בס”ד

שלום רב לך יקרה,

פתחת את פנייתך בקריאה (קצת נואשת, אולי?…): אני רוצה להתחתן!!! (שלושה סימני קריאה!!!)

את כותבת “אין לי איך להסביר את הצורך ואת הרצון שלי לחתונה”.

לעניות דעתי, אין הרבה מה להסביר… ואסביר למה.

השם ברא את העולם במצב של זוגות. כל בעלי החיים נבראו זכר ונקבה. כך גם האדם “זכר ונקבה ברא אותם” (בראשית, פרק א’ פסוק כז’)- “ויקח אחת מצלעותיו…ויבן ה’ אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה” (שם, פרק ב’ פסוק כא’- כב’) לפי הפשט, האישה נבראה מצלע האיש לאחר שהאדם קרא שמות לכל בעלי החיים וראה שהם זכר ונקבה ולא מצא לו “עזר כנגדו”. מביא רש”י הקדוש גם מדרש אגדה: בראו שני פרצופים בבריאה ראשונה ואחר כך חלקו (ב”ר). בכל מקרה, האישה היא חלק ממשי מן האיש- גם לפי הפשט וגם לפי הדרש. וכך יוצא, שעד החתונה הגבר והאישה מסתובבים בעולם חצויים. חלק ממשהו שלם. וכאשר מתחתנים- בעצם ממלאים את החסר הזה! חוזרים חזרה למצב השלם! בברכות הנישואין נכללות שתי ברכות על יצירת האדם- “יוצר האדם” ו”אשר יצר את האדם בצלמו”. אין מברכים ברכות אלו לא בשעת הלידה, לא בשעת הכניסה לברית, ואף לא בכניסת האדם לעול תורה ומצוות. כי קריאת שם אדם עלינו נשלמת בזמן הנישואין, כמבואר בפסוק “ויקרא שמם אדם”.

אני חושבת שמכאן נובע הרצון והצורך העז שלך להתחתן- את רוצה להיות שלימה! וזה ממש לא רצון של ילדה קטנה ש”רוצה להיות כלה” ומסתפקת בתחפושת- יפה פחות או יותר- במסיבה בגן ובמפגש אצל סבתא, בפורים. הפוך, זה מגיע מההבנה שאינך ממלאת את ייעודך האמיתי כל עוד אינך נשואה. יתכן שאינך מצליחה לנסח לעצמך את העובדה הזו במילים אלו, אולי אפילו לא במחשבות- אבל זו האמת.

(הערת אגב חשובה- מה שהבאתי כאן זה ממש על קצה המזלג. ממליצה לך בכל פה לעיין ולהבין עניינים אלו יותר- זה ממש מרתק ומשנה את כל המבט. אני נעזרתי- ונעזרת- רבות בספרו הנפלא של ר”י מאור התלמוד- רחובות, הגאון הרב אברהם יצחק קוק שליט”א “נעשה אדם” ויש הרבה ספרים ומאמרים נפלאים בנושא)

ומה בקשר לשנים עד הגיעך לגיל המתאים? כבר אמרו חז”ל באבות “בן שמונה עשר לחופה” ועד אז?

הו…אל דאגה… אלו לא שנים של “סתם” עד שאהיה מספיק גדולה. לא! יש הרבה הרבה עבודה להגיע למדרגת חצי אדם, עד לנישואין בו חוזרים למצב של אדם. זה התפקיד והיעוד בשנים אלו.

אז את ממש ממש רוצה להתחתן, וזה נהדר, ולא רוצה (בחרדות אפילו) לסיים סמינר רווקה. איני יודעת מדוע בדיוק הנקודה הזו מקפיצה לך את הלב- מה יקרה אם? האם זה החשש מירידה ברמה הרוחנית? אולי החשש שלא תמצאי עבודה? האם זו הנקודה אצלך? אולי הלחץ החברתי גם הוא עושה את שלו? מעזה לשאול- אולי משהו בבית? מה מיקומך במשפחה? אולי משהו אחר? רק את יודעת. החשש הזה לגיטימי והגיוני לחלוטין, אך כדאי לך לשבת עם עצמך ולהבין ממה בדיוק הוא נובע.

אבל הרשי לי לנחש…

את “בחרדות לסיים סמינר בלי להתחתן ובלי קשר יש לי חשש גדול מאוד משידוכים” בלי קשר? יש ועוד איך יש קשר! נשמע לי שאת בלחץ גדול מאד משידוכים ולכן את רוצה להתחתן כמה שיותר מהר. יכול להיות?!

את מפרטת את מעלותייך. איכותית ושמורה, יש לך שם טוב, אהובה, נראית טוב ברמות, אדם עוצמתי וחזק, תדמית מוצלחת… בקיצור בחורה מעולה שכל אחד היה משתבח לזכות בה. וזה מצויין שאת מודעת לכל הנ”ל.

רק מה? את קצת מלאה, ממש קצת, ומורידים אותך על זה. ואת בלחץ גדול, מפחדת להתעכב. מה איתך? התכונות שלך? האישיות? הקב”ה ברא אותך ככה. מה לעשות?

התשובה לשאלה הזו, שנשאלת בכאב גדול, היא פשוטה, ואין לי ספק שכבר אמרו לך אותה לא פעם, ובכל זאת: הצורה החיצונית שהשם נתן לנו היא כלי מצוין כדי להביא לנו את המתאים לנו והמיועד לנו כבר ארבעים יום לפני שנבראנו. לדוגמא- מישהי בגובה 1.7 שבן הזוג שלה רצה דווקא מישהי בגובה הזה. נניח, שתהיה נמוכה יותר ממנו- והוא בגובה 1.8. היא נבראה בגובה הזה כדי למצוא את המיועד לה! בכדי לדחות את כל אלו שאינם מיועדים לך, השם נתן לך מראה מסוים! וכאשר יגיע המתאים והראוי- כבר תראי שזה לא יזיז לו, לפחות לא ברמה כזו שיוריד אותך על זה. ואת ראויה לאחד כזה. שהאופי שלך, הרצונות והתכונות שלך- הן אלה שיענינו אותו. נכון, צריך לעשות השתדלות ואם בחורה לא עושה את מה שצריך (כמובן בגדר הנורמלי) היא עלולה להפסיד דברים טובים וחבל, אבל מה שאינו בשליטתנו? דברים חיצוניים? כמו למשל צבע עיניים, עור, גובה, מבנה וכאלה? אפילו מישהו במשפחה שהוא לא בדיוק כמונו? לא ולא! אין שום עניין להתייחס אל דברים אלו, רק כתמרורים בדרך להגיע אל האחד הנכון!

{התחלת ‘רק’ עכשיו שידוכים לא בגללך אלא בגלל רצונם של הורייך. ברצוני להתייחס למה שכתבת- אמנם בסוגריים: זו טעות!!! ובכן, הורים אינם מלאכים, ואינם צריכים להיות כאלה. הם בני אדם, ועשויים לטעות. כמו כל אחד. אבל- וזה אבל גדול מאד- השם נתן להם את התפקיד להיות ההורים שלך, את היכולת. ולכן כל דבר שהם עושים, גם טעויות, הוא טוב עבורך. למה? איך? באיזה דרך? לא תמיד, בעצם כמעט תמיד לא רואים. אבל זה לטובה}

מאחלת לך הרבה שמחה ואושר תמיד

שרי