The Butterfly Button
אני מספיק בוגרת ויציבה כדי להתחיל שידוכים?

שאלה מקטגוריה:

איך זה הולך בשידוכים?

יש לי התלבטויות מטורפות בקשר לשידוכים
אני לא גרה בבית אני גרה אצל דודה שלי כי איפה שאני גרה אין סמינרים. וגם היה לי מאד קשה בבית עם ההורים שלי -אנחנו טיפוסים שונים באופן היסטרי שני ההורים שלי אנשים מאד תכליתים מעשיים שעושים בחיים מה שצריך לא מה שמתחשק- מה שגרם להמון התנגשויות ביננו,
היה לי תמיד קשה במוסדות לימוד
קיצור עברתי קצת הרבה בחיים עברתי תהליך ארוך עם מטפלת רגשית
תיווכו אותי לעובדת סוציאלית -אז שעזבתי את הסמינר והם אלו שעזרו לי לחזור לסמינר לחזור להיות בקשר עם ההוריים
להבין את עצמי לקבל את זה שאני שונה- יותר רגישה רחפנית עמוקה פחות מעשית
גמרתי את הסמינר ב”ה אבל נשארתי אצל דודה שלי ,עכשיו אני באה כן יותר לבית שלי נשארת קצת יותר עם המשפחה שלי אבל עדיין אני מרגישה שאני לא חזקה מספיק בעצמי בשביל לחזור לגור בבית שלי- כל המשפחה שלי מאד חזקה מאד ביקורתית מעשית עוצמתית
ואני חלשה מאד קטנה גם פיזית אני הכי נמוכה בבית הכי עדינה וחלשה.
אני די מרגישה תלושה ולא שיכת לשום מקום למרות שאני עובדת על עצמי בתהליך ארוך עם העובדת סוציאלית לבנות לי מקום מוגן ויציב
זה הרקע בערך אני מקוה שלא סיבכתי יותר
אני דיי בהתלבטות האם זה נכון לי להיכנס לשידוכים עכשיו למערכת של מחויבות משפחתית אני אנסה לפרט כמה שאוכל את הייתרונות והחסרונות מהעינים שלי.
יתרונות” יהיה לי מקום יציב שהוא יהיה שיך לי
אני נורא רוצה להתמסד להתקבע להיכנס קצת למסגרת
בגלל שאין לי עכשיו מחויבות לכלום אני יכולה פתאום להחליט שבא לי ליסוע נגיד לבית למוחרת אני יכולה לקום בעצם בא לי לחזור.
יתן לי חבר טוב
אני מתקדמת גם בקטע הדתי וגם באישי בתהליך- יהיה לי יותר קל לעבור את המסע הזה עם שותף להתקדם ביחד
מקום לחזור אליו
מרום להתמסר
מקום שאני יוכל להיות בו אני
מקום שאני יוכל לתת את כל הנשמה- לבנתיים אני מלא אצל בת דודה שלי נשואה ומנקה לה את הבית שומרת על הבנות מבשלת אופה ואני מרגישה שזה עושה לי טוב לתחזק בית לתחזק ילדים להקשיב להם לקדם אותם
אבל אני לא בטוחה עדין מה אני רוצה בחיים שלי לאיזה כיוון אני חותרת יש לי מראה בראש בכיוונים כליים על איזה ערכים אני יקים את הבית שלי אבל לא עד איזה נגיד כיפה יהיה לילדים שלי עם סרט או לי
אני יודעת שבבית שלי יהיה מקום ראשון התורה וסוף פסוק אבל רק בשמחה ומשתדלים לקים כמה מצוות שאפשר בלי ראש בקיר בלי לקרוע את החיים כי חובה להיות ככה
אני בבית שלי יקיים מה שמתאים יהיה לבית שלנו ואני לא יעשה דברים רק כי כולם עושים
הבית שלי יהי בנוי על אמת ושמחה וחיבור אמיתי לאלוקים יהיה כבוד לכל אדם לכל עדה כי כולם נבראו בצלם וכ”
אני מקוה שהבנת את הרעיון אין לי כמו כל החברות שאומרות אני רוצה בחור מישיבה איקס ילמד זאד שעות
נגור במקום זה או אחר
לא משנה לי מאיזה ישיבה יהיה הבחור או כמה שעות ילמד
מענין אותי איפה הלב והראש שלו מונחים מה הכי חשוב לו
אבל אולי לנשואים צריך להיות יותר יציבים יותר לדעת לאיזה כיוון שואפים
והאם לקחת בחור שילמד אחרי החתונה או יעבוד אפילו שלי זה לא משנה
כי אולי אני עדין קטנה ולא מבינה מה ההשלכות של בחור עובד/ לומד
ואולי אני עדיף שאני יגמור את התהליך של הבנייה העצמית ואני יהיה בנויה ויציבה
למרות שאני לא בטוחה שאני יצליח להתמסד לבד בלי נישואים- אבל אולי אני משוחדת על עצמי בגלל שאני רוצה להתחתן
אני פשוט מבולבלת ורוצה לעשות את הכי טוב שאפשר
אני רוצה להיכנס לנישואים מתוך שיקולים נכונים ואמיתים ולא מתוך רגשות- האם זה נכון…? אני צודקת?
אני חושבת שאני בוגרת מאד ומבינה מזה נישואים אני יודעת שזה לא לבלבים פורחים באוויר שזה השקעה
וויתור והתמסרות אבל אולי באמ ת עדיף שאני יתבגר עוד קצת
אבל אני גם פוחדת שעוד שנה בלי מסגרת תעשה לי רע ועוד יותר תבלבל אותי ולא תעזור לי להתיצב
אני מקווה שהשאלה ברורה ולא מידי מבולבלת
תודה רבה

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה.

שמחתי כל כך לקרוא על תהליך הצמיחה שעברת, על הבניה האישית שלך והכוחות שאת מצליחה למצוא בעצמך, למרות הקשיים שהיו לך.

את מתארת את עצמך כרגישה חושבת עמוקה. אילו תכונות יפות ונשיות יש בך.

אני מקווה שאת מצליחה לראות את המתנות הגדולות של חייך, רגש וחיבור לעצמך הן שתי מתנות יפהפיות שקיבלת, הן מאפשרות לך לחיות את החיים במגוון צבעים ולא בשחור לבן.

הן מאפשרות שיח , התבוננות, העמקה.

נכון שרגש והעמקה גם מביאים סערה לחיים.

אני מאמינה שאת חווה הרבה סערות, התלבטויות, מחשבות, רגעים שבהם את נתונה כולך למחשבות סותרות ומבלבלות.

אל תיבהלי, הרבה אנשים חכמים ומרגישים חווים רגעים כאלו. והרגעים האלו, הסערות האלו מצמיחים אותם ונותנים להם חיים עם משמעות ומטרה.

אלו רגעים שבהם נראה כאילו העולם גדול על מידותייך…רגעים שאת חווה את עצמך כקטנה ובלתי יכולה להמשיך …

אבל זה רק כאילו… את תמצאי את הדרך לעבור את הסערות האלו בצורה שתעזור לך לצאת מהסערות כשאת יותר בהירה ומדויקת עם עצמך.

וכשתצאי מהסערה הזו תראי שיש לך אוקיינוס גדול של רוגע ושלווה ושמחה בדרך שבחרת.

כי את בוחרת.

את חושבת.

את מרגישה.

את לא חיה את החיים שלך בשטחיות.

דרך אחת שמאד מועילה לצלוח סערות של מחשבות היא כתיבה.

כמו שכתבת את המכתב לאקשיבה. ועשית זאת כ”כ יפה וזו גם לא הפעם הראשונה..אז כנראה שאת גם מעשית ומוצאת את הדרך לעזור לעצמך בקצב שלך.

אני מציינת את זה כי כתבת שבני משפחתך מאד מעשיים ואת רחפנית. אבל יש לך כאן הזדמנות לבדוק תווית שהוצמדה לך… את ישבת וכתבת ושלחת, רחפנים לא עושים את זה…

את מעשית בקצב שמתאים לך.

ועם הכלים המעשיים שלך את תמצאי את הדרך המדויקת עבורך להבהיר את מחשבותייך ולמצוא בתוכה נתיבים לפסוע.

אז בואי ונתרגל את כתיבת המחשבות בתוך סערת הרגשות וההתלבטויות סביב נושא השידוכים.

ראשית קבלי את ברכותיי לרגל היכנסך לשלב ההתלבטויות סביב נושא השידוך.

אני מאמינה שכל צעירה שיש בה דעת ומחשבה נתונה בתוך סבב של תהיות כשהיא מחליטה להיכנס לשידוכים.

את העלית תהיות ושאלות יפות של בחורה חושבת שמבינה ששידוך הוא לא בחירת חברה ואפילו יותר מבחירת מקצוע.

שידוך הוא יותר הגדרת הזהות האישית שלך.

שידוך הוא גם התחיבות עמוקה לקשר.

ואלו שני הדברים שמעסיקים אותך מאד. ואני כל כך מבינה את החששות שלך לאור הרקע שציינת.

ראשית צאי למסע זהות קצר.

מה את שואפת? מה עושה לך טוב? מה את היית רוצה להיות בעתיד? מה החלום שלך?

אל תחשבי רק על זהות חתנך, חשבי גם על שאיפותייך את.

ואחרי שאת רושמת ( וכדאי מאד להעזר ברישום הוא עושה פלאים למחשבות.) בדקי את הרשימה שלך בחני אותה האם היא מכילה את החלומות והשאיפות המתאימים לך.

נסי לבדוק את הרשימה שלך שימי לב שהיא לא תכיל רק פרטים הקשורים בחתן העתידי, נסי לחשוב גם על כמיהותייך הנסתרות שיתכן שלא דיברת עליהם ואולי אפילו לא העזת לחשוב עליהם.

כתבי כל מה שעולה בליבך…שפכי הכל על הנייר.

הביטי ברשימה ונסי לסכם מה הם הדברים העיקריים שחוזרים ומופיעים במשפטים שונים מכיוונים שונים.

לדוגמה מהרשימה שכתבת בשאלתך הבנתי שעניין השמחה והפתיחות מאד חשובים לך.

חשובה לך קבלה ללא תנאי.

וכאן אנו עוברים לחלק השני שיתכן שממנו את חוששת- קשר זוגי מחייב.

את כותבת כל כך בבהירות שקשר הוא מצד אחד מחייב אבל מהצד השני בונה.

ואני מתפעלת מהיכולת שלך להבין את מורכבותו של כל קשר בחיים.

מצמיח ומגביל,

מרגש ולעיתים מאכזב.

מקור כל האושר ולפעמים הכאב.

קרבה ולעיתים ריחוק.

קבלה ולפעמים חוסר הבנה.

מעניין יהיה לראות את פנייך עכשיו. האם הן מתכרכמות ברתיעה ובאנחה או ניצוץ נדלק בעינייך.

מה תפס אותך יותר?

רשימת המתנות שבקשר או רשימת הקשיים?

כשבנ”א ניגש ליצירת קשר עם מובחנות גבוהה- עם מודעות לעצמו, ליכולותיו, למגבלותיו, לקשייו ולהצלחותיו. הוא מצליח להנות ולהתמודד ולהיבנות מקשר זוגי מיטיב.

כשבנ”א ניגש לבניית קשר עם זהות מעורפלת… עם רצון להיבנות רק ע”י הקשר, יכולות לצוץ האכזבות, רגעי כאב והימחקות.

אני לא סבורה שאת צריכה להמתין לגיבוש זהות מוחלטת, אבל כשתהיה בך מודעות לרצונותייך, כשתהיה בתוכך הבנה לחולשותייך, כשתאמיני בכוחותייך, תמצאי בתוכך את היכולת לגשת ליצירת קשר מיטיב עבורך.

אז צאי לדרך, יש בך כוחות, גבשי את זהותך, הקשיבי לקולות הפנימיים שלך, נסי להקשיב לעצמך ולהרגיש בטוח בשאיפותייך.

אט אט תוכלי לסמן לעצמך איזו אישיות מענינת אותך?

מה מרתיע אותך?

מה חשוב לך באמת שיהיה בחתנך?

שימי לב מה חשוב לך, לא לסביבה שלך.

תוכלי לדרג את סולם השאיפות שלך. על מה תתפשרי ואל מה לא. מה תציבי כקו אדום ומה יתאים עבורך מלכתחילה.

מקווה מאד שהכתיבה ותרגול המחשבה שאת ורק את יודעת מה טוב עבורך יתנו לך את הביטחון להמשיך לפסוע בחייך ולגשת לפרק השידוכים.

עם חשש אבל לא עם קיפאון.

עם תקווה זהירה ולא עם יאוש.

עם מחשבות אבל לא עם שיתוק.

מאחלת לך הרבה הצלחה בבנית הזהות שלך וביצירת קשר זוגי מיטיב.

בהצלחה.

אסתי

5381293@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מחפשת דבר שלא קיים?....
אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...
מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מה צריך להרגיש כשנפגשים?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...
אכזבה עמוקה משידוך שירד
אני בחור ישיבה כבר תקופה ארוכה בשידוכים , נחלתי אכזבות רבות במהלך הבירורים פגישות וכו’. אבל בימים האחרונים קרה משהו ששבר את ליבי לגמרי, נפגשתי עם בחורה כמה פגישות, ופעם ראשונה שנהניתי מכל רגע, היתה זרימה, התחברתי, וכך גם היא נתנה את התחושה, שהיא נהנתה וכו’, לפני כמה ימים קבענו...
נעלמה לי המשיכה אחרי שהתחזקתי מהנפילות
אני בחור כבן 22 התמודדתי בעבר בנסיונות קשים של צניעות אחרי כל פעם שראיתי ברחוב מה שהו זה גרם לי להיכשל על בסיס יום יומי, עד שקראתי איזה ספר שפתחתי שסידר לי את הראש וגרם לי לחשוב ולהפסיק לקשר בין מה שרואים ברחוב לבן המעשים שנכשלים אח”כ, וככה יצאתי מזה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן