דלג לתוכן
נכון שזה אתר של שאלות.
ומה קורה כשאין כבר כח לשאול?! כשנגמרות המילים…
נשארו רק התחושות- אני מרגישה בודדה, לא ככ רצויה למרות שאני מוקפת חברה אוהבת. מרגישה אפילו קצת נחיתות כאילו כולן מתקדמות ואני נשארת מאחור.
אני בחורה חזקה ומאמינה ויודעת שלכל אחד יש את המסלול שקבע לו אלוקיו.
אבל מרגישה שזקוקה לכמויות של כוחות: כוח להמשיך ולהיפגש, כח לרצות עדיין בן תורה ולא לוותר, כח להשאר חזקה, כח להקים את עצמי כל בוקר ואפילו לפעמים כח לחייך!
אשמח לקבל כאן מנה אחת כזו- של כח!!!!!
בחורה יקרה מאד
שלום רב!
כ”כ מובנת הרגשתך!
את באמת לבד – החצי השני שלך, זה שאמור לתת לך את תחושת ה”ביחד” עדיין לא נמצא.
ונכון. נכון שלכל אחד מאתנו יש את מסלול חייו שקבע לו אלוקיו ונכון שהמסלול הוא גם הטוב ביותר עבורנו.
אבל כל זה אינו סותר את הקושי, את בליל הרגשות שעולים לך בימים ובלילות בעודך מצפה לאיש שלך שיבוא.
מה גם שבמגזר החרדי נושא השידוכים הוא אבן הבוחן האישי והמשפחתי, אולי המשמעותי ביותר.
כבר בהיותנו ילדים, השיח סביבנו מדבר הרבה על המוצלחות, והמצולחות נקשרת מיד ב”מעניין עם מי היא/הוא תתחתן?”
התחתנת עם משפחה טובה, בחור “שפיץ”, קבלת דירה בעיר, התארסת מוקדם וכו’ – הם הפרמטרים להצלחה.
אין ספק שהתרבות הזו היא אחד הגורמים למה שאת מרגישה, בחורה יקרה!
תחושה של פחות שווה, האחרות כן ואני לא.
כולםםםם מתקדמים, ואני נשארת על עומדי – אולי זה אומר עלי משהו? על כמה אני שווה? כמה מוצלחת או עד כמה לא מוצלחת.
חביבה, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב.
אבל גם לא ראיתי שהמוצלחים , המוכשרים, היפים והמקושרים הם אלה שמתחתנים וה”דפוקים” הם אלה שלא.
אז ככה שלקחת את הדברים ברמה האישית נראה לי לא נכון.
אולי כל הנ”ל יעזור לך לאסוף קצת כח.
בינתיים, עדש….
מנסה להציע דרך לעבור את האתגר.
מה דעתך על מציאת תחום התעסקות? תחביב, התנדבות או למידה.
לחפש להוסיף לסדר יומך דברים שייעשו לך טוב.
כי להעביר יום ועוד יום ועוד יום בהמתנה מורטת עצבים זה מוריד ומייאש.
בחורה יקרה, רוצה להוסיף גם הבט אישי:
גם אני מצאתי את בן הזוג שלי קרוב מאוד לגיל שלך .
השנים הללו התאפיינו מצד אחד בדאגה, בקושי. מתי? עם מי? על מה אצטרך לוותר?
מה יהיה עם אחיותיי שמתעכבות וכו’…
מצד שני היו אלו שנים מדהימות עבורי. ההתפתחות האישית והמקצועית שלי, עלו כל הזמן.
מצאתי חברויות חדשות, יצאתי לטייל והיה ממש טוב.
יקירתי, קחי אוויר ותתחזקי!
אל תתני לייאוש להשתלט על הכל.
תני לו את הפנה שלו אבל תתחמי אותו בגדר. יש לו מקום אבל לא כל המקום.
מוסיפה המלצה, לא חייבת לקחת.
לפעמים משהו בהשתדלות שלנו לנישואין צריכה שינוי.
אולי חשיבה מחודשת, אולי ניתוח ההצעות מעוד זווית.
בדיקה האם משהו בי תקוע או לא…
מאחלת לך בקרוב מבחורה יקרה מאד
שלום רב!
כ”כ מובנת הרגשתך!
את באמת לבד – החצי השני שלך, זה שאמור לתת לך את תחושת ה”ביחד” עדיין לא נמצא.
ונכון. נכון שלכל אחד מאתנו יש את מסלול חייו שקבע לו אלוקיו ונכון שהמסלול הוא גם הטוב ביותר עבורנו.
אבל כל זה אינו סותר את הקושי, את בליל הרגשות שעולים לך בימים ובלילות בעודך מצפה לאיש שלך שיבוא.
מה גם שבמגזר החרדי נושא השידוכים הוא אבן הבוחן האישי והמשפחתי, אולי המשמעותי ביותר.
כבר בהיותנו ילדים, השיח סביבנו מדבר הרבה על המוצלחות, והמצולחות נקשרת מיד ב”מעניין עם מי היא/הוא תתחתן?”
התחתנת עם משפחה טובה, בחור “שפיץ”, קבלת דירה בעיר, התארסת מוקדם וכו’ – הם הפרמטרים להצלחה.
אין ספק שהתרבות הזו היא אחד הגורמים למה שאת מרגישה, בחורה יקרה!
תחושה של פחות שווה, האחרות כן ואני לא.
כולםםםם מתקדמים, ואני נשארת על עומדי – אולי זה אומר עלי משהו? על כמה אני שווה? כמה מוצלחת או עד כמה לא מוצלחת.
חביבה, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב.
אבל גם לא ראיתי שהמוצלחים , המוכשרים, היפים והמקושרים הם אלה שמתחתנים וה”דפוקים” הם אלה שלא.
אז ככה שלקחת את הדברים ברמה האישית נראה לי לא נכון.
אולי כל הנ”ל יעזור לך לאסוף קצת כח.
בינתיים, עדש….
מנסה להציע דרך לעבור את האתגר.
מה דעתך על מציאת תחום התעסקות? תחביב, התנדבות או למידה.
לחפש להוסיף לסדר יומך דברים שייעשו לך טוב.
כי להעביר יום ועוד יום ועוד יום בהמתנה מורטת עצבים זה מוריד ומייאש.
בחורה יקרה, רוצה להוסיף גם הבט אישי:
גם אני מצאתי את בן הזוג שלי קורב מאוד לגיל שלך .
השנים הללו התאפיינו מצד אחד בדאגה, בקושי. מתי? עם מי? על מה אצטרך לוותר?
מה יהיה עם אחיותיי שמתעכבות וכו’…
מצד שני היו אלו שנים מדהימות עבורי. ההתפתחות האישית והמקצועית שלי, עלו כל הזמן.
מצאתי חברויות חדשות, יצאתי לטייל והיה ממש טוב.
יקירתי, קחי אוויר ותתחזקי!
אל תתני לייאוש להשתלט על הכל.
תני לו את הפנה שלו אבל תתחמי אותו בגדר. יש לו מקום אבל לא כל המקום.
מוסיפה המלצה, לא חייבת לקחת.
לפעמים משהו בהשתדלות שלנו לנישואין צריכה שינוי.
אולי חשיבה מחודשת, אולי ניתוח ההצעות מעוד זווית.
בדיקה האם משהו בי תקוע או לא…
מאחלת לך בקרוב ממש להיות כלה מאושרת
בהצלחה
חוי
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
