שואלת יקרה מאוד,

ראשית, אני מתנצלת על האיחור הרב בתשובה. השבועות האחרונים לא איפשרו לי לשבת ולכתוב, אך בזכותך זכיתי לימים רבים של מחשבה והרהור בנושא התורה.

זכיתי להפוך במחשבתי מדי יום על התורה, על קנייניה, על הזכות בה. זכיתי לחשוב על בחורה אלמונית הטורחת וכותבת שאלה יפה וטהורה כ"כ, שאלה שריגשה אותה בכל מחשבה עליה. על החובה ללמוד, על הזכות ללמוד, על העולם הזה והעולם הבא, שאלות המרוממות את החושב עליהן.

אני מתחילה לחשוב שמא החוויה הזו היתה כ"כ חשובה ומכוננת בשבילי, כך שלא רציתי להיפרד ממנה ולהעלות את המחשבות על הדף ולהיפרד ממנה 

והנה, למרות שמשנתי היתה כבר די סדורה, אני מתחילה לכתוב מכיוון אחר לחלוטין, כי הבנתי ברגע זה, בהעלאת המחשבות על הכתב ובניסוחן, משהו מדהים.

המשפט השבלוני והמוכר "האדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות", כ"כ נכון!

הנה, שבועות של מחשבה על התורה גרמו לי להתעלות ולתחושה רוחנית מיוחדת. מה מרגיש אדם ההוגה בתורה יומם ולילה? כיצד חי אדם שמקדיש את חייו להוויות אביי ורבא, לשקיעות בתורה ולאהבתה? האם לא ברור הוא שחייו נראים אחרת?

שאלתך נוסחה בכמה אופנים, ואני מקווה שהבנתי אותה נכון. בכל שאיפה רוחנית יש שני חלקים. החלק המחשבתי – הטיעון השכלי שהוא האמת, והמאמץ להגיע אליו ולהבינו, והחלק השני הרגשי המלווה אותו. האמונה בו, הרצון העז לדבוק בו ולהיות חלק ממנו.

ניסיתי להבין מבין השורות מה החלק שאת מרגישה שחסר לך. הביטויים שהשתמש בהם "לא זכיתי שאבי הוא ת"ח.." הכתיבה על השאיפה וכו'. נתנו לי תחושה שאצלך המקום הזה כן נמצא בלב. את מרגישה רצון ואמונה, אך בעצם מחפשת עוד קצת את מסגרת הטיעונים השכליים, את המילים שיחזקו בשעות קושי ויתנו מסגרת מחשבתית לרצון העז. כדי לעודדו בשעת קושי.

כי אשה המגדלת משפחה, נוטלת על עצמה את עול הפרנסה, ומוותרת על מותרות, בליינות, ולפעמים אף נשיכת שפתיים והימנעות מהפרעה בשעת הלימוד למרות הקושי, זקוקה למילים אמיתיות שיחזקו אותה. כי הרצון יכול להישחק, אבל האמת הזוהרת נמצאת במקומה תמיד. צריך רק להרים עיניים, לראות אותה ולקבל ממנה כוחות ומשאבי נפש להמשך.

האמת היא, וזה בסוגריים עבים, שחיי תורה נתפסים בעולם כקשים יותר מאשר הם במציאות. מקובלת לראות אותם כחיים של הקרבה, ושל עולם הזה מוזנח לטובת חיי הנצח בעולם הבא. אך מהיכרות אישית עם משפחות אברכים, מתברר כי בפועל חיי תורה נעימים יותר אף בעולם הזה, אך לא נאריך בזה במסגרת זו. אם תרצי פירוט אשמח לכתוב לך באופן אישי.

נהוג לומר ש"יכלה הדף ונושא זה לא יכלה" אך קשה לכתוב זאת בעולם הוירטואלי, בו לא ידוע לי שקובץ וורד יכול להתכלות… אך אין ספק שהנושא של לימוד תורה הוא ממש כמוה, עמוק מיני ים ורחב עד מאוד. אנסה פה לכתוב מעט על קצה המזלג כדי לתת לך נתונים נוספים בהם תוכלי להעמיק ולחקור.

מהי בעצם תורה? מדוע יש ערך כלשהו ללימוד משהו מסוים? אנחנו כולנו זוכרים את הקמפיינים נגד לימוד התורה בהקשר של הגיוס וחוסר ההבנה החילוני המוחלט בכל הנשוא הזה. הם לא הבינו, ועדיין לא מבינים למה יש לממן סטודנטים כלשהם למשך כל חייהם, אם המקצוע שהם לומדים לא יעזור למשק בשום צורה.

לימוד תורה איינו לימוד סתמי של חומר, למרות שיש בו גם אתגר שכלי ואינטלקטואלי.

התורה היא מערכת ההפעלה של העולם. העולם נברא ע"י הקב"ה בחכמה אינסופית ובלתי מושגת על ידינו כלל. מערכת מורכבת מחומר, מרוח, מהחיבורים ביניהם והאופן בו יש לשמור עליהם.

כמו בכל "מכשיר" מורכב, אדם יכול לתפוס את כוונת הממציא ע"י עיון בהוראות ההפעלה שלו. צורת השימוש, מטרתו, האופן בו יש לתחזק אותו וכו'.

התורה במשמעותה הפשוטה היא הוראות הפעלה בשבילנו כבני אדם. כיצד לחיות בעולם, מהי מטרתינו כאן, וכיצד להשתמש בעולם באופנים המותרים והראויים. התורה מקיפה את כל תחומי החיים. החל מלידת האדם ועד קבורו, והחל מהשכמת הבוקר ועד ההליכה לישון. אדם השקוע בלימוד תורה חי את החיים בקלות ובלי להסתבך. הוא יודע מה נדרש ממנו בכל רגע נתון, כיצד לנהוג, ובאילו מקרים יש ללכת ולשאול רב ולקבל את פסיקתו.

אגב, בנושאים אלו חלה גם חובה על האישה ללמוד. הלכות מעשיות בבית ובחיים הם לא לימוד לגברים בלבד…

מעבר לזה, בהוראות הפעלה אלו נאמר כי המצווה הגדולה ביותר, והדרך הנעלה לחיות פה בעולם היא דרך הלימוד עצמו. "ותלמוד תורה כנגד כולם". השקיעות והעיון בתורת החיים שניתנה מהקב"ה עצמו, היא כעין ישיבה עמו וזו הדבקות הגדולה ביותר שקיימת. ואסביר: המטרה הגדולה שלנו פה בעולם, ואיתה גם העונג הגדול, היא ההידבקות בקב"ה והקירבה אליו. הרגשה של קירבה היא הרגשה מופלאה, שזוכים בה ע"י עשיית מצוות למרות הקושי לפעמים, ע"י תפילה מעומק הלב, וע"י לימוד תורה. ככל שדבקים בו יותר, החיים אמיתיים ומאושרים יותר.

נאמר כי "קודשא בריך הוא וישראל ואורייתא חד הם". הגמרא שואלת איך נדבקים בקב"ה? מתדבקים בת"ח. התורה היא האמצעי לקשר בין הקב"ה לישראל, והעונג הגדול ביותר

מעבר לחיים בעולם הזה, בעולם הבא אין גבול לעונג בו זוכים לומדי התורה. לעומת החיים הגשמיים בעולם הזה, בעולם הרוחני השפה היחידה המוכרת היא התורה. ברגע שאדם לומד ושקוע בתורה, העונג שלו בחיי העולם הבא גדול יותר.

(אני יכולה לומר לך שיותר משאני כותבת כאן, אינני כותבת, מהסיבה הפשוטה שהנושא הזה עמוק ורחב מאוד. אני ממליצה לך כהרחבה לשמוע הרצאות ושיעורים שיעמיקו את הידע וההבנה.)

כשאנחנו יודעים את כל זה, ברור לנו שלומד התורה הוא במעלה הגבוהה ביותר בבריאה.

ושואלת הגמרא: "נשים במאי זכיין"? כיצד אישה יכולה לזכות לכל העונג הגדול הזה? לשלמות בחיי העולם הבא? ועונה, כי נשים זוכות בכך ע"י ששולחות את בניהן ללמוד תורה, וממתינות לבעליהן שיחזרו מהלימוד.

ישנן נשים שנפגעות מן העובדה שלא יכולות בכוחות עצמן להגיע למטרה זו, ותוהות מדוע שאר המצוות שהן עושות לא מספיקות. אך צריך להבין שכתוב "נר מצווה ותורה אור" – המצוות אמנם מאירות כנר, אך התורה היא האור הנצחי. כדי להידבק באותו אור יש לעסוק בתורה.

כמובן שיש עוד דרכים לזכות במעלה זו, ואנשים שלא יכולים לעסוק בתורה מסיבות שונות יכולים להשלים את זה באופנים אחרים. "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". אדם שלא יכול להחזיק בעץ החיים בעצמו, יכול להיכלל ב"תומכיה". תמיכה במוסדות תורה ובלימוד התורה וכו'.

ואני חוזרת אלייך, שואלת יקרה.

את שואלת מדוע להתחתן עם בן תורה? מדוע לא להסתפק באחד שהוא פחות רציני?

כי התורה היא חיינו. כי חיים לצד אברך המשקיע את חייו בתורה וחי על פיה, נראים אחרת לגמרי. גם בעולם הזה, חיים של שלווה ואמונה, בלי מתחים ואינטריגות המלוות אנשים היוצאים לעבוד, חיים בהם נוהגים לפי מערכת ההפעלה המדויקת ביותר, ועד לשלמות חיי העולם הבא.

יש עוד חומר רב על לימוד התורה המפרטים ומפתחים מה שכתבתי לעיל, ונוגעים בעוד נקודות רבות. יש הרצאות רבות ושיעורים המדברים על נושא זה, ויכולים להעמיק אצלך את הרצון ולפתח את המחשבה.

השתמשי בכח הרצון שלך, ובכח התפילה בשביל להמשיך בבירור הזה. בשביל לבקש מהקב"ה שיתן לך לשמוע את המילים המדויקות אותן את צריכה לשמוע, ואת הרעיונות שימשיכו להחזיק אותך בשאיפה הזו לאורך שנים.

אני מרגישה ממש קושי להיפרד מהשאלה שליוותה אותי בתקופה האחרונה, מרגישה שיותר מאשר אמרתי – לא אמרתי, בגלל עומק הנושא, והצורך להעביר אותו בצורה מתומצתת וחד פעמית.

אשמח לשמוע ממך גם לאן הגעת בחיפושייך אחר התשובה, מילים שחיזקו ורעיונות שהאירו.

אני איתך במסע הזה.

שלך,

תרצה.

[email protected]