The Butterfly Button
אני לקראת שידוכים ודואגת מאד

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה לצוות האתר המדהים הזה, אין לי מושג מי המקימים שלו אבל אני מקווה שהם מודעים לזכויות העצומות שלהם.
יש נושא שמטריד אותי כבר הרבה מאוד זמן ואני לא יודעת למה רק עכשיו חשבתי לשאול כאן… עד עכשיו רק דנתי בזה עם חברות ולא מספיק לעומק.
העניין הוא כזה: אני לומדת בסמינר ומתחילת השנה כל הזמן מדברים איתנו על שידוכים, זוגיות, הבית היהודי, שידוכים, זוגיות, הבית היהודי, שידוכים זוגיות וחוזר חלילה. עם כל שיעור כזה אני רק מרגישה יותר ויותר חוסר רצון להתחתן לעומת השנים הקודמות שהייתי ממש בלחי”ת (בחורה לחוצת חתונה). זה לא מה שמטריד אותי, כי אני עדיין קטנה ובכלל לא בשלב הזה ואף אחד לא באמת מצפה ממני לקום עכשיו ולהיכנס לשידוכים, ומורה אחת גם אמרה לי במפורש שלכל בת יש את השלב הזה שהיא מרגישה רווקה בודדה ועגומה ומתה להתחתן גם אם היא רק בת שש עשרה או משהו כזה, ואחר כך פתאום ככל שמתקרבים לזה יותר יש שלב של ירידה וחשש וחוסר רצון ורק אחר כך אפשר באמת להיות בשלים לנישואים. אז בסדר, נרגעתי במידת מה אבל עדיין הנושא מציק לי מאוד כי בכל זאת אולי לא ממש בחודשים הקרובים אבל בשנה-שנתיים-שלוש הקרובים אני אהיה אמורה כבר להיות בשלב הזה ואני מאוד מאוד מבולבלת, מכמה סיבות:
א. אני מפחדת. מאוד. החיים שלי עכשיו ברוך השם נעימים וטובים מאוד מאוד מאוד ואני מפחדת לקחת סיכונים ולקלקל אותם חלילה.
ב. אני מפחדת מאודדדד להתגרש (כל מי ששומע את זה ממני חושב שאולי יש לי חסכים מסויימים, אבל לא, כולם בסביבה ובמשפחה שלי חיים באושר ברוך השם ובכל זאת אני לחוצה, אולי דווקא יותר כי אז הסטטיסטיקה נכנסת לתמונה…) ואם לא מתחתנים-אזי, משוואה פשוטה-גם לא מתגרשים. טוב, כמובן שיותר מפחיד אותי להיות רווקה זקנה לנצח אז אני לא מתכוונת ברצינות אבל עדיין, המחשבה הזאת מאיימת עלי. (אוף סליחה על הניסוחים העילגים, הזהרתי מראש שאני מבולבלת)
ג. אני באמת ובתמים לא יודעת מה אני רוצה וזה כן אמור להיות כבר שלב שקצת גיבשתי עמדה לגבי החיים שלי ואני כן אמורה לדעת מה אני רוצה ואיך אני מקדמת את עצמי לכיוון המטרה. אבל באמת שאין לי מושג.
אני יודעת בשכל שחיים של תורה הם הטובים ביותר, אני לא רוצה להתחתן עם מישהו פשרן, אני לא רוצה מישהו שמבזבז את הזמן שלו סתם, אני רוצה מישהו שתורה היא ערך עליון שלו. אבל, מצד שני, אני בחורה די אינטליגנטית ורוצה מישהו עם תחומי עניין וידע כמו שלי, מישהו שאני אוכל לדבר איתו על כל נושא שנתמצא בו שנינו, איך זה מסתדר עם השקיעות בתורה?
(יש עוד דוגמאות כאלה שאני לא מצליחה לנסח בדיוק)
