The Butterfly Button
במה הציבור החרדי חושב שהוא טוב יותר מציבור אחר?

שאלה מקטגוריה:

אני חרדית ועובדת בחברה מעורבת שיש בה אנשים מכל הגוונים.
כמובן שמטבע הדברים יוצאים לי מפגשים עם עולמות שונים.
השאלה שלי מתמקדת בהבדל בין הציבור החרדי לדתי,
למה ובמה הציבור החרדי חושב או מניח שהוא יותר טוב מהציבור הדתי? (מדברת על הדתיים השמרנים והחזקים שבהם- ישיבות וכו)
יוצא לי לפגוש אנשים מדהימים מהציבור הדתי שבסוף שורה תחתונה מצליחים לשלב בין תורה לעבודה, בין דת לצבא ונראה כביכול שהם חיים חיים אידיאליים ומאוזנים מכל הבחינות.
יוצא לי הרבה לחשוב על זה ולא מצליחה להגיע לתשובה שמניחה את הדעת.
“איפה טמון הכלב”?
אשמח לתשובה ואולי להכוונה איפה אפשר להעמיק בנושא

תשובה:

שלום לך יקרה

את מספרת שה’ זימן לך מפגש מרתק ומעורר מחשבה עם המגזר הדתי לאומי החזק. את מוקסמת מהחלקים היפים והמאוזנים שאת מזהה באורח החיים של חברותיך לעבודה ושואלת האם ובמה אנחנו טובים יותר. אז לפני שאנסה להשיב תרשי לי להציע משהו אחר:

אפשר רגע שנישאר בזה? מה יקרה אם נתבונן על אחינו שומרי התורה והמצוות בדרכם הקצת שונה מהמוכר לנו ונתרשם מההצלחות שלהם? אני בטוחה שהאינטואיציה שלך לא מטעה אותך ושהטוב שראית שם הוא אמיתי, ובהחלט מגיע עליו קרדיט.

זה לא קל לפגוש עוד צורות חיים ועוד דרכים בעבודת ה’ ולהכיר בכך שהן טובות ומקובלות מלפניו יתברך. בטח ובטח שקשה להודות בכך שייתכן שמגזר אחר פיתח היבטים מסוימים של אורח החיים הדתי בצורה טובה יותר ממה שגדלנו עליו, אולי כי זה מבליט את נקודות החולשה שלנו ואת האזורים שהזנחנו. היינו רוצים להאמין שהדרך שבה גדלנו ושהורינו כל כך התאמצו להנחיל לנו מתוך אמונה שהיא המדויקת היא אכן הנכונה ביותר. טבעי שהמפגש עם ‘הטוב האחר’ מטלטל, והמחשבה שאולי נגלה שבעצם לא נולדנו בצד ה’נכון’ של המפה כפי שחשבנו מאיימת ישירות על תחושת השייכות ועל הזהות שלנו. הטלטלה הרגשית הזו מאפיינת כל מפגש בין מגזרים: כשחילונים מגלים שלחרדים אין ‘קרניים’ ולהיפך. כך גם כשמתאפשרת הקשבה משני צידי המפה הפוליטית, ומגלים שקבוצות או תרבויות שהיו זרות לנו לא כל כך שליליות וחסרי הגיון.

אני מאמינה שלא לחינם ה’ מזמן לנו מפגשים, ויש לך פה הזדמנות להרחבת המבט. ייתכן שמעבר לשאלה העניינית על הבדלי ההשקפה והאידאולוגיה שבין המגזרים, זה מעלה את שאלה פרסונלית: האם אני מרגישה מחוברת ושייכת לאווירה ולערכים שגדלתי עליהם?

אני מציעה שנסקור בקצרה נקודות הבדל מהותיות בין המגזר החרדי לדתי:

במישור ההשקפתי והרעיוני, הפיצול המהותי בין החרדים והדתיים נסוב סביב התגובה ההיסטורית שלהם לתנועת הציונות. בעוד שהחרדים תופסים את מצבנו כיום כסוף הגלות, הדתיים חברו לרוח התקווה שהציונות נשאה בכנפיה ותרגמו את זה לשפה דתית של ‘אתחלתא דגאולה’. מכאן נגזרים הבדלים שונים: בעוד החרדים נושאים עיניהם אחורה אל הגולה ומרכזים את המאמצים בשימור הרוח של יהדות אירופה כפי שהייתה בתפארתה לפני שחרבה בשואה, הדתיים לוקחים חלק פעיל במעבר מתודעה גלותית ל’תקומה’, ולהנהגה גאולית. לאור האמור די מובן מדוע החרדים והדתיים שמים דגש על ערכים שונים. בעוד אצלנו לימוד תורה הוא ‘כנגד כולם’, אצלם יישוב ארץ ישראל תופס מקום מרכזי. הבדל נוסף שנובע מההשקפות השונות הוא הנטייה שלנו החרדים לבדלנות והיסגרות בתיבת נח ולהימנעות מחשיפה להשפעת התרבות המודרנית, אל מול הגישה הדתית לאומית של מעורבות בחברה הישראלית. באופן דומה ניתן להבין הבדלים נוספים בין המגזרים, כמו למשל סמכותם הבלתי מעורערת של גדולי התורה מול עמדה שמאפשרת דיון וביקורת, התמקדות בלימוד גמרא לעומת יניקה ישירות מהתנ”ך ועוד. הנגזרות של ההבדלים המהותיים משתקפות בכל תחומי החיים: חינוך, תעסוקה, שירות צבאי, פוליטיקה, הקפדה הלכתית, ואף קוד לבוש.

כל אחת מהנקודות שהזכרתי בפסקה הקודמת היא נושא גדול בפני עצמו ויש הרבה מה להרחיב עליו, אך מאחר וההשוואה האידיאולוגית בין חרדים ודתיים לאומיים היא נושא שכבר נטחן עד דק בהרבה במות, תוכלי למצוא בקלות חומרים ודיונים בהיקף שלא אוכל להרחיב כאן. אני ממליצה לך להתחיל בתשובות נוספות כאן באתר אקשיבה, כמו לדוגמה כאן בשאלות הללו.

תכנים נוספים תוכלי למצוא גם באתר חדרי חרדים, ובאתר צריך עיון כאן במאמר הזה .

. בעונות הראשונות של הפודקאסט “מפלגת המחשבות” יש פרקים מעניינים על חרדים ועל הציונות הדתית שיכולים לתת לך זווית חדשנית ומעניינת על הנושא.

זה מסע חשוב, לברר ולחדד את השורשים ההשקפתיים של המגזרים השונים, אך האתגר הוא לבנות בתוכך מקום יציב ובטוח שמתוכו אפשר לבוא למפגש עם יותר כנות ופחות פחד. הבנה מעמיקה של ההבדלים המהותיים תאפשר לך להתפעל בביטחון מהטוב שאת מזהה מבחוץ, אך לא פחות חשוב מכך, להכיר בייחודיות ובנקודות החוזקה שפותחו באופן ייחודי במגזר החרדי. באופן דומה תהיי מסוגלת לקבל בשלוות נפש את המקומות החסרים והאזורים החלשים של כל קבוצה. לכל דגש ערכי יש נסיבות היסטוריות ואידאולוגיות, ומדהים לראות כמה אנחנו השלמה ותיקון אחד של השני. את מה שהם פיתחו והעמיקו אנחנו יכלנו להרשות לעצמנו קצת להזניח וכן להיפך.

כפי ששמת לב, הדחקתי מעט את שאלת ה’מגזר הטוב יותר’ לטובת השאלה הפרסונלית: איך להתייחס למפגש שלי עם הטוב האחר. כשהנכסים הערכיים של אחרים נראים עוצמתיים עד כדי כך שהם מטשטשים את תחושת הייחודיות והערך שלנו, ואולי אפילו מערערים על תחושת השייכות, זה יכול לרמוז לך מה חסר לנפש שלך ומה הלב שלך מבקש. אולי האיזון עם עולם המעשה והחיים בשטח? אולי יהדות הרמונית, אסתטית וזוהרת ברוח הרב קוק? אולי חיבור עם הישראליות? ברמה האישית, שלא כמו המגזרית, יחסית קל לייבא לחיים שלנו מהטוב ומהירוק של הדשא של השכנים, אך חשוב מאוד לא לאבד את הנכסים היקרים שירשנו מאבותנו ושלתוכם צמחנו.

אני מאמינה שברמה הפרטית, כעובדי ה’ וכשוחרי אמת אנו מחוייבים לבחון את הסוגיה באופן מהותי ועל-מגזרי. לטעמי אין מקום להתנשאות של אדם שנמצא במגזר ה’נכון’ או הנעלה יותר, ובמקום זה עלינו לחתור להיות הטובים ביותר שאנחנו יכולים להיות. ולכן מי שמגדיר עצמו כעובד ה’ קרוב לליבנו ושייך לקבוצת ההשתייכות שלנו גם אם פורמאלית הוא מגדיר את עצמו כ’מזרוחניק’ ה’ ישמור.:)

מציעה לך לאמץ את דברי דוד המלך ‘חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך’, ולראות את חברותייך לעבודה כחברות לעבודת ה’, גם אם לראשן מטפחת ססגונית ענקית ולרגליהן סנדלים תנכיות. המפגש הבלתי נמנע עם מגזרים אחרים מחייבים אותנו להפריד בין המוץ והתבן, ולראות דברים באופן מהותי ולא חיצוני. ממבט כזה, כשם שממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, ייתכן שיהודי שמתקרב למצוות והידע שלו דל קודם לחרדי שנרדם על משמרתו ועבודת ה’ שלו נעשית בלא לב.

יחד עם זאת, לא לחינם ה’ שתל אותך בערוגה שבה נשתלת. זכית לספוג את ערך התורה, אמונת חכמים וערכים נוספים. גם אם האדמה בערוגה הסמוכה טובה בפני עצמה, לא בנקל עוקרים שתיל ממקומו. מעברים כאלה נכון לעשות רק אם יש סיבה מאוד חזקה, לדוגמה אם אדם מרגיש ששורש נשמתו נעוץ ב’ערוגה’ אחרת.

לצד התמיכה שלי בהכרה מעמיקה של הסוגיות ההשקפתיות, חידוד הדקויות של נקודות השוני וזיהוי היתרונות של כל מגזר, אני רואה חשיבות גדולה בלזכור כמה רב המשותף על השונה. ברמת הכותרות, הדתי לאומי והחרדי יחתמו כמעט על אותם ערכי יסוד. כולנו מאמינים בבורא ובתורתו, בקדושת הארץ ובבין אדם לחברו. כשם שאפשר לחדד עד כמה ההבדלים הם מהותיים וסותרים, אפשר גם לראות אותם כדגשים ערכיים. כמו כפתור של ווליום, בכל מגזר ערכים אחרים זוכים ליתר תשומת לב, מפותחים יותר ברמה הפילוסופית והתורנית ומושמעים בעוצמה גבוהה יותר במוסדות החינוך. אפשר להעלות את זה על נס, אבל אפשר גם להודות בכך שכל ההבדלים מתרכזים בסופו של דבר בנגזרות של ערכי העל שכולנו מסכימים עליהם, ובעצם כל ההמולה של המחלוקת מצטמצמת לאופן הביטוי של הערכים הללו בחיי המעשה ולעוצמת ההדגשה שלהם.

בסופו של דבר, זה שיש לנו את הפריבילגיה להתנצח על מי טוב או צודק יותר, זה רק בזכות ההצלחה המסחררת בכל קנה מידה של שני הזרמים האידאולוגיים הללו הן ברמה המספרית, הדתית והחינוכית. כל אחד בדרכו היה חלוצי והתמודד עם הסוגיות המטרידות באותה שעה ואף הניב נכסים רוחניים משמעותיים לעם ישראל שאין ספק שהם מהווים את התשתית להמשך קיומו הפיזי והרוחני.

מאחלת לך שתמשיכי להיות שתולה על פלגי המים שמהם ינקת מילדותך, ובד בבד תעשירי את עולמך בכל הטוב והיפה שהקב”ה מקרה בדרכך!

חני ר.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. תשובה מעמיקה, שקולה ובונה.
    השאלה אכן חובטת ו שאירה סימני שאלה רבים.
    אך חידוד ההבנה שבהשקפה ולא החזקה ב”מלומדה” תוסיף ותתן כח ועוצמה להבנת המעלות שבמגזר ובד בבד לא לפסול או חלילה לזלזל במגזרים שונים.

  2. לפני כשמונה שנים התבקשתי להיות משיבה באתר של אקשיבה. סירבתי, בשל שאלות כגון אלו, ובשל הנחת היסוד שאנחנו אמורים תמיד ובכל מחיר להגן על המערכת שלנו ועל זהותינו החרדית.

    אהבתי מאד את החלקים בתשובה המעודדים בחינה של ערכים פנימיים והיצמדות אל בחירות עצמיות במקום שיפוט של אחרים.
    פחות אהבתי את החלקים שמעודדים החלקה של הפערים. אנחנו מאד לא דומים בהרבה מובנים- באהבת הארץ , באהבת העם, ביכולת לחבר בין תורה לבין מעשה, בצדק חברתי שמחובר אל התורה, בשפת הפנימיות והרוך במוסדות החינוך. בשימת דגש על פנימיות לעומת חיצוניות. הפערים גדולים ורבים מאד. המעסיקים מאד את מי שחינוך ילדיו בראש מעיניו.

    החברה החרדית חרתה על דגלה את חרדיותה לפני הכל , ולכן כל תנועה שמאיימת על זהותה מייצרת התנגדות, שמונעת מפחד שקשור לאיום על הזהות. לתחושתי השאלה נגעה בתחושת האיום הזה. אם המגזר השכן טוב לא פחות ממנני זה פותח אינסוף שאלות רבות ועמוקות שסובבות סביב הרבה נושאי חיים… כי החינוך החרדי משחר נעוריו מושתת על פסילה של האחר. ברגע שהפסילה הזו מנוטרלת, החומות מתמוססות, והשאלה אם כן למה זה אנוכי עולה ביתר שאת. לטעמי נדרשת פה התבוננות מעמיקה יותר.
    ועוד הארה שאינני יכולה שלא לכתוב- תורתו של הרב קוק איננה “הרמונית, אסטתית וזוהרת”. זה תיאור חיצוני ושטחי… למעשה זה נשמע יותר כמו תיאור של תורת הנצרות….
    תורת הרב קוק היא עמוקה, נוגעת בצללים כשם שעולה לגבהים, נוגעת בפחדים העמוקים של יראי השמים, ורלבנטית מאד למי שגדל כחרדי ומבקש תהליך של חיבור אל התקופה ואל העם , כי היא נוגעת בהיבטים הפסולים.של יראת השמים ושל שלילת על מה שחדש כאסור מן התורה, מאירה ומבררת אותם.

  3. וואלה זה גם השאלה שלי..
    אני אישית נולדתי בבית חרדי ובחרתי דרך אחרת…
    מה שבעיקר מפריע לי בתפיסה החרדית זה הגלותיות, התפיסה שהמטרה העיקרית היא לשמור על המסורת, בלי אפשרות לחדש את המצוות שהשתכחו בגלות ולקרב את הגאולה באופן מעשי..
    ברור שבכל צד יש את החסרונות ואת המעלות, אם מישהו/י חרדי (או שואלת השאלה או המשיבה) יכולים לענות לי על השאלה: למה להתקע בגלות?
    אני אשמח.. תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

במה הציבור החרדי חושב שהוא טוב יותר מציבור אחר?
אני חרדית ועובדת בחברה מעורבת שיש בה אנשים מכל הגוונים. כמובן שמטבע הדברים יוצאים לי מפגשים עם עולמות שונים. השאלה שלי מתמקדת בהבדל בין הציבור החרדי לדתי, למה ובמה הציבור החרדי חושב או מניח שהוא יותר טוב מהציבור הדתי? (מדברת על הדתיים השמרנים והחזקים שבהם- ישיבות וכו) יוצא לי לפגוש...
בעלי לא מרוצה מהבית ומהילדים שלנו
זה נשמע כל כך בנאלי כבר שכל שאלה מתחילה בתודה גדולה…. אבל האמת שאי אפשר לדלג על זה….כי באמת מה שאתם עושים באקשיבה, זה מעל ומעבר למצופה. הן מבחינת התוכן המקצועי והרב והן מבחינת הניראות ונוחות הגישה. ה’ ישלם שכרכם! השאלה שלי נוגעת בתפר הדק שבין זוגיות להורות… אקדים לומר...
חייבים לבחור זרם מסויים?
שלום לכם ותודה רבה על ההיענות העמוקה והרחבה, לפני פחות משנה זכיתי תודה להשם, לחזור בתשובה כשאני לוחם בצבא. כיום עדיין משרת ובעזרת השם כשאסיים השנה אני רוצה להיכנס לישיבה וללמוד תורה באופן מסודר וביישוב הדעת ולהקים בית יהודי כשר ולעסוק וללמוד תורה כמה שרק אפשר. מרגיש לי שאם אני...
המתקפות על החרדים -איך להתייחס לזה?
בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, אני חש כי הציבור החילוני פשוט מתקיף אותנו בצורה בלתי נתפסת ממש. לא מתכוון לכולם חלילה, אבל כל ההפגנות בקפלן, מה שקרה בתפילה ביום כיפורים, מה שקורה עכשיו עם הגיוס, הקמפיינים הפוגעניים בבחירות לעיריות וכו’. בעינים שלי הקטן, החילונים אינם רואים שככל שהם מגדילים...
למה אנחנו לא עושים שירות לאומי?
יש לי ענין שמאוד מאוד קשה לי איתו כבר הרבה זמן, ועדיין לא קיבלתי תשובה שתספק אותי, אני בת 19.5 בלימודי ה ו בסמינר, ואני לא מבינה, למה אנחנו החרדים/ דתיים לא עושים שירות לאומי? אני מבינה את המורכבות שיש בצבא וזה ברור ומובן, אבל מה הבעיה עם שירות לאומי?...
הציבור שלנו צריך להתגייס?
תודה על האתר המחכים! אני בחור ישיבה ויש שאלה שמעסיקה כנראה הרבה בזמן האחרון. בנושא הגיוס ונשיאה בנטל. אני חושב שהתשובה שאנחנו בעיקר נותנים לצד השני שהיא, לימוד תורה לא פחות חשוב משירות צבאי יהיה אשר יהיה, כי יש עולם רוחני וגם בו צריך לפעול, ולכן צריך את שני הצדדים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן