בס"ד

שלום לבחורה מתוקה ומיוחדת

איזה מותק של שאלה

את לא תכעסי אם אגיד לך שהיה לי כיף לקרוא את השאלה. נכון? מנוסחת בקלילות, ב'חמידות' ובשטף. מציגה מחשבות חכמות ואמיתיות בצורה נעימה וקולחת ובעיקר בעיקר השאלה שלך גרמה לי ממש להתרשם ממך עד שבא לי להציע לך שידוך… מתאים לך?! 😊

בואי נתחיל להסתכל על מה שכתבת לעומק. קראתי את השאלה כמה וכמה פעמים, סימנתי לי מספר נקודות שהייתי שמחה להתייחס אליהן אבל לפני הכל נדבר רגע 'מלמעלה'. אני קוראת על הרבה שאלות וקונפליקטים. אני מאמינה שכשיש הרבה שאלות אם בוחנים את זה לעומק מדובר בעצם בנקודה או שתיים מרכזיות לעבוד עליהן בחיינו– ואחרי שנתחזק בנקודות האלה ונהיה מודעים אליהן – יהיה לנו הרבה יותר קל להתנהל בחיים ונקבל מענה לחלק גדול מהשאלות שלנו.

אני אתחיל בלכתוב לך על 2 נקודות מרכזיות שאני חושבת שהן יכולות להועיל לך – ואח"כ גם נעבור סעיף סעיף בעז"ה. הלוואי ואהיה שליחה טובה.

הנקודה הראשונה היא "לסמוך על אינטואיציה"

לכל אחד מאיתנו, ובעיקר לנו הנשים יש קול בבטן שמדבר אלינו. נשים הרי מברכות בברכות השחר "שעשני כרצונו" – שזה בעצם אומר שהקב"ה ברא אותך לפי הרצון שלו – משמע שהרצונות שלך כאישה וכבת אנוש הם רצונות שהוא טבע בך. ולכן יש חשיבות כל כך גדולה ל"ללכת עם הלב" ולהקשיב לקול הפנימי הזה שאומר לך 'בא לי ככה ולא בא לי ככה'. הקב"ה מתקשר איתך דרך רצונות הלב שלך. הוא שולח לך מעין מברקים ללב שלך והמטרה היא שתקשיבי להם. וכשתקשיבי להם את בעצם עושה את הדברים שנכונים לך כי הם רצון ה'.

אבל מה בעצם קורה? בגלל שאנחנו בגלות מגיע היצר הרע ו'מתערבב' לנו בשיקולים ומחליש לנו את הקול של הלב בקולות של השכל ואז נכנסים שיקולים רציונאליים למערכת קבלת ההחלטות. קולות כמו מה יגידו, מה כולם חושבים, מה נכון, מה משתלם ועוד. הקולות האלו מבלבלים את מערכת הניווט הפנימית האלוקית שלנו ואז אנחנו מתבלבלים וטועים ותוהים… הרבה מהתהיות ייפתרו לנו כשנקשיב רק לקול הפנימי שלנו, לאינטואיציה שהיא הקול האמיתי שלנו ונעשה אותו בלי שיקולי שכל. אני לא כ"כ יודעת איפה הדברים האלה תופסים אותך – אז אני קצת ארחיב על זה – ומקווה שזה יהיה רלוונטי לך.

אחרי שמבינים שהעניין הזה של להקשיב לרצונות שלך וליישם אותם, ולהקשיב לאינטואיציה שלך בלי לפחד זו בעצם עבודת ה' – הרבה דברים נרגעים ומסתדרים כי מבינים שיש פה משהו רוחני.

העניין הזה הוא כמו שריר – שגם אם הוא לא מפותח כרגע בעבודה עקבית אפשר לאמן אותו ולחזק אותו בצורה משמעותית. איך? כמו בכל דבר, מתחילים בקטן ומשם ממשיכים.

לפעמים בהתחלה קשה לנו לזהות מה הרצון שלנו מרוב הרגלים ושגרה שאנחנו חיים בה באוטומט. ולכן ממליצה לך להתחיל בקטנות ולבחון במקומות של הרגלים קבועים האם את רוצה אותם או עושה אותם מתוך הרגל: בא לך הבוקר לשתות קפה או שאת שותה מהרגל? אולי תגלי שבעצם תה מועדף עליך? אולי מים או מיץ סחוט? ככה מתחילים בקטנה ולאט לאט מגבירים.

כששומעים על הנושא הזה לראשונה הרבה פעמים עולה השאלה: ואם בא לי משהו שהוא מנוגד להלכה או לרוח היהדות? משהו שלילי? אז הבשורות הטובות הן – שכשנראה לנו שבא לנו משהו שלילי – זה לא באמת. כי הרי הרצון שלנו זה הרצון של הקב"ה – ולא יכול להיות שהקב"ה רוצה שנאכל טרף, או נלך לא צנוע או נדבר לשוה"ר. כשנראה לנו שבא לנו משהו שלילי כדאי שנשאל את עצמינו: מה המניע לזה שבא לי.

לדוגמא: בא לי עכשיו לדבר לשון הרע על חברה שלי עם חברה אחרת. אנחנו יודעות שלדבר לשון הרע זה לא רצון טוב. אז בואי נחשוב מה באמת בא לנו בפנימיות של הרצון לדבר לשון הרע? אולי בא לנו להרגיש טוב עם עצמינו ו'בקלות' אני יכולה להשיג את זה ע"י הקטנת האחר? אם זו התשובה – אז בואי נחשוב איך אני משיגה הרגשה טובה עם עצמי ולא ע"י דיבור לשוה"ר שמקטין את האחרים. או לדוגמא בא לי ללכת עם בגד לא צנוע… נחשוב למה בא לנו? כי אני חושבת שאם אלך עם הבגד הזה אני ארגיש יפה יותר? אוקי. אז בואו נחשוב איך בדרך המותרת ע"פ התורה אני משיגה את התחושה והרצון שאני יפה. (ויש הרבה דרכים, מבטיחה לך) וכן על זה הדרך.

ואיך יודעים אם מה שאני רוצה זה רצון אמיתי שלי או סתם קולות מבלבלים? מרגישים מה זה עושה לנו בגוף או בלב כשחושבים על זה: אם אני מתלבטת בין 2 בגדים בחנות אני יכולה לנסות לעצום או עיניים או שניה להתרכז בתחושות שלי ולחשוב מה הגוף שלי מרגיש לגבי כל שמלה: או באיזה שמלה אני אשמח יותר. לאט לאט כשמתרגלים אפשר להרגיש את הלב מתרחב ושמח או מכווץ. כשהלב מתרחב – זה סימן שזה מה שנכון לך לעשות או להחליט.

עד עכשיו דיברנו על הקשבה לאינטואיציה שלנו שמגיעה כשיודעים מה הרצון שלנו ושיודעים שהרצון שלנו הוא רצון ה'.

לסיום הנקודה הזו אני אוסיף שללכת עם הרצון שה' שם לך בלב זה גם כשזה נראה נגד ההיגיון השכלי כמו לדוגמא להוציא איזה הוצאה כספית על משהו שמשמח אותך (לבדוק קודם שזה ממקום טוב ולא ממקום מפצה וכמובן לא להשתולל ממקום לא אחראי) הרבה פעמים רואים איך השפע חוזר בכפולות למרות שההוצאה כביכול היתה לא הגיונית. יש על זה תורה שלימה להרחיב– כאן זה על קצה המזלג – אבל אלו עיקרי הדברים.

הנקודה השניה עליה רציתי להרחיב היא 'אמונה וביטחון בבורא עולם ובעצמך' – נשמע לך קצת לא קשור? בואי נתבונן בזה

מקובל לחשוב שהמטרה של להאמין ברבש"ע ולבטוח בו היא מטרה בפני עצמה. כשבוחנים את זה לעומק מבינים שככל שגדל הביטחון העצמי שלי והאמון של עצמי בי – גדלה היכולת המדהימה והמנחמת של לסמוך, להאמין ולבטוח ברבש"ע. ולמה? כי מערכת היחסים הראשונית והבסיסית של האדם – זה שלו עם עצמו וממנה הוא משליך על כל שאר מערכות היחסים בחייו כולל מערכת היחסים שלי עם בורא העולם. ולכן, אם יש לי ביטחון עצמי שאני סומכת על עצמי, מאמינה בעצמי ובטוחה שאני יכולה להתנהל עם היומיום בעזרת ה' – אז יותר קל לי כביכול לסמוך ולהאמין גם בהקב"ה. אם אני מרגישה בטוב עם עצמי – אז אני ארגיש שאני יותר יכולה להישען גם על רבש"ע ולסמוך עליו שהוא מנהל את העניינים כמו שכביכול גם אני יודעת להתנהל נכון בחיים בזכות זה שיש לי ערך עצמי וביטחון עצמי.

אז איך משיגים ביטחון עצמי או מגדילים את מה שקיים ובכך לומדים לסמוך על עצמינו יותר – וזה מוביל לכך שנסמוך על רבש"ע יותר בהרבה דרכים: אם ע"י עריכת רשימה של 10 דברים טובים שיש בך, מעלות שלך – ולקרוא אותם בכל יום במשך 30 ימים (שזה הזמן הממוצע שלוקח למח להתרגל להנחות חדשות). אם ע"י ניהול "יומן חוזקות" שבמשך תקופה של 30 יום את כותבת בכל יום 3 מקרים שונים חיוביים שקרו לך ומנסה לחשוב על כל מקרה איזה תכונה חיובית שלך אפשרה לו לקרות. לדוגמא: למדת למבחן. התכונה הטובה שאפשרה לזה לקרות היא כנראה כח רצון שיש לך להצליח, או יכולת התמדה או מנת משכל גבוהה שמאפשרת לך ללמוד ולהבין בקלות (זו יכולה להיות תכונה אחת או כמה בניתוח של אותה סיטואציה) במשך הימים את תשימי לב שיש לך תכונות בולטות חיוביות שהן שלך – וזה מעלה את הביטחון העצמי. תרגיל נוסף מכיוון קצת אחר שמעלה את האהבה העצמית והערך העצמי הוא "תרגיל האני" – להסתכל בכל יום במשך 60 שניות במראה לתוך האישונים ולהגיד אני אני אני אני אני – זה גורם לנו לראות את עצמינו ולאהוב את עצמינו במודע ובתת מודע.

להגדלת הביטחון בבורא עולם אפשר תמיד להוסיף מלבד העבודה על הביטחון העצמי האישי שלך את הלימוד בספרים קדושים שמדבר על אמונה וביטחון כמו הספר "אמונה וביטחון" או ספר אחר העוסק בעניין שאת מתחברת אליו.

אז עד כאן נקודה ב' של ביטחון עצמי וביטחון ברבש"ע.

ואיך בעצם כל מה שדיברנו עליו עד כה משרת אותנו במענה לשאלות שלך – בואי נעבור אחת אחת. אבל לפני כן אספר לך 'מילתא דבדיחותא' ששמעתי על שידוכים ונהניתי ולמדתי ממנו מאוד. אם מסתכלים על השידוך הראשון בעולם שזהו השידוך של אדם הראשון – רואים שהוא "נעשה בהרדמה" הקב"ה הפיל תרדמה על האדם ואז עשה לו עזר כנגדו. ומאז יקירתי, בכל השידוכים בעולם יש מימד של הרדמה ושל הסתרה וכשאנחנו נרדמים הקב"ה בכבודו ובעצמו ומנהל לנו את השידוך. נכון שזה מנחם ומרגיע? שמי שהכל שלו ואין בלתו מנהל לנו את העניין הכי חשוב הזה בחיים – איזה כיף.

בואי נעבור סעיף סעיף ונראה איך מתיישבים הדברים:

א. את מפחדת לקחת סיכונים ולקלקל את החיים שלך: אני מבינה אותך. זה חשש מאוד נורמאלי. אבל אם יש לנו בסל כישורי החיים שלנו ביטחון עצמי ואמונה בה' – אנו נשתכנע שה' הוא טוב, ותכלית הטוב להיטיב ולכן בכל צעד שנעשה בעז"ה את יכולה גם להיטיב משמעותית את החיים שלך. כי להגיד "אם אתחתן החיים שלי יכולים להתקלקל או להיהרס" יכול להיות נכון באותה מידה כמו המשפט "אם אתחתן החיים שלי יכולים להשתדרג ולהיות נפלאים כי אני הולכת להכיר את החצי השני שלי ולחיות בטוב ובנעימים" – נסי לחשוב חיובי ולשנן מנטרות חיוביות – זה מאוד עוזר למשוך לחייך דברים טובים.

בנוסף, כשתתרגלי לסמוך על האינטואיציה שלך ותחושות הבטן כשתבחרי את בעלך לעתיד, וזה יהיה אחרי שתתרגלי שכשהולכים עם הלב לא מפסידים – אז בעז"ה תביני שכשתלכי עם האינטואיציה שלך בבחירת הבעל – את לא תקלקלי את חייך – את רק תשדרגי אותם בעז"ה. כי תחושות הבטן שלך לא משקרות.

ב. את מפחדת להתגרש – זה גם פחד מאוד מאוד נורמאלי ובוגר. זה באמת מפחיד. אגב יכול להיות שבסביבה שלך כולם חיים בטוב ובהרמוניה אבל אולי פעם שמעת סיפור או נחשפת לאיזה מקרה שהשאיר בך רושם. וזה בסדר. גם כאן אמונה בה' שעושה הכל לטובתינו מרגיעה ומעודדת (וכן, גם אם בסוף חלילה מתגרשים אנשים שעוברים את הניסיון הזה יודעים להגיד שזה היה לטובתם). וגם כאן, הידיעה שבבחירת הבעל שלך הפעלת את האינטואיציה ולא התחתנת כי הכריחו אותך, או משיקולי מה יגידו אלא מהרצון האמיתי והטהור שמגיע כשעוצמים את העיניים וחושבים "בא לי להתחתן עם הבחור הזה?" ומרגישים שכן – זה רצון אמיתי שבדר"כ מתברר לאורך זמן כנכון.

ג. את חושבת שאת לא יודעת מה את רוצה… חייבת להגיד לך שנשמע לי שאת ממש יודעת מה את רוצה או בעיקר מה את לא רוצה 😊. אפשר שתעשי לעצמך רשימה של מה חשוב לך בבעלך לעתיד. רשימה שייקח לך חודש לגבש אותה וכך תוכלי לבחון לאורך תקופה מה חשוב, ולהוסיף דברים וזה יפקס אותך ברגע האמת שתיפגשי עם בחורים: תוכלי לחזור לרשימה ולהגיד רגע, זה וזה יש בו או איך בו.

אבל בגדול גם כאן: יכול להיות שחשוב לך שהבחור יהיה גבוה ובהיר ובפועל תיפגשי עם בחור בגובה ממוצע ששערותיו ג'ינג'יות – ואז עדיין בלב את תרגישי שזה שזה ו"בא לך" כי האהבה כי רגש: היא לא רשימה. היא הרגשה של לב והיא לא מדעית בכלל. ולכן גם כאן – אני מאמינה ש"כשזה יהיה זה" – את תרגישי בעז"ה.

ד. בירורים ושדכנים… אם נלך לפי השכל בלבד אז אני מבינה אותך שאת תוהה איך פלונית ראתה בחורה בחתונה והחליטה שהיא מתאימה לבן שלה?? זה נשמע כמו הזיה! אבל אם אותה אישה זו אישה שעשתה עם עצמה עבודה, והיא מחוברת לאינטואיציה שלה ויש לה גם אמונה בה' ואפילו ביטחון עצמי (או גם רק חלק מזה זה מספיק…) אז היא הולכת עם תחושות הלב שה' מזמן לה – ואם יש לה הרגשה של בחורה שהיא רוצה להציע לבן שלה – היא לא מתנגדת להרגשה והיא מציעה. והעובדות בשטח מוכיחות שהשידוכים האלה יכולים להיות ממש מוצלחים… ואותן שדכניות מהוללות סומכות על האינטואציה שלהן שבחור פלוני מתאים לאלמונית גם ע"ב נתונים חיצוניים כלליים של מגזר, עדה, גיל וכו' – וגם על בסיס תחושת בטן. נכון, יש שדכנים שאולי יפעלו סתם וכו' – אבל לרוב השדכנים יש הרבה סיפורי הצלחה והמוסד העתיק הזה מוכיח את עצמו כנראה לא בכדי.

ה. בירורים… כמה אני יכולה להבין שזה מפחיד: מי אמר שאשמע? ומי אמר שיגידו את האמת? את יודעת מי אמר? מי שאמר והיה העולם ועשה את השידוך הראשון ומאז ממשיך לזווג זיווגים – הוא מנהל את כל הסיטואציה המופלאה הזו ודואג שתשמעו מה שצריך ומה שלא – – הוא מרדים ומעלים. בירורים זה במובן של השתדלות וחשוב לעשות אותה כמו שצריך. לא לברר רק בשביל לעשות וי אלא לנסות לברר באמת, להגיע לאנשים שאנחנו מכירים וש'מחוייבים' להגיד לנו את האמת ושירצו בטובתינו.

שאלה מצויינת ששמעתי ששואלים בבירורים ושכביכול מזמינה את זה שמבררים אצלו לספר מידע קצת רגיש זו השאלה: "יש משהו שאתה יכול לספר לי, וכדאי שאני אדע ואצטער שלא שמעתי ממך אם השידוך הזה יצא לפועל"? זאת שאלה שיכולה להניב מידע קצת יותר רגיש כמענה לשאלות.

ו. אינני יודעת באיזה סמינר את לומדת וקטונתי מלהביע דעה על דברי מורות כבודות בסמינר. אבל אני רוצה להציע כיוון מחשבה נוסף. כשאת תתייחסי לעצמך כמו מלכה במשמעות הנכונה של העניין שהיא לתת לרצונות שלך מקום, להקשיב לאינטואציה שלך, להגדיל את הביטחן העצמי שלך – אלו תכונות שמלכה מתברכת בהן. מלכה אמיתית היא לא אנוכית או מרשעת. תחשבי על אסתר המלכה שקראנו עליה לאחרונה: כמה אצילות היתה בה, כמה בינה ותבונה, כמה חיבור לאלוקים כמה אחריות היא נשאה בצורה מעוררת השתאות – היא מלכה אמיתית. כשאת תהיי מלכה בהתנהגותך – מטבע הדברים בעלך יהיה מלך. מציעה להשאיר את הנתונים במשוואה של המלך והמלכה – אבל להסתכל עליהם ככה: שאת המלכה מזמנת לחייך מלך שמתאים לך.

אני שואלת את עצמי אם המשפט ש"הבעל הוא עמוד התווך של הבית" גורם לך לגרדת כי אולי קשה לך, כמו להרבה בנות עם להיות 'אישה בקבלה'. ואני אכתוב על זה בקצרה למרות שאפשר להקדיש לזה תשובה מאוד ארוכה בפני עצמה: הפמיניזם והגלות יצרו מצב שנשים נכנסו לנעליים של הגברים והן מובילות ודומיננטיות והישגיות כמו הגברים. בחיי זוגיות זה עומד לנו לרועץ. אישה מהותה היא להיות בקבלה ושיפנקו אותה. אישה היא כמו ירח שמקבלת את האור מבעלה. אולי גם זה גורם לך לגרדת – אבל תנסי לחשוב שזה מגיע ממקום מפנק, ממקום מעריך ממקום של איש שרוצה שהאישה שלו לא תטרח ולא תעבוד אלא באמת תהיה כמו מלכה עם ידיים מטופחות וענוגות ולא מגויידות מעבודה. זה לא כי האישה לא יכולה להיות עמוד התווך זה כי היא לא צריכה לעשות את העבודה הקשה הזו – בשביל זה בדיוק יש לה גבר בחיים שישא עבורה סלים, יקח אחריות והיא תוכל להתפנק ולהיות אישה נאהבת. כזו אישה גברים רוצים! היום, חלק גדול מהקשיים בזוגיות מגיע מזה ששני בני הזוג יושבים על המשבצת של הגבר בבית והמשבצת של האישה פנויה. ואז לגבר אין למי להעניק כי האישה כ"כ חזקה ודומיננטית והמשוואה לא נכונה. זה לא אומר שאישה לא יכולה לנהל או לעסוק בתפקיד אחראי מאוד. זה אומר שבביתך פנימה תהיי נשית ורכה. תני לבעל לפנק אותך, בקשי ממנו בקשות והיי זקוקה לו. נתינה מולידה אהבה. את עושה איתו ואיתך ועם הבית שלך את הדבר הכי נכון וקדוש כשאת במשבצת הטבעית של אישה שנותנת שיפנקו אותה ויאהבו אותה וישאו אותה על כפיים. לא כי את לא יכולה – אלא רק בגלל שאת מלכה. הלוואי שנקודת המבט הזו תתאים לך ולא תגרום לך לגרדת – כי כשמתנהגים ככה הזוגיות פורחת ומצליחה.

ז. ובעניין של את לא יודעת מה את רוצה ועל מה להתפלל – בדיוק על זה תתפללי ובזה תשתפי את אבא שבשמים, במילים שלך! במילים פשוטות ספרי לו על התיסכול והקושי ועל זה שאת רוצה מישהו מסויים שנדמה לך שהוא לא קיים (והוא קיים! בוודאות!). רוצה רק להגיד לך שכמו שאת מחזיקה את המנעדים שאת אוהבת: מצד אחד רוחנית ומצד שני יש לך עוד תחומי עניין – אין סיבה שגם בצד הגברי לא יהיה בחור עם תמהיל דומה. ואני מאמינה שתמצאי אותו בעז"ה בעיתו ובזמנו בשמחה ובבריאות.

מקווה שהתשובה תעשה לך את הסדר המיוחל

היא אומנם ארוכה מאוד – אבל גם השאלה היתה כזו אז אני מאמינה שתתמודדי עם האורך ותהיה לך סבלנות בעזרת ה.

מאחלת לך המון הצלחה וסיעתא דשמיא. תסמכי על עצמך, תקשיבי לעצמך ותישעני על רבש"ע – זה התמהיל המנצח שתמיד עובד

בשרי לנו בשורות טובות

רותי