The Butterfly Button
אני בחור ישיבה וקשה לי

שאלה מקטגוריה:

הפגת תחושת בדידות - איך להפיג את תחושת הבדידות?

קודם כל מרגע שראיתי את האתר זה נתן לי תקווה שאולי יש פתרון לבעיות שלי אז ככה אני בחור ישיבה שיעור לומד במרכז בישיבה אקסטרנית (בלי פנימייה) פה ושם במהלך הזמן מרגיש דברים שונים בנפש ובדרך כלל אני מתאר את זה כדיכאון שאין לי כוח ללמוד ולחיות וכל מה שבא לי זה רק לישון כל היום ובגלל זה החברתות שלי חושבים שאני עצלן שאין לי כח להתאמץ ללמוד וגם בחופשים אני קם בשעות מאוחרות ומרגיש שאין באמת שמי מבין אותי ומרגיש מאוד בודד ומנסה להעביר את כל הדברים הנפשיים האלו ע”י סרטוני חיזוק מוזיקה או דיבור עם אלוקים אבל לפעמים זה מגיע למצבי מצוקה של מחשבות טורניות ואובדניות אני יודע שכתבתי קצת ארוך אבל זה עוד קצר וכן בנוסף לכל זה יש לי גם ניסיונות בפגם הברית ועובד על זה הרבה מאוד מקווה שהצלחתם להבין ובאמת תעזרו לי וגם אם לא הפריקה כשלעצמה היא כבר עזרה!

תשובה:

שלום לך בחור יקר!

כל כך כואב לקרוא את דבריך. כל כך כואב שאתה מרגיש כאוב כל כך. אבוד..

אתה מספר שאתה מרגיש כל מיני תחושות קשות בנפש. שאתה מרגיש שהמטה מושכת אותך. לפעמים המחשבות האלה קשות כל כך, שאתה מרגיש רצון להתנתק מהמציאות ממש.

מנסה להבין איתך יחד.

מה בדיוק אתה מרגיש?

זה קושי חברתי? ולכן אתה מרגיש צורך לא להיות עם החברים ולברוח למיטה? זה כאב אחר שגורם לך לנסות להתנתק מהכול? אולי זה בכלל האתגר של הקדושה שמייאש אותך וגורם לך להתחפר עמוק במיטה?

בכל מקרה היה דבר אחד במילותיך שזעק חזק יותר מהכול.

אני רוצה להיות טוב! אני רוצה להשתפר ולהתקדם!

אנשים רבים שקועים במשבר או באתגר שקשה להם להיחלץ ממנו.

ניתן לנסות לסייע להם, לעזור להם להתרומם. אך התנאי הראשוני כשמנסים לעזור לאדם במצוקה, הוא הרצון שלו עצמו.

אם לאדם אין את התשוקה לצאת מהחושך, גם כוחות רבי עוצמה יתקשו לחלץ אותו. אך כשלאדם יש את הרצון להתקדם בעצמו, חצי מהדרך לאור כבר נעשתה.

משמח מאוד לראות שאתה בחור שלוקח אחריות על עצמו. שאיכפת לך לא להתדרדר. שחשוב לך ללמוד היטב. שאתה עובד ה’ באמת שנלחם ביצר הרע למרות שזה ממש קשה.

עצם הפנייה שלך לאתר ‘אקשיבה’ היא מעשה של גבורה. אתה מצליח להציץ מבעד לאתגר שמתנשא מעליך כהר גבוה, ולחפש עזרה. במקום לשקוע ברחמים עצמיים אתה מנסה לחפש מי שיעזור לך לצאת החוצה.

אני משוכנע כי בזכות הנחישות שלך, המאמצים שלך עוד יישאו פרי, ועוד תצא לאור גדול בעזרת ה’.

כשסיפרת על הקושי שלך, לא פרטת על גורם מסוים שלדעתך הוא הסיבה לקושי. אינני יודע אם אתה יודע בעצמך את שורש העניין, או שהמצב נמשך תקופה כל כך ממושכת, עד כדי שאפילו אתה מתקשה לזכור כיצד הכול התחיל.

מציע שדבר ראשון תנסה לשבת עם עצמך בזמן רגוע ושקט. נסה להיזכר מה גרם לך להגיע למצב שבו אתה מיואש כל כך? האם זה אירוע מהעבר ששבר אותך? האם זה משהו אחר?

במידה ואתה מצליח להיזכר, נסה לחשוב האם זה דבר שאתה יכול לפתור בעצמך? אולי כדאי לך לפנות אלינו שוב כדי שננסה יחד להביס את האתגר?

אך במידה שהדברים מעורפלים, ואתה לא מוצא את הקושי בגורם ספציפי, יתכן כי הדבר הוא תוצאה של חיי הבחרות שלעיתים רבות מצד עצמם מהווים גורם לסערות נפשיות קשות.

הבה ננסה יחד להבין מדוע חיי הבחרות מייצרים מורכבויות מיוחדות.

תקופת הבחרות היא תקופה סוערת מאוד בחיי האדם. הנער הופך בהדרגה לעצמאי יותר ויותר, והוא מתחיל לגבש לעצמו את הזהות שלו.

זה לא קל. ההתמודדות החברתית הופכת לקשה, ניסיון הקדושה עורב תמיד מעבר לפינה, והשאיפה לגדול בתורה, מתנפצת לעיתים עם קשיים שצצים להם מפעם לפעם ועוצרים את ההתקדמות.

מה הסיבה שזה קורה דווקא בתקופת הבחרות?

זה קורה בגלל שהזהות של הבחור עדיין בבנייה. הוא עדיין שואף לגבש את עצמו לאדם הטוב ביותר. הוא לא מוותר על הפסגות הנעלות ביותר. ולפעמים המציאות מתנגשת, והודפת אותו לאחור.

כשהנער הופך לאיש, הסערה שוככת. הוא כבר לא מצפה מעצמו להתקדם מעבר למקום אליו הוא כבר הגיע, והוא ממשיך רק מכוח האינרציה להתקדם בדרגתו שלו. הוא כבר לא מנסה לנפץ תקרות זכוכית חדשות, ולהגיע למרומים.

וזה היתרון המדהים שבתקופת הבחרות. בתקופת הבחרות הגבולות עדיין לא נקבעו. השאיפות לגדול פועמות בעוצמה, ולכן הפוטנציאל לגדול הוא אדיר. בחור יכול להפוך תוך שנים ספורות לעובד ה’ אמיתי, ולתלמיד חכם גדול, מה שבשנים מאוחרות קשה הרבה יותר.

יש כאן הזדמנות, לגדול, אך יש כאן גם הזדמנות ליפול.

הרצון לגדול מחד, ומאידך ההתנגשות שלנו עם הגבולות הפיזיים והנפשיים שלנו, מייצרים את הסערה המושלמת.

מאז ומעולם צבאות התבססו על לוחמים צעירים. הם מהווים את חוד החנית של כל כוח צבאי.

הסיבה לכך היא גם בשל כושרם הגופני המעולה, אך זו לא הסיבה המרכזית.

הסיבה המרכזית היא, היותם של צעירים, עזי נפש ובעלי שאיפה ומוטיבציה בלתי נדלים. כאמור כיון שבחור נמצא עדיין בשלבי ההתהוות של בניית אישיותו, הוא עדיין שואף למרומים, וכשהדבר מתבטא בשדה הקרב, הוא מהווה מכפיל כוח משמעותי לכוח הצבאי.

מבין מילותיך קל לשמוע את קולו של הלוחם.

אתה לוחם שרוצה להשיג ניצחונות וכיבושים. אתה רוצה להיות תלמיד חכם, ואתה רוצה לנצח את היצר.

אך כמו כל לוחם בקרב, אתה נאלץ להתמודד עם קשיים משמעותיים, לפעמים אתה אפילו נשבר.

זה דבר טבעי. אין לך מה להיבהל מכך שאתה נשבר. להיפך. זה רק מוכיח שאתה בפעולה. אם לא היית מתקדם, אם לא היית פורץ גבולות, לא היית נתקע בשום חומה.

העובדה שאתה נופל שוב ושוב, רק מוכיחה כי אתה מתקדם ללא הרף.

זה אמנם לא קל, אך זה מראה כי אתה על המסלול. ואם רק תמשיך לנסות, בטוח שתגיע רחוק מאוד.

אנסה להמשיל לך את זה מדוגמא מהחיים.

קראתי פעם ראיון שהתפרסם עם זמר ומלחין מפורסם. מדובר בזמר מצליח מאוד, שגם בגיל לא צעיר מצליח למלא אולמות ענק, ולהלהיב את הקהל, עם שירים מרגשים פרי הלחנתו.

ניתן היה לצפות שראיון אתו ייתן הצצה לחיים מושלמים.

כסף לא חסר. משפחה הוא גידל לתפארת. ותהילה וכבוד גם הם מצויים לו בשפע.

אך היה משהו אחד שהוא סיפר שהעניק לקוראים הצצה לחלק אחר בחייו של זמר מוכשר.

הוא סיפר כי כשרון ההלחנה שלו, הוא תוצאה של עולם שלם של רגשות שמפעמים בו. הרגש שלו מפותח ביותר, וכל סיטואציה בחייו מעוררת בו רגשות עזים, שלעיתים מוצאים ביטוי בניגון שפורץ מתוכו, כאילו מאליו.

אך אליה וקוץ בה. אותו עולם רגשות שגורם לו לחוש דברים דקים ועדינים, אותו עולם שמקרב אותו לרבדים רוחניים נעלים, הוא גם עולם שמייסר אותו ללא הרף.

אם עבור אדם מהשורה מראה של הלך עני אומלל, רק גורם לו לנוד בראשו ברחמים, הרי שעבורו מדובר על טלטלה של ממש.

רגשות הרחמים שבו לא נותנות לו מנוח, והוא חש כי הוא לא יכול לשאת זאת.

אפילו רגשות של שמחה מהוות עבורו אתגר. כשנולד לו נכד, כשהוא מסיים מסכת, הוא מתרגש מאוד, ולעיתים זה רגש משתק ממש.

כפי שניתן לראות, אותו הדבר שנותן לו את הטעם בחייו, הוא עצמו גם האתגר. עולם הרגש שלו, מאפשר לו לטפס טפח מעל המציאות החומרית הגסה, אך מאידך היא גם גורמת לו סחרור כשהוא עולה גבוה מידיי.

ואלו הם בדיוק חייו של אדם שנמצא בהתקדמות.

מצד אחד, הוא זוכה לצמוח ולהתקדם. ומהצד השני כשמטפסים גבוה מהר מידיי, לפעמים החמצן אוזל לפתע.

ולכן, יתכן מאוד שהקושי שלך הוא דווקא קושי מבורך. קושי שמעיד על היותך בחור רציני שמשקיע, מתמודד, ומתקדם.

אך חשוב לי להוסיף דבר נוסף:

קשה לקבוע בוודאות מבלי להכיר אותך כי זה רק קושי טבעי. יתכן כי יש כאן משהו שהוא מעבר להתמודדות נעורים טבעית, ובמקרים שכאלו ללא עזרה חיצונית, קשה להתגבר לבד על האתגר.

ולכן הצעתי לך היא, שתקיים מפגש עם איש מקצוע שיעזור לך להבין האם אתה אכן מתמודד עם קושי רגיל, או שיש כאן משהו מורכב יותר, שדורש אולי עזרה חיצונית.

אם אתה מכיר מישהו שכזה, צור עמו קשר, ואם אתה זקוק להפניה, במערכת ‘ אקשיבה’ נשמח לייעץ לך על אנשי מקצוע שתוכל לפנות אליהם.

בכל מקרה, אל תשכח, כי העובדה שאתה נחוש לצלוח את הקשיים, זה לבד כבר חצי הדרך אל הפתרון, ואני בטוח כי עוד יוקל לך מאוד בהמשך הדרך.

מאחל לך רק שמחה ורוגע תמיד, ומזמין אותך לשוב ולשוחח בכל עת שתחפוץ.

דניאל אברהם.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה התכלית של זה הכאב?
שאלה לי והיא מטרידתני. אפשר ותראה כמתריסה, או שמא כנודניקית ספקנית. אך, במטותא מנכון, העבירו על מידותיכם, והשתדלו לתת לה מקום של כבוד באימיילכם. החיים ריקניים הם, חסרי תוחלת הנאה ומשמעות. אינם אלא כבועת סבון אדירה ונוצצת שכיון ובאת לעמוד על טיבה מתנדפת היא בקול רחש חרישי. אשרי מי שזכה...
מה עושה בחור שלא מתאים לישיבה?
אני בחור חרדי (לפחות מבחוץ) בן 18 אוטוטו 19. האמת אני לא יודע מה לשאול אני מאוד מבובל ומלא שאילות אני מבקש סליחה מראש על ניסוח השאלה אני ינסה לכתוב לכם כמה שיותר כדי שתוכלו להבין אותי. אז ככה בצעירותי בת”ת הייתי מהטובים ביותר בכיתה הייתי מקבל מאה בציונים מכבד...
איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
מפחדת מביקורת ומלהרגיש מותקפת
מאז שאני זוכרת את עצמי אני נמצאת במצב שאני לא מרוצה ממנו. במשפחה שלי תמיד הייתי מותקפת, בעיקר מאחותי, שבכל הזדמנות הייתה חייבת להוריד אותי ולציין שאני גרועה בהכל, גדלתי לשנוא את עצמי ולהיות כל הזמן במצב מגננה. והעניין הוא שאפילו לר הייתי מודעת לזה. בשנתיים האחרונות נפל לי האסימון...
איזה קושי הוא בידי ומה בידי שמיים?
ממה שהצלחתי להבין כל קושי ואתגר, שהאדם עובר בחיים הוא מאת הקב”ה. עוד דבר שאני מקווה שהבנתי נכון הוא שדרך התורה הוא בכיבוד האחר,בעזרה לאחר ובכללי בעשיית טוב לאחר בין אם זה חברים קרובים משפחה וכו. השאלה אם יש גבול מסוים או שפשוט לקבל שכל דבר מאת הה’ יתברך? האם...
איך מתמודדים עם נרקסיסטים?
יש לי שאלה שמאוד מעניינת ומעסיקה אותי. איך מתמודדים עם נרקסיזם במשפחה- כלומר הורים, גיסות, חמות, שאם אני מדברת איתם לפעמים- הם גורמים לי להרגיש בעצמי חסרת ערך , ואפילו לפעמים לכעסים חזקים- מול בעלי. וגם אני מרגישה שאלו אנשים מהצד הלא טוב של היקום. כלומר מהצד של היצר הרע-...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן