שלום וברכה יהודי יקר ואהוב

אהבתי את הכותרת שלך, אתה מבין שיש כאן "תעמולת הטעיה", השאלה היא איך להתמודד מולה.

זאת באמת סוגיה מורכבת היא מתחילה ממחלוקת גדולה בין גדולי ישראל וידוע שכל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, אבל נכנסו לתוך המחלוקת הרבה דברים שאינם מעניין המחלוקת, אלא הם באו בחוסר ידע ובורות, אף אחד מגדולי ישראל לא חשב כך, כפי שננסה להבין כאן. [אני מתנצל מראש על סגנון הכתיבה…]

אכתוב בקצרה כמה הנחות יסוד שנפרט אותם בהמשך. א. לכל יהודי יש דרך מיוחדת משלו. ב. שום יהודי לא יכול לחלוק על מה שכתוב בתנ"ך. ג. אי אפשר להתעלם מהנהגת השם והשגחתו. ד. שנאת ישראל זה קרוב לשנאת השם. ה. יהודי שמת על קידוש השם הוא זכה לדבר עצום וגדול מאוד. ו. כל יהודי ולא משנה מה הוא עשה יגיע בסוף לעולם הבא.

א.

עם ישראל בנוי משבטים, לכל שבט דעה שונה, ולא זו בלבד אלא יש רשות לכל אחד לבחור לו רב שהוא יהיה הפוסק בשבילו, לכן אני מאוד מכבד את מי שבחר ברבי מסאטמר או בכל אחד אחר להיות מורו ורבו, אבל זה לא אומר שהוא הרב היחיד שיש בעם ישראל. האחדות של עם ישראל היא שכל אחד מכבד את דעתו של השני, כמו שהיה אצל בית שמאי ובית הלל שעם מחלוקתם הגדולה היו נוהגים שלום ורעות זה בזה.

חשוב להדגיש שכל פסוק יכול להתפרש בכמה אופנים ויש שבעים פנים לתורה. חוץ מזה תוכל לחפש ולמצוא על כל פסוק הסבר אחר וראיות אחרות. כמו שכתב הרמב"ן "שערי תירוצים לא ננעלו"…

ב.

היחס אל החוטאים.

גם אם תאמר לשיטתם שיש מצוה לשנוא את החוטאים. אבל קודם כל צריך לבדוק כמה דברים. [האם אני לא עובר עברות לפעמים? אולי גם אני בכלל אלו שמצווה לשנוא אותם?]

יש דבר עיקרי וחשוב מאוד! גם אם נאמר שיש מצוה בימינו לשנוא רשעים, אבל היא עם מטרה ברורה! רק בשביל לעזור לנו ולהם, רק בשביל ליצור עולם טוב יותר. זאת לא שנאה של אויבים חלילה, אלא רק של הדרך שלהם, להרחיק את עצמנו מהדרכים שלהם.

מעל כל ספק, מצוה להתפלל עליהם ולבקש שהם יחזרו אלינו, הם אחים שלנו, חלק בלתי נפרד מעם ישראל. אם תשים לב כל הבריתות שה' כרת עם האבות היו בשביל הבנים החוטאים.

בפרשת השבוע יש טענה חזקה על נח שהוא לא התפלל על בני דורו הרשעים. לעומת זאת אברהם אבינו התפלל גם על סדום. משה רבינו התפלל על כלל ישראל וגם על הערב רב שלא יאבדו בחטא העגל.

הושע בן בארי הנביא, ישעיהו בן אמוץ הנביא וכן אליהו הנביא, נענשו על כך שדברו סרה על פושעי ישראל, אפילו שהם היו חוטאים [וגרו בארץ ישראל…] אבל היה אסור להם לומר עליהם שהם חוטאים, אסור היה לקטרג עליהם. לעומת זאת עתניאל בן קנז קבל שכר על כך שאמר לקב"ה "בין צדיקים ובין רשעים עליך להושיעם" [עיין רש"י בשופטים פרק ב'] וכן גדעון אמר "איה כל נפלאותיך"? וביאר שם רש"י שהרי בנ"י יצאו ממצרים למרות שהיו רשעים, לכן הוא זכה להנהיג את ישראל.

מכל זה רואים שגם אם יש רשעים בעם ישראל, צריך להתפלל לשלומם, לאהוב אותם ולהתאמץ שתהיה להם ישועה, והקב"ה רוצה בהצלת הרשעים ולא שימותו ח"ו, הקב"ה אוהב את הרשעים! הם בניו אהוביו! אסור בשום אופן להרחיק אותם מכלל ישראל!

הקב"ה לא מוותר על שום יהודי!

גם הרבי מסאטמר לא שנא יהודים, ידוע לי סיפור על ראש ישיבה חשוב באמריקה שדבר על המעלות של ארץ ישראל ומדינת ישראל, למחרת הוא בא להתפלל בשטיבל של סאטמר ולא הסכימו לצרף אותו למניין. כאשר שמע זאת הרבי מסאטמר הוא דרש מהם לחלוץ נעליים וללכת לבקש ממנו מחילה. קנאות לא מתירה את לפגוע ביהודי וכל שכן בתלמיד חכם! קנאות אמיתית היא מביאה שלום לכל עם ישראל כמו פנחס, ולא חלילה שנאה כמו שהביאו אלו שהלכו לשונאים הכי גרועים שלנו.

ג.

הנהגת השם בעולם

[במאמר המוסגר: אם תתבונן בכל הנביאים שמתארים את הגאולה ומלחמת גוג ומגוג תמיד מתואר שם שיש קיבוץ גלויות לפני הגאולה וישראל שולטים בירושלים. כך כתבו הספורנו והרמ"ד וואלי.]

בכל מקרה מה שקורה בעולם ובמיוחד מה שקורה בעם ישראל הכל בהשגחה פרטית מיוחדת, בסופו של דבר הקב"ה קבע שכך יהיה המצב שלנו כעם, עם מדינה יהודית שהיא רחוקה מדרך התורה, זאת ההתמודדות שהוא קבע לנו. גם אם נתנגד לה בכל תוקף, אבל זו המציאות שלנו, אין לנו אפשרות להתעלם מהמציאות שבה ההשגחה שמה אותנו. בסופו של דבר אם זה קרה וכך המציאות נראת זה הראיה הכי גדולה שכך הקב"ה מנהיג את עולמו באופן שעם ישראל יחזרו לארץ ישראל וישלטו בה.

בנוסף, לא כל דבר שהיה נכון לפני 70 שנה נכון גם היום, כל הנידון האם מותר להתגרות באומות ולהילחם היה לפני 70 שנה אבל כיום אין אפשרות אחרת, גם אם נניח את כל הנשק שלנו ולא נלחם הם יבאו ויטבחו בנו, יש להם כלי נשק נוראיים, וכפי שראינו בימים האחרונים, מדובר כאן בחיות אדם, אין אפשרות של הידברות איתם, לכן היום זה לא נושא של התגרות באומות אלא נושא של פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה.

אגב אם תלמד תולדות עם ישראל היו פעמים רבות אחר החורבן שעם ישראל ידע לאחוז חרב ולהילחם, מזמן בר כוכבא עד רבי שמואל הנגיד היו מלחמות רבות של יהודים בעידוד גדולי האומה. רק היו זמנים שבהם היינו מיעוט קטן, אבל אי אפשר לומר מעולם לא ראינו ולא שמענו בזמן שההיסטוריה מעידה אחרת. גם במסעי הצלב היו קהילות שעמדו על נפשם בכלי חרב ונלחמו בכל יכולתם.

ד.

שנאת ישראל.

יש מצוה לאהוב כל אחד מישראל כגופו, אין לנו אפשרות לשפוט כל אחד כמה הוא רשע וכמה הוא תינוק שנשבה ומעולם לא היו לו מושגים של יהדות.

מעולם לא תוכל לדעת מה עבר בראש של יהודי לפני שהוא נרצח, רוב הסיכויים שהוא מסר את נפשו באהבה לקב"ה וחזר בתשובה שלמה.

ה.

הגמרא כותבת שהרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, גם הנביא אומר כאשר הקב"ה יעשה נקמה בגויים לא יהיה שם אף אחד חוץ מאותם קדושים שהגויים הרגו בגלל שהם יהודים. אלו שזכו למות בגלל שהם יהודים הם בעלי מדרגה עצומה! זה לא עונש! זה זכות אדירה להיות שותף לייסורים של עם ישראל שהוא עובר לקראת הגאולה!

איך אפשר לדבר על כך שהם היו חוטאים, הם כרגע במדרגה עצומה ולא סתם הם שם, הם נבחרו במיוחד לקדש שם שמים בעולם! איך אפשר לדבר עליהם משהו לא טוב? הם קדושי עליון!

גם אחר החורבן נאמר על כל רשעי ישראל שמתו בחורבן הבית, "עבדיך וחסידך", כי אחר המיתה הם התקדשו ולא משנה מה הם עשו בחיים שלהם. גם מי יודע איזה מחשבות עברו להם לפני שהם מתו?

בנוסף אם זה היה עונש על חילול שבת יש דרכים רבות למקום להרוג אותם, אבל למה לעשות זאת בצורה של קידוש השם כזה גדול? זה מוכיח שזה לא עונש אלא זכות!

ו.

הגמרא בירושלמי פרק חלק כותבת על כל אלו שאמרו אין להם חלק לעולם הבא, "הלכה כולם באים לעולם הבא". כך שלא משנה מה הם עשו, בסופו של דבר כל יהודי באשר הוא מובטח לו לבוא לעולם הבא.

לסיום, קשה לבוא בטענות על יהודים שנולדו וגרו בארץ ישראל שהם עברו על ג' שבועות, אולי זה היה נכון לפני 90 שנה אבל היום זה המציאות שלהם, הם נולדו לכך. גם אם תתעקש שהם עברו על ג' שבועות בסופו של דבר הם זכו למות על קידוש השם כיהודים. בכל מקרה היות ויש ויכוח גדול בכל הסוגיא הזו חשוב מאוד לכבד את הדעה האחרת שהיא רוב מנין ובניין של עם ישראל כפי שכתבת, יש מקום בתורה הגדולה שלנו לכמה דעות. גם אם לדעתם זה עצת היצר אבל יכולה להיות דעה אחרת, היו הרבה מחלוקות ביהדות וכל קהילה טענה שהקהילה השנייה היא עצת הייצר… אבל בסופו של דבר כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, כל מחלוקת כזו הביאה הרבה אהבה וקדושה לעם ישראל. בטוחני שכל קהילה יכולה להוסיף הרבה יותר קדושה לעם ישראל אם היא תכבד את הדעות ששונות ממנה.

מקווה שהצלחתי להבין אותך כראוי ולהסביר כראוי, אם יש שאלות אשמח להבהיר עוד.

באהבה גדולה, שנשמע ונתבשר בשורות טובות.

יוסי ב.

[email protected]