שלום לך יקרה,

קראתי את שאלתך וחשבתי עלייך רבות השבוע.

חשבתי על הרצון העז לעבור כבר את התקופה הקשה הזו ולהתחתן, ועל הלבטים הכל כך טבעיים המלווים בנות רבות בשלב הזה:

האם אני היא זו המונעת מעצמי את האושר הזה?

האם אני טועה בחלק מהשיקולים?

אולי אני בררנית מדי?

וכן הלאה…

כל המילים של המשפחה הדואגת, כל ההערות של השדכניות, כל אלו שכלפי חוץ אנו מתנערים מהם, מחלחלים פנימה וגורמים לספקות ולחיבוטי הנפש המייסרים.

ואז, ממקום כאוב ופגוע זה מתחילים לבדוק ולתהות האם הטענות צודקות. האם משהו בי וברצונות שלי לא נכון ויכול להשתנות? אולי "הם" צודקים ואני בררנית מדי?

לכל בחור ובחורה ישנם הדברים החשובים להם. יש את הבנות שלא מוכנות להיפגש עם בחור נמוך מהן, קטן מהן, לא לומד, כן לומד וכו'.

כל אחת עם העולם הפנימי שלה ועם הרצונות והמאוויים המלווים אותה מקטנותה. בתחילה דמיינה את עצמה רק עם שמלת כלה, אחר כך גדלה והתבגרה ולתוך מסכת החתונה הזו הצטרפו גם חלומות ותבניות של בן הזוג המיועד: האופי, היופי, מידות ותכונות.

וכאן מתחיל החלק ה"לא הוגן" כביכול של הסיפור הזה.

יש את אלו שכביכול חיפשו, מצאו והתחתנו, ויש את אלו שחיפשו בדיוק את אותו הדבר, אבל נאלצים להתפשר! למה?? הן טובות פחות? "מגיע" להן פחות?

וכאן, ברשותך, אני נעצרת לרגע.

מתוך סערת הרגשות והכאב הגדול הזה, מתוך כל מה שהאמירה "אולי אני צריכה להתפשר" אומרת, מתוך הפחד שמא אני בררנית מדי, טועה בשיקוליי, ואולי אם אמשיך ככה לא אמצא אף פעם – – – הצילו…!

מתוך כל זה, מאירה לנו במיוחד תפילת שחרית, עם הברכה המיוחדת "ברוך… שעשה לי כל צרכי"

בברכה זו אנחנו מודים לה' על מילוי צרכינו.

לכל אדם יש צרכים משלו, וה' הוא היחיד היכול לספק ולמלא אותם. הוא היחיד שיכול, ויכולתו בלתי מוגבלת ובלתי תלויה.

צרכים אינם רק גשמיים – אוכל שתיה ואוויר לנשימה. הצרכים הינם גם נפשיים. גם הצורך בביטחון, באהבה, בסיפוק ובשלווה. את כל הצרכים האלו ה' יכול לספק לנו.

מהשאלה שלך עולה רצון גדול מאוד בבחור מסגנון מסוים

אני לא נכנסת לשאלה האם אכן בחור מישיבה אשכנזית שונה מרעהו בישיבה ספרדית, כי זה כלל אינו משנה.

מה שמשנה פה, הוא הרצון העז והחזק שלך שמתבטא מכל שורה בשאלה.

יש משהו שחשוב לך מאוד מאוד בבחירת בן זוג. זה דבר שלדעתך הוא מהותי וחשוב מאוד, ואת רוצה אותו בכל מאודך. לדעתך הסגנון הזה הוא המתאים לך ביותר, ואת מרגישה שלא תצליחי לאהוב ולכבד בחור שיתנהג בסגנון שונה ממה שאת רגילה.

האם את מאמינה שה' יכול ורוצה למלא את צרכייך?

כל עוד את מרגישה את הרצון העז הזה, תתפללי ותבקשי מה שאת רוצה. הוא יכול ורוצה לתת לך את כל מבוקשך.

אך בטח תרצי לשמוע גם כמה מילים על מישור ה"השתדלות" 

הדבר החשוב ביותר הוא להיות עם "ראש פתוח" ולא לקבע את עצמינו באמירות שיכבלו אותנו גם כשכבר לא יהיה לנו כ"כ אכפת.

המשפט הנכון להגיד לעצמך ולסובבים הוא, שכרגע זה מאוד חשוב לך ואת מחפשת דווקא בחור כזה. אם יהיה שינוי בהמשך, או שתגיע הצעה מסוימת שכל הנתונים הסביבתיים בה טובים, או בחור שהיה בעבר בישיבה ספרדית ועבר, תעשי חשיבה מחודשת ותשקלי מחדש את הנתונים. ייתכן שתיפגשי עם עוד בחורים ויעבור זמן, ופתאום זה יראה לך באור אחר לגמרי

כמו כן, ברגע שיש נקודה כל כך חזקה שאי אפשר מבחינתך לוותר עליה, זה הזמן לעצור ולחשוב: האם יש נקודות אחרות שלפעמים חשובות לבנות אחרות ולך פחות? יכול להיות שתגלי שיש בנות שלא מוכנות בחור צעיר יותר, ולך זה דווקא לא מפריע. האם חשוב לך גיל, גובה, מוצא, מראה, לומד/עובד וכו'?

אני לא אוהבת את המילה "פשרה" בבן זוג, כי אנחנו רוצים לחיות חיים של לכתחילה. חיים של שמחה, של הערכה ושל כבוד.

לא חיים של התפשרות שמובילה לתחושת התנשאות וזלזול בבן הזוג.

אבל ברגע שיש משהו שבאמת פחות מפריע לך למרות שיכול להפריע לבנות אחרות, זה הזמן להגיד את זה למשפחה/שדכניות כדי לא להישאר מקובעים וליצור תמונה של בחור מושלם שיהיה קשה למצוא כמוהו בדיוק. תשאירי כמה תחומים בהם תהיי גמישה, וכך למרות שיש נקודה שבה את לא מתגמשת, ישארו נקודות נוספות פתוחות ומאפשרות.

התקופה הזו בה את נמצאת היא תקופה קשה ומייסרת. רבים מהייסורים הם כמו שתיארת. כלפי עצמינו. האם הבחירות נכונות, מה עושים וכו'

אני מאחלת לך שתזכי ותצליחי לעבור את התקופה הזו מתוך קרבת ה', ושהיא תגמר כמה שיותר מהר… שתזכי למצוא את בן הזוג המושלם והטוב עבורך בקרוב ממש!

מחכה לבשורות טובות, ואיתך פה הלאה לכל שאלה

תרצה

[email protected]>