יש לי התלבטויות מטורפות בקשר לשידוכים
אני לא גרה בבית אני גרה אצל דודה שלי כי איפה שאני גרה אין סמינרים. וגם היה לי מאד קשה בבית עם ההורים שלי -אנחנו טיפוסים שונים באופן היסטרי שני ההורים שלי אנשים מאד תכליתים מעשיים שעושים בחיים מה שצריך לא מה שמתחשק- מה שגרם להמון התנגשויות ביננו,
היה לי תמיד קשה במוסדות לימוד
קיצור עברתי קצת הרבה בחיים עברתי תהליך ארוך עם מטפלת רגשית
תיווכו אותי לעובדת סוציאלית -אז שעזבתי את הסמינר והם אלו שעזרו לי לחזור לסמינר לחזור להיות בקשר עם ההוריים
להבין את עצמי לקבל את זה שאני שונה- יותר רגישה רחפנית עמוקה פחות מעשית
גמרתי את הסמינר ב”ה אבל נשארתי אצל דודה שלי ,עכשיו אני באה כן יותר לבית שלי נשארת קצת יותר עם המשפחה שלי אבל עדיין אני מרגישה שאני לא חזקה מספיק בעצמי בשביל לחזור לגור בבית שלי- כל המשפחה שלי מאד חזקה מאד ביקורתית מעשית עוצמתית
ואני חלשה מאד קטנה גם פיזית אני הכי נמוכה בבית הכי עדינה וחלשה.
אני די מרגישה תלושה ולא שיכת לשום מקום למרות שאני עובדת על עצמי בתהליך ארוך עם העובדת סוציאלית לבנות לי מקום מוגן ויציב
זה הרקע בערך אני מקוה שלא סיבכתי יותר
אני דיי בהתלבטות האם זה נכון לי להיכנס לשידוכים עכשיו למערכת של מחויבות משפחתית אני אנסה לפרט כמה שאוכל את הייתרונות והחסרונות מהעינים שלי.
יתרונות” יהיה לי מקום יציב שהוא יהיה שיך לי
אני נורא רוצה להתמסד להתקבע להיכנס קצת למסגרת
בגלל שאין לי עכשיו מחויבות לכלום אני יכולה פתאום להחליט שבא לי ליסוע נגיד לבית למוחרת אני יכולה לקום בעצם בא לי לחזור.
יתן לי חבר טוב
אני מתקדמת גם בקטע הדתי וגם באישי בתהליך- יהיה לי יותר קל לעבור את המסע הזה עם שותף להתקדם ביחד
מקום לחזור אליו
מרום להתמסר
מקום שאני יוכל להיות בו אני
מקום שאני יוכל לתת את כל הנשמה- לבנתיים אני מלא אצל בת דודה שלי נשואה ומנקה לה את הבית שומרת על הבנות מבשלת אופה ואני מרגישה שזה עושה לי טוב לתחזק בית לתחזק ילדים להקשיב להם לקדם אותם
אבל אני לא בטוחה עדין מה אני רוצה בחיים שלי לאיזה כיוון אני חותרת יש לי מראה בראש בכיוונים כליים על איזה ערכים אני יקים את הבית שלי אבל לא עד איזה נגיד כיפה יהיה לילדים שלי עם סרט או לי
אני יודעת שבבית שלי יהיה מקום ראשון התורה וסוף פסוק אבל רק בשמחה ומשתדלים לקים כמה מצוות שאפשר בלי ראש בקיר בלי לקרוע את החיים כי חובה להיות ככה
אני בבית שלי יקיים מה שמתאים יהיה לבית שלנו ואני לא יעשה דברים רק כי כולם עושים
הבית שלי יהי בנוי על אמת ושמחה וחיבור אמיתי לאלוקים יהיה כבוד לכל אדם לכל עדה כי כולם נבראו בצלם וכ”
אני מקוה שהבנת את הרעיון אין לי כמו כל החברות שאומרות אני רוצה בחור מישיבה איקס ילמד זאד שעות
נגור במקום זה או אחר
לא משנה לי מאיזה ישיבה יהיה הבחור או כמה שעות ילמד
מענין אותי איפה הלב והראש שלו מונחים מה הכי חשוב לו
אבל אולי לנשואים צריך להיות יותר יציבים יותר לדעת לאיזה כיוון שואפים
והאם לקחת בחור שילמד אחרי החתונה או יעבוד אפילו שלי זה לא משנה
כי אולי אני עדין קטנה ולא מבינה מה ההשלכות של בחור עובד/ לומד
ואולי אני עדיף שאני יגמור את התהליך של הבנייה העצמית ואני יהיה בנויה ויציבה
למרות שאני לא בטוחה שאני יצליח להתמסד לבד בלי נישואים- אבל אולי אני משוחדת על עצמי בגלל שאני רוצה להתחתן
אני פשוט מבולבלת ורוצה לעשות את הכי טוב שאפשר
אני רוצה להיכנס לנישואים מתוך שיקולים נכונים ואמיתים ולא מתוך רגשות- האם זה נכון…? אני צודקת?
אני חושבת שאני בוגרת מאד ומבינה מזה נישואים אני יודעת שזה לא לבלבים פורחים באוויר שזה השקעה
וויתור והתמסרות אבל אולי באמ ת עדיף שאני יתבגר עוד קצת
אבל אני גם פוחדת שעוד שנה בלי מסגרת תעשה לי רע ועוד יותר תבלבל אותי ולא תעזור לי להתיצב
אני מקווה שהשאלה ברורה ולא מידי מבולבלת
תודה רבה