החופש הגיע ואני מרגישה ריקנות…
ריקנות חזקה..
לא עושה כלום בחיים האלו..
עד עכשיו היו לנו מלא טיולים עם החברות..המשפחה..
וכדומה..
ועכשיו שלושת השבועות ואין יציאות.
הרבה זמן במחשב וכשאחים שלי במחשב אז אני מרגישה רע עם עצמי..
רע.רע.רע.
אין לי מחשב משלי ככה שאני לא יכולה בכל הזמן שאני מרגישה ריקנות להגיע למחשב "ולברוח" מהמחשבות הללו…
אין לי בעיה גם שנים לראות הרצאות ומהבוקר עד הערב לראות ולשמוע הרצאות….
אבל ריק לי.
רע לי.
לא יודעת מה לעשות עם עצמי…
איזו עבודה אני יכולה למצוא בכלל??
לא אוהבת לעשות כלום..
יותר נכון אני אוהבת לא לעבוד קשה..
אז בנתיים אני מרגישה ריקנות ומה התוצאות??
הנה לפניכם:
ואיזה נער אחדפנה אליי בצאט…
ואמר שהוא רוצה לשאול שאלה קטנה.
אמרתי "כן?"
הוא כתב לי כמה אני טובה וכמה אני מחזקת
וכמה השם מאושר בטח בי.
וכמה אני טובה.
ורוצה טוב.
וכדומה….
וזה חימם לי את הלב. באמת..
עכשיו כמעט כל יום הוא כותב לי מילה או שניים..
לא אישי כמו מחמאות…
אבל הוא כותב דברים מחזקים..
והוא שואל "איך אני מרגישה עכשיו"..
זה ממש מחמם לי את הלב שלמישהו אכפת ממני…
והוא לא מכיר אותי בכלל..
וזה ממש מגוחך שאכפת לו..
וזה מוזר לי ממש..
ואמרתי לו:
"איך אכפת לך ממישהי שאתה לא מכיר?"
והוא אמר :" אני באמת מתפלל עלייך…כואב לי כל צער של יהודי!!
ואכפת לי מכל יהודי!!! רק לא להתייאש ולרצות תמיד את אבא שבשמים…
לא משנה אם אני מכיר או לא..
אכפת לי..ותאמיני לי…""
אבל אני יודעת שזה לא טוב ההתכתבות איתו.
למרות שזה באמת 50 אחוז טכני.
וו50 אחוז הוא כותב חיזוקים ואנחנו מתכתבים על מה זה שמחה אמיתית וכדומה…
ורק לפני שבועיים גיליתי שהוא בן 24..
אז הפסקתי עם זה..
אולי הוא חושב שאני הזיווג שלו?
מעניין אותי למה בכלל אכפת לו ממני..
הלב שלי מרוגש קצת…
אולי זה נקרא פרפרים?.
אבל אימלה..
אלוקים…
מה זה?.
זה בסה"כ בן 24 שאני לא מכירה אותו.
והוא יכול להיות ממש לא יהודי מאחורי המקלדת…
אני מרגישה שעשיתי משהו מאד לא טוב שנענתי להזמנה ושהמשכתי לכתוב לו…
למרות שתכלס הוא זה שכותב.
אבל אני רוצה שהוא יכתוב!!
כי הוא כותב ומחזק אותי..
ומרגש אותי באכפתיות שלו…
הוא אומר שהוא השליח של השם יתברך…
לא יודעת.
אני חוששת ממנו.מהכוונות שלו.
אני לא יכולה לדעת למה הוא כותב לי..
הוא אומר שהוא כותב מה שהשם שם בפה שלו..
וכל אות שהוא כותב זה השם…
לא יודעת..
זה נשמע אמין אבל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
זה אינטרנט..
ובאינטרנט כל אחד יכול להגיד שהוא אדמור גדול ובעצם הוא ילד בן 10….
אז…
לא מאמינה לזה!!!
לא מאמינה למה שהוא כותב שהוא !!!!
ועכשיו מרגישה רע עם עצמי.
תכלס מי שהתחיל זה הוא.
למרות שהוא אמר שהוא לא מדבר עם בנות בהתחלה כנראה שזה לא אמיתי אצלו..
והוא קצת מחפף עם ההלכה הזו…..
ושוב,
זה לא שיחה לא צנועה או שיש בה פרצופים של נשיקות וכדומה..
או שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי או שהוא מחבב אותי…
וגם לא אמרתי לו מי אני ומה שמי.
ואיפה אני גרה.
וגם לא איזה מגזר אני.
אתם יכולים לעזור לי???
אני ישנה מאוחר כי אני מחכה שהוא יהיה במחשב ויכתוב לי..
כי הוא נמצא רק בשעות מאוחרות…(מעשר בלילה..ועד שתיים בלילה..)
ואני אוהבת את הדברים שהוא כותב..
אוף….
קשה לי מה לעשות..
בטוח שהשם לא רוצה שאני אתכתב עם בנים….
והרי גם אמרו על השידוכים :
"מי שאתה זה מה שתקבל.."
ומה אני??
כזו שכל היום במחשב..
מתכתבת עם אחד שאני לא יודעת מי הוא בכלל ומה הכוונות שלו….
אוף.
מרגישה מגעיל עם עצמי.
למרות שאני כותבת קצר ממש…
ולא מרחיבה..
ורק מה שבאמת טכני…
פשוט רע לי עם עצמי עכשיו.
מרגישה שאני ממש עושה חטא כשאני כותבת לו.
ומחזירה לו…..
אבל רגע,
אולי הבעל שלי לעתיד גם חוטא עכשיו ומתכתב עם בנות באינטרנט חס ושלום???
ולכן אני ככה פועלת…
למרות שאני לא יודעת למה אני עושה……
מי המשפיע בכלל על העתיד של שנינו??
אני או הוא לעתיד???
קצת קשה האימרה "מה שאתה זה מה שאתה תקבל"..
אז לסיכום:
עכשיו חופש גדול.
אני בת 18 עם ריקנות.
מתכתבת עם בן 24 שמחזק אותי ומשמח אותי.
מבולבלת מאד בקשר לזה שמה שאני עושה משפיע על מה שאני אקבל בעתיד..
על הזיווג..
אם תוכלו לעזור לי ולכוון אותי אני אשמח מאד!!