שלום לך יקרה, וברוכה הבאה לצומת השידוכים.
כל החיים אנחנו בוחרות, אבל אין ספק שהבחירה שעומדת עכשיו לפניך, בחירת בן זוג, היא שלב משמעותי וחשוב במיוחד. יתכן גם שזו גם הפעם הראשונה שאת נדרשת לעשות החלטה מסדר גודל כזה לגמרי בעצמך עם שיקול הדעת והאחריות הבלעדית שלך.
הכי הגיוני ומתבקש עכשיו זה לעשות בדיוק את מה שאת עושה: להתבונן מי את ולחשוב מה את רוצה. וזה מסע. כל צומת של בחירה בחיים מזמינה אותך שוב להתבוננות פנימה, להיכרות מעמיקה יותר של עצמך, של הרצונות והכיוון שלך. ההתבוננות הזו לא רק מביאה לגילוי האני שלך, אלא היא גם מעצבת ובונה את האני הזה – אותך. אחד הדברים שצדו את תשומת הלב שלי מיד בתחילת המכתב שלך הוא שהצגת את עצמך כבחורה שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה. אז זהו שאת לא אמורה להיות שום דבר. יש אותך כמו שאת כרגע והחיים קוראים לך כל הזמן מהמקום שלך לבירור ולדיוק של השאלות החשובות כמו מי את ומה את רוצה מעצמך.
כמו שאת מעידה, זו באמת תקופה קצת מבלבלת, ואני לגמרי מבינה את הבקשה שלך לסדר. כשהחיים מזמינים אותנו למסע התבוננות, התגובה הטבעית היא לנסות להיאחז בכללים הברורים והחד-משמעיים. שמישהו יסכם לי את חוקי ה'עשה' וה'לא תעשה' של עולם השידוכים, שמישהו ידריך אותי מה חשוב ולמה לשים לב, מתי מחליטים ועל מה מורידים ואיך מבררים וכו'. מאחר ואת ממש לא הראשונה שחווה את תחושות הבלבול הכל-כך אופייניות לתקופת השידוכים, כבר נאמר ונכתב רבות על הנושא מתוך ניסיון להקל.
אני מניחה שנתקלת פעם בחוברת של עצות וטיפים לתקופת השידוכים, ובטח כבר שמת לב שכמעט לכל אחד בסביבה שלך יש הרבה פנינים, אמרות כנף ודעות מוצקות להגיד בנושא.
הנה, מישהו כבר טרח להבהיר לך שמה הדבר שאת מחפשת ושואפת אינו קיים…(האם באמת?) אז אני יכולה להבטיח לך שאם היה בידיי הפרוטוקול עם נוסחת הקסם שעונה על התהיות שלך – הייתי מעבירה לך אותו מיד באהבה, אבל מאחר ואני לא מאמינה בקיצורי דרך, אני לא מתכוונת לנסות לחסוך לך את העבודה ובכך גם לחסוך ממך את הפירות שלה.
מציעה לך לשהות רגע בשאלות האלה, כי הן אמיתיות וחשובות. חבל לנסות לפתור אותן במטרה שייעלמו. אפשר להעלות אותן על הכתב, או להרהר עליהן בקול לצד דמות קרובה, להקשיב להן ולהקשיב לתשובות הכנות והמדויקות שעולות מתוכך.
אין כאן תשובה שהיא נכונה תמיד ולכולם אלא התחלה של תהליך מאד אישי של בירור ערכים ורצונות. תאמיני לי שלחדוות הגילוי ולאושר שנובע מהעמקת ההיכרות עם עצמך – אין תחליף.
ובכל זאת כצידה לתחילת הדרך, אני רוצה להציע נקודה למחשבה שאולי תתן זווית הסתכלות אפשרית על הבחירות שלפנייך: השאלות מהסוג שהגעת אליהן עכשיו (מה כיוון שלי בחיים, האם נכון לי להיות נשואה לאדם שאינו משתייך בדיוק למגזר שגדלתי בו, והאם אני רוצה ויכולה להתאים את עצמי לשאיפות ואורח חיים של בחור פוטנציאלי)
יכולות להרגיש מאד גדולות וכלליות וקשה לענות עליהן כמו שהן. אבל האמת היא שהבחירות שאנחנו נדרשים לעשות בפועל, הן הרבה יותר מקומיות ופשוטות.
כלומר, את לא צריכה להחליט עכשיו מה הרמה הרוחנית של הבית שאת רוצה להקים ברמת הפרטים הקטנים החל בסגנון שולחן השבת שאת מדמיינת ועד מוסדות הלימוד שאת מתכננת לשלוח את ילדיך.
את לא צריכה ואת גם לא כל כך יכולה להחליט על זה כרגע.
אבל את כן צריכה להחליט אם להיפגש עם בחור דתי-לאומי ספציפי שהוצע לך, או אם לנסות לחזור לשידוך שלא יצא לפועל בגלל פערים בשאיפות רוחניות. וזו שאלה אחרת לגמרי.
זו שאלה קונקרטית ומעשית שאת יכולה להשתמש באינטואיציה הבריאה שלך ובנתונים הספציפיים של ההצעה כדי לענות עליה.
באופן דומה, זה נחמד להתפלסף קצת עם עצמך כמה דגש כדאי לשים על מראה חיצוני של בן זוג פוטנציאלי, אבל אין כל כך משמעות ללהגיע להכרעה בעניין. יותר חשוב שאם תפגשי משהו שלא מתאים לך – תדעי להאמין לעצמך ולכבד את התחושה שלך ולא ללכת נגד הלב שלך.
אין הרבה משמעות להכרזות גדולות והצהרה על שאיפות מסוימות. בסוף כל ההצהרות מתאדות אל מול תחושת בטן ואינטואיציה שמנצחות.
מה שחשוב זה להגיב טוב לאפשרויות שנקרות בדרכינו, ושם יש לנו אחריות גדולה, לבחור מהמקום הגבוה והבוגר שלנו להיות מחוברים לעצמנו ולחתור לטוב אמיתי, בריא ומתמשך.
כמובן שבבחירות המעשיות את מביאה לידי ביטוי את הערכים והשאיפות שלך.
אם נחזור לשאלה אם להיפגש עם בחור דתי-לאומי, הלב שלך יודע כמה משקל את נותנת לתגובה של הסביבה, והאם היכולת שלך להכיל שוני גוברת על הרתיעה והמרחק הטבעי שיש לנו עם מגזרים אחרים או לא.
בחירה נבונה תכלול גם התחשבות בגיל שלך, האם התחלת שידוכים ממש לאחרונה ואת לא מרגישה סיבה מספיק טובה 'להסתבך' כבר ההתחלה עם פערים תרבותיים יותר ממה שיש בכל זוגיות, או שכבר מיצית את החיפושים ונראה לך הגיוני להיפתח לאופציות חדשות. אם רק תקשיבי, תחושת הבטן שלך תנחה אותך אם את מספיק מכירה ומבינה את המשמעות של דתי-לאומי חזק או שאת צריכה ללמוד על זה קצת. האם זה קורץ לך, משהו בך נמשך לרעיון הזה וזה עושה לך טוב?
או שזה ממקום של התפשרות כי אמרו לך שהדבר שאת מחפשת לא קיים?
עמוק בפנים יש לך את התשובות. אני בטוחה שאת גם מרגישה אם זה חכם להתחזק ברוחניות כדי לחזור לבחור שנפרד ממך על רקע פערים בשאיפות רוחניות,
והאם כדאי להתרגל/להתעלם ממראה חיצוני שמפריע לך. תקשיבי לקול הפנימי שלך, ואל תהססי לרגע לומר: לא.
וכאן, תרשי לי בכל זאת לחוות את דעתי האישית: בשידוכים, אם זה לא ממש, לגמרי, בטוח 'כן' אז זה 'לא'. לחתונה הולכים מתוך בטחון, שמחה ורצון מלא ושלם לקשור את נפשך בנפשו. לא פחות מזה.
מאחלת לך שתהיי מחוברת לאינטואיציות הבריאות והכנות שלך לאורך כל התהליך ושה' יתן לך את מתנת הבהירות
חני ר
דלג לתוכן
תגובה אחת
תשובה מדהימה. מתלבטת בדיוק באותן ספקות, ומרגישה שהתשובה הזו נכונה ומדייקת.
בני באדם הם תמיד מורכבים ומשתנים וגדולים מדי בשביל לנסות להסתדר בכמה הגדרות,
צעד ועוד סוללים בסוף דרך.
"אם זה לא ממש, לגמרי, בטוח ‘כן’ אז זה ‘לא’."- משפט חובה לכל משתדכת!!!!!!!! צריך לעבור כיתה כיתה בסמינר ובישיבות ולהכריז את זה!!
בניגוד לנסיון הציני 'לקרקע' ולהגיד ש'לא צריך פרפרים וזיקוקים כי קשר זה דבר שנבנה'-
קשר זה דבר שנבנה על בסיס של רצון ושלמות. אם מגיעים לקשר לא בלב שלם- זה מתכון עצוב מאוד למשהו לא טוב בכלל.
ואני אומרת את זה מתוך נסיון אישי שלי, ומתוך התבוננות בכאלה שאפילו כבר נשואים, ויתכן והיו רוצים להחזיר את הגלגל לאחור….
ולזאת שכתבה את התשובה- מאחלת לך (ולי…) המון כוח, ושיהיה בהצלחה ובקלות!