The Butterfly Button
מתלבט על המשך דרכי

שאלה מקטגוריה:

אני בן 18 יוצאתי מישיבות חרדיות בעבר..
כרגע אני מבולבל בעולם שלי בלי שום דרך כלשהי
ויש לי התלבטות ..
יש לי אפשרות להתחיל ללמוד בישיבה דתית לאומית או להתחיל לעבוד ולצאת לחיים מה שנקרא ?
מה הדבר הנכון לעשות ?

תשובה:

שואל יקר

תודה רבה על פנייתך.

אתה מעלה כאן שאלה עקרונית הנוגעת להחלטות חשובות בחייך.

למען האמת אתה שואל שאלה מעשית ומאד ספציפית, ומובן שכדי לתת מענה שהוא נכון עבורך, חובה שאכיר אותך היטב ואכיר את כל צדדי השאלה הרלוונטים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאם היה לך מישהו שמכיר אותך באופן אישי ויכול לתת לך מענה כנה ואמיתי, היית כבר פונה אליו. לכן, למרות שלא אתן לך תשובה חד משמעית של "עשה כך" או "אל תעשה כך", אשתדל לפרוש את צדדי השאלה באופן ברור ולתת לך כלים יותר בהירים על מנת שתוכל לחשוב באופן ברור יותר ואולי גם לקבל הכרעה בעצמך.

ראשית, יש את העבר שלך בישיבות, ואת הרקע שגדלת בו בבית. לא ציינת אם גדלת בבית חרדי או לא, אבל אם זה נכון, זה בהחלט דבר שכדאי לקחת בחשבון.

המעבר מתרבות לתרבות, (למשל מרקע חרדי לרקע דתי לאומי או להיפך) הוא צעד משמעותי מאד. אי אפשר לקום פתאום ולעשות שינוי, ולחשוב שאין לזה מחיר, ואפילו מחיר גבוה. המעבר מתרבות לתרבות היא סוג של גלות, כמו מעבר לארץ אחרת. הכל כל כך שונה ולוקח המון זמן ללמוד את הדקויות ולהשתלב בסביבה החדשה. המחיר של להיות סוג של פליט בתרבות חדשה הוא לא קטן וצריך להיעשות, אם בכלל, בכובד ראש ותוך מחשבה מרובה, התייעצות עם אנשים מבפנים, והדרכה וסיוע ממושכים. אינני אומר את זה כדי להפחיד אותך, אני רק מניח את זה על השולחן כדי שתבין מה מונח לפניך ומה משמעות של הצעתך.

ההתנתקות ממקום גידולך הקודם, גם הוא אינו דבר פשוט. צריך סיבה טובה מאד לעקור את עצמך ממקום גידולך הטבעי ולעבור לסביבה אחרת. הדבר משול לעקירה של צמח ממקום חיותו והעברתו למקום אחר. הדבר אפשרי, אבל לא עושים אותו אם אין סיבה ממש טובה לכך. בגדול ניתן לומר שעדיף ללכת "למקום" ולא "ממקום". כלומר, לא לעבור מכאן רק כי לא טוב כאן, כבריחה, אלא לעבור "אל מקום" מתוך מחשבה לשפר.

עניין נוסף וחשוב לא פחות, הוא סיפור החוויה שלך בישיבות. לא כתבת הרבה, אבל רמזת שיש לך סיפור עם הישיבות שהיית בהם, ויש סיבה לכך שאתה כבר לא נטוע שם, ואף מגדיר את עצמך "מבולבל בעולם שלך, בלי שום דרך כלשהי". אין ספק שזהו מצב לא פשוט לחיות בספק תמידי, כעלה נידף ברוח. וניתן להבין היטב את הרצון שלך למצוא משהו ברור ויציב בשלב הזה בחיים שלך.

חשוב שתברר עם עצמך היטב מה היה בישיבה, ומה הדבר העיקרי שגרם לכך שלא המשכת ולא הצלחת כמו שאולי היית רוצה. זה בירור מאד חשוב, ובהחלט דבר שיתן לך כיוון ברור בהחלטה העומדת לפתחך כעת, ובחיים בכלל.

בלי לנקוט עמדה בנוגע ללימודים בישיבה דתית לאומית, עבור בחור שגדל כחרדי, השאלה העיקרית כאן היא אם למיטב הבנתך זה טוב עבורך או לא. בהינתן הדברים שהעליתי קודם. כמובן ששיקול חשוב הוא גם אם הדבר שהכשיל אותך בישיבות הקודמות שהיית בהם, לא יחזור להקשות עליך גם במקום הבא, או לא. ייתכן שעצם המודעות וההחלטה להתמודד,תעזור לך דווקא להתמודד טוב יותר.

הצד הנוסף בשאלתך נוגע להחלטה לעזוב את הלימוד בישיבה וללכת לעבוד. הבה נדון בזה מעט.

עיקר המטרה שלך בגיל הזה היא הכנה טובה לחיים הפרושים לפניך. אתה בתחילת הדרך, וכל החיים לפניך. זה הזמן הטוב ביותר לעשות דברים שיהוו תשתית לצמיחה שלך כאדם מבוגר ולהצלחה שלך בחיים.

חלק מההכנה לחיים היא הנחת תשתית חזקה וטובה של חיי תוכן ורוח. אנו יהודים, ויש לנו מטרה רוחנית בעולם הזה. בדרך כלל אין טוב מן השנים הללו, חסרי הדאגות, כדי לצבור ולמלא את הלב באוצרות של רוח ורגש יהודי.

אני מבין שייתכן והחוויה שלך בישיבה עד עכשיו לא הייתה בדיוק בכיוון הזה, וייתכן שאין לך חשק רב להשקיע בתחום הזה. אבל תדע לך שכבחור בוגר וחושב, חשוב מאד שתיקח את זה בחשבון ותשקיע בעצמך. כדאי מאד שתעשה הפרדה בין מה שעברת בישיבה, לבין היחס האישי שלך עם יהדות ועם הקב"ה, גם אם הישיבה לא היטיבה עמך, אל תתן לזה להרוס לך את הזכות שלך לקשר עם יהדות ועם הריבונו של עולם. בסופו של דבר אתה הוא זה שבונה את החיים הפנימיים שלך, ואין לאף אחד את המקום להתערב בקשר האישי שלך לקב"ה וליהדות. חיי הרוח ומתיקות התחושה של יהודי הממלא את ייעודו בעולם הם קניין שהוא רק שלך.

נקודה נוספת, גם בהחלטה להשתלב בעבודה, כדאי מאד לחשוב בעיקר על עשיית דברים שיועילו לך בטווח הרחוק ולא להיסחף לחשוב על הרגע. ייתכן ששילוב בין לימודים ועבודה הם פתרון מתאים. וכשאני אומר לימודים זה יכול להיות לימודי מקצוע, או לימודים תורניים, או גם וגם.

יש כמובן מקום לחשוב על המחיר החברתי שביציאה לעבודה . אינני יודע איפה זה תופס אותך, אבל כדאי לחשוב על התמונה הגדולה ולהבין היטב את המשמעות של החלטה כזאת. גם כאן יש את האלמנט של מעבר לתרבות אחרת, פעמים רבות, וכדאי לקחת את זה בחשבון.

אני מציע שתיקח עט ודף ותרשום את כל הצדדים שאתה מצליח לחשוב עליהם, תוצאות אפשריות, צדדים לחיוב ולשלילה בכל צד , ותעשה שיקול במאזני השכל הישר. יש כאלה שעורכים רשימה כפולה. למשל, על דף אחד רושמים בכותרת "ישיבה דתית לאומית" ורושמים עמודה של מעלות ותוצאות חיוביות אפשריות, ובצד השני, חסרונות ותוצאות שליליות אפשריות. בדף השני ניתן לרשום כותרת "עבודה" ולעשות את אותו תרגיל. ואז להשוות ולראות מה מכריע. ניתן להוסיף דף נוסף עם הצעות אפשריות נוספות כגון, שילוב לימודי ועבודה, בחירה של ישיבה מסויימת אחרת, נתינת צ'אנס נוסף בישיבה, או כל רעיון  יצירתי אחר שנראה לך, ולבדוק מה עושה שכל.

כמובן שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, וכדאי מאד להיעזר באדם קרוב שאתה סומך עליו, היכול לתת לך מבט מבחוץ, כמי שאינו נוגע בדבר.

 

כמו שאתה רואה, אינני נותן לך תשובה לכאן או לכאן, זהו התפקיד שלך להכריע. נתתי כמיטב יכולתי כיווני מחשבה אפשריים, ואני מקוה שזה עוזר לך להגיע לבהירות גבוהה יותר.

בהצלחה ב"התרת הספק" ובמציאת שביל הזהב המתאים לך.

בהערכה

יוסף

[email protected]

נ.ב. אני כאן אם תרצה לפנות שוב . בשמחה.

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...
מרגיש אבוד בישיבה – להישאר בה? לחפש מקום אחר?
אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....
אין לי יישוב הדעת ללמוד כשיש בלגן בבית
יש לי בעיה שאני מאוד אוהב סדר וניקיון. למה הבעיה? כי לפעמים אני מרגיש סתירה עם לימוד התורה הקדושה. אם אני מגיע אחריי יום עמוס ויש דברים לא מסודרים על השולחן, על הספות ועוד. או דברים זרוקים פה ושם על הריצפה כיאה לבית עם ילדים. אני מרגיש אי ישוב הדעת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן