שלום לך יקרה,

טוב שהעלית את אשר על ליבך על הכתב, זה בעיני כלי נהדר לעשות סדר ולהגיע לתובנות כשהראש עמוס. נשמע לי שמרוב מחשבות ורגשות נוצר מצב של חוסר בהירות לגבי מה מפריע לך ומה את רוצה. אני לא מכירה אותך אישית, ואין לי אלא את מה שכתבת לי, אז מתוך הדברים שלך אנסה לעשות קצת סדר והלוואי ותהיה לנו סייעתא דשמיא שאבין נכון את התמונה.

התחלת בתיאור של יחס מרוחק לזוגיות, נושא שמעסיק הרבה מבנות גילך. מתוך זה עלתה המחשבה שאולי האדישות הזו היא חלק מתמונה רחבה יותר של חווית שיעמום וחוסר עניין כללי כמו שיש לך בעבודה. חזרת והזכרת בדרכים שונות בנושא השאלה ובתוכה שאת "לא יודעת מה את רוצה". כבר חשבתי שאולי הבעיה היא שאין משהו שמלהיב אותך וחסר לך הדבר ש'עושה לך את זה', אבל אז דווקא מצאתי רמזים לכמה משאלות לב יפות:

כתבת על הרצון שלך להשתנות לפני הצעד הגדול של חתונה כדי להגיע בשלה יותר. גם הדגשת שחשוב לך לעבור תהליך משותף עם בעלך עוד קודם החתונה. בעיני אלו רצונות חשובים ואמיתיים. ומעבר לכך שהם לגיטימיים, הם לא בלתי אפשריים!

אבל מדבריך נשמע שהחלומות האלה נראים לך גדולים מדי, ואת פסימית לגבי הייתכנות שהם יתגשמו. בהמשך מתברר שמאחורי הגישה הזו יושב פחד גדול להישאר רווקה מבוגרת או חלילה להתגרש, כשבשני המקרים מה שמטריד אותך זה הבדידות. ופתאום במשפט האחרון מתגלה שכבר עכשיו את חשה בודדה ("אז למה תמיד אני לבדדדדד?")

אז כמה נקודות למחשבה שעלו לי:

באופן פרדוקסאלי, לפעמים הפחד הגדול שלנו הוא דווקא ממה שכבר קורה או מתחיל לקרות לנו. את פוחדת להיות בודדה, אבל כבר עכשיו את חשה בודדה! מצד אחד זוהי בשורה רעה כי הגרוע מכל כבר כאן, אבל החדשות הטובות הן שאין יותר ממה לפחד. אפשר להסתכל לבדידות בעיניים, לכאוב אותה ולנסות לטפל בה.

תחושת הבדידות היא טבעית ונורמלית לבחורה בגילך, ואולי בעומק העניין, זה מה שמביא את החברות שלך לעסוק בכזו אינטנסיביות בחיפוש אחר זוגיות. ומה קורה אצלך? קצת קשה לי להאמין שבאמת הדבר לא מטריד אותך כשאת כותבת שאת "משתוקקת ולא רוצה באותה מידה", ואחר כך שאת רוצההההה לעבור תהליך וליצור קשר משמעותי עם הבחור שלך. אולי הפחד שלך מלהישאר רווקה ומלהתגרש משתק אותך מלשוחח על זה בחופשיות עם החברות או מונע ממך לפעול למען מציאת קשר? לצד הפחד יש גם את הייאוש הכמעט מוחלט מהחלומות, ואולי גם הוא גורם לך קצת לברוח מדיון בנושא של זוגיות במסווה של חוסר עניין? אני תוהה יחד איתך אם את עדיין רוצה את האדישות הזו, שמצד אחד מספקת לך הגנה שלא תצטרכי לעסוק בנושא, אבל מצד שני מרחיקה אותך מהחלומות שלך ומכבה את האור בעיניים שלך ☹.

בנוסף, אני לא מכירה את העבר שלך, איזה חוויות היו לך בקשרים עם אנשים ואיך זה השפיע עליך. אבל לפעמים פגיעה מאדם קרוב מתבטאת אחר כך בחוסר אמון בעצמנו וביכולת שלנו לתחזק קשרים בריאים ומספקים לאורך זמן.

אני מקווה שתמצאי את האופן בו את רוצה להתכונן לחתונה עד שתרגישי בשלה (בזמן הנכון לך, בלי לחץ), ומאחלת לך שתאזרי אומץ לחפש אדם שמעבר למספר פגישות של בירור התאמה תתחילו לטעום קצת תחושה של תהליך משותף כמו בחלום שלך. כי בעצם, למה לא?

את תמיד מוזמנת להמשיך להעמיק בנושא, בטיפול או כאן באקשיבה ולצאת עם תובנות חדשות על מה שקורה בתוכך.

בהצלחה!

חני