אישה יקרה ואהובה.

אישה שמעידה על בעלה שהוא: "בן אדם באמת טוב ונותן המון ומאוד מאוד רגיש". אישה שמרגישה לפעמים שבעלה חכם, ושברור לה שבמבחינת מידות אין משהו טוב יותר.

ולא, לא נעלמו מעיניי הספקות, השאלות, החסרונות שאת רואה בו. קראתי אותם בעיון ואני רוצה בשורות הבאות לשתף אותך במחשבותיי.

אישה יקרה, את נמצאת כרגע בשלב שבו את "חיה על המזוודות". כלומר, את נמצאת בספק לגבי המשך הקשר. את כל הזמן עסוקה במאזן: האם הוא טוב? האם הוא ישתפר? האם את המטפלת שלו? איך יראו המשך חייך איתו? מה זה אומר עליו שהוא נלחץ מראיון עבודה? את בוחנת כל הזמן מה טוב בו מול מה שפחות ומנסה לאור זה לקבל החלטה.

את רואה את מעלותיו, אבל תוהה לגבי המשך הקשר בגלל חסרונותיו.

כתבת שלאמא של בעלך יש דעה ברורה לגביו. היא אומרת שהוא עצלן, והיא מפחידה אותך לגבי העתיד.

ואני רוצה להניח, שאם אמא שלו אומרת את זה לך, אשתו, עליו, מן הסתם היא גם לא הסתירה במהלך השנים את דעותיה עליו ממנו, מבעלך- בנה, ויש סיכוי רב שהוא גדל באווירה "מורעלת" שכזו, בה מטיחים בו כל הזמן כמה הוא 'לא טוב, לא מספיק'.

למרבה הכאב אמא שלו גם משתפת אותך בהסתכלות זו, ובמובן מסויים יתכן שהיא אף מצליחה  להשפיע עליך ולשכנע אותך שאת נשואה לאיש עצלן, ואפילו להטיל בך ספקות לגבי עתידכם המשותף. היא בדרך לשכנע אותך, אבל כנראה כבר הצליחה לשכנע אותו, את בנה -בעלך.

אני רוצה לשתף אותך במה שאת בוודאי יודעת: לכל איש יש חסרונות. בכל זוגיות קיימים פערים. אצל זוג אחד יש פערים בדת, אצל זוג אחר פערים בחכמה ובדעת, ואצל זוג שלישי יהיו פערים בתפיסה הכלכלית או בגישה לחינוך הילדים.

נכון. יש זוגות שיש ביניהם פער משמעותי יותר, ויש זוגות דומים ברמתם, אבל משעה שעמדתם יחד תחת החופה, נכרתה בינכם ברית. הקב"ה בכבודו ובעצמו שורה בינכם, ויש לו תכנית אלוקית מדוייקת עבורך, דוקא בנישואים האלו.

ועוד משהו אני רוצה להגיד:

את מציינת שאת בת 27 ושהוא קטן ממך בשנתיים. תהליך של מציאת עבודה ובניית ביטחון כצמי תעסוקתי הוא תהליך שלוקח זמן. אני לא מצדיקה בטלה, אבל אומרת שבנסיבות שאת מתארת, ובאווירה שנוצרה (מבט ביקורתי ומקטין של אמא, תחושת חוסר בטחון זוגי מהאישה. הרי זה ברור שמה שאת מרגישה עובר אליו), ההתנהגות שלו, גם אם לא מוצדקת ומאד מעצבנת, היא לא מפתיעה.

אבל מה לעשות עם הכאב הגדול ביחס אליו? האם עלייך לסבול כל חייך?

התשובה היא לא.

אינני משכנעת אותך להשאר בנישואים בהם את לא שמחה. 

אני רוצה לבקש ממך, ולו בשם הדברים הטובים שאת רואה בבעלך, לנסות במשך תקופה להניח לספק. לאפסן את המזוודות ולהחליט שאת נשארת.

למשך תקופה לא להיות בספק בכלל בנוגע לקשר שלכם.

כמו זרע שטומנים באדמה.

לא פותחים בכל רגע את הגומה לבדוק, האם נקלט? האם השריש שורשים? האם עדיף לשתול באדמה אחרת?

עצם הבדיקה הזו, אינה מאפשרת לזרע להכות שורש ולצמוח.

רוצה שהזרע ינבוט? הניחי לו לנבוט. הפסיקי את הבדיקה ואת המעקב.

לכן, אני מציעה לך לקבוע פרק זמן שאת בפנים. שברור לך שאת פה, איתו, והוא בעלך.

אני מציעה שלמשך פרק זמן של חצי השנה הקרובה החליטי שאינך עוסקת בשאלה האם להשאר או ללכת, אלא החליטי שאת פה. בפנים. בוחרת להיות בנישואים האלו ולהשקיע בהם. למשך חצי שנה.

מה אני מציעה לך לעשות במשך תקופה זו בה את מחליטה שאת נשארת בזוגיות הזו, שהוא בעלך ואינך מתלבטת על כך?

אני מציעה לך לאמץ גישה שונה לחלוטין מהגישה שלאורה אמא שלו פעלה. במקום לראות בו מה הוא לא, לראות מה הוא כן.

כתבת שיש בו דברים טובים, נכון? אני רוצה לבקש ממך במשך חצי השנה הקרובה להתמקד ולשפוך אור על הדברים הטובים שיש בו.

מכירה את התופעה שכאשר את עסוקה במשהו, זה מה שאת רואה?

למשל את צריכה לקנות משקפים – פתאום כל זוגות המשקפים צצות למולך, כשאת בהריון (או רוצה הריון), לפתע את רואה כל כך הרבה נשים בהריון בסביבתך.

כך גם לגבי היחס שלנו לאנשים.

כשאנחנו מתמקדות במגרעות של הזולת – אלו הדברים שיקפצו בפנינו וזה מה שנראה. אם את רוצה לראות דברים טובים בבעלך, התמקדי בטוב שבו.

יתכן שבעלך הפנים את מה שאמא שלו כבר אומרת לו שנים, ועכשיו גם אומרת לך – שהוא עצלן וכו'. ואני רוצה לבקש ממך, אל תאמצי גם את את הקול הזה.

את אומרת שאת לא רוצה להיות המטפלת שלו, ואת כל כך צודקת.

אל תביטי בו מלמעלה למטה, במבט מתנשא, שיודע מה ה"באגים" שלו (המבט השלילי של אמא שלו) וגם יודע איך "לתקן" אותם (מבט של מטפלת, שאת לא רוצה להיות).

הביטי בבעלך – כאישה לאיש. כחברת אמת, כשותפה לחיים. מעמדה שמבקשת לראות בו את הטוב ושמתמקדת בערכים הטובים והנפלאים שיש בו, כפי שכתבת בפנייתך.

לסיום, אני רוצה לבקש ממך להתייחס למגרעותיו של בעלך – כפי שהיית רוצה שהוא יתייחס למגרעותייך.

הרי לכולנו יש חסרונות, אבל לכולנו יש גם מעלות במה היית רוצה שהוא יתמקד?

אני מציעה שבמשך חצי שנה תהיי עסוקה בלהאיר את המרחב בינכם, הקפידי למלא את המרחב בעין טובה. עין טובה כלפיך- העריכי את עצמך, אמרי לעצמך מילים טובות. ועין טובה כלפיו – התמקדי באור ובטוב שהוא מביא, ושקפי לו כמה את מעריכה אותו. הביטי בו בהערכה על המעלות הטובות שהוא מביא לחייך, וקבלי את חסרונותיו בהבנה.

אל תתני יד לדיבורים רעים מאחורי הגב נגדו. אם אמא שלו משתפת אותך בדעות שליליות על בעלך, בקשי ממנה להפסיק. אמרי לה שהוא בעלך ואת כל כך מעריכה את הטוב שבו.

אחרי חצי שנה שאת בעצם "מנקה את העדשה" ומכוונת לראות את הטוב שבו, ואת מלאה בעין טובה כלפיך וכלפיו, הרשי לעצמך לחזור לשאלה איתה פנית אלינו ולבחון את המשך הקשר.

אני למעשה מציעה לך לנסות להבריא את המרחב שלכם.

אם תרצי, אני ממליצה בחום להשתתף בתכניות ללווי זוגי. באופן אישי אני ממליצה על התכנית "מעוררות אהבה". עבודה בקבוצת נשים שלומדות יחד איך לצמוח בתוך המרחב הזוגי יש בה ערך עצום. ממליצה לך לחפש בגוגל, להכנס לשיעורים הפתוחים (כתבי ביוטיוב: מעוררות אהבה שיעורים פתוחים) וללמוד מה אפשר לעשות כדי להבריא את המערכת הזוגית.

בהצלחה רבה אישה יקרה.

רבקי