקופות, מה שנותן תחושה שזה כל מה שיש להתעסק וזה כל מה שחשוב. תני מקום לכאב הזה יקרה, זה אכן כואב מאד מאד.

משהו שכואב לנו כ"כ מזמין אותנו רגע להתבונן פנימה ולשאול- מה אני חושבת על זוגיות? מה אני חושבת על "אישה שמנה"?

למעשה כל מה שאנחנו חווים מקשרים ויחסים שחווינו הם 'מראה' שלנו על מה שמתרחש בתוכינו. הרבה פעמים אפילו לא במודע ולא בשליטה שלנו, עוד מאז שהכניסו לנו לראש כשהיינו ילדים- תפיסות, אמונות, דעות שגם אנחנו איפשהו מאמינים להם עד היום. מאמינים שמי שהיא רזה היא יפה והיא ראויה להתחתן.. רק לדוגמא.

ולכן כשכואב לנו ולא מסתדר לנו, כשתקוע ומורכב כדאי מאד לשאול את עצמינו מה לי מפריע באישה שמנה, מה אני חושבת על זוגיות.

אולי גם אני חושבת שרק אישה רזה היא מושכת? אולי גם אני חושבת שאהבה היא תלויה בדבר, שהיא מותנית. שאם אין תנאי של יופי חיצוני על פי אמות מידה של החברה המערבית אז אין סיכוי לאהבה.

מציעה לך לבדוק את עצמך במקום הזה. כמובן בעדינות וברגישות ולא מתוך ביקורת ותחושת אשמה שכך את חושבת אלא מתוך סקרנות והתבוננות, כשתצליחי בתוכך להסכים שיש יופי לנשים מלאות, שיש להן מקום אמיתי בעולם ושיש גברים שיאהבו אותן איך שהן וגם שהקשר הזוגי הזה הוא לא רק מתמלא מניראות חיצונית אלא מכל מה שבנאדם מכיל. מכל כולו.

יקל עליך להרגיש שמחה ובטוב כשמחמיאים לך. ביום שאת תקבלי את הזו (אותך) המלאה שאת היית בעבר, כשתרגישי שאת מקבלת את עצמך ללא תנאי, גם אם היית שמנה, גם אם פחות נראית טוב ממה שאת רוצה להיות, את תרגישי ותמצאי את האחד הזה שגם רואה איתך יחד את המהות הפנימית יחד עם היופי החיצוני שלך – שלא משנה מה הוא.. שמנה, רזה, גבוהה, נמוכה, ג'ינג'ית, שחורה, בלונדינית ועוד.

ושהבעל לך לא מעמיד את היופי החיצוני שלך כתנאי לאהבתו. זה גם מסביר מאד את התחושה שלך שכתבת "שכל בחור שמשדר אלי חיבור ומשיכה או שמעביר מסר לשדכנית שמאד מצאתי חן בעיניו, ושהוא אהב איך שנראתי בפגישה, אני נכנסת למעין מגננה כזו, במקום שזה ירגיע וינעם לי זה לרוב מאיים עלי ומעיק…"

ברור. זה מעיק כי זה מזכיר לך אהבה בתנאי. אז את מתרחקת ונסגרת. אף אחת לא רוצה להגיש אהובה רק אם היא תהיה תמיד "יפה" רק אם היא תראה לפי היופי שמישהו הגדיר מבחוץ.

כי אין כזה דבר! יש ימים שאנחנו ניראים בהם בדיוק כמו שאנחנו אוהבים ויש ימים שאנחנו יותר נפולים, לא חשים בטוב, פחות זוהרים וכו'. זה חלק מלהיות אנושי. ואין אדם בעולם שזה לא חל עליו. ולכן כשאת מרגישה את המחמאה מגיעה, את גם מרגישה את החנק והמועקה- הרי מה, את לא תוכלי לספק את היופי הזה לעולם, ולתמיד- זה לא בשליטה שלך ואת גם לא חפץ שזה השווי שלו ולכן את נסגרת.

ועוד משהו חשוב ממש, יותר מהכל, את יודעת מתי אישה ממגנטת? מתי היא "יפה" לא כשהיא לבושה ונראית כמו שהעולם המערבי קבע, אלא כשהיא שלימה עם מי שהיא, ביופי שלה הטבעי לאותו הרגע. תתפלאי לשמוע שאישה אפילו שיש לה שפעת ולא מרגישה טוב אבל היא לא מרגישה ייסורי מצפון על החוסר יופי שלה כעת ומקבלת את זה בהשלמה, באהבה שעכשיו היא היא- וזה הכי טוב ומדוייק בשבילה וזה לא אומר עליה כלום. אישה כזו היא ממגנטת תמיד. השלימות הפנימית היא זו שגורמת לצד השני להתקרב אלינו. גם גבר לא רוצה את החיצוניות, את הניראות נטו, הוא רוצה אישה ששלימה במראה שלה, בעשיה שלה, בנוכחות ובהוויה שלה וזה כבר משליך על יופי פנימי שיוצא החוצה ונראה גם טוב חיצונית.

מזמינה אותך לנסות לרשום לך, מה את אוהבת בעצמך מבחינה אישיות, נפשית, רוחנית וגופנית ואח"כ לרשום מה את לא אוהבת בעצמך במקומות האלו, ולהתחיל להתיידד עם המקומות הללו בתוכך, כשהצעד הראשון הוא להסכים עם הכאב שעולה על מה שאני לא אוהבת. ככל שתתמידי להתבונן עליך שם בלי ביקורת ובלי האשמה אלא נטו סקרנות, יום ועוד יום, (מממליצה בכתיבה) תגלי חסמים שנמצאים שם ופחדים, וכלל שתחבקי את החסמים והפחדים שעולים, תביני ואתם בחמלה, תראי לאחר תקופה שפתאום הם כבר לא כ"כ מכוערים בעיניך ודוקא הם יפים כי הם את! הם חלק ממך! והכאב יעלם.

מאחלת לך בהצלחה גדולה במסע פנימה ובאהבה והקבלה לכל החלקים שבתוכך ושתזכי בקרוב באחד האמיתי שתרגישי בטוחה לידו ואהובה תמיד.

ריקי