שלום וברכה שואל יקר וכאוב

אני ניגש לפנייתך עם הרבה הערכה אליך ולפנייתך , מאוד מחמם את הלב לראות אדם לאחר 20 שנות זוגיות ממשיך הלאה לנסות ולהשקיע ולבנות את הזוגיות הנוכחית שלו ולא מרים ידיים ואומר זה ממילא חסר סיכוי אז בשביל מה לשבת לכתוב ולמחוק ושוב לכתוב עד שיצא מה שבסוף שלחת,

לפני שאתייחס לדברים אקדים שסוג הפניות האלו המענה המתאפשר הוא מאוד ראשוני ולא בא להחליף פנייה לאיש מקצוע שיראה אותך ישמע אותך ויראה את מה שמעבר לסיפור , ומסיבה מאוד פשוטה , סיפור זוגי הוא סיפור של שניים מנקודת מבט של שניים וכרגע יש לי רק חצי מבט כך שאני אשתדל לתת מענה לך אך לא בטוח שהוא המענה לסיפור כולו , לכן המלצתי שתקרא את המענה תחשוב עליו ואם תראה צורך להשלים פרטים או נקודות מבט תוכל לחזור ולפנות ,

וכעת אגש לסיפורך

הנך מתאר זוגיות בין שניים כאשר המידע שאתה נותן יוצא ממנו שמתחילת הקשר היה שם משהו שחרק , ובכל זאת אני מבין מהנכתב שיש לכם כמה ילדים שכנראה נולדו גם בתקופות אותם אתה מתאר בפנייתך כמציאות של קשר שחווה עליות וירידות כל הזמן , נתון זה אומר שיש משהו מאוד מעניין בקשר שלכם , מצד אחד הוא מאוד דל מבחינה רגשית יש בחלק הזה הרבה משקעים וניתוק, אך מצד שני בכל מה שקשור להתנהלות זוגית טכנית אתם מתפקדים כזוג שזה כולל , ילדים , אחזקת בית , טיפול בילדים , ניהול כלכלי וכמו שאתה מציין שהיא עובדת הרבה לא בשביל קריירה שזה אומר לא בשביל עצמה , ולפחות עד עכשיו כנראה לי מפנייתך לא הייתה השפעה מעשית לנתק הרגשי על התפעול המעשי של הבית ,

התיאור בו הנך מתאר את אשתך יכול לתת הסבר מדוע זה כך , לפי תיאורך מדובר בסוג הנשים שרואות את עצמן מחויבות לכל דבר שצריך לעשות ופחות נותנות מקום למה אני רוצה לעשות ומכיוון שהיא רואה את חוזה הנישואים ככזה הכולל בתוכו מחויבויות שונות כמו גידול ילדים,  בישול , ניקיון , השתתפות בנטל הכלכלי וכו' , אז צריך אני עושה כולל אם אני מבין נכון גם מחויבויות של אישה לבעלה כל עוד זה לא נוגע לרגשות אלא לפעולה טכנית ,

אופי זה יכול לתת הסבר מסוים מדוע היא מצפה מימך להתנהגות דומה כי מצידה זה לא שכך היא עושה אלא זו תפיסה של צורת החיים הנכונה בעולם , תפיסה האומרת שמעשיי אמורים לבוא מהמקום של מה שצריך אני עושה ומה שאסור אני לא עושה אך האם אני רוצה לעשות את זה או לא זה לא משנה , ומכיוון שהיא לא התחייבה להיות חברה שלך כי חברות זה שייך לעשייה רק אם בא לי היא מרגישה כלפי החלק הזה אני לא מחויבת אז אל תכריח אותי , כולל אל תגרור אותי לכל מיני מטפלים ומאמנים , אם זה ייוצר מעולה אבל להכריח אותי להיות חברה שלך אתה לא יכול ,

ומהצד השני ניצב אתה גבר שכנראה מפנייתך כן מפעיל רגש בכל מיני דברים וממילא חווה את החיים כמכלול המעורב זה בזה וממילא מגיע בגישה של מה שקשה צריך לדבר עליו ולנסות לפתור , ולקבל את זה שאני לא מושלם וכנראה גם את לא מושלמת , ובאותה מידה תפיסה זו גורמת לך לראות המחוות שונות של ריצוי שאתה נוקט בהם כבר הרבה שנים כצורה של בניית קשר וחברות בעוד בעיניה כנראה דברים אלו שיכולים להיות משהו כמו השתתפות יותר בתפקוד בבית או מתנות למיניהם או שהם מובנים מאליהם או  שהם נתפסים בעיניה כניסיון טכני ולא כבניית קשר וחברות , רק מכיוון שעבר זמן מאז שהיא נפגעה יומיים שלושה היא חוזרת לדבר אתך כי היא מרגישה כבר פחות פגיעה והיא מסוגלת לחזור לדבר למרות שהיא לא רואה בזה צורך גדול , ורק אתה שכל פעם מחדש מתעוררת אצלך תקווה אולי הפעם זה יצליח אתה מוצא את עצמך מופתע כל פעם מחדש מהסבב של שתיקה וחזרה ושתיקה וחזרה , מאוד יכול להיות שגם אם לא היית מנסה לרצות אלא פשוט היית מתנהל רגיל היא גם הייתה חוזרת לתקשורת לאחר כמה ימים ,

אך מכיוון שבמרבית המקרים שקרו עד היום הסכמת עם זה שהתנהגותך לא הייתה מושלמת ויש צדק מסוים בדבריה , השלמת עם העונש שהיא הענישה אותך ורק ניסית להחזיר את המצב לקדמותו, אך הפעם הזו שאתה מתאר כאן בעקבות חווייתך במלחמה אין לך ספק שאתה נמצא בעמדת הצודק ואם כך אתה אומר עד כאן אם זה התגובה שלך לצורך האלמנטרי שלי לקצת גב שזה דבר בסיסי בזוגיות  אין לי כבר כח להמשיך להיות הנחמד והמשתדל והמרצה וכו' וגם אתה בחרת לחיות ולא להרגיש תסכול מחוסר המענה ושיתוף הפעולה מצידה ,

עד כאן התייחסתי לתמונה כפי שהצגת להבנתי

אך כאשר אני קורא את הפנייה יותר לעומק אני מוצא שם שרשרת של חוסר הבנה הדדית והתבצרות כל צד בצורה בה הוא חווה את החיים , וכך קורה שאשתך חוותה קשיים גדולים בתחילת הקשר ואתה לא מבין על מה היא מדברת ואתה רואה את עצמך כמישהו שעושה הכול למען הזוגיות והיא לא חווה את זה וזה צועד אתכם לאורך 20 שנות נישואים , וזה מלווה אתכם בכל דבר ואתם נמצאים בעצם בשני קווים מקבילים ,

זוגיות אמורה לעבוד כמו שני חצאי עיגול שזה בעצם מיקום של קו בצורה שהוא כל הזמן מחובר כי החצי האחד מחובר לשני ושני החצאים נעים על אותו ציר . בעוד שני קווים מקבילים ייתכן והם מובילים לאותו יעד אך כל אחד עושה את זה לבד בלי שהוא נפגש עם השני , כדי ששני קווים מקבילים כן יצליחו להוביל שניים לאותו יעד והשניים ירגישו שהם נמצאים באותו יעד , צריך ששניהם יכירו בזה שיש כמה דרכים להגיע לאותו מקום ,

ואמשיל לך משל ראובן ושמעון צריכים להגיע מתל אביב לירושלים והם נעים המקביל על אותו ציר ראובן נע על כביש ירושלים תל אביב ושמעון בכביש 443 שניהם צריכים להגיע לירושלים אך ראובן צריך להגיע לרחוב יפו ושמעון לרחוב שמואל הנביא , אם נשאל אותם להיכן אתם צריכים להגיע שניהם יגידו לירושלים אך אם נשאל אותם האם אתם תיפגשו בסוף הדרך הם יאמרו כל אחד אנחנו לא נוסעים לאותו מקום ואם נשאל אותם האם אתם יכולים להגיע באותה דרך הם יגידו אנחנו לשני מקומות שונים אנחנו כלל לא באותה דרך , ואכן למרות אנחנו נוכל לראות בצילום אויר איך שניהם נעים על אותו ציר ממערב למזרח כל עוד הם לא יכירו בזה שלירושלים ניתן להגיע בשני הדרכים וליעד שלכם ניתן להגיע בשני הדרכים מבחינתם הם לא נמצאים באותו מקום ,

כך גם אתם אכן שניכם רוצים לחיות בזוגיות טובה רק חוץ מזה כל אחד מכם נמצא במקום אחר אתה רואה זוגיות טובה ואת הדרך להגיע אליה בצורה אחת , אשתך רואה זוגיות טובה ואת הדרך לשם בצורה שונה ,

וכל עוד כל אחד מכם יתבצר בעמדתו לא תוכלו להגיע אל היעד , כל עוד אתה תמשיך לשפוט אותה בצורה בה אתה מבין את החיים אתה לא תוכל להבין מה חסר לה ולמה היא מצפה וממילא וודאי לא תצליח לבנות איתה את הקשר אותו אתה רוצה , וכך בדיוק להיפך כל עוד היא תמשיך לשפוט אותך בצורה שהיא חווה את החיים היא לא תבין מה אתה משגע אותה עם פוסט טראומה ואם זה שאתה רוצה ללכת לאימון או טיפול ,

שים לב אתה מרבה בפנייה לפרש אותה אך כלל לא בטוח שזה מה שהיא חושבת גם בנוגע לזה שהיא ביטלה את רצונותיה וגם בנוגע לזה שהיא מצפה שגם אתה תעשה את זה , יכול להיות שפשוט יש כאן את ההבדל הבסיסי בין איך שנשים ברובן רואות את החיים לאיך שגברים רואים את החיים גברים  ברובם גם כאשר הם אמורים לתפקד בקבוצה הם חווים תחרות וממשיכים להתנהל כאוסף יחידים בעוד נשים ברובן חוות את הקבוצה כאני שלי , ולכן אתה רואה בזה מחיקת הרצונות והיא רואה את המשפחה כרצון שלה , וכך גם היא רואה אותך מנקודת המבט שלה וממילא היא רואה את זה כהתחמקות מצדך מלעשות את מה שאתה צריך לעשות , וכחלק מזה זה גם ההתייחסות שלה לחוויה שלך מהמלחמה האחרונה ,

אני יכול להאריך עוד ולהתייחס לכל שורה מפנייתך ולהציב את זה במבט אחר אך מכיוון שמדובר כאן כפי שפתחתי בזוג לא ניתן לפתור בעיות כלל בהתכתבות ,

מה שכן ניתן לעשות שמידה ואתה רוצה להמשיך בזוגיות עם אשתך ואתה לא חושב על פרידה כאופציה מעשית זה אחד משתי האפשרויות הבאות ,

בטיפול זוגי יש אפשרות כפי המקובל שהזוג הולכים יחד למטפל/ת ועוברים יחד תהליך שעוזר או לא דבר התלוי הרבה בנכונות שלהם להשקיע בזוגיות הקיימת ,

אך ישנה אפשרות שנייה וכפי הגישה של נשות מקצוע שונות . שניתן לעשות שינוי משמעותי בזוגיות גם אם רק צד אחד עושה שינוי.

אם תרצה לברר על זה שבגישה הזו ניתן להגיע לתוצאות מאוד יפות וטובות גם כאשר רק אחד מבני הזוג ניגש לייעוץ / טיפול , התועלת הגדולה בגישה הזו זה שאתה במקרה הזה לא צריך להיות תלוי בשאלה האם אשתך רוצה או לא והאם היא מאמינה בתהליך המלווה על ידי אדם אחר או לא , אתה פונה ואתה עושה את העבודה בחלקים שלך , במקרים רבים זה מספיק לחלוטין ובמקרים אחרים מניסיוני כאשר בן הזוג חווה את השינויים המתחוללים אצל בן זוגו הוא עובר שינוי ואכן זה יהיה יותר איטי אך זה עובד , וזה עובד נפלא ,

אני הייתי ממליץ לך לבדוק את האופציה הזו כי לפי המתואר בפנייתך האפשרויות העומדות בפניך זה או להמשיך כמו עכשיו , או לחכות עד שהיא תרצה ללכת יחד , או להתגרש , ואם האופציה הראשונה והשלישית הם לא בתכנית שלך , ואתה לא רוצה להמתין עד שהאופציה השנייה אולי אי פעם בעתיד תתגשם , מה שנותר לך לעשות זה לפנות לבד לקבלת ייעוץ וליווי שבס"ד יביאו אותך למקום כזה שיביא אתכם לזוגיות טובה ומטיבה ,

ולסיום אאחל לך בהצלחה ושתזכה לחיות חיי אהבת אמת עם אשתך אם ילדיך ,

לכל הבהרה או  שאלה תוכל לחזור ולפנות בכל זמן ועת

בהערכה

יהודה