שלום לך,

ברוך השם, זכיתם הגעתם לגיל שבו אתם מתחילים זוגיות מחודשת. ב"ה זכיתם לחתן את הילדים ולהיות נשואים שלושים ושתיים שנים, זה לא מובן מאליו. עכשיו אתם שוב זוג ונכון הוא ש"הביחד" מתעצם ולכן הוא צריך השקעה מחודשת.

עד עכשיו עניני הילדים תפסו מקום נכבד בעשיה ובשיח שלכם ועכשיו אתם צריכים למלא את הזמן בתכנים ובעשיה אחרת.

זה נראה בהתחלה קצת מגוחך, מה עכשיו  נתחיל כמו זוג צעיר, לצאת, לבלות, להשקיע אחד בשני?

כן, זה בדיוק הזמן לחזור להנאות שעצרנו כדי לגדל את הילדים ולהשקיע בהם.

לצאת לבילויים משותפים, שיכולים להיות דברים שאהבתם לעשות ביחד, לשמוע הרצאה, לצאת לסיורים מודרכים, להתנדב במקום שמדבר אליכם. חשוב מאוד שתהיה לכם מן תכנית מסודרת מה אתם עושים ביחד נגיד לכל הפחות פעמיים בשבוע. וחשוב שזאת תהיה פעילות או יציאה ששניכם אוהבים.

כמו כן חשוב שלכל אחד מכם יהיה ,הספייס" שלו.  הדברים הפרטיים שתעזרו אחד לשני ליישם. ותאפשרו אותם אחד לשני. נגיד שבעלך אוהב להתאמן(או אהב להתאמן) אז חשוב שתעודדי אותו לחזור לזה בהדרגה, זה יתן לו סיפוק והרגשה עצמית טובה וזה יחזור אלייך בצורת גבר רגוע יותר ומסופק.

כנ"ל לגבייך. תבחרי פעילות או שתיים שאת אוהבת ותשקיעי בה.

תדברו בשיח פתוח על התוכניות שלכם ומה יעשה לכם טוב לזוגיות מעתה והלאה. לא לשמור את זה בבטן או להניח שזה מובן מאליו. פשוט לדבר לשמוע מה הציפיות של כל אחד, במה תשקיעו יחד ובמה לחוד.

יש פעילויות בעלות ערך מוסף כמו לעצב את אלבומי התמונות המשפחתיים, או לפתח תמונות ולסדר אלבומים. לכתוב זכרונות משפחתיים. לקבוע יום או יומיים שבהם עושים סבב אצל הילדים ועוזרים להם בתחום מסוים. לדבר על הכל, לפתוח את הלב ולשתף גם בקשיים שהאתגר החדש מזמו לפתחכם ולהחליט ביחד מה עושים.

לגבי הערות: הערות שליליות לעולם אינן הערות טובות, לאף אחד ובאף זמן, צריך להשתדל להימנע מהם תמיד ובטח כשרוצים "לחדש" זוגיות. ובמיוחד שבעלך אומר לך שהוא לא אוהב את הביקורת הזאת. מכאן שלא זאת הדרך להגיע אל לבו.

נגיד שמאוד מפריע לך שבעלך משאיר את המעיל על הספה וכבר ביקשת כמה פעמים ולא עזר. אז ת גידי משפט: יוסי בא לך לשמח אותי עכשיו? אז תשים בבקשה את המעיל במקום." ואחר כך תודי לו בחיוך גדול.  ותאמרי משהו כמו: אתה בטח לא מבין כמה שימחת אותי עכשיו.  אבל באמת שעשית את זה. אני כל כך אוהבת להיכנס לבית ולראות רק ספות נקיות. בצורה כזאת את גם תשיגי יותר וגם תשרי אווירה נעימה יותר.  לכן תימנעי מאוד מהערות שליליות. אם משהו מתסכל אותך תזמי שיחה בזמן טוב(לא כשהוא עייף, רעב, לא חש בטוב) תשתפי אותו רק מנקודת המבט שלך. למשל: "אתה יודע שאני מעירה לך יותר מידי בנוגע  ל….  זה לא נעים לי להעיר לך ואני ממש רוצה להימנע מזה. יחד עם זה העניין הזה מפריע לי בצורה קיצונית.  זאת בעיה שלי, אני יודעת, לא שלך בכלל. זה רק הרגישות שלי, אבל אני זקוקה לעזרתך בעניין. מה תוכל לעשו בשבילי שלא אעיר לך יותר לעולם, מה בכל זאת תוכל?"

אז מצד אחד הרווחת שיח על הנשוא מצד שני הורדת את "הארס" שבהערה השלילית או בביקורת, אמר לו שזאת  הבעיה שלך והרגישות שלך…וביקשת עזרה. הוא בטח ירצה לעזור ולו במקצת. להבליג בלי לפתוח בשיח על מה שכואב באמת זה לא טוב, זה לא בריא, זה כמו לדחוס אשפה בפח, בלי לרוקן.

לכן הבלגה ברגע של כעס היא נהדרת אבל אחרי שנרגענו באמת לפתוח בשיח מכבד על הנושא עד שנגיע להחלטה משותפת מה עושים אתו.

ועכשיו הגענו לדובדבן שבקצפת. כן, זה הזמן שאפשר להתחיל לפנק. יש לכם זמן תנצלי את זה. להכין לו דברים שהוא אוהב ומרגיש שהם פינוק בשבילו, להפתיע, לרענן. לא להגיד, די 32 שנה אנחנו ביחד, מה כבר זה יכול לעשות. תתפלאי כולם אוהבים פינוקים עד יומם האחרון. וזה ממש לשים לב לפרטים קטנים, כמו שדרוג של ארוחות, הגשה יפה יותר, גיהוץ חולצות  קניית מתנות קטנות, הפתעות יום יומיות שיוצרות הרגשה נפלאה שוואו : יש מישהו שחושב עלי… תתחילי בזה

פשוט להשקיע קצת יותר וזה ישדרג לכם את הזוגיות בהרבה.

ודבר אחרון כמו כל פרק בחיים, זה הזמן להשקיע בתפילה שתהנו מהגיל, מהזוגיות החדשה, שתכבדו זה את זה, ותהיו קשובים לצרכים זה של זה, תהיי הראשונה לעשות שינויים קטנים חיוביים והוא מו הסתם יעריך וילך בדרכך.

מאחלת לך ולכם, זוגיות בריאה ומחודשת, מלאת חוויות נעימות של עשיה וסיפוק.

לאה