ד. מה אתם רציניים עם הקטע הזה של בירורים? ושדכנים באופן כללי? איך סתם בן אדם שלא מכיר אותי אמור לשדך אותי לבחור אחר שהוא לא מכיר, רק על סמך זה שהוא יודע שקיימת בחורה בשמי וקיים בחור בשמו? גם על משפחה אי אפשר להתבסס כי אני מאוד שונה באופי מכל האחיות שלי. (כאילו השדכנים היו מודעים גם לאופי שלהן..) וכל הסיפורים הדוסים של “האמא שראתה בחורה בחתונה והחליטה עליה בשביל בנה היקיר ותראו איזה נס ופלא נשברה צלחת”-במחילה, הם מעוררים בי סלידה. וכל השיחות האלו שיצא לי לשמוע הרבה בנוסח “-הבת שלי בשידוכים יש לך אולי הצעה?” “-וואי, בדיוק שמעתי על הבן של ברקוביץ שיצא לשידוכים, זה נראה לי יכול מאוד להתאים”. על סמך מה בדיוק? את מכירה בכלל את הבחורה? מכירה את הבחור? יודעת משהו על הסגנון שלהם? על התאמה כלשהי? אבל העיקר שיש כאן “הצעה”. כאילו אני רוצה להתחתן עם “הצעות”. וכל מיני אנשים רכלנים שנהנים לדבר על בנות בשידוכים, את רואה איך את נכנסת לעזרת נשים וזה לא משנה אם של שמחה או של בית כנסת וישר ננעצים המבטים והאישה שמולך שבקושי יודעת איך קוראים לך מתחילה לשאול בחיוך נחמד בת כמה את בדיוק ו”האם את כבר שומעת”. ואם כן? יש לך מה לעשות עם המידע הזה? איך? מה בדיוק את יודעת עלי חוץ מאיך אני נראית? וגם זה לא לגמרי משקף כי לא תמיד מתלבשים לבר מצווה של ידידים מהשכונה וביום יום באותו אופן בדיוק?
ה. טוב תכננתי לכתוב על הבירורים והשדכנים באותו סעיף אבל כן מחלקת את זה בסוף. אז בירורים-שאומרים לנו בשיעורים שזאת ההשתדלות-שכויעח. מי מאמין לתשבחות שהחברים/ות מרעיפים/ות על הבחור/ה? ומי אמר שנפלת על האנשים המתאימים בבירור? יצא כבר שביררו אצלי על בנות שאין לי איתן כלום אבל זאת שמבררת מכירה אותי וסומכת עלי אז היא מתעקשת לגרד ממני כמה מילים. אז בסדר, נזרוק כמה משפטים כגון “היא מקסימה וחברותית אבל לא מתנשאת, נראית טוב אבל צנוע וחייכנית אבל עם עומק”. מה את מאמינה לי בכלל? מהשטויות שזרקתי את יודעת אם איקס מתאימה לבן שלך או לא? ואם מי שתברר עלי תיפול דווקא על אלו שמכירות רק צד אחד באישיות שלי שממש לא משקף את הכול? ומי אמר שההורים שלי יבררו אצל האנשים הנכונים על הבחור? שלא לדבר על דברים שאף אחד לא יודע ופחים שהשם ישמור אפשר ליפול בהם. ומי יודע משהו בעולם הזה בכלל.
ו. כל מיני קלישאות מסלילות שתוקעים לנו בשיעורים ומקפיצות אותי ממש. אני לא רוצה לצאת אנטי אבל כל מיני אמירות מחכימות של כבוד לבעל ואיך צריך להתייחס לבעל ואיך מדברים עם הבעל ומה נותנים לבעל ומה מקבלים מהבעל ואיך מתנהג הבעל ואם את תתייחסי אליו כמו למלך הוא יהפוך אותך למלכה וכו וכו וכו וכו, כל זה גורם לי לגרדת איומה. תמיד בשיעורים כאלו אני מסתכלת במבט מבחוץ-כיתת נערות בתלבושת יושבות ומקשיבות בעיניים בורקות לדברי מורה שנצבת ליד הלוח ומדברת בהתלהבות ועל הלוח מצוייר איזשהו תרשים עם חיצים או משהו וכתוב משפט כמו “הבעל-עמוד התווך של הבית”, בכנות, זה נראה רע. ומסליל. ופרימיטיבי. ומחפיץ. וכל המילים האלו של היפי נפש הפמינסטיים. עכשיו, אני לא רוצה בכלל לחיות חיים כמו שלהם כי אני יודעת איזו מין זוגיות יש בחוץ וכמה זמן “בתים” מחזיקים מעמד ואיזה חיים בזבל אלו. אני יודעת שהדרך של היהדות היא היחידה שמחזיקה מעמד לאורך השנים וחולמת על משפחה יהודית חמה ואותנטית. אז אני מייד מתנערת מהמבט מבחוץ וחוזרת להיות תלמידה קשובה, אבל עם המשפט הבא של המורה אני מתגרדת חזרה ורק רוצה לברוח. ואחר כך השיעור נגמר והחברות מדברות בהתלהבות על כמה יפה היה ואני נשארת עם תחושה רעה ולא ברורה עד סוף היום.

ז. באותו עניין של סעיף ג- באמת שאני לא יודעת מה בדיוק אני רוצה. בחור מודרני? לא. לא. לא. בחור צול? לא. לא. לא. לא. בחור שמור? הלוואי, אבל אני עצמי לא ממש שמורה אז לא רואה איך זה מסתדר. בחור שמכיר עולם? כן, השאלה היא על חשבון מה זה בא. בחור שמקובע במיינסטרים והמקובלויות? לא. לא, רק זה לא. אבל מה, מישהו שונה ומעופף? וכן הלאה. ואני כל כך רוצה להתפלל, אבל לא ממש יודעת על מה…
סליחה שיצא כל כך ארוך ואולי גם קצת תוקפני, האמת שלא ממש פרקתי הכול אבל חלק ניכר בהחלט ואני כל כך מקווה שמישהו יוכל לעזור לי ולעשות לי קצת סדר בראש ובלב…
תודה ענקית!!

תשובה:

בס”ד

שלום לבחורה מתוקה ומיוחדת

איזה מותק של שאלה

את לא תכעסי אם אגיד לך שהיה לי כיף לקרוא את השאלה. נכון? מנוסחת בקלילות, ב’חמידות’ ובשטף. מציגה מחשבות חכמות ואמיתיות בצורה נעימה וקולחת ובעיקר בעיקר השאלה שלך גרמה לי ממש להתרשם ממך עד שבא לי להציע לך שידוך… מתאים לך?! 😊

בואי נתחיל להסתכל על מה שכתבת לעומק. קראתי את השאלה כמה וכמה פעמים, סימנתי לי מספר נקודות שהייתי שמחה להתייחס אליהן אבל לפני הכל נדבר רגע ‘מלמעלה’. אני קוראת על הרבה שאלות וקונפליקטים. אני מאמינה שכשיש הרבה שאלות אם בוחנים את זה לעומק מדובר בעצם בנקודה או שתיים מרכזיות לעבוד עליהן בחיינו– ואחרי שנתחזק בנקודות האלה ונהיה מודעים אליהן – יהיה לנו הרבה יותר קל להתנהל בחיים ונקבל מענה לחלק גדול מהשאלות שלנו.

אני אתחיל בלכתוב לך על 2 נקודות מרכזיות שאני חושבת שהן יכולות להועיל לך – ואח”כ גם נעבור סעיף סעיף בעז”ה. הלוואי ואהיה שליחה טובה.

הנקודה הראשונה היא “לסמוך על אינטואיציה”

לכל אחד מאיתנו, ובעיקר לנו הנשים יש קול בבטן שמדבר אלינו. נשים הרי מברכות בברכות השחר “שעשני כרצונו” – שזה בעצם אומר שהקב”ה ברא אותך לפי הרצון שלו – משמע שהרצונות שלך כאישה וכבת אנוש הם רצונות שהוא טבע בך. ולכן יש חשיבות כל כך גדולה ל”ללכת עם הלב” ולהקשיב לקול הפנימי הזה שאומר לך ‘בא לי ככה ולא בא לי ככה’. הקב”ה מתקשר איתך דרך רצונות הלב שלך. הוא שולח לך מעין מברקים ללב שלך והמטרה היא שתקשיבי להם. וכשתקשיבי להם את בעצם עושה את הדברים שנכונים לך כי הם רצון ה’.

אבל מה בעצם קורה? בגלל שאנחנו בגלות מגיע היצר הרע ו’מתערבב’ לנו בשיקולים ומחליש לנו את הקול של הלב בקולות של השכל ואז נכנסים שיקולים רציונאליים למערכת קבלת ההחלטות. קולות כמו מה יגידו, מה כולם חושבים, מה נכון, מה משתלם ועוד. הקולות האלו מבלבלים את מערכת הניווט הפנימית האלוקית שלנו ואז אנחנו מתבלבלים וטועים ותוהים… הרבה מהתהיות ייפתרו לנו כשנקשיב רק לקול הפנימי שלנו, לאינטואיציה שהיא הקול האמיתי שלנו ונעשה אותו בלי שיקולי שכל. אני לא כ”כ יודעת איפה הדברים האלה תופסים אותך – אז אני קצת ארחיב על זה – ומקווה שזה יהיה רלוונטי לך.

אחרי שמבינים שהעניין הזה של להקשיב לרצונות שלך וליישם אותם, ולהקשיב לאינטואיציה שלך בלי לפחד זו בעצם עבודת ה’ – הרבה דברים נרגעים ומסתדרים כי מבינים שיש פה משהו רוחני.

העניין הזה הוא כמו שריר – שגם אם הוא לא מפותח כרגע בעבודה עקבית אפשר לאמן אותו ולחזק אותו בצורה משמעותית. איך? כמו בכל דבר, מתחילים בקטן ומשם ממשיכים.

לפעמים בהתחלה קשה לנו לזהות מה הרצון שלנו מרוב הרגלים ושגרה שאנחנו חיים בה באוטומט. ולכן ממליצה לך להתחיל בקטנות ולבחון במקומות של הרגלים קבועים האם את רוצה אותם או עושה אותם מתוך הרגל: בא לך הבוקר לשתות קפה או שאת שותה מהרגל? אולי תגלי שבעצם תה מועדף עליך? אולי מים או מיץ סחוט? ככה מתחילים בקטנה ולאט לאט מגבירים.

כששומעים על הנושא הזה לראשונה הרבה פעמים עולה השאלה: ואם בא לי משהו שהוא מנוגד להלכה או לרוח היהדות? משהו שלילי? אז הבשורות הטובות הן – שכשנראה לנו שבא לנו משהו שלילי – זה לא באמת. כי הרי הרצון שלנו זה הרצון של הקב”ה – ולא יכול להיות שהקב”ה רוצה שנאכל טרף, או נלך לא צנוע או נדבר לשוה”ר. כשנראה לנו שבא לנו משהו שלילי כדאי שנשאל את עצמינו: מה המניע לזה שבא לי.

לדוגמא: בא לי עכשיו לדבר לשון הרע על חברה שלי עם חברה אחרת. אנחנו יודעות שלדבר לשון הרע זה לא רצון טוב. אז בואי נחשוב מה באמת בא לנו בפנימיות של הרצון לדבר לשון הרע? אולי בא לנו להרגיש טוב עם עצמינו ו’בקלות’ אני יכולה להשיג את זה ע”י הקטנת האחר? אם זו התשובה – אז בואי נחשוב איך אני משיגה הרגשה טובה עם עצמי ולא ע”י דיבור לשוה”ר שמקטין את האחרים. או לדוגמא בא לי ללכת עם בגד לא צנוע… נחשוב למה בא לנו? כי אני חושבת שאם אלך עם הבגד הזה אני ארגיש יפה יותר? אוקי. אז בואו נחשוב איך בדרך המותרת ע”פ התורה אני משיגה את התחושה והרצון שאני יפה. (ויש הרבה דרכים, מבטיחה לך) וכן על זה הדרך.

ואיך יודעים אם מה שאני רוצה זה רצון אמיתי שלי או סתם קולות מבלבלים? מרגישים מה זה עושה לנו בגוף או בלב כשחושבים על זה: אם אני מתלבטת בין 2 בגדים בחנות אני יכולה לנסות לעצום או עיניים או שניה להתרכז בתחושות שלי ולחשוב מה הגוף שלי מרגיש לגבי כל שמלה: או באיזה שמלה אני אשמח יותר. לאט לאט כשמתרגלים אפשר להרגיש את הלב מתרחב ושמח או מכווץ. כשהלב מתרחב – זה סימן שזה מה שנכון לך לעשות או להחליט.

עד עכשיו דיברנו על הקשבה לאינטואיציה שלנו שמגיעה כשיודעים מה הרצון שלנו ושיודעים שהרצון שלנו הוא רצון ה’.

לסיום הנקודה הזו אני אוסיף שללכת עם הרצון שה’ שם לך בלב זה גם כשזה נראה נגד ההיגיון השכלי כמו לדוגמא להוציא איזה הוצאה כספית על משהו שמשמח אותך (לבדוק קודם שזה ממקום טוב ולא ממקום מפצה וכמובן לא להשתולל ממקום לא אחראי) הרבה פעמים רואים איך השפע חוזר בכפולות למרות שההוצאה כביכול היתה לא הגיונית. יש על זה תורה שלימה להרחיב– כאן זה על קצה המזלג – אבל אלו עיקרי הדברים.

הנקודה השניה עליה רציתי להרחיב היא ‘אמונה וביטחון בבורא עולם ובעצמך’ – נשמע לך קצת לא קשור? בואי נתבונן בזה

מקובל לחשוב שהמטרה של להאמין ברבש”ע ולבטוח בו היא מטרה בפני עצמה. כשבוחנים את זה לעומק מבינים שככל שגדל הביטחון העצמי שלי והאמון של עצמי בי – גדלה היכולת המדהימה והמנחמת של לסמוך, להאמין ולבטוח ברבש”ע. ולמה? כי מערכת היחסים הראשונית והבסיסית של האדם – זה שלו עם עצמו וממנה הוא משליך על כל שאר מערכות היחסים בחייו כולל מערכת היחסים שלי עם בורא העולם. ולכן, אם יש לי ביטחון עצמי שאני סומכת על עצמי, מאמינה בעצמי ובטוחה שאני יכולה להתנהל עם היומיום בעזרת ה’ – אז יותר קל לי כביכול לסמוך ולהאמין גם בהקב”ה. אם אני מרגישה בטוב עם עצמי – אז אני ארגיש שאני יותר יכולה להישען גם על רבש”ע ולסמוך עליו שהוא מנהל את העניינים כמו שכביכול גם אני יודעת להתנהל נכון בחיים בזכות זה שיש לי ערך עצמי וביטחון עצמי.

אז איך משיגים ביטחון עצמי או מגדילים את מה שקיים ובכך לומדים לסמוך על עצמינו יותר – וזה מוביל לכך שנסמוך על רבש”ע יותר בהרבה דרכים: אם ע”י עריכת רשימה של 10 דברים טובים שיש בך, מעלות שלך – ולקרוא אותם בכל יום במשך 30 ימים (שזה הזמן הממוצע שלוקח למח להתרגל להנחות חדשות). אם ע”י ניהול “יומן חוזקות” שבמשך תקופה של 30 יום את כותבת בכל יום 3 מקרים שונים חיוביים שקרו לך ומנסה לחשוב על כל מקרה איזה תכונה חיובית שלך אפשרה לו לקרות. לדוגמא: למדת למבחן. התכונה הטובה שאפשרה לזה לקרות היא כנראה כח רצון שיש לך להצליח, או יכולת התמדה או מנת משכל גבוהה שמאפשרת לך ללמוד ולהבין בקלות (זו יכולה להיות תכונה אחת או כמה בניתוח של אותה סיטואציה) במשך הימים את תשימי לב שיש לך תכונות בולטות חיוביות שהן שלך – וזה מעלה את הביטחון העצמי. תרגיל נוסף מכיוון קצת אחר שמעלה את האהבה העצמית והערך העצמי הוא “תרגיל האני” – להסתכל בכל יום במשך 60 שניות במראה לתוך האישונים ולהגיד אני אני אני אני אני – זה גורם לנו לראות את עצמינו ולאהוב את עצמינו במודע ובתת מודע.

להגדלת הביטחון בבורא עולם אפשר תמיד להוסיף מלבד העבודה על הביטחון העצמי האישי שלך את הלימוד בספרים קדושים שמדבר על אמונה וביטחון כמו הספר “אמונה וביטחון” או ספר אחר העוסק בעניין שאת מתחברת אליו.

אז עד כאן נקודה ב’ של ביטחון עצמי וביטחון ברבש”ע.

ואיך בעצם כל מה שדיברנו עליו עד כה משרת אותנו במענה לשאלות שלך – בואי נעבור אחת אחת. אבל לפני כן אספר לך ‘מילתא דבדיחותא’ ששמעתי על שידוכים ונהניתי ולמדתי ממנו מאוד. אם מסתכלים על השידוך הראשון בעולם שזהו השידוך של אדם הראשון – רואים שהוא “נעשה בהרדמה” הקב”ה הפיל תרדמה על האדם ואז עשה לו עזר כנגדו. ומאז יקירתי, בכל השידוכים בעולם יש מימד של הרדמה ושל הסתרה וכשאנחנו נרדמים הקב”ה בכבודו ובעצמו ומנהל לנו את השידוך. נכון שזה מנחם ומרגיע? שמי שהכל שלו ואין בלתו מנהל לנו את העניין הכי חשוב הזה בחיים – איזה כיף.

בואי נעבור סעיף סעיף ונראה איך מתיישבים הדברים:

א. את מפחדת לקחת סיכונים ולקלקל את החיים שלך: אני מבינה אותך. זה חשש מאוד נורמאלי. אבל אם יש לנו בסל כישורי החיים שלנו ביטחון עצמי ואמונה בה’ – אנו נשתכנע שה’ הוא טוב, ותכלית הטוב להיטיב ולכן בכל צעד שנעשה בעז”ה את יכולה גם להיטיב משמעותית את החיים שלך. כי להגיד “אם אתחתן החיים שלי יכולים להתקלקל או להיהרס” יכול להיות נכון באותה מידה כמו המשפט “אם אתחתן החיים שלי יכולים להשתדרג ולהיות נפלאים כי אני הולכת להכיר את החצי השני שלי ולחיות בטוב ובנעימים” – נסי לחשוב חיובי ולשנן מנטרות חיוביות – זה מאוד עוזר למשוך לחייך דברים טובים.

בנוסף, כשתתרגלי לסמוך על האינטואיציה שלך ותחושות הבטן כשתבחרי את בעלך לעתיד, וזה יהיה אחרי שתתרגלי שכשהולכים עם הלב לא מפסידים – אז בעז”ה תביני שכשתלכי עם האינטואיציה שלך בבחירת הבעל – את לא תקלקלי את חייך – את רק תשדרגי אותם בעז”ה. כי תחושות הבטן שלך לא משקרות.

ב. את מפחדת להתגרש – זה גם פחד מאוד מאוד נורמאלי ובוגר. זה באמת מפחיד. אגב יכול להיות שבסביבה שלך כולם חיים בטוב ובהרמוניה אבל אולי פעם שמעת סיפור או נחשפת לאיזה מקרה שהשאיר בך רושם. וזה בסדר. גם כאן אמונה בה’ שעושה הכל לטובתינו מרגיעה ומעודדת (וכן, גם אם בסוף חלילה מתגרשים אנשים שעוברים את הניסיון הזה יודעים להגיד שזה היה לטובתם). וגם כאן, הידיעה שבבחירת הבעל שלך הפעלת את האינטואיציה ולא התחתנת כי הכריחו אותך, או משיקולי מה יגידו אלא מהרצון האמיתי והטהור שמגיע כשעוצמים את העיניים וחושבים “בא לי להתחתן עם הבחור הזה?” ומרגישים שכן – זה רצון אמיתי שבדר”כ מתברר לאורך זמן כנכון.

ג. את חושבת שאת לא יודעת מה את רוצה… חייבת להגיד לך שנשמע לי שאת ממש יודעת מה את רוצה או בעיקר מה את לא רוצה 😊. אפשר שתעשי לעצמך רשימה של מה חשוב לך בבעלך לעתיד. רשימה שייקח לך חודש לגבש אותה וכך תוכלי לבחון לאורך תקופה מה חשוב, ולהוסיף דברים וזה יפקס אותך ברגע האמת שתיפגשי עם בחורים: תוכלי לחזור לרשימה ולהגיד רגע, זה וזה יש בו או איך בו.

אבל בגדול גם כאן: יכול להיות שחשוב לך שהבחור יהיה גבוה ובהיר ובפועל תיפגשי עם בחור בגובה ממוצע ששערותיו ג’ינג’יות – ואז עדיין בלב את תרגישי שזה שזה ו”בא לך” כי האהבה כי רגש: היא לא רשימה. היא הרגשה של לב והיא לא מדעית בכלל. ולכן גם כאן – אני מאמינה ש”כשזה יהיה זה” – את תרגישי בעז”ה.

ד. בירורים ושדכנים… אם נלך לפי השכל בלבד אז אני מבינה אותך שאת תוהה איך פלונית ראתה בחורה בחתונה והחליטה שהיא מתאימה לבן שלה?? זה נשמע כמו הזיה! אבל אם אותה אישה זו אישה שעשתה עם עצמה עבודה, והיא מחוברת לאינטואיציה שלה ויש לה גם אמונה בה’ ואפילו ביטחון עצמי (או גם רק חלק מזה זה מספיק…) אז היא הולכת עם תחושות הלב שה’ מזמן לה – ואם יש לה הרגשה של בחורה שהיא רוצה להציע לבן שלה – היא לא מתנגדת להרגשה והיא מציעה. והעובדות בשטח מוכיחות שהשידוכים האלה יכולים להיות ממש מוצלחים… ואותן שדכניות מהוללות סומכות על האינטואציה שלהן שבחור פלוני מתאים לאלמונית גם ע”ב נתונים חיצוניים כלליים של מגזר, עדה, גיל וכו’ – וגם על בסיס תחושת בטן. נכון, יש שדכנים שאולי יפעלו סתם וכו’ – אבל לרוב השדכנים יש הרבה סיפורי הצלחה והמוסד העתיק הזה מוכיח את עצמו כנראה לא בכדי.

ה. בירורים… כמה אני יכולה להבין שזה מפחיד: מי אמר שאשמע? ומי אמר שיגידו את האמת? את יודעת מי אמר? מי שאמר והיה העולם ועשה את השידוך הראשון ומאז ממשיך לזווג זיווגים – הוא מנהל את כל הסיטואציה המופלאה הזו ודואג שתשמעו מה שצריך ומה שלא – – הוא מרדים ומעלים. בירורים זה במובן של השתדלות וחשוב לעשות אותה כמו שצריך. לא לברר רק בשביל לעשות וי אלא לנסות לברר באמת, להגיע לאנשים שאנחנו מכירים וש’מחוייבים’ להגיד לנו את האמת ושירצו בטובתינו.

שאלה מצויינת ששמעתי ששואלים בבירורים ושכביכול מזמינה את זה שמבררים אצלו לספר מידע קצת רגיש זו השאלה: “יש משהו שאתה יכול לספר לי, וכדאי שאני אדע ואצטער שלא שמעתי ממך אם השידוך הזה יצא לפועל”? זאת שאלה שיכולה להניב מידע קצת יותר רגיש כמענה לשאלות.

ו. אינני יודעת באיזה סמינר את לומדת וקטונתי מלהביע דעה על דברי מורות כבודות בסמינר. אבל אני רוצה להציע כיוון מחשבה נוסף. כשאת תתייחסי לעצמך כמו מלכה במשמעות הנכונה של העניין שהיא לתת לרצונות שלך מקום, להקשיב לאינטואציה שלך, להגדיל את הביטחן העצמי שלך – אלו תכונות שמלכה מתברכת בהן. מלכה אמיתית היא לא אנוכית או מרשעת. תחשבי על אסתר המלכה שקראנו עליה לאחרונה: כמה אצילות היתה בה, כמה בינה ותבונה, כמה חיבור לאלוקים כמה אחריות היא נשאה בצורה מעוררת השתאות – היא מלכה אמיתית. כשאת תהיי מלכה בהתנהגותך – מטבע הדברים בעלך יהיה מלך. מציעה להשאיר את הנתונים במשוואה של המלך והמלכה – אבל להסתכל עליהם ככה: שאת המלכה מזמנת לחייך מלך שמתאים לך.

אני שואלת את עצמי אם המשפט ש”הבעל הוא עמוד התווך של הבית” גורם לך לגרדת כי אולי קשה לך, כמו להרבה בנות עם להיות ‘אישה בקבלה’. ואני אכתוב על זה בקצרה למרות שאפשר להקדיש לזה תשובה מאוד ארוכה בפני עצמה: הפמיניזם והגלות יצרו מצב שנשים נכנסו לנעליים של הגברים והן מובילות ודומיננטיות והישגיות כמו הגברים. בחיי זוגיות זה עומד לנו לרועץ. אישה מהותה היא להיות בקבלה ושיפנקו אותה. אישה היא כמו ירח שמקבלת את האור מבעלה. אולי גם זה גורם לך לגרדת – אבל תנסי לחשוב שזה מגיע ממקום מפנק, ממקום מעריך ממקום של איש שרוצה שהאישה שלו לא תטרח ולא תעבוד אלא באמת תהיה כמו מלכה עם ידיים מטופחות וענוגות ולא מגויידות מעבודה. זה לא כי האישה לא יכולה להיות עמוד התווך זה כי היא לא צריכה לעשות את העבודה הקשה הזו – בשביל זה בדיוק יש לה גבר בחיים שישא עבורה סלים, יקח אחריות והיא תוכל להתפנק ולהיות אישה נאהבת. כזו אישה גברים רוצים! היום, חלק גדול מהקשיים בזוגיות מגיע מזה ששני בני הזוג יושבים על המשבצת של הגבר בבית והמשבצת של האישה פנויה. ואז לגבר אין למי להעניק כי האישה כ”כ חזקה ודומיננטית והמשוואה לא נכונה. זה לא אומר שאישה לא יכולה לנהל או לעסוק בתפקיד אחראי מאוד. זה אומר שבביתך פנימה תהיי נשית ורכה. תני לבעל לפנק אותך, בקשי ממנו בקשות והיי זקוקה לו. נתינה מולידה אהבה. את עושה איתו ואיתך ועם הבית שלך את הדבר הכי נכון וקדוש כשאת במשבצת הטבעית של אישה שנותנת שיפנקו אותה ויאהבו אותה וישאו אותה על כפיים. לא כי את לא יכולה – אלא רק בגלל שאת מלכה. הלוואי שנקודת המבט הזו תתאים לך ולא תגרום לך לגרדת – כי כשמתנהגים ככה הזוגיות פורחת ומצליחה.

ז. ובעניין של את לא יודעת מה את רוצה ועל מה להתפלל – בדיוק על זה תתפללי ובזה תשתפי את אבא שבשמים, במילים שלך! במילים פשוטות ספרי לו על התיסכול והקושי ועל זה שאת רוצה מישהו מסויים שנדמה לך שהוא לא קיים (והוא קיים! בוודאות!). רוצה רק להגיד לך שכמו שאת מחזיקה את המנעדים שאת אוהבת: מצד אחד רוחנית ומצד שני יש לך עוד תחומי עניין – אין סיבה שגם בצד הגברי לא יהיה בחור עם תמהיל דומה. ואני מאמינה שתמצאי אותו בעז”ה בעיתו ובזמנו בשמחה ובבריאות.

מקווה שהתשובה תעשה לך את הסדר המיוחל

היא אומנם ארוכה מאוד – אבל גם השאלה היתה כזו אז אני מאמינה שתתמודדי עם האורך ותהיה לך סבלנות בעזרת ה.

מאחלת לך המון הצלחה וסיעתא דשמיא. תסמכי על עצמך, תקשיבי לעצמך ותישעני על רבש”ע – זה התמהיל המנצח שתמיד עובד

בשרי לנו בשורות טובות

רותי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. “הרבה פעמים רואים איך השפע חוזר בכפולות למרות שההוצאה כביכול היתה לא הגיונית. יש על זה תורה שלימה להרחיב– כאן זה על קצה המזלג – אבל אלו עיקרי הדברים.”

    אפשר לבקש קצת הרחבה בנקודה זו?

  2. וואו מי שכתבה את השאלה פשוט ניסחה בצורה מהממת את כל המחשבות שעולות להמון בנות בראש
    לי אישית מאוד עזר
    תודה על השאלה וגם על התשובה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
האם הנפילות שלי בגדר הנורמלי? זה בעיתי להתחיל כך שידוכים?
תודה רבה רבה על האתר הנדיר באיכותו ובסוגו, אתם עושים עבודת קודש מדהימה! יישר כוחכם! אני בחור ישיבה ליטאי מאחת הישיבות הטובות בארץ (בהמשך תבינו למה זה רלוונטי). כבר שנים שאני נופל בצפייה במראות אסורות באינטרנט, סרטים, סרטונים תמונות וכו’. זה התחיל לאט בגיל מאוד צעיר (12 כמדומני) והמשיך לאט...
אני לקראת שידוכים ודואגת מאד
שלום וברכה לצוות האתר המדהים הזה, אין לי מושג מי המקימים שלו אבל אני מקווה שהם מודעים לזכויות העצומות שלהם. יש נושא שמטריד אותי כבר הרבה מאוד זמן ואני לא יודעת למה רק עכשיו חשבתי לשאול כאן… עד עכשיו רק דנתי בזה עם חברות ולא מספיק לעומק. העניין הוא כזה:...
האם כשאתארס אצליח להיות יותר שמחה?
גמרתי סמינר מהמצוינים בארץ. כיום עובדת מעט במשרה חלקית. גרה בבית שלא קל לשהות בו. כבר כחצי שנה בשידוכים. רב החברות שלי נשואות. פעם היו אומרים עלי שאני בת שמחה. כיום אני רוב הזמן בעצבות, מרגישה שהחיים קשים. בימים שלא הולך טוב בעבודה אני מרגישה בזבוז בעולם, למה לחיות סתם...
אם אצא ללימודי מקצוע זה יתקע את השידוכים שלי?
אני לומד בישיבה ליטאית נחשבת ובזמן האחרון הרגשתי תחושת מיצוי וחוסר סיפוק ורצון להוציא את היכולות שלי בתחומים נוספים והחלטתי בשיתוף עם ההורים לצאת ללימודים להשלים בגרויות ואני מאד שמח עם ההחלטה ורוצה את זה אבל הפחד הגדול הוא שידוכים כי הורגלתי וחונכתי בממסד לחשוש משידוכים (גם אם לא אומרים...
רוצה להתחתן אבל מפחדת להתנתק מהבית ומההורים
יש לי בעיה מצד אחד אני רוצה להתחתן ומצד שני אני ממש מפחדת להתנתק מהבית ומההורים אף פעם לא ישנתי מחוץ לבית ותמיד הייתי עם ההורים שלי בקשר מאד קרוב לא נעים להגיד אבל אני מפחדת לישון בלי שאני יודעת שהם בבית אני אוהבת ממש להיות קרובה אליהם ומפחדת מנישואין...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן