שלום לך יקרה!
תודה על המשוב החם והנעים!! ממש נותן תחושה טובה!
כל כך חשוב שכאשר שאת מסתובבת עם תחושה לא נוחה את מעיזה לקום ולשאול איך לעזור לעצמך. זהו מעשה בריא ובוגר מאד, עצם הפניה מראה על מודעות גבוהה ולקיחת אחריות כדי לעשות לעצמך טוב ולוודא שאת במקום טוב. הרבה מאתנו מסתובבים עם כל מיני תחושות וחששות ביחס לעצמנו בלי לדאוג לטפל בדברים. עצם הפניה היא כברת דרך ביכולת למצוא ריפוי/ מרגוע/ פתרון… אז ראשית קבלי את הערכתי הגדלה על עצם השאלה!
ועכשיו לשאלה: קחי בחשבון מראש שאינני מכירה אותך מספיק, ויכול היות שלא אפרש נכון את ההגדרות שלך לחוסר ביטחון לקפיאות וכו’- ממה שאני כן מבינה, את מתארת מצב שקרה כמה פעמים ונתן לך תחושה ל טובה, ואת התחלת לפחד וזה קורה לך שוב ושוב.
המצב הזה שבמצבים מסוימים קצת מאבדים את הביטחון ומתנהגים בצורה לא טבעית קורה גם קורה! לרוב האנשים, גם הזורמים, החברותיים והבטוחים בעצמם… העניין הוא שמה שקרה לך אירע כנראה כמה פעמים וגרם לך להרגיש לא נח, אולי להיבהל מהתחושה ולאט לאט התחלת לפחד בכל מיני מצבים ש”זה” יבוא. לרוע המזל, המצב הזה שאת פוחדת ממנו- כשאת נמצאת במצב קצת לא טבעי והמחשבות שלך מתחילות לזרום ואת אומרת לעצמך במודע או שלא: “רק שזה לא יקרה לי עכשיו”.. גורם לך להתחיל לפחד ודווקא אז, זה מגיע. וככל שאת חושבת על זה יותר זה קורה יותר ויותר- כי זבו טבעו של מצב כזה לא נעים שמתרחש בתוכנו- הפחד והעיסוק בו עלולים להגביר אותו..
אז מה אפשר לעשות?
יש כל מיני שיטות ודרכים… יש שיגידו לך להיכנס קצת פנימה לנסות לרדת לעומק העניין וכו’.. אפשר אולי, אבל מכיוון שאת מביאה כאן רק את הקושי הספציפי הזה אני הייתי רוצה להציע לך כמה אפשרויות יותר נקודתיות ומועילות.
דבר ראשון- למרות הבהלה בתוכך וה”מלחמה” במצב הזה, תנסי להרגיע את עצמך, לומר לעצמך: “לא נורא! קורההה. אנושי. רוב הסיכויים שלא יראו (אני חושבת שכשאנחנו בטוחים שאחרים שמים לב לכל מיני מצבים רגישים שלנו, לרוב אנחנו טועים, אנשים עסוקים בעצמם ובאמת לרוב לא שמים לב) ואם יראו- קורה לכולם. לא צמחו לך קרניים, היית קצת לא טבעית. מה יש?
כי הפחד מייצר עיסוק אובססיבי במצב ועוד יותר ניתוק והתנהגות לא טבעית, עם את יותר מאפשרת לזה לקרות סביר להניח שזה פחות ינהל אותך.
דבר שני- כשאת בתוך המצב הזה שימי לב שאת לא נמנעת בגלל זה מלעשות דברים, או יוצאת מהסיטואציה- לא עוזבת את השיחה, או את החדר ועושה דבר אחר שיתן לך בטחון- לפעמים במצבים של פחד אנחנו נמנעים מהמצב , בורחים ממנו (יוצאת לשתות, מתחמקת מקצרת וכו’, תלוי במצב) ואז הפחד רק גדל, ולעומת זאת אם אנחנו רק נחשפים קצת ומרשים לעצמנו קצת לשהות במבוכה, לא לברוח ממנה היא מגיעה לאיזה שיא, דועכת לאט לאט ובפעם הבאה נראית אפשרית יותר ופחות מפחידה.
אם המצבים האלה מביאים אותך לכל מיני חששות כמו מה יחשבו עלי, מה יגידו, אלו בושות וכדו’- כדאי לך לשאול את עצמך מה יקרה במקרה הכי גרוע? או: איך את היית מגיבה לחברה במצב דומה. אני משערת שדי בסלחנות, התדמית שלה בעיניך לא הייתה משתנה ובסה”כ היית מקבלת אותה כך. מצבים כאלה מפעם לפעם לא יכולים לגרום לאיזה שינוי מהותי במעמד או בערך שלך בעיני החברה וחשוב שתהיי מודעת לזה.
לגבי הדאגה שלך על העתיד- אם כמו שתיארת את טיפוס עם בטחון, רוב הסיכויים שהתחושות האלה הן תחושות שיחלפו לך בעז”ה בעתיד הקרוב, ואין סיבה שתדאגי כך על העתיד כי גם הפחד הזה קצת מגביר את החשש הזה מפני המצבים האלה היום.
אולי כדאי שתחשבי כך: יש סיכוי גדול שהתחושות האלה יחלפו ורוב הסיכויים שכשתגיעי למשפחה של בעלך העתידי תתרגשי אמנם בגלל המעמד, אבל בסה”כ תתנהגי בצורה יחסית טבעית.. אם חלילה לא, בעז”ה כבר תדעי להתמודד עם זה הרבה יותר טוב מהיום, יהיו לך כמה שנות אימונים, בהן תוכלי לעשות את כל ההשתדלות מצדך להיות מוכנה למעמד מסוג כזה.
ובכלל בקשר לדאגה על כל מיני תסריטים בעתיד- אדם מקבל כוחות להתמודד עם ניסיונות בהווה, דאגות על העתיד הן ראיה של מצב עתידי מנקודת מבט עכשווית בלי לראות את הכוחות שיהיו להתמודדות עם אותו מצב, כי הכוחות באים יחד עם הניסיון, ולכן למה לחשוש?
שלא תחשבי שאני לא מבינה את החשש. הוא טבעי, ומובן שהחשש הזה עולה, אני רק מנסה לשכנע דרך ההיגיון והביטחון בקב”ה שכרגע את צריכה בעיקר, להרפות, לא להילחם, לקבל, לא לדאוג ולהיות אופטימית ויש סיכוי טוב שהמצבים האלה לאט לאט יחלפו….
אני מקווה שאת מתחברת לדברים, במידה ויש לך שאלות נוספות את מוזמנת בשמחה לפנות.
מקווה מאד שיוקל לך בעתיד הקרוב! מאחלת לך הרבה רוגע ושמחה!!
איתך-
חנה
דלג לתוכן
תגובה אחת
לשואלת,
וואו נורא הזדהיתי איתך… גם מרגישה ככה לפעמים
שאלתי פה בעבר שאלה דומה, ולדעתי הכי חשוב, כמו שחנה כתבה כאן בתשובה המדהימה והנכונה כל כך- ( ותודה! )
שתאהבי את עצמך גם ככה, שזה לא ייתן לך להרגיש רע עם עצמך.
ואני מקווה שבעזרת השם בקרוב כבר תעברי את זה…