שלום, יקרה.

במכתבך הכאוב העלית כמה וכמה נושאים. ננסה לפרוט אותם לפרוסות ולענות עליהן ככל שאוכל.

ציינת את החרדה מהשידוכים, ואת העובדה שהיא התגשמה.

צריך להבין שהביטוי, שמקורו מאיוב (ג' כ"ה), הוא לא סתם ביטוי. הוא ההפך מהמושג 'תחשוב טוב יהיה טוב', שכבר רבינו יונה עומד על כך.

מחשבה יוצרת מציאות זו אינה מיסטיקה, אלא עובדה שמובאת כבר במקורותינו. זהו גלגל שמזין את עצמו. את חוששת, המוח מקבל את השדר, מאמין לו ופועל לפי זה באינסטינקטים מפוחדים.

שימי לב להרגשה שאיתה את מגיעה לשידוכים ולפגישות. את חוששת להפגש, עושה את הצעד, מתלבטת מיליון פעמים, מתחרטת, לא בטוחה בצעד, יגעה, מרוקנת. בשלב הבאה את מיואשת, מרגישה ש'יצאת מהמשחק', שאין לך אמונה וכל החיים ריק אחד גדול.

אולי כדאי לעצור את הגלגל? זה לא קל, אני יודעת, אבל החיים יקרים יותר.

דבר ראשון – לעצור את עיוותי החשיבה, לטפל בחרדתיות – לפעמים יש צורך בעזרה חיצונית, ולנסות לעבוד על חשיבה אופטימית.

חשיבה אופטימית לא מחייבת אירוסין מחר, אלא חיים טובים. אמונה אין משמעה שמחר יגיע החתן, אלא שהמציאות הקיימת היא הטובה ביותר בעבורי. זה לא קל, אבל זו בדיוק העבודה שלנו – להאמין.

כשאנחנו מבינים המצב הנתון הוא הטוב בשבילי (וזה לא סותר, כמובן את החובה לעשות השתדלות להגיע למצב טוב יותר – מציאת בן הזוג), אנחנו מחפשים איך להרגיש זאת ופועלים בהתאם לכך – יוצרים מצב טוב באמת. מחפשים איך אפשר להיטיב את המציאות הקיימת וכיצד לגדול ממנה.

איך גדלים ממנה? זו גם התשובה לשיעמום שתיארת.

במקום למרוח את השעות מול המסך – קומי ותפעלי. יש תחום התעניינות אקטיבי? זה הזמן ללמוד וליישם אותו. קבעי לך לו"ז צפוף בעשיה.

פעם בשבוע – התנדבות בתחום שאת מתחברת אליו (עזרה למשפחה שהאמא ילדה/ שמירה על תינוק בבי"ח/ פטפוט עם אשה מבוגרת/ מיון תרופות ביד שרה. לא חסר מה), פעם בשבוע – לימוד קונדיטוריה/ מחשבים/ כל מה שמתחשק לך להעשרה. יום נוסף – הליכה, עוד יום עזרה בבית. בקיצור לא ממש חסר מה.

לחילופין – לחפש עבודה לשעות אחר הצהריים. עובדת בחנות, מזכירה בארגון או כל תחום שאת אוהבת. תזמי פעילות שתהני ממנה, פעילות שתראי בה פינוק או רווח (גם משכורת נוספת זה רווח).

תרשי לי להוסיף לך עוד כמה מילים, שאולי לא ירגישו כל כך נחמד, אבל אני מרגישה שהן צריכות להיאמר:

לכל אדם יש את הניסיון שלו. הוא יכול לצמוח ממנו (נתת ליראיך נס להתנוסס) או ליפול ממנו.

זה תלוי בו, לא בגודל ההתמודדות. אפשר להאשים את כל העולם, לשבור את הכלים ולא לקחת אחריות.

אבל מי שמפסיד, בסופו של דבר – זו את. ורק את. אז תנתקי קשר עם ההורים שלך. מה תרוויחי? אז תעבירי יותר שעות מסך – מה יצא לך מזה?? אז תרדי ברוחניות – ותאבדי את עצמך.

צאי מהנושא של אשמתך/ לא אשמתך. לכי לשורה התחתונה, לשורת הסיכום. מה את מרוויחה מזה. כאבת שד' לא רוצה אותך קרוב אלייך. הפוך! הוא רוצה אותך קרוב, ולכן הוא נותן לך את הניסיון. שתתקרבי עוד יותר (למה האמהות היו עקרות? כי הבורא התאווה לתפילתן). מה יצא לך מזה? המון, אם רק תהפכי את המשקפת.

קומי. עכשיו. הרגע. תשאלי את עצמך מה את עושה כדי שיהיה לך טוב יותר. כדי שתהפכי לטובה יותר. תאמיני. זה יקרה.

הרבה הצלחה וכוח,

תמי