שלום לך אישה יקרה ואהובה

כל כך התרגשתי לקרוא את השאלה שלך ששיקפה עד כמה את פשוט נחושה שיהיה לך טוב. את נשמעת לי אישה מאוד חכמה, כזו שכבר הבינה ש"אי אפשר לשנות אחרים" (יש כאלו שזה קורה להם בגיל מאוד מאוד מבוגר ולפעמים אפילו אז לא…), אישה שמסתכלת נכוחה על החיים ומוכנה לשמוח עם מה שטוב ויפה בהם ומחפשת כלים להתמודד עם מה שמאתגר. שאפו לך! כל כך לא ברור מאליו הצעד הזה ששלחת לכאן את השאלה ואת מחפשת דרך להיות שמחה, אוהבת ונאהבת.

שמחתי ממש לקרוא את כל רשימת הדברים הטובים שאת מוצאת בבעלך: הוא נשמע לי איש יקר ומקסים, מלא בעדינות וברצון גדול שיהיה לך טוב. את מספרת שהוא עדין, חכם, בעל מידות טובות, מלא בסבלנות ונאמן ואוהב. כל כך הרבה דברים טובים באיש שלך – איזו זכיה! כמה ה' אוהב אותך שפינק אותך באיש יקר כל כך. כנראה את ראויה לכל כך הרבה טוב ואושר.

המשפט הראשון שאני רוצה להתייחס אליו בשאלה שלך הוא "תמיד היתה לי את התחושה שהרגשתי שהוא לא מספיק…" אני קוראת את המשפט הזה ויכולה לדמיין כמה כאב הוא מסתיר מאחוריו. כי דווקא אם את מתארת את עצמך כ"מלאת חיים ורצונות" אז השיעמום והאיטיות שלו בטח מציקים לך מאוד. אני יודעת שאת לא היחידה שחשה מצוקה מכאלו דברים. בחסות הגלות שאנו נמצאים בה וההתקדמות המהירה של העולם בכל מה שקשור לטכנולוגיה ושיתופים אנו מוצפים במידע מוטעה (!!!) על איך 'כביכול' מערכת זוגית צריכה להיראות. כל הסרטים והעלילות ורוח העולם מכוונים לכך שזוגיות היא דבר קסום ומושלם, שהאביר תמיד רוכב על סוס לבן, לבוש באופן מוקפד ומטופח ומגיש לנסיכה זר פרחים אדמדמם לאור שקיעה קסומה. בכל הליכה קצרה ברחוב או בעיון בעיתונות (אפילו גם חרדית) אנו נחשפים לפרסומים שגורמים לנו להרגיש שלכולם טוב – ורק אצלינו יש חריקות. השיתופים הם תמיד של תמונות מושלמות מנופים קסומים בבתים משופצים ובקולקציה עדכנית ומשם זה מחלחל לציפור הנפש שלנו וגורם לנו להרגיש שהחיים שלנו דפוקים ושרק אנחנו מתמודדים. חשוב להבין שזה כל כך לא נכון. האמת האמיתית, ואתייחס לזוגיות כרגע, היא מה שקורה אצלך בבית. של בית שנשמע נעים ושמח עם שני אנשים מקסימים שמתגוררים בו שאוהבים ומעריכים אחד את השני ויחד עם זאת מתמודדים עם ההשפעה של השונות ביניהם. וככה בנויה מערכת זוגית: יש את החלקים המשותפים והמוערכים אחד אצל השני במקביל לשונויות שיוצרות אתגרים שגורמים לנו לעבוד על עצמינו ולגלות בעצמינו חלקים שלא הכרנו או ידענו עליהם.

המשפט האחרון בוודאי נראה לך תמוהה "חלקים שלא הכרנו בעצמינו?" זה מוביל אותי לנקודה הבאה שנקראת "חוק המראות" שעל פיו עובד העולם. זו תופעת טבע בסיסית ומובנית שמהותה "מה שאתה רואה במראה זה מה שאתה" – אם מישהי מסתכלת במראה ורואה אישה זועפת – סימן שהיא זעופה. אם מישהי מסתכלת במראה ורואה אישה מטופחת – אז כנראה שבמציאות היא מטופחת וכן על זה הדרך. גם בעולם המנטאלי הדברים עובדים ככה: שימי לב שבימים שהמצב רוח שלך טוב יש הרגשה "שהכל מסתדר" ובימים שהמצב רוח לא משופר יש הרגשה כזו של "איזה נעכס וכלום לא הולך" אני מאמינה שאת מבינה למה אני מתכוונת. ומה שאני רוצה לשאול אותך זה האם אולי אולי יש לך לגבי עצמך על חלקים מסויימים בהם חש לך מחשבה שאת איטית או משעממת? האם אולי במקביל לזה שאת מלאת חיים יש מקומות שבהם את מרגישה כבויה ומסורבלת? מזמינה אותך להתבונן בשאלה – וכמובן לקחת רק את מה שמתאים ומסתדר לך.

חוק המראות גם משרת אותנו ברובד נוסף – לפעמים הוא משקף לנו את מה שהיינו רוצים להיות ואנו לא מרשים לעצמינו מסיבות שונות. במקרה שלך אני אזמין אותך לבדוק עם עצמך האם אולי מתחשק לך לפעמים להיות "הרגועה, האיטית, זו שמובלת ולא מובילה, כזו שלא צריכה לנהל אלא יכולה להרפות את המושכות ולתת למישהו אחר לעשות את העבודה"? יכול להיות שההתבוננות בשאלות הללו יכולה לקחת זמן. זה בסדר. אל תיחפזי. תני לעצמך את השהות להתבונן בהן והתשובות בעז"ה תגענה.

אחרי שהתבוננת וקיבלת את התשובה בס"ד שאלי את עצמך מה את יכולה לעשות עם המידע באופן מעשי: אם יש חלקים בהם את מרגישה משעממת או לא מרוצה מעצמך חשבי איך את יכולה להעלות את הערך העצמי שלך (אם ע"י כתיבת רשימה של 40 מחמאות על עצמך ולתלות אותה במקום בולט בבית ולקרוא אותה  3 פעמים ביום במשך 30 יום, או אולי להקפיד בכל יום לפנק את עצמך במשהו שמשמח אותך וגורם לך הנאה) ואם הכיוון השני של מקומות דווקא שהיית רוצה להיות בהם פחות בשליטה – אז את יכולה 'פשוט' (וזה בהתחלה לא תמיד יהיה מאוד פשוט 😊 ) להרפות קצת את המושכות ולנסות להאציל את הסמכות והאחריות ל… בעלך היקר. וכאן בדיוק נכנסת הנקודה הבאה.

את כותבת שאת מלאת חיים ורצונות באופן כללי ושבאישות את נתקלת בקושי בגלל האופי המתון וחסר ההתלהבות שלו. אני יכולה מאוד להבין את הדיכדוך שלך: זו מחשבה מאוד כואבת לחשוב שבתחום כל כך מקודש וחשוב ביהדות את הולכת לחיות שנים ארוכות של שיעמום ותחושת לבד. אבל כידוע, הקב"ה לא הביא אותך לפה בעולם בשביל לסבול. העולם הזה נברא בשביל "להנות בהם בני אדם" – ולכן אין שום סיבה שתשתעממי בתחום הזה או בכל תחום אחר. אלא מה? אני רוצה לבקש ממך להיות את היוזמת והמניעה של הרצונות שלך. כפי שכתבת את "מלאת חיים ורצונות" אם כן, קחי ממש עכשיו עט והרבה דפים וכיתבי את רשימת הרצונות והחלומות שלך שהיית רוצה להגשים. ממש תקדישי למשימה הזו מספר שעות או ימים. הניחי אותה במקום נגיש ובכל פעם שאת נזכרת בעוד משהו תוסיפי אותו לרשימה. אל תהססי למלא דפים רבים. ככל שיהיו לך יותר רצונות, משאלות ופנטזיות זה טוב יותר. אל תתלבטי אם לרשום דברים שניראים לך "משוגעים" לגמרי כמו לטוס לירח או לטיול מסביב לעולם – הנייר סופג הכל הכל. לאחר שסיימת לגבש את הרשימה. קראי אותה שוב בעיון ובחרי לך 3 רצונות שביכולתך להגשים מבחינה טכנית וכלכלית ולהתחיל להניע את המהלך. את רוצה עניין באישות? חשבי איזה עניין את רוצה? מה צריך בשביל שזה יקרה? ואז תנסי להוציא את זה מהכח אל הפועל. וכאן אני עוברת לנקודה הבאה שהיא:

להיות אישה בקבלה – להגיד מה את רוצה

הרבה פעמים יוצא לי לשמוע על נשים שבטוחות שהבעל שלהן פאסיבי ולא יודע להזיז כלום ולא מבין מה הן רוצות. לצערי, פעמים רבות מדובר בבעלים מתוסכלים שניסו בתחילת הדרך כל מיני ניסיונות שלא תמיד הצליחו, הנשים שלהם העירו הערות מפה ועד הודעה חדשה, ניסו להנדס אותם בדיוק לאיזשהי תסריט שלא חולק להם ולאחר מספר ניסיונות הגברים הללו הפסיקו לנסות ונשארו פאסיביים ועצובים.

אחד הדברים שמאוד יכול לעזור לסיטואציות כאלו ושמאוד מדובר בשנים האחרונות הוא דיבור בכלל בחיים ובזוגיות בפרט ב"שפת האני" שזה אומר להגיד מה את רוצה ומה ישמח אותך בדיוק והאתגר הגדול הוא לעשות את זה בלי לדבר על הצד השני. אלא לדבר רק על עצמך ולתת הוראות מעשיות מה ישמח אותך. נשים נוטות לדבר לבעל ברמיזה ובקודים ולהפריח הערות עמומות לחלל כמו להגיד "איך אני רעבה" במקום להגיד "אני רוצה שנצא לארוחת ערב בחוץ" להגיד "איך אני עייפה" במקום להגיד "אשמח שתעזור לי להשתלט על הכלים" וכן הלאה. מזמינה אותך בכל נושא וגם באישות לחשוב קודם עם עצמך מה את רוצה. לפעמים אני פוגשת נשים שיודעות שהן לא מרוצות מהמצב הקיים אך לא יודעות בכלל להגדיר מה הן היו רוצות שיקרה. נשים אומרות "אני רוצה שהוא יהיה יוזם" – אבל כשאני שואלת אם הן רוצות שהוא ייזום טיול לחו"ל בהפתעה ויארוז הכל לבד ויגלה את הסוד רק בשדה התעופה הן נלחצות מאוד ולאאא רוצות כי מה? איך הוא ידע איזה בגדים אני אוהבת ולקחת את הכיסוי ראש שנח לי. ולכן, חשוב שתגידי מה בדיוק את רוצה ואיך בפרטים הכי קטנים כי ככה יהיה לו קל לפנק אותך ולהגשים לך את המשאלות.

אחרי שניסית להגשים את 3 הרצונות הראשונים תבחרי לך בכל תקופת זמן עוד כמה ותבדקי איך את יכולה לבקש אותם מהסביבה שלך ומבעלך בצורה פרקטית שמדברת רק על עצמך ורצונותיך ולא על הצד השני ומה הוא צריך להשתנות ומה התסכול שהיה עד היום וכן הלאה.

אני מאמינה יקירה שכשאת תעשי את ההתבוננות שאני מציעה, תגבשי לך את הרשימה ותבקשי מבעלך את הרצון שלך בצורה מפורטת מאוד ומדוייקת הוא ישמח מאוד להיענות לה. נכון שיכולות להיות אכזבות בדרך או מימוש לא מדוייק. אך זכרי – זו שפה חדשה ולוקח זמן ללמוד אותה. גם כשתינוק לומד ללכת הוא נופל בהתחלה. מעולם לא התחילו לטפס על ההר מלמעלה. ולכן גם גם אם משהו התפקשש בינך לבין בעלך או שהוא לא ירד לסוף דעתך נסי להישאר בשפת האני ולא להאשים או להציע איך הוא יכול להשתנות – אלא נסי לחשוב עם עצמך איפה את יכולה לדייק יותר בשביל שיקרו דברים לשביעות רצונך.

אל תחששי, גברים אוהבים מאוד להיות אלו שמשמחים את הנשים שלהם. חשוב לו מאוד שתהיי מרוצה ממנו ו"שפת האני" עזרה מאוד בהרבה מקרים שנשים כבר הרגישו מיואשות ואבודות.

מאחלת לך יקרה עוד הרבה שנים של זוגיות שמחה וקרובה, שתצליחי להגשים הרבה חלומות ורצונות ולראות כמה שיותר דברים טובים בך ובבעלך מתוך בריאות ושפע

איתך בתפילה להצלחה

רותי