שלום וברכה,

קראתי את מכתבך ושמעתי את הכאב, התסכול והעייפות שעולים מתוכו

מה שאת מתארת במכתב אינו רק קושי כלכלי. נראה שהפגיעה העמוקה יותר היא הפגיעה באמון.

כאשר בן זוג לוקח הלוואות בסכומים גבוהים שוב ושוב ללא ידיעת אשתו, קשה להרגיש ביטחון. וקשה להרגיש שיש על מי לסמוך, וקשה להרגיש שותפות אמיתית.

מתוך המכתב נשמע שאת מתאמצת מאוד בעבודה אם זה  שעות נוספות, או קייטנות, מאמץ לפרנס ולייצב את הבית – ובו בזמן את מרגישה שהקרקע נשמטת מתחת לרגלייך. זו מציאות לא פשוטה.

לפני שאני עונה חשוב לי לומר דבר ברור: העובדה שבעלך הסתיר ממך הלוואות היא אחריות שלו. אני לא מצדיק את ההתנהלות הזו, ולא חושב שאת אשמה בה.

יחד עם זאת, מכיוון שאת זו שפנית, אני רוצה להציע זווית נוספת להתבוננות.

לעיתים אדם שמסתיר אינו מסתיר משום שהוא רוצה להונות או לשקר .

פעמים רבות הוא מסתיר משום שהוא מתקשה לשאת את החשיפה, את הבושה, את הכישלון או את התגובה שהוא חושש לקבל.

אינני יודע אם זה המצב אצל בעלך, אבל הייתי מציע לך לשאול את עצמך, מתוך סקרנות ולא מתוך שיפוט:

מה לדעתך קורה בתוכו ברגע שהוא מחליט לקחת הלוואה מבלי לשתף אותך?

מה הוא חושש שיקרה אם יספר לך שלקח הלוואה ?

מה לדעתך הוא מרגיש כלפי עצמו כאשר הוא נקלע שוב ושוב למצבים הללו?

ואולי בגלל הפחד מהתגובה, מהבושה או מהעימות, הוא בוחר לא לחשוף ולספר על ההתנהלות הכלכלית הכושלת, שלו  עד שזה מתפוצץ?

אני לא שואל את השאלות הללו כדי לפטור אותו מאחריות, אלא כדי לנסות להבין את התהליך. ואת הדינמיקה הזוגית

וכאן אני רוצה שתבררי לעצמך כדי להתחיל  שינוי

מה את מרגישה  מול הידיעה שאינך סומכת עליו?

מהו הגבול שאת זקוקה לו כדי להרגיש מוגנת ולא חסרת בטחון ?

מה את צריכה כדי שתוכלי לחזור ולהרגיש ביטחון בתוך הקשר? [לדוגמא יעוץ כלכלי ]

לפעמים הניסיון להבין את האחר חשוב, אבל לא פחות חשוב להבין את עצמנו.

ולאחר שביררת  לעצמך   מה חשוב לך כדי לחיות בשקט בלי טלטלות ודרמות

את פונה לשיחה . חשוב שזה יהיה במקום שקט בלי הפרעות

שם אתה מעמידה ומבהירה את הגבולות  סביב התנהלות כלכלית ואת מה שנדרש  מבחינתך  כדי ליצור אמון מחדש

אפשר למשל לומר:

"אני יודעת שחשוב לך לפרנס את המשפחה, ואני גם יודעת שאתה מתאמץ.

ואני ממש מעריכה את זה יחד עם זאת, המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. מבחינתי לא יילקחו עוד הלוואות ללא ידיעה והסכמה של שנינו. אני רוצה שנפנה יחד לייעוץ כלכלי ונבנה דרך מסודרת להתמודד עם המצב."

יש הבדל גדול בין האשמה לבין הצבת גבול.

האשמה בדרך כלל מייצרת התגוננות.

גבול מגדיר מה נחוץ מבחינתי כדי שהקשר יוכל להתקיים בביטחון.

מאחל לכם שתצליחו למצוא דרך לשלב בין אחריות, כנות ושותפות, ושמתוך המשבר הזה יוכל להיבנות  משהו יציב ובריא יותר.

שנה טובה

דוד ש.