אמא יקרה מאד

אני מעריכה את שאלתך.

עצם פנייתך מבטאת את האכפתיות שלך.

שאלתך היא שאלה הנוגעת לסמכות.

הנטיה המודרנית והקלה יותר בימנו היא לאהוב את הילדים, להתחבר איתם, להשתדל עד כמה שאפשר לא להרגיז אותם.

במצב כזה, של חברות עם הילדים, או כמו שכתבת” יש לי קשר מיוחד איתה, אנחנו מאד קשורות”-הסמכות קצת מתבלבלת

כדי ליישר את הסמכות חזרה הנושא צריך להיות ברור ובהיר אצלך, אצל ההורה.

ברגע שההורה יודע את תפקידו-הנושא מובן לילד.

כתבת פעמיים שיש לכן קשר מיוחד, אך נראה שהוא נוגס בסמכות.

תפקיד ההורה הוא לתפקד כהורה, שזה כולל סמכות.

אומנם האהבה היא הצעד הראשון, הצעד האמצעי וגם הסוף-אבל אין היא באה במקום סמכות.

אין מטרה בהורות להיות חברים של הילדים ואין גם מטרה לא להכעיס אותם.

ישנה מטרה למלא את תפקיד ההורה, הורה אוהב וסמכותי שהילד חש שהוא יכול להישען עליו.

ברגע שהגבולות האלה ברורים אצלך, התפקיד שלך מוגדר יותר ואת לא פוחדת מהילדה שאולי תכעס- יהיה לך יותר כוח להיות סמכותית

ולילדה תהיה הזדמנות ללמוד מהי משמעת.

לפני שנסיים אבקש לציין נקודה חשובה נוספת.

ילד ממושמע הוא לא ילד שמקשיב להורים כל הזמן, לחלוטין, ללא התנגדות.

ילד צריך להבין את ההיררכיה בבית ולהרגיש שההורה הוא סמכותי-אך כמו כל ילד רגיל הוא לפעמים מתנגד לסמכות

אל תיבהלי מכך.

מצב כזה הוא כמו עיקול בדרך של למידה מהי סמכות ומשמעת.

אני מאחלת לך בהצלחה רבה בדרך חשובה זו.

תמר פ.