בס”ד

שלום לך שואלת יקרה וחכמה

וואו. איזה שאלה עמוקה יש לך. איזה מסכת חיים פרסת בתמציתיות וענייניות. ליבי איתך ושולחת לך כח להמשך ההתמודדות וה”התרוממות עם תעצומות הנפש” שאת כבר מתארת שרכשת לך בס”ד.

השאלה שלך כביכול היתה עניינית ומעשית בענייני חתונה ונישואין – אבל אני מצאתי בין השורות עוד נקודות שאשמח, ברשותך, להתייחס אליהן והלוואי ואזכה להיות שליחה להאיר לך קצת את הדרך.

מתנצלת מראש שאולי זה יהיה קצת ארוך – קחי לך את הזמן, את יכולה להתמקד בכל פעם בעניין אחר כרצונך – והכי חשוב – לעשות מה שמרגיש לך נכון בתחושת הבטן והאינטואיציה הפנימית שבורכת בה.

בואי נתחיל מהשאלה המהותית ששזורה לכל אורך מה שתיארת: האם אני נורמאלית? האם יש לי בעיה שהיא משהו חריג?

אז התשובה המשמחת היא שאת נורמאלית, בהחלט נורמאלית! ולא סתם נורמאלית – כי אם שרדת מציאות חיים כל כך לא פשוטה, ויכולת לה, ויצאת מחושלת – רק זה סימן שאת נורמאלית.

באותה נשימה חשוב לומר שנכון, מציאות חייך כנראה היא זו שגורמת לך לחשוש מנישואין או לתהות לגביהם גם מבחינה מעשית וגם מבחינה מהותית – אבל זה מה שמראה שאת נורמאלית – כי באיזשהו מקום זה לא נורמאלי לעבור כזו מסכת חיים – וממש לרצות להתחתן. למה בעצם שתרצי להתחתן?

המערכת הזוגית הכי קרובה אליך והכי משמעותית בחייך לא היתה משהו שאת רוצה לשחזר אצלך בבית – ולכן, התת מודע שלך והמח שלך מגינים עליך שלא תיכנסי חלילה להרפתקה זוגית מלחיצה – ו”שומרים” עליך בכך שלא בא לך. כי כמו שאת אומרת על עצמך (ומוכיחה באמירה הזו שאת נורמאלית) יש לך משיכה לבנים אך כמו שכתבת “את לא מרגישה מוכנה” – וזה בעיני מראה כמה את נורמאלית ומאוד חכמה: כי בעצם את אומרת במודע או שלא במודע: רגע, אני מבינה שכדאי ושזה נכון להקים משפחה – אבל, אני לא מרגישה מוכנה – בעצם, בגלל מה שעברתי – אין לי את הכלים הנכונים להגיע לשלב הזה בחיים – ולכן את עוצרת ורגע בודקת מה ניתן לעשות בשלב הזה של חייך והתמודדותך.

והנה ענינו גם על אחת השאלות הראשונות שלך “למה כולן רוצות חתונה, למה הן קושרות מטפחות ומייחלות להקים משפחה”

בדיוק בגלל שהן לא חוו את הזוגיות של ההורים כמשהו כל כך מאיים ורעיל – ומבחינתן זוגיות זה משהו שיכול להביא לחיי משפחה תקינים ומאוד נעימים בעז”ה – אז הן התכוננו ורצו. לך, לצערי, חסר החלק המשמעותי הזה בפאזל, ובדיוק לכן את כרגע, מרגישה שאת לא רוצה להתחתן. וזה כל כך כל כך נורמאלי וטבעי.

אז עכשיו תחשבי, “מה? נגזר עלי להישאר בודדה בגלל הילדות שלי? עכשיו אני לא ארצה להתחתן אפע’ם? האם אני סוג ב’?”

אז הבשורות הטובות הן שממש ממש לא! כמו שאמר ר’ נחמן “אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן”

אין מציאות שהקב”ה שם אותנו פה בעולם בשביל שנסבול חלילה – לכל התמודדות ואתגר יש תכלית ומטרה – להביא אותנו להיות הגירסה הטובה יותר של עצמינו.

וגם כאן במקרה שלך – את לא צריכה להיות ב’עונש’ כל החיים בגלל הזוגיות של ההורים ובגלל שסבלת מהתעללויות מאביך – אני רוצה להגיד לך שתוכלי לעשות דרך ועבודה אישית שתדרוש ממך כח ואומץ, אבל, ואת מכירה את זה כבר מניסיון, תביא אותך להיות עוד יותר טובה מכפי שאת עכשיו ולרצות להתחתן ולזכות להקים בית נאמן בזוגיות טובה, מיטיבה מעצימה עד 120.

אז איך אפשר ומה הדרך?

כתוב בתורתנו הקדושה “ואהבת לרעך כמוך” – ומפרשים בפירוש הידוע והמוכר – תאהב את רעך – לפחות כמו שאתה אוהב את עצמך.

ומכאן אנו לומדים שאנו מחוייבים לאהוב את עצמינו – כי אם לא נאהב את עצמינו – איך נצליח לאהוב את חברנו? את הבעל שלנו? את ילדינו?

אם אנו לא יודעים לאהוב את אני ועצמי כמו שאני, מעצם היותי, יהיה קשה לתת אהבה לאחרים, אהבה לבן זוג ולילדים – וזה ממש מקשה על החיים. וזה מה שמניע אותי לבקש ממך שתתחילי לאהוב את עצמך! (ותיכף גם נראה איך) כי את חלק אלוקה ממעל! כי את ראויה, כי עברת מסכת חיים מורכבת מאוד ויכולת לה! כי את רגישה (מתחשבת באמא בהוצאות החתונה) כי את מעמיקה (שואלת שאלות טובות ומהותיות על העולם) כי את לא מוותרת, את לביאה! מגיע לך שתאהבי אותך, שתשמחי איתך ושתאהבי אותך ללא שום תנאי. ולכן כל כך כאב לי לקרוא שכתבת שאת שמנה, עצלנית..

אין לך כח ועוד דברים ו”מחמאות” שאני ממש לא רוצה לחזור עליהם – כי אולי זה מה שאת מרגישה כלפיך – אבל זה ממש לא את!!

יש לך כל כך הרבה עוצמות נפש ומידות טובות – שמה שציינת למעלה זה חלק קטן מהמכלול שאת – ולכן, מזמינה אותך לעשות שינוי חשיבה.

ובגלל שאת חכמה, ולא מוותרת – בטח תשאלי “איך אני מתחילה לאהוב את עצמי?” איך אני גורמת לעצמי לבקר את עצמי קצת פחות – תני לי להציע לך כמה דברים ומקווה שתתחברי אליהם והם יהיו לך לתועלת

הראשון, זה תפילה, תתפללי על זה עם אבא שבשמים, בורא כל המציאות המורכבת הזו שחיית בה ושאת חיה בה עד היום, ספרי לו במילים שלך עם מה את מתמודדת, ממש את מפחדת, ממה את חוששת – והכי חשוב ספרי לו מה היית רוצה שיקרה.

בזמן קצוב בכל יום, בכמה דקות או אפילו שעה, קחי לך זמן להתבודדות עם אבא, ושתפי אותו בהכל.

השיח הזה עם מלך כל יכול מטהר ומנקה את הלב – ונותן כוחות להמשיך במסע. ולמה חשוב לי שתשתפי את אבא בחלומות שלך?

כי מחשבה יוצרת מציאות, וכשאת במשך תקופה, בכל יום, תפני לך זמן תפילה פרטית עם אבא, ותדמייני את העתיד הטוב שאת מאחלת לעצמך (כמו בית מטופח עם גינה, בעל אוהב, ילדים מתרוצצים שבעים ומחונכים ומטופחים וכן הלאה) את מכוונת את המח שלך להשיג את זה וככה את יותר קרובה להגשים את החלום.

דבר שני, חלק גדול של חוסר באהבה עצמית שמוביל לביקורת עצמית מקורו בתת מודע שחווה דברים בשלב מאוד מוקדם של חיינו והכניס את זה לדפוסים והרגלים – ואיך אנחנו ‘משנים’ דברים בתת מודע?

דבר ראשון מעלים את זה למודעות. אחד התרגילים המצוינים לזה נקרא “תרגיל האני” – את עומדת מול המראה, מסתכלת לעצמך באישונים היפים שלך שה’ נתן לך ואומרת במשך דקה בכל יום “אני אני אני אני אני” ככה במשך 60 שניות. מה זה עושה? זה גורם למח שלך להתרגל לכך שאת קיימת, נוכחת והמציאות שלך פה בעולם היא חשובה, זה שם אותך בפרונט – וככה מגיעים לאהבה עצמית – כשאת בפרונט.

דבר שלישי – דורש התמדה וכח רצון – ובגלל שהתרשמתי שיש לך משניהם בשפע – אני מרשה לעצמי להציע לך את מה שנקרא “יומן צל”שים” – מבקשת ממך שבמשך חודש, בכל יום תרשמי לעצמך באיזשהי מחברת 3 דברים טובים שעשית – ועל יד כל דבר את רושמת איזה תכונה טובה שיש לך הועילה לך לעשות את הדבר הזה. בואי ניתן דוגמא: למשל, היום עזרתי לאמא שלי בסידור הבית למרות שלא היה לי כח ומוטיבציה.

התכונה הטובה שעזרה לי בזה היא לב טוב – לא רציתי שאמא שלי תטרח, אני בנאדם עם ערכים ומכבדת הורים וכן הלאה..

כך כל יום 3 דברים טובים שעשית (דברים יומיומיים, לא מדברים עכשיו על משהו גרנדיוזי) וכן את כותבת תכונות טובות שסייעו לך לעשות את הפעולה הטובה. אבל, וכאן יש אבל גדול – בכל יום את רושמת 3 דברים חדשים.

לא בכל יום לרשום התפללתי, עזרתי לאמא, אמרתי תהילים – אלא במשך חודש בכל יום את מוצאת 3 דברים טובים שעשית ותכונות…

במהלך הימים תגלי 2 דברים שאני ממש משוכנעת לגביהם: הראשון – שאת עושה המון המון דברים טובים, ואת לא בטלנית ועצלנית כמו שהיצר הרגע בדמות הביקורת העצמית מנסה להגיד לך,

ודבר שני את תגלי שיש לך כמה תכונות דומיננטיות בחיים – שהן בעצם עיקר המתנות מרבש”ע שישרתו אותך להשיג את המטרות שלך ואת הרצונות שלך.

התכונות הללו תהיינה לך עוגן אם תיתקלי באתגרים. כי אם נניח את מחפשת עבודה וחוששת להתחייב – אז תזכרי בתכונה טובה שאני משוכנעת שיש לך שהיא כח רצון והתמדה – וזה קצת יפחית את החשש מההתחייבות. ממש ממש ממליצה על זה. זה יומן שכיף לעשות ואנשים רואים ממנו ישועות!

העלית את נושא המשקל – שאני בכוונה לא נכנסת אליו מבחינה רפואית ומקצועית – אבל רוצה להתייחס אליו מבחינה “רעיונית” – אני בטוחה שיש קשר בין אהבה עצמית, וקבלה עצמית למשקל עודף.

ולכן אני מאמינה שבעז”ה שכשתאהבי את עצמך יותר – משהו בהתמודדות שלך עם המשקל יהיה נינוח יותר ואולי גם שם תחווי הפתעות לטובה בעז”ה.

העלית את נושא הכסף של אמא, שלך, דמי המזונות שאינם, כך שאת לא עובדת, הוצאות של חתונה – וזה וואו! כסף יכול להיות מאוד “אישיו” בחיים שלנו. הוא “צורך” מאוד קיומי. כל זה נכון,

עד שזוכים להבין ולהאמין שרבש”ע זן ומפרנס לכל, מביצי כינים עד קרני ראמים, ולא נבצר ממנו לעשות ניסים ונפלאות בלבוש טבעי ולדאוג שיהיה למשפחתך ולאמך היקרה המון כסף, למרות שאין מזונות, למרות ההתעללות – איך מתחזקים באמונה?

זו עבודת חיים, כל החיים אנו משיגים עוד שלב ועוד שלב באמונה שלנו – ולכן, חלילה לי שתפרשי את דברי כביקורת – כולנו מתמודדים עם מבחני אמונה ובטח ובוודאי בנושאי כספים שהם כל כך רגישים אצל בני האנוש. קנייני אמונה יכולים לקנות ע”י האזנה לשיעורי אמונה, וממליצה לך לקנות את הספר “אמונה וביטחון” עם פירוש כלבבך וללמוד בו בכל יום / פעמיים בשבוע. המילים שם מנחמות ומרגיעות ומזרימות ללב הדואג חמצן משחרר שמזמן הרבה שפע כלכלי לחיים שלנו.

בכלל, בגלל שאת לא עובדת, וכן אני חושבת שמסגרת מסודרת היא משהו חשוב, ולשבת בבית לא מוביל לשום מקום טוב מציעה לך אולי להחליט לשים לך מטרה למשל שעד ר”ח אדר א’ את מוצאת עבודה. תשבי עם עצמך ותחשבי מה את אוהבת לעשות? האם יש משהו שלמדת שהוא רלוונטי, מה האופציות מבחינת מרחק, שכר, מבחינה דתית וכו’ – ותעשי לך מפת דרכים איך את מחפשת את העבודה, למי את יכולה לפנות שיעזור לך ועוד – וככה גם תהיי יותר עסוקה, כשאנחנו עסוקים במשהו שאנחנו אוהבים או מבינים את מטרתו (פרנסה) אז יש לנו סיפוק ושליחות שמביאים שמחה ומזרימים שפע חיובי וכלכלי בעז”ה.

ולסיום, אסיים בנקודה שהיא חלק משמעותי מכל המכלול של חייך – ולכן השארתי אותה לסוף: ההורות הלא רגילה שחווית, ההתעללות, הניכור, חוסר הדאגה של אחד מההורים ואולי אפילו קשיים של אמא בהתמודדות השוטפת לאור כל מה שהיא עברה ועוברת. שולחת לך כוחות וחיבוק, תדעי שאת גיבורה!

נבחרת על ידי בורא עולם להתמודד עם ניסיון לא פשוט בכלל – והקב”ה נותן ניסיונות למי שהוא סומך עליו. ואת הוכחת את זה – לא שקעת למרה שחורה או לדכדוך – את פעילה ואנרגטית וחושבת איך את יכולה לעזור לעצמך.

ולכן, אני חושבת שכל כך הייתי רוצה שתלכי לאיזשהי אשת מקצוע טובה שתעזור לך לעבד את כל הילדות שהיתה לך, את התחושות הלא פשוטות, את הזוגיות שחווית, ולגרום לך לרצות זוגיות ולרצות להתחתן ממקום בריא ונכון. אני מבינה שחלק אולי מההיסוס לפנות לטיפול זה ההיבט הכספי – אני אנסה לברר אם יש מקומות מומלצים וטובים לקבל עזרה מקצועית במחיר מסובסד. אולי דרך קופת החולים שלך? אם תהיה לי תשובה אכתוב לך בפרטי. בכל מקרה דעי שליווי מקצועי יכול לעזור לך לעבד את כל מה שחווית ולתת לך כלים מקצועיים להתמודד עם טראומות הילדות ולהפוך אותם למקפצה. ולכן, את לא פגומה, את לא סוג ב’, את חלק מתוכנית אלוקית ונגזר עליך לעבור את מה שעברת לצורך תיקון שורש נשמתך והעולם – ומעגל הכאב וההתמודדות הזה לא חייב להמשיך! הגיע זמן גאולך! בעצם השאלה והרצון להפסיק את הרוטינה השגרתית פתחת פתח לאולם הגאולה והשפע שמחכה לך

מאחלת לך יקרה עוד הרבה טוב ושפע! שתדעי ימים טובים, שתשכילי להמשיך לעשות עבודה כל כך טובה עם עצמך, לאהוב את עצמך ללא תנאי, כי את ראויה! ולהקים בבוא הזמן בית נאמן בישראל בגאולה השלימה במהרה

הרבה הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא

רותי.