דלג לתוכן
היי אני בשנה באחרונה מתנדבת עם נוער בני גילי ובמשך כל הזמן היו לי קשרים עם חלק מהם רומנטיים ורובם לא. הבעיה שלי היא שהקשרים האלו מאוד נוגעים בי והאנשים שסביבי חשובים לי ואני נותן את כול כולי להם אבל תמיד יש רגעים כאלה שאין איזה תודה או פידבק. וגם ציפיה למשהו אחר מאותו אדם. וזה גורם לי לתסכול ולחשיבה שאני לא מוצלחת או בלי איזה משהו מעניין בחיים האישים שלי לעומת האנשים שאיתם אני בקשר. אני לא רוצה לנתק את הקשרים אבל אני יודעת שאני מתנהלת כנראה לא נכון אבל לא יודעת מה לא נכון
שלום לך יקרה,
דבר ראשון אני חייבת לציין שהשאלה שלך מוכיחה על הרבה בגרות ומודעות עצמית. כל הכבוד.
את כותבת שאת נותנת את כל לבך ונשמתך למען מישהו, מצפה לפידבק בסיסי, ואם הפידבק הזה לא מגיע- את מרגישה פגועה ומבולבלת.
ברור לי שרוב האנשים בעולם היו חשים בדיוק כמוך…
בעצם נגעת פה בשלושה נושאים: נתינה וציפייה, ערך עצמי וקשר רומנטי.
אני חושבת שהנקודה המהותית פה היא הערך העצמי שלך. יש לך לב זהב, את נותנת ומעניקה המון לזולת אבל — גם נפגעת. כשיהיה לך יותר ביטחון וערך עצמי אז תוכלי להמשיך ולתת אור לזולת מבלי להיפגע, פחות תחושי תלויה ב"תודה" של הזולת, תהיי יותר שלמה עם עצמך ובטוחה בדרכך, ותפתחי קשרים יותר בריאים.
ואפרט:
א. נתינה וציפיה:
לאנשים טובי לב ואוהבי אדם, כמוך, נתינה מעניקה משמעות וגורמת לתחושות של שמחה וכוח. אבל לפעמים כאשר הנתינה מתקבלת בחוסר הערכה אז השמחה הופכת לעצבות, והכוח הופך לחולשה. בשביל שזה לא יקרה – צריך לעשות "טיפול מונע" שהעיקר בו: הנמכת ציפיות. כאשר ננמיך את הציפייה שלנו לתמורה, כבר לא נתאכזב כל כך… אבל המדרגה של "לתת בשמחה מבלי לצפות לתמורה" זו מדרגה מאד גבוהה ומוארת, איך מגיעים אליה? יש כל מיני דרכים כשאחת החשובות שבהן זה ערך עצמי וכאן מתקשר הנושא השני והמרכזי שלנו…
ב. ערך עצמי:
כשאדם עם ערך עצמי גבוה נתקל ביחס לא מכבד הוא פחות כאוב מזה מאשר אדם עם ערך עצמי נמוך. כמובן שגם אנשים עם ערך עצמי גבוה נפגעים לפעמים, אבל חוסר ב"תודה" בדרך כלל זה לא גורם להם לחוש לא מוצלחים. בטח שלא בקביעות. הם נפגעים מהיחס ומהציפייה הלא ממומשת אבל יודעים שזה לא קשור לאיכויות שלהם אלא לאיכויות של זה שלא יודע להודות על מה שנתנו לו… כדי שכשאת לא מקבלת פידבק לא תרגישי את הרגשות שפרטת – את חייבת להעצים את הביטחון העצמי שלך.
ג. קשרים רומנטיים:
גם נושא הקשרים הרומנטיים קשור לביטחון עצמי: אדם עם ערך עצמי נמוך, זקוק לחום ולאישור שהוא רצוי, מוצלח וטוב, לכן בדרך- כלל הוא יצור יותר קשרים רומנטיים ולא תמיד מהסוג הבריא. (אגב, מלבד נושא הביטחון העצמי ובריאות הקשר, עלולה להיות פה בעיה אתית: ברגע שאת מתנדבת יש לך מעמד מסוים וזו בעיה אתית שאת כמתנדבת יוצרת קשרים עם מישהו שלא במעמד זהה לשלך. קצת כמו מורה-סטודנט, וזה לא קשור לגיל).
כמו-כן במידה ואת בחורה דתיה כדאי לך לעשות ברור פנימי ולשאול את עצמך עד כמה קשרים רומנטים לפני החתונה הם דבר שיועיל לך בעתיד. נכון שכרגע זה מרגש, אבל כל אשת עסקים טובה תגיד לך שיותר משתלם לחשוב על הטווח הארוך ולא על הקצר; הריגוש ייגמר והתוצאות שלו יישארו…
אין שום ספק שאת אדם מקסים ומואר ששואף להיטיב עם העולם, העובדה ששלחת את השאלה הזו מוכיחה שאת במקום צמיחה. אני בטחה שכאשר תגבירי את האמון שלך בעצמך, תעלי את הערך העצמי שלך, ותביני שאינך זקוקה לאישור חיצוני- האיכויות הנהדרות שלך יתעצמו עוד יותר. כל הכבוד לך!!!
יעל ר.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
