The Butterfly Button
בת 25 ועדיין רווקה!!

שאלה מקטגוריה:

נכון שזה אתר של שאלות.
ומה קורה כשאין כבר כח לשאול?! כשנגמרות המילים…
נשארו רק התחושות- אני מרגישה בודדה, לא ככ רצויה למרות שאני מוקפת חברה אוהבת. מרגישה אפילו קצת נחיתות כאילו כולן מתקדמות ואני נשארת מאחור.
אני בחורה חזקה ומאמינה ויודעת שלכל אחד יש את המסלול שקבע לו אלוקיו.
אבל מרגישה שזקוקה לכמויות של כוחות: כוח להמשיך ולהיפגש, כח לרצות עדיין בן תורה ולא לוותר, כח להשאר חזקה, כח להקים את עצמי כל בוקר ואפילו לפעמים כח לחייך!
אשמח לקבל כאן מנה אחת כזו- של כח!!!!!

תשובה:

בחורה יקרה מאד

שלום רב!

כ"כ מובנת הרגשתך!

את באמת לבד – החצי השני שלך, זה שאמור לתת לך את תחושת ה"ביחד" עדיין לא נמצא.

ונכון. נכון שלכל אחד מאתנו יש את מסלול חייו שקבע לו אלוקיו ונכון שהמסלול הוא גם הטוב ביותר עבורנו.

אבל כל זה אינו סותר את הקושי, את בליל הרגשות שעולים לך בימים ובלילות בעודך מצפה לאיש שלך שיבוא.

מה גם שבמגזר החרדי נושא השידוכים הוא אבן הבוחן האישי והמשפחתי, אולי המשמעותי ביותר.

כבר בהיותנו ילדים, השיח סביבנו מדבר הרבה על המוצלחות, והמצולחות נקשרת מיד ב"מעניין עם מי היא/הוא תתחתן?"

התחתנת עם משפחה טובה, בחור "שפיץ", קבלת דירה בעיר, התארסת מוקדם וכו' – הם הפרמטרים להצלחה.

אין ספק שהתרבות הזו היא אחד הגורמים למה שאת מרגישה, בחורה יקרה!

תחושה של פחות שווה, האחרות כן ואני לא.

כולםםםם מתקדמים, ואני נשארת על עומדי – אולי זה אומר עלי משהו? על כמה אני שווה? כמה מוצלחת או עד כמה לא מוצלחת.

חביבה, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב.

אבל גם לא ראיתי שהמוצלחים , המוכשרים, היפים והמקושרים הם אלה שמתחתנים וה"דפוקים" הם אלה שלא.

אז ככה שלקחת את הדברים ברמה האישית נראה לי לא נכון.

אולי כל הנ"ל יעזור לך לאסוף קצת כח.

בינתיים, עדש….

מנסה להציע דרך לעבור את האתגר.

מה דעתך על מציאת תחום התעסקות? תחביב, התנדבות או למידה.

לחפש להוסיף לסדר יומך דברים שייעשו לך טוב.

כי להעביר יום ועוד יום ועוד יום בהמתנה מורטת עצבים זה מוריד ומייאש.

בחורה יקרה, רוצה להוסיף גם הבט אישי:

גם אני מצאתי את בן הזוג שלי קרוב מאוד לגיל שלך .

השנים הללו התאפיינו מצד אחד בדאגה, בקושי. מתי? עם מי? על מה אצטרך לוותר?

מה יהיה עם אחיותיי שמתעכבות וכו'…

מצד שני היו אלו שנים מדהימות עבורי. ההתפתחות האישית והמקצועית שלי, עלו כל הזמן.

מצאתי חברויות חדשות, יצאתי לטייל והיה ממש טוב.

יקירתי, קחי אוויר ותתחזקי!

אל תתני לייאוש להשתלט על הכל.

תני לו את הפנה שלו אבל תתחמי אותו בגדר. יש לו מקום אבל לא כל המקום.

מוסיפה המלצה, לא חייבת לקחת.

לפעמים משהו בהשתדלות שלנו לנישואין צריכה שינוי.

אולי חשיבה מחודשת, אולי ניתוח ההצעות מעוד זווית.

בדיקה האם משהו בי תקוע או לא…

מאחלת לך בקרוב מבחורה יקרה מאד

שלום רב!

כ"כ מובנת הרגשתך!

את באמת לבד – החצי השני שלך, זה שאמור לתת לך את תחושת ה"ביחד" עדיין לא נמצא.

ונכון. נכון שלכל אחד מאתנו יש את מסלול חייו שקבע לו אלוקיו ונכון שהמסלול הוא גם הטוב ביותר עבורנו.

אבל כל זה אינו סותר את הקושי, את בליל הרגשות שעולים לך בימים ובלילות בעודך מצפה לאיש שלך שיבוא.

מה גם שבמגזר החרדי נושא השידוכים הוא אבן הבוחן האישי והמשפחתי, אולי המשמעותי ביותר.

כבר בהיותנו ילדים, השיח סביבנו מדבר הרבה על המוצלחות, והמצולחות נקשרת מיד ב"מעניין עם מי היא/הוא תתחתן?"

התחתנת עם משפחה טובה, בחור "שפיץ", קבלת דירה בעיר, התארסת מוקדם וכו' – הם הפרמטרים להצלחה.

אין ספק שהתרבות הזו היא אחד הגורמים למה שאת מרגישה, בחורה יקרה!

תחושה של פחות שווה, האחרות כן ואני לא.

כולםםםם מתקדמים, ואני נשארת על עומדי – אולי זה אומר עלי משהו? על כמה אני שווה? כמה מוצלחת או עד כמה לא מוצלחת.

חביבה, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב.

אבל גם לא ראיתי שהמוצלחים , המוכשרים, היפים והמקושרים הם אלה שמתחתנים וה"דפוקים" הם אלה שלא.

אז ככה שלקחת את הדברים ברמה האישית נראה לי לא נכון.

אולי כל הנ"ל יעזור לך לאסוף קצת כח.

בינתיים, עדש….

מנסה להציע דרך לעבור את האתגר.

מה דעתך על מציאת תחום התעסקות? תחביב, התנדבות או למידה.

לחפש להוסיף לסדר יומך דברים שייעשו לך טוב.

כי להעביר יום ועוד יום ועוד יום בהמתנה מורטת עצבים זה מוריד ומייאש.

בחורה יקרה, רוצה להוסיף גם הבט אישי:

גם אני מצאתי את בן הזוג שלי קורב מאוד לגיל שלך .

השנים הללו התאפיינו מצד אחד בדאגה, בקושי. מתי? עם מי? על מה אצטרך לוותר?

מה יהיה עם אחיותיי שמתעכבות וכו'…

מצד שני היו אלו שנים מדהימות עבורי. ההתפתחות האישית והמקצועית שלי, עלו כל הזמן.

מצאתי חברויות חדשות, יצאתי לטייל והיה ממש טוב.

יקירתי, קחי אוויר ותתחזקי!

אל תתני לייאוש להשתלט על הכל.

תני לו את הפנה שלו אבל תתחמי אותו בגדר. יש לו מקום אבל לא כל המקום.

מוסיפה המלצה, לא חייבת לקחת.

לפעמים משהו בהשתדלות שלנו לנישואין צריכה שינוי.

אולי חשיבה מחודשת, אולי ניתוח ההצעות מעוד זווית.

בדיקה האם משהו בי תקוע או לא…

מאחלת לך בקרוב ממש להיות כלה מאושרת

בהצלחה

חוי

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
מפחד שלא אתחתן לעולם
היי אני בן 21 ואני מודע לזה שזה יחסית גיל צעיר, אבל יש בי פחד עמוק מאוד שאני לא אתחתן כבר הייתי בזוגיות למשך שנתיים אבל חזרתי בתשובה והפערים יצרו את שלהם בחלק מהנושאים. אני רוצה להתחתן כל כך, מתפלל על זה כל יום וזה לא יוציא לצערי מהראש לפעמים...
אין לי כוח לחזור לשידוכים אחרי שהתגרשתי
תחילה אציג את עצמי. בגיל 19 התארסתי וחודש לפני חתונה ביטלתי לאחרונה התגרשתי לאחר שנה וארבע חודשים של נישואין שמתוכם 6 חודשים היינו פרודים והיום כשמציעים לי הצעות ואני יודעת מה מצפה לי ואיזה עבודה קשה זו נישואין אני לא בטוחה שיש לי כח להתחתן כרגע. מרגישה צורך לנוח לפני...
הבחור שתמיד רציתי התארס ואני צריכה אמונה שהכל לטובה...
אשמח להכוונה ייעוץ נקודת אור ותקווה אני בחורה בת 24 והמסלול שהקב"ה הוביל אותי בחיים בהקשר לשידוך שלי הוא קצת קשוח עבורי אבל אני יודעת ללא שום ספק שהכל לטובתי והכל מדויק עבורי ובדיוק כאן אני בבעיה. יש לי קושי גדול לשלב את האמונה שלי בהקב"ה במה שעברתי, לבין התחושות...
רוצה להרגיש ראויה בשידוכים גם עם עודף משקל
אני בת 21 ולא מזמן התחלתי שידוכים. תמיד התמודדתי עם דימוי גוף שלילי. בתור ילדה הייתי שמנמנה לא בצורה קיצונית בכלל אבל קצת מעל הממוצע. מאז שאני זוכרת את עצמי זה דבר שמאוד הפריע לי. כבר מגיל צעיר הרגשתי שונה מחברות שלי, כאילו אני פחות שווה וראויה מהם. לאורך השנים...
חיפוש דרך בתקופת שידוכים
תודה רבה על האתר והשובות המדויקות, זה ממש ממש עוזר לי! יש לי שאלה אבל לפני כן אתן קצת רקע שיעזור בהבנתה. אני בחורה רווקה בת 26, חונכתי בדרך חרדית. חינכו אותי על חשיבות של אמונת חכמים וכמה חשוב לשמוע לדעת הגדולים. חינכו אותי שיש רק דרך אחת ברורה- דרך...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן