שלום וברכה,
קראתי את שאלתך.
אשתדל לתת לך מענה ראוי בסיעתא דשמיא.
ראשית, קבל נא את ברכותיי על כך שהינך מחפש מענה לנושא הזה שמציק לך ועל העדפתך להעמיק בנושא הזה ולחפש עבורו תשובה במקום להתעלם ממנו ולהדחיקו.
דע לך שפשוט אי אפשר להשוות בין אדם שעושה את המצוות מתוך חיבור פנימי,התבוננות ואהבה לבין אדם אחר שעושה אותם רק מתוך הרגל, מסורת וסביבה חברתית שבה הוא נמצא.
ולגופם של דברים.
שאלת כיצד ניתן להסביר לאדם חילוני מה כל כך רע בלהסתפק בלהיות אדם טוב ומיטיב ומדוע צריך גם לשמור מצוות?
התשובה היא שאכן באמת אין כל רע בלהיות אדם טוב.
אדרבה, היסוד של כל התורה והמצוות הינו מידות טובות ומוסר אנושי טבעי ובסיסי אשר משותף לכל בן אנוש מהוגן באשר הוא, דתי כחילוני ויהודי כגוי.
“דרך ארץ קדמה לתורה” כבר לימדונו חז”ל.
ואכן, המשנה במסכת אבות בפרק ג’ מלמדת אותנו ש”חביב אדם שנברא בצלם”- כלומר כל אדם בן אנוש, אפילו גוי יש בו חביבות בעיני התורה מעצם הדבר שהוא נברא בצלם אלוקים.
אולם, באותה נשימה, צריך גם לדעת שכל זה טוב ויפה רק בתור היסודות וקