The Butterfly Button
בת 25 ועדיין רווקה!!

שאלה מקטגוריה:

נכון שזה אתר של שאלות.
ומה קורה כשאין כבר כח לשאול?! כשנגמרות המילים…
נשארו רק התחושות- אני מרגישה בודדה, לא ככ רצויה למרות שאני מוקפת חברה אוהבת. מרגישה אפילו קצת נחיתות כאילו כולן מתקדמות ואני נשארת מאחור.
אני בחורה חזקה ומאמינה ויודעת שלכל אחד יש את המסלול שקבע לו אלוקיו.
אבל מרגישה שזקוקה לכמויות של כוחות: כוח להמשיך ולהיפגש, כח לרצות עדיין בן תורה ולא לוותר, כח להשאר חזקה, כח להקים את עצמי כל בוקר ואפילו לפעמים כח לחייך!
אשמח לקבל כאן מנה אחת כזו- של כח!!!!!

תשובה:

בחורה יקרה מאד

שלום רב!

כ”כ מובנת הרגשתך!

את באמת לבד – החצי השני שלך, זה שאמור לתת לך את תחושת ה”ביחד” עדיין לא נמצא.

ונכון. נכון שלכל אחד מאתנו יש את מסלול חייו שקבע לו אלוקיו ונכון שהמסלול הוא גם הטוב ביותר עבורנו.

אבל כל זה אינו סותר את הקושי, את בליל הרגשות שעולים לך בימים ובלילות בעודך מצפה לאיש שלך שיבוא.

מה גם שבמגזר החרדי נושא השידוכים הוא אבן הבוחן האישי והמשפחתי, אולי המשמעותי ביותר.

כבר בהיותנו ילדים, השיח סביבנו מדבר הרבה על המוצלחות, והמצולחות נקשרת מיד ב”מעניין עם מי היא/הוא תתחתן?”

התחתנת עם משפחה טובה, בחור “שפיץ”, קבלת דירה בעיר, התארסת מוקדם וכו’ – הם הפרמטרים להצלחה.

אין ספק שהתרבות הזו היא אחד הגורמים למה שאת מרגישה, בחורה יקרה!

תחושה של פחות שווה, האחרות כן ואני לא.

כולםםםם מתקדמים, ואני נשארת על עומדי – אולי זה אומר עלי משהו? על כמה אני שווה? כמה מוצלחת או עד כמה לא מוצלחת.

חביבה, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב.

אבל גם לא ראיתי שהמוצלחים , המוכשרים, היפים והמקושרים הם אלה שמתחתנים וה”דפוקים” הם אלה שלא.

אז ככה שלקחת את הדברים ברמה האישית נראה לי לא נכון.

אולי כל הנ”ל יעזור לך לאסוף קצת כח.

בינתיים, עדש….

מנסה להציע דרך לעבור את האתגר.

מה דעתך על מציאת תחום התעסקות? תחביב, התנדבות או למידה.

לחפש להוסיף לסדר יומך דברים שייעשו לך טוב.

כי להעביר יום ועוד יום ועוד יום בהמתנה מורטת עצבים זה מוריד ומייאש.

בחורה יקרה, רוצה להוסיף גם הבט אישי:

גם אני מצאתי את בן הזוג שלי קרוב מאוד לגיל שלך .

השנים הללו התאפיינו מצד אחד בדאגה, בקושי. מתי? עם מי? על מה אצטרך לוותר?

מה יהיה עם אחיותיי שמתעכבות וכו’…

מצד שני היו אלו שנים מדהימות עבורי. ההתפתחות האישית והמקצועית שלי, עלו כל הזמן.

מצאתי חברויות חדשות, יצאתי לטייל והיה ממש טוב.

יקירתי, קחי אוויר ותתחזקי!

אל תתני לייאוש להשתלט על הכל.

תני לו את הפנה שלו אבל תתחמי אותו בגדר. יש לו מקום אבל לא כל המקום.

מוסיפה המלצה, לא חייבת לקחת.

לפעמים משהו בהשתדלות שלנו לנישואין צריכה שינוי.

אולי חשיבה מחודשת, אולי ניתוח ההצעות מעוד זווית.

בדיקה האם משהו בי תקוע או לא…

מאחלת לך בקרוב מבחורה יקרה מאד

שלום רב!

כ”כ מובנת הרגשתך!

את באמת לבד – החצי השני שלך, זה שאמור לתת לך את תחושת ה”ביחד” עדיין לא נמצא.

ונכון. נכון שלכל אחד מאתנו יש את מסלול חייו שקבע לו אלוקיו ונכון שהמסלול הוא גם הטוב ביותר עבורנו.

אבל כל זה אינו סותר את הקושי, את בליל הרגשות שעולים לך בימים ובלילות בעודך מצפה לאיש שלך שיבוא.

מה גם שבמגזר החרדי נושא השידוכים הוא אבן הבוחן האישי והמשפחתי, אולי המשמעותי ביותר.

כבר בהיותנו ילדים, השיח סביבנו מדבר הרבה על המוצלחות, והמצולחות נקשרת מיד ב”מעניין עם מי היא/הוא תתחתן?”

התחתנת עם משפחה טובה, בחור “שפיץ”, קבלת דירה בעיר, התארסת מוקדם וכו’ – הם הפרמטרים להצלחה.

אין ספק שהתרבות הזו היא אחד הגורמים למה שאת מרגישה, בחורה יקרה!

תחושה של פחות שווה, האחרות כן ואני לא.

כולםםםם מתקדמים, ואני נשארת על עומדי – אולי זה אומר עלי משהו? על כמה אני שווה? כמה מוצלחת או עד כמה לא מוצלחת.

חביבה, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב.

אבל גם לא ראיתי שהמוצלחים , המוכשרים, היפים והמקושרים הם אלה שמתחתנים וה”דפוקים” הם אלה שלא.

אז ככה שלקחת את הדברים ברמה האישית נראה לי לא נכון.

אולי כל הנ”ל יעזור לך לאסוף קצת כח.

בינתיים, עדש….

מנסה להציע דרך לעבור את האתגר.

מה דעתך על מציאת תחום התעסקות? תחביב, התנדבות או למידה.

לחפש להוסיף לסדר יומך דברים שייעשו לך טוב.

כי להעביר יום ועוד יום ועוד יום בהמתנה מורטת עצבים זה מוריד ומייאש.

בחורה יקרה, רוצה להוסיף גם הבט אישי:

גם אני מצאתי את בן הזוג שלי קורב מאוד לגיל שלך .

השנים הללו התאפיינו מצד אחד בדאגה, בקושי. מתי? עם מי? על מה אצטרך לוותר?

מה יהיה עם אחיותיי שמתעכבות וכו’…

מצד שני היו אלו שנים מדהימות עבורי. ההתפתחות האישית והמקצועית שלי, עלו כל הזמן.

מצאתי חברויות חדשות, יצאתי לטייל והיה ממש טוב.

יקירתי, קחי אוויר ותתחזקי!

אל תתני לייאוש להשתלט על הכל.

תני לו את הפנה שלו אבל תתחמי אותו בגדר. יש לו מקום אבל לא כל המקום.

מוסיפה המלצה, לא חייבת לקחת.

לפעמים משהו בהשתדלות שלנו לנישואין צריכה שינוי.

אולי חשיבה מחודשת, אולי ניתוח ההצעות מעוד זווית.

בדיקה האם משהו בי תקוע או לא…

מאחלת לך בקרוב ממש להיות כלה מאושרת

בהצלחה

חוי

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני ספרדיה והוא בחור חסיד זה יכול לקרות ביננו?
אני בקשר עם בחור חסיד ואני בחורה ספרדיה מכירים ועכשיו מדברים על חתונה כן כיף לנו כן שומרים עלינו אבל מהצד שלי אני מפחדת ולכן לקחנו הפסקה של חודש לא מדברים אני לא יודעת מה לעשות אני מפחדת לאבד אותו מצד אחד מצד שני זה לשנות את החיים שלי לגמרי...
איך לשכוח בחור מהעבר?
קודם כל תודה ענקית על עצם קיומכם! תודה על ראיית הצורך והענקת האפשרות להיעזר ולקבל אוזן קשבת (גם אם אוזן ווירטואלית ;). האפשרות לשתף באנונימיות היא כל כך חשובה ונחוצה בתחומים רבים, והעזרה שלכם יכולה להציל נפשות כפשוטו. ועכשיו לענייננו, אני נמצאת שנתיים בתקופת השידוכים. במהלך התקופה הספקתי לחוות כמה...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
האם הנפילות שלי בגדר הנורמלי? זה בעיתי להתחיל כך שידוכים?
תודה רבה רבה על האתר הנדיר באיכותו ובסוגו, אתם עושים עבודת קודש מדהימה! יישר כוחכם! אני בחור ישיבה ליטאי מאחת הישיבות הטובות בארץ (בהמשך תבינו למה זה רלוונטי). כבר שנים שאני נופל בצפייה במראות אסורות באינטרנט, סרטים, סרטונים תמונות וכו’. זה התחיל לאט בגיל מאוד צעיר (12 כמדומני) והמשיך לאט...
אני לקראת שידוכים ודואגת מאד
שלום וברכה לצוות האתר המדהים הזה, אין לי מושג מי המקימים שלו אבל אני מקווה שהם מודעים לזכויות העצומות שלהם. יש נושא שמטריד אותי כבר הרבה מאוד זמן ואני לא יודעת למה רק עכשיו חשבתי לשאול כאן… עד עכשיו רק דנתי בזה עם חברות ולא מספיק לעומק. העניין הוא כזה:...
האם כשאתארס אצליח להיות יותר שמחה?
גמרתי סמינר מהמצוינים בארץ. כיום עובדת מעט במשרה חלקית. גרה בבית שלא קל לשהות בו. כבר כחצי שנה בשידוכים. רב החברות שלי נשואות. פעם היו אומרים עלי שאני בת שמחה. כיום אני רוב הזמן בעצבות, מרגישה שהחיים קשים. בימים שלא הולך טוב בעבודה אני מרגישה בזבוז בעולם, למה לחיות סתם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן