שלום לך שואל יקר.

ראשית אבקש להתנצל על הזמן הרב שחלף מאז ששלחת את שאלתך. עיינתי בשאלת כמה פעמים והתחבטתי רבות כיצד להשיב.

השאלת שהצבת היא שאלה חשובה ורצינית, שכוללת כמה גורמים שצריך לבחון.

אחלוק עמך ברשותך את הלך מחשבתי כפי שהרהרתי בשאלתך, וננסה יחד לדון כיצד עליך לנהוג:

חילקת את שאלתך לשני נושאים:

נושא אחד הוא, האם נכון לגשת לחיי נישואין ללא שיש לך גב כלכלי מבוסס, ויכולת לפרנס את המשפחה. אתה טוען שיתכן כי כניסה לזוגיות והקמת משפחה, ללא שיש לך דרך הגיונית לפרנס אותה, היא מעשה חסר אחריות.

הנושא השני שהעלית הוא החשש שלך, האם אתה בכלל בשל דייך לחיי נישואין. סיפרת כיצד בשנים האחרונות כמה פעמים שינית את דעתך בנוגע לעתידך המקצועי, מה שהוביל אותך לחשוב כי “אתה לא סגור על עצמך”.

לטענתך, אולי אין לך עדיין זהות עצמית ברורה ועקבית מספיק, ועוד לא הגיע העת להקים משפחה.

הבה ננסה לקחת כל חלק בדבריך ולדון בו היטב. נתחיל מהנושא הראשון שהעלית. שאלת הכניסה לחיי משפחה ללא גב כלכלי.

אך אולי עוד קודם שניכנס לעומק לדברים, ארצה לפתוח בשאלה:

לדעתך, כמה זוגות שמתחתנים בישראל יש להם עתיד כלכלי? האם אתה באמת חושב שרוב הזוגות שמתחתנים יש להם, או לפחות לאחד מבני הזוג מקצוע שיש בו כדי לפרנסם בכבוד?

אמנם אין בידי נתונים אמפיריים, ולא ביצעתי מחקר בתחום. אך אוכל רק לשער על פי העובדות שבידי, כי רוב ככל הזוגות בישראל, מתחילים את חייהם ללא שיש להם מקצוע, וללא הכנסה שיש בה כדי להתפרנס.

העובדות הן כדלהלן: הגיל הממוצע שבו מתחילים לימודים בישראל הוא בגיל 24, ואם נניח שהתואר לוקח ארבע שנים, זה מביא אותנו לתחילת חיפוש עבודה רק בגיל 28, והתבססות כלכלית רק בגיל 30 בערך.

גיל הנישואין הממוצע הוא צעיר יותר, ואם ניקח בחשבון את הציבור החרדי, והדתי חרדל”י, נגיע לגיל נישואין צעיר משמעותית.

אינני קובע שלא יותר הגיוני להיכנס לחיי נישואין באופן מבוסס יותר, אך המציאות מראה שרוב הזוגות מתחילים את חייהם ללא שיש להם גב כלכלי, והם בונים את חייהם מהנקודה הזו.

קח את הנתון הזה כחומר למחשבה.

וכעת ננסה לדון יחד בסוגיה בה אתה מתחבט, האם אכן עליך להתבסס כלכלית בטרם תיכנס לחיי הנישואין.

אקדים: אין לי תשובה חד משמעית. היחיד שיש בכוחו להשיב לך מה באמת הכי טוב עבורך, הוא אתה בעצמך. אך אנסה יחד איתך לדון בשאלה לעומק, ואקווה בעזרת ה’ כי הדברים יהיו עבורך לתועלת.

זכורני לפני שנים רבות כשלמדתי בישיבה והגעתי לגיל שידוכים, הנהלת הישיבה הביאה מדריך חתנים מפורסם שיכין את הבחורים לקראת תקופת השידוכים. המדריך דיבר רבות על החשיבות שבחיי נישואין, ועד כמה האדם הופך לשלם כשהוא מוצא את החצי השני שלו, אך היה משהו אחד עליו הוא דיבר שהותיר בחורים רבים מהורהרים ונבוכים.

הנושא המרכזי של שיחתו היה, כי בטרם בחור מתחתן, עליו להחזיק בהשקפות עולם מוגדרות שהוא שלם עימן, והן מהוות נדבך יציב באישיות שלו.

הוא הסביר כי בחור שמתחתן צריך לקבל פתאום החלטות שיתכן שהוא מעולם לא חשב עליהם לפני. הוא צריך להחליט להיכן הוא רוצה להוביל את עצמו ואת משפחתו, איזה הכשרים הוא רוצה לאכול, לאיזה קהילה הוא רואה את עצמו משויך, ועוד שאלות רבות שבחורים רבים לא ידעו כיצד להשיב עליהם לעצמם.

אינני חולק על דעתו. אני אכן סבור שללא יציבות בסיסית לא ניתן להקים משפחה יציבה. אך בעיניי חייבים לסייג את הדברים. גם אם זה נכון שנחוץ להיכנס לחיי נישואין עם יציבות, אין לצפות מהאדם להיכנס לנישואין כמושלם.

הדרך להיות מושלם, אינה מסתיימת כשהוא מתחתן. להיפך. בגלל שאדם הוא לא מושלם, לכן הוא צריך להתחתן. הנישואין הם עצמם הכלי בידינו, להתקדם ולהתפתח.

הרבה יותר מאשר אדם יציב יזכה לחיי נישואין יציבים, הנישואין עצמם הופכים את אדם לא יציב, ליציב. בחיי הנישואים יש גורמים רבים שהופכים אדם מצעיר וילדותי לבוגר ואחראי.

הבט סביבך על זוגות צעירים.

כל כך הרבה זוגות שנישאים כאשר הם ילדותיים וחסרי בגרות, תוך תקופה לא ארוכה הופכים לשקולים ואחראים.

יצא לי לפגוש לאחרונה זוג צעיר שהכרתי היטב לפני החתונה, כשנתיים לאחר שנישאו. בפרק הזמן שעבר מהחתונה, לא היה ניתן לזהות אותם. מבחור ובחורה הוללים וילדותיים, שחששתי מאוד כי הם לא יחזיקו מעמד, הם הפכו לזוג איכותי ורציני.

אבל מה יש בהם באמת בנישואין שגורם לאנשים להתקדם כל כך? מדוע הנישואין הם ממש מקפצה?

הסיבה היא, כי הנישואין מפגישים את האדם עם העולם האמיתי. ההכרח להביא פרנסה הביתה, לשלם שכר דירה, ולהחזיק את המשפחה, מכריחים את האדם להוציא מעצמו את המיטב, ולחשוב בבגרות.

אלו אינן הסיבות היחידות. אתגרי הזוגיות אותם כבר לא ניתן לפתור במשיכת כתף כמו בסכסוך בין חברי חדר בישיבה, אתגרים שקשורים לפריון שצצים להם, ועוד דברים רבים שלא ניתן לדמיין, כל אלו מבגרים את האדם בין אם הוא רוצה ובין אם לאו.

טבע האדם הוא להתפתח כאשר הוא מוכרח. איינשטיין כבר קבע כי “ההכרח הוא אבי ההמצאה”. כלומר כאשר דברים הולכים בקלילות, אנו נוטים להישאר במקום, אך כאשר המציאות טופחת על פנינו ואין לנו ברירה, אנו ממציאים את עצמנו, ולומדים כיצד להתגבר.

וכעת נשוב לשאלתך, אם יכולנו לתמוה, כיצד זוגות נכנסים לחיי נישואין ללא גב כלכלי, וללא שיש להם אופק ברור כיצד להתפרנס, דומני כי זאת התשובה. יש בהם משהו באתגרי החיים, שמחייבים את האדם לחשוב באופן יצירתי, לפרוץ ולהתקדם.

זוגות שנכנסים לחיים בחוסר כול, נתקלים בקושי הכלכלי שמאיים להותיר אותם ללא פת לחם. הם אינם רווקים חסרי עול יותר, שסועדים על שולחן הוריהם ללא דאגות כיצד לממן את הארוחה הבאה. אותם זוגות שרק אמש היו תלויים לחלוטין על שולחן הוריהם, הופכים פתאום לאדונים לגורלם. אם הם לא יביאו פרנסה, הם יישארו רעבים. גם אם ניתן לבקש מההורים שיעזרו מעט, הרי שכל זוג נשוי יודע, שהדבר כרוך בחוסר נעימות משמעותי.

ולכן מה שקורה הוא, שהקושי אכן מחניק מאוד תחילה. זה לא קל, אך דווקא הדוחק הגדול, מייצר את היצירתיות לחשוב מחוץ לקופסה, ומביא להתבגרות ורצינות.

לכן, אינני רואה חיסרון להיכנס לנישואין ללא מסגרת כלכלית ברורה. אתגרי החיים יחשלו אותך, ובעזרת ה’ הכלים אותם תקבל מהנישואין יסייעו בידיך להתבסס כלכלית.

וכעת נעבור לשאלתך השנייה, ויתכן כי מה שדיברנו כעת, עונה אף על שאלתך השנייה.

שאלת האם העובדה כי אתה עובר בשנים האחרונות בין עבודה ללימודים ללא שיש לך החלטה, מעידה כי אתה לא בשל כדי להתחתן עדיין.

הבט. מדבריך נראה כי אתה בחור שמבין את אתגרי החיים, ואף ירא שמים שמעוניין להקריב מעצמו כדי לשבת בישיבה וללמוד תורה.

אכן, יתכן כי אתה עדיין לא נמצא בתוך מערכת של מחויבות שגורמת לך להתמיד בלימודים או לחשוב באופן יסודי איזה עבודה יכולה להתאים לך.

אך שאלה לי אליך: לאור הדברים שדיברנו כעת, אין זה בדיוק מה שנישואין יכולים לתרום לך? האם לא הגיוני לחשוב שדווקא הנישואין יביאו אותך למקום יש שלמות פנימית, מה שיגרום לך לחשוב על הדברים באופן רציני, ולהביא אותך ליציבות?

אין לי ספק כי אתה בשל לנישואין הרבה יותר מזוגות רבים. אתה נשמע אדם אחראי, רציני, וירא שמים. אך גם אם אתה לא מושלם לחלוטין, זו אינה סיבה לא להתחתן. להיפך. הנישואין עצמם הם אלו שאמורים להביא אותך לשלמות.

אני אכן מבין את החששות שלך, אך דומני שדווקא החששות שלך הם אלו מעידות עליך כאלף עדים עד כמה אתה מבין את מורכבות החיים ומוכן לחיי הנישואין.

אדם שלא מתמודד עם החששות שלך, אין זה מעיד בו על יציבות, אלא על חוסר בגרות.

אתה בחור רציני שמתמודד עם אתגרי החיים, מבין אותם לעומק, ואם אתה רוצה לחפש כלים אמיתיים שיסייעו לך בזה, כמדומני שעליך לחפש אותם דווקא בנישואין ולא בהימנעות מהם.

כאשר תינשא, החיים יקבלו פרופורציות שונות. המחויבות תגרום לך לראות דברים באור שונה, והיא תתן לך כלים חדשים.

יתכן שהחיים כנשוי יגרמו לך גם להבין דברים על עצמך שקשה להבין בחיי הרווקות. כאמור חיי הרווקות הם לא החיים עצמם, ולכן כוחות מסוימים שיש לך ואינך מכיר, כלל לא תגלה, אלא רק לאחר הנישואין בחיים האמיתיים.

ולכן הצעתי לך איפה היא, שתיכנס לשידוכים, תקים משפחה, ובעזרת ה’ תצליח גם למצוא רוגע ושלווה בכל אשר תפנה.

מאחל לך הצלחה גדולה מכל הלב, ומזמין אותך לשוב ולשוחח בכל עת שתחפוץ.

דניאל אברהם.