שלום ידידי היקר!

ראשית כל,

אני חושב שעשית דבר גדול בעצם זה שפנית לבקש עזרה

אתה חווה תסכול בנישואין שלך,

לא נעים לך עם סגנון הלבוש של אשתך,

ובמקום להדחיק את זה אתה מנסה למצוא פתרון כדי להגיע לאהבה שלמה.

אחלוק עמך את מחשבותיי בקצרה:

א) כתבת שאשתך מידי צנועה בשבילך.

מעניין לדייק את הניסוח שלך.

יתכן שהיא צנועה בצורה נפלאה,

מהדרת ומדקדקת במצוות,

אבל בחוויה שלך היא מידי צנועה.

זה דיוק חשוב!

כי כשאתה מעורר את הנושא הזה,

זווית הראיה שלך צריכה להיות אך ורק העיסוק בך,

ולא בה.

כלומר, אל תאמר (בפה או בלב): את צנועה מידי,

אלא: עבורי את נראית מידי צנועה.

כלומר, את מאה אחוז,

כלילת המעלות, צדיקה וטובה,

אלא שהגישה שלך ללבוש אינה נוחה עבורי.

גישה כזאת – בתחום זה, ובכל תחומי הנישואין – עשויה להניב תוצאה טובה הרבה יותר.

ב) רגע,

לפני שאתה עושה משהו.

תחשוב על זה שבאיזשהו מקום אתה מסתכל על זה כך:

אני פה, ולי יש אישה, ואני לא אוהב איך שהיא מתלבשת,

הלוואי שהייתה לי אישה שמתלבשת יפה,

כמו הנשים האחרות מהקהילה שלי.

זו הסתכלות שאינה בריאה,

כאילו אתה ואשתך שני יצורים שונים, נפרדים,

בעוד שלא כך הדבר!

שניכם אחד – “ויהיו לבשר אחד”.

היא אשתך, והיא תמיד תהיה אשתך,

הטובה, המיוחדת, המסורה, העדינה,

אלא שקשה לחצי האחד – אתה – להתחבר לחצי השני – היא – לגמרי,

כל עוד היא אינה נשית דיה,

כלומר, נראית כמו שהחצי השני צריך להיראות, לטעמך.

לעולם ולעולמי עולמים,

עליך לתת לה תחושה שהיא אשתך,

היא ואין בלתה,

והיא לא עומדת לתחרות עם אף אישה אחרת,

רק אותה אתה רוצה, ולעולם לא תחשוק באחרת,

אין כמוה בעולם, אישה, אמא.

אחר שתרגיש זאת,

ואתה רוצה לשאוף ליותר,

לגשר על פערים,

להרגיש חיבור עמוק ואיכותי יותר,

ומנקודה זו אתה ניגש אליה,

או אז יש סיכוי שתמצא מסילות ללבה,

כך שהיא תצליח להיות צנועה כשאיפתה הטהורה,

ועדיין נשית ומטופחת כשאיפתך הטובה.

ג) אתה מרגיש והיא מרגישה שאתה רוצה לקלקל אותה.

אתה באמת רוצה לקלקל אותה?

אתה באמת רוצה שהיא תהיה פתוחה יותר בתחומים נוספים?

אם כן, צריך לבחון את המכלול ולדון בו.

אם לא, הרי שאין הדבר נכון,

כי אתה בהחלט רוצה שהיא תהיה יראת שמיים ומדקדקת במצוות,

אלא שאתה סבור שלבוש מעט פחות שמרני לא יפגע ברמתכם הרוחנית.

אני מניח שאם היא תרגיש שהיא שלך,

ושאתה רוצה בה בכל מקרה,

ושכל רצונך לקרב ביניכם עוד יותר,

ולא שהיא תיראה אחרת בעיניי אחרים,

ושאינך רוצה לשנות אותה באופן כללי,

ושאין בלבך ביקורת עמוקה על תפיסת עולמה,

היא תהיה מוכנה להיפתח בעניין הזה.

לא ביום אחד, לא בשיחה אחת,

אולי לא באף שיחה,

בכך שהיא תראה שזה חשוב לך כל כך,

אחר בניית אמון ארוכת-זמן,

כשאמון פירושו אהבת אמת שאינה תלויה בדבר.

כלומר, שאתה מגיע לתחושה שהיא אהבת חייך,

ושאתה קשור אליה בלב ובנפש,

גם אם עד זקנה ושיבה היא לא תשנה את דרך לבושה.

ד) כתבת שזה באמת דרוש לך.

ואני סבור שבמילים עדינות מותר לומר לאישה מה חווה גבר,

עד כמה תאוות הנשים בוערת בקרבו,

עד כמה לא קל לו ללכת ברחוב ולראות נשים מושכות הרבה יותר מאשתו.

זה בוער ממש.

בדרך כלל אני חושב שאל לו לגבר לגשת אל אשתו מעמדת נזקק,

אבל במקרה זה יש לעמדה זו מקום כלשהו,

שתדע אשתך עד כמה היא עושה אותך מאושר ומסופק וטוב לב,

כשהיא נראית נאה בעיניך,

עד כמה אתה לומד טוב יותר,

מתפלל יותר בכוונה,

שמח ומאושר בכל דרכיך,

כשאתה מעיף מבטים אל אשתך ומרגיש שהיא מרגשת אותך.

לא אתאפק לחזור על כך שוב,

כשהיא תבין שאתה רוצה בה,

בה ולא באחרת,

אותה גברת בשינוי אדרת,

אזי אני מניח שהיא תעשה שינויים עדינים לכיוונך,

היום כך ומחר כך,

ואט אט תרגיש שאתה מתחבר אליה יותר ויותר.

היא תקבל את הפידבק החיובי הזה,

תרגיש שהיא נוגעת בלבך יותר,

והיא תרצה עוד מהטוב הזה,

מהמתוק הזה שהיא מרגישה כשבעלה מביט בה בחיבה.

ה) בשולי הדברים אעיר,

כי אתם נשואים בסה”כ חמש שנים,

ואם נשער שהתחתנתם בגיל הנישואין הממוצע במחוזותינו,

אזי אתם צעירים לימים.

ועל כן בידי להרגיע אותך,

כי מצוי מאוד שבגיל זה היא עדיין מרגישה כמעט בחורה,

ובמידת מה מבוהלת מהצל של עצמה,

שמא תתלבש שלא כדין,

שמא תחטיא אחרים,

שמא ושמא ושמא,

אבל אחר זמן היא נעשית אישה,

ומרגישה בנוח להיות אישה,

אישה נשית,

והיא לא מרגישה שהיא מאיימת על מישהו בלכתה בצידי הרחוב,

בצעדים עדינים,

בלבוש נאה בטעם טוב.

אז בעזרת השם,

אם תהיה סבלני,

ותאהב אותה כפי שהיא,

והיא תדע שאתה אוהב אותה כפי שהיא,

נראה כי באמצעות תגובות חיוביות עדינות ורמיזות נעימות,

היא תשתדל להיות נאה יותר בעיניך.

ו) אני חייב לציין שהמחשבה הראשונה שהייתה לי כשראיתי את שאלתך היא,

למה אתה חושב שבידך לשנות אותה?

וגם אם כן, האם היא נמצאת ברשותך לעשות בה כרצונך?

אז אחרי כל מה שכתבתי לעיל,

אני מציע שתיקח בחשבון אפשרות שהיא לא תשנה את סגנון הלבוש שלה.

איך תרגיש אז? האם אתה מסוגל לחוש שאהבתך אליה עולה על הכול?

על כך נאמר (משלי י, יב): “על כל פשעים תכסה אהבה”.

ובעניין השאלה השנייה,

אכן אשתך אינה נמצאת ברשותך לעשות בה כרצונך.

יש לה אישיות משל עצמה, תפיסת עולם משלה,

ולא בהכרח היא מתאימה את עצמה בכל דרכיה אליך.

אז עם מה נשאר לנו ביד בשורה התחתונה?

מצד אחד, אני מאמין באמונה שלמה כי על מצע של אהבת אמת שאינה תלויה בדבר,

הרצון העמוק שלך – כל עוד אינו נוגד את יסודות השקפת עולמכם – יגע ללבה של אשתך,

אם לא היום, אז בעוד שנה, אולי שנתיים, ואולי חמש.

ומצד שני, עליך לקחת בחשבון שהיא עשויה להרגיש בטוחה דווקא במקום בו היא נמצאת היום,

והיא לא תרצה לשנות כי הוא זה מהנהגתה.

אם כך יהיה, נדרש מכם לא להתעלם מהפער הזה שאתם חווים בנושא,

יהיה עליכם לדבר עליו, להעמיק בו, עד שתצליחו להגיע לנוסחה שתשמח אותך מבלי לפגוע ברגשותיה העמוקים.

מקווה שעזרתי.

תוכל להיות בקשר בהמשך אם אתה רוצה.

בברכה מעומק לב,

לחיי אהבה ואחווה, שלום ורעות,

אביאל