The Butterfly Button
בריאות והלכה

שאלה מקטגוריה:

כבוד הרב שלום.

אני פונה בשם קבוצה גדולה של אנשים החיים לפי תזונה קטגונית. חלקנו עקב מחלות כמו סוכרת אפילפסיה או טרום סוכרת. וחלקנו עקב בעיות משקל או שיפור הבריאות.

לפי פרוטוקול התזונה. אנו אמורים לאכול אך ורק שומן, חלבון מן החי וירקות בעלי ערך גליקמי נמוך מאוד. לאחר מספר שבועות בתזונה זו אנו נכנסים להליך מטבולי הנקרא קיטוזיס. הליך שבו הגוף ניזון אנרגטית משומן ולא מסוכר.

העניין הוא שקשה מאוד להיכנס לקיטוזיס. וקל מאוד לעוף משם. די בפרוסת לחם כדי לחזור למטבוליקה סוכרית. ולהחזיר אותנו שבועות אחורה.

שאלתי היא לגבי שבתות. האם ניתן ליטול ידיים ולברך המוציא על פרור לחם?
האם ניתן לקדש ולהבדיל על יין למרות שרק טועמים ממנו טיפה? ואם נותנים לילד לשתות?

תשובה:

שלום וברכה לשואל הנכבד,

התרגשתי לקרוא את שאלתך שהיא שאלת חכם המנוסחת ומבררת היטב את האתגר העומד בפניכם בבואכם לשמור על בריאותכם מחד ומאידך נשקף ממנה הרצון הכנה לשמור את מצוות התורה הכרוכות באכילה ושתייה ולענג את השבת.

בראש ובראשונה עליך לדעת ששאלת בריאות הגוף איננה רק שאלה גשמית העומדת מנגד לקיום המצוות אלא הרי היא מצווה ממצוותיה של תורה ובשמירת הבריאות הרי אנו עושים את רצון הבורא. בדאגה לבריאות הגוף הרי אנו דואגים לשמר את המתנה הנפלאה שהבורא נתן לנו והיא היכולת לחיות כאן בעולם ולנצל את חיינו לעשיית הטוב. שמירת הבריאות היא מצות עשה של תורה וכבר כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ד "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים" לכן ראויה הדאגה לבריאות וההקפדה בה לכל הכבוד ועל כך ברכותיי שתזכו לבריאות איתנה ותמשיכו לשמור על אורח חיים בריא.

דבר נוסף עליך לדעת כי מצוות התורה לא ניתנו לייסר את האדם אלא לחיים ניתנו ובוודאי במקום פיקוח נפש עלינו לעשות הכל כדי להציל חיים וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות שבת "ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם, הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם" עוד זאת עליך לדעת כי על אף שתורת ה' תמימה ומתאמת היא לחיים הרי שייתכנו יחידים שדין מסוים לא יתאים להם בצורה מדויקת וכפי שכתב הרמב"ם במורה הנבוכים חלק ג' פרק ל"ד כי התורה ניתנה על דרך הרוב ואינה מתחשבת בנזק שנגרם ליחיד בגלל ההנהגה התורנית כי העיקר היא ההנהגה הטובה לכלל בקיום התורה אף אם יהיו יחידים שדבר מסוים לא יהיה לטובה להם.

אדם שהינו מן היחידים שאין פרט מסוים מתאים להם לפי טיבו הרי עליו לעשות מאמץ מיוחד ולנהוג כפי דרך התורה וכפי שאמרו חכמינו שחביב לפני הקב"ה אחת בצער ממאה שלא בצער ולפי הרצון וההשתוקקות והמאמץ בקיום המצוות האדם נבחן, לכן אל תיפול רוחך אם מצוה מסוימת אינה מתאימה בדיוק למצבך הבריאותי.

אולם בנוגע לשאלתך הרי כאן הדבר נוגע למצוות עונג שבת שהשבת ניתנה לנו לעונג ולא לצער ואסור לאדם לצער עצמו בשבת קודש וכן לאכול מאכל שגורם לו צער. וכפי שכתב בשולחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ח סעיף ב וג' שמי שהאכילה מזיקה לו אין לו לאכול בשבת משום שהשבת ניתנה לעונג. ומכאן שאין חובה לאכול לחם במצב זה אולם אם יכול לאכול מעט ולא ינזק מזה ואין לו צער מזה יטול ידיו ויברך המוציא ויטעם טעימה קטנה מן החלה.

בנוגע לקידוש ולהבדלה, ניתן לעשות קידוש ולתת לאחר לשתות מלוא לוגמיו אפילו קטן אם יודע למי מברכים. בקידוש ראוי שהמקדש יעשה זאת ולכן אם לא יכול ויש אחר היכול לקדש יתן לו לקדש וישמע ממנו ואין חייב לשתות. אולם ראוי לשתות אפילו משהו מכוס של ברכה.

לסיום אני רוצה לשוב ולברכך שתזכה לבריאות איתנה ולשמוח במצוות התורה ואם יש דבר נוסף שאוכל להיות לך לעזר אני פה ואשמח לעזור בכל מה שאוכל.

בהצלחה רבה.

רפאל

[email protected]

 

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...
מרגיש אבוד בישיבה – להישאר בה? לחפש מקום אחר?
אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....
אין לי יישוב הדעת ללמוד כשיש בלגן בבית
יש לי בעיה שאני מאוד אוהב סדר וניקיון. למה הבעיה? כי לפעמים אני מרגיש סתירה עם לימוד התורה הקדושה. אם אני מגיע אחריי יום עמוס ויש דברים לא מסודרים על השולחן, על הספות ועוד. או דברים זרוקים פה ושם על הריצפה כיאה לבית עם ילדים. אני מרגיש אי ישוב הדעת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן