לאחרונה גיליתי שבתי בת ה18 נמצאת בקשר אסור עם בחור. אנחנו מאד נבוכים ולא יודעים להתנהל איתה.
עוד לא סיפרתי לה שאני יודע על זה, מה עליי לעשות כבוד הרב? אני באמת איבדתי את עצמי
-השאלה קוצרה מחמת פרטיות השואל-
דלג לתוכן
לאחרונה גיליתי שבתי בת ה18 נמצאת בקשר אסור עם בחור. אנחנו מאד נבוכים ולא יודעים להתנהל איתה.
עוד לא סיפרתי לה שאני יודע על זה, מה עליי לעשות כבוד הרב? אני באמת איבדתי את עצמי
-השאלה קוצרה מחמת פרטיות השואל-
שלום לך,
ליבי איתכם, הכאב ודאי נורא.ואני לא חושב שבתשובה אחת נוכל להציע פתרון פלאים שיתקן את המצב הקשה. ולכן אענה באופן כללי, כשאני מסתמך על הנתונים שכתבת.
זה ודאי שאם היא ילדה בת 18, אפשרויות התגובה שלכם די מוגבלות. אי אפשר ללכת בצורה מדי קשה כי לא זו הדרך שתגרום לה לשנות דרכיה. היא בחורה בגירה, והדרך היחידה לגרום לה לעשות בחירות נכונות יותר, היא דרך רתימה שלה ושכנוע חכם – ולא בכוח. אם תנסו מדי ללכת איתה בצורה כוחנית, זה רק עלול לגרום לה לעזוב את הבית ואז מצבה הרוחני והרצון שלה לשמור על עצמה ודאי ירדו.
זה לא אומר להתייאש ולוותר, ולהתנהג באפאטיות. ממש לא, ומייד אציע מה כן אפשר לעשות. אבל לפני זה, אקדים ואומר שלא צריך אוטומטית להניח שהיא אכן עשתה מעשה. יכול להיות שמדובר מבחינתה בנסיונות גישוש בלי כוונה מעשית, זה אמנם ודאי מדאיג ומטריד, אבל צריך להיזהר לא להתייחס אליה כאילו היא כבר עשתה דברים, כי אם זה לא נכון זה מאד יפגע בה ועלול לגרום לה לחשוב שאין לה מה להפסיד.
אחרי כל ההקדמות, איזו השתדלות ניתן לעשות כדי לעזור לה? קודם כל כמובן שכדאי וצריך להתפלל עליה. אבל מצד ההשתדלות המעשית, הדרך לרתום אותה חייבת להיות מבוססת על קשר טוב וחם ביניכם. לא כתבתם מה מצב הקשר ביניכם כיום, אבל החיוב לחזק אותו הוא ממש קריטי כאן לצורך השפעה עליה בטווח הארוך. טיילו ביחד, אכלו ביחד במסעדות, שתפו אותה בדברים שלכם, תהיו חברים טובים שלה. זה מה שיבנה את הגשר להשפיע עליה בעתיד ולהגביר אמון ופתיחות ביניכם.
לא הזכרתם מה היא עושה עם החיים שלה. בדרך כלל כשיש אופק תעסוקתי, עם סדר יום, יש פחות זמן ורצון להתנהגויות כאלה. אם אין לה לימודים או עבודה יציבה, אולי כדאי גם בזה להשקיע, לסייע לה, דרך אבחון טוב, ולהיכנס למסלול של השקעה לעתיד ולימודים, גם זה יכול לסייע לה לא לבלבל את החיים שלה עם הנהגות לא מקדמות לטווח הארוך.
השלב הבא צריך להיות שיחה כנה. לא ממקום שיפוטי, אם היא תרגיש שמתנשאים עליה או מנסים להחליט עליה זה רק עלול לגרום לה להתבצר במצבה ולהצדיק אותו על ידי הצהרות קשות. מצד שני, שיחה על ההשלכות של התנהגותה, יכולה לגרום לה לראות את הדברים באור אחר. אם בכוונתה להקים בעתיד בית יהודי טוב, עם בעל אוהב ומפנק שיהיה נאמן לה, אין ספק שהתנהגות כזאת לא מקדמת את זה, וזה טיעון שכדאי שהיא תכיר, לא רק מהכיוון הדתי אלא גם מהכיוון הזוגי. אם הקשר ביניכם לא מספיק חם ופתוח, אולי צריך לגייס מישהי אחרת שיותר קרובה אליה לעשות את השיחה הזאת. צריך בזהירות ומתוך שיח פתוח ואמפטי, לנסות לעודד אותה לשמור על עצמה ולהיזהר מקשרים שיכולים להיות נצלניים ולהפריע לה בזוגיות האמיתית שתרצה להקים בעתיד.
מומלץ לקרוא בספר ‘אהבה לרגע -חברויות וקשרים בגיל הנעורים’ (מאת פנינה לשם), שפורס בפני נערות את הסכנות והנזקים הרבים הנובעים מקשר כזה, לאו דוקא בעולם הבא, אלא בעולם הזה, העכשווי והקרוב אליה, תוך הצבת הרווח שבהתאפקות וההפסד שבקשר, זה לעומת זה, ונתינת כלים מעשיים ודרכי התמודדות, שלב אחרי שלב, בהגשה גרפית עדכנית ונגישה. דיבור כזה יכול להועיל, ודאי שזה מה שצריך לעשות (וכמובן במקביל להציע תחליפי היתר להפיג שעמום, ולמלא את הצרכים הרגשיים).
אני מקוה שהצלחתי להאיר כמה כיווני חשיבה, ומאחל מכל הלב שהקב”ה ינחה אתכם בדרך של הרבה נחת מכל הילדים
דן
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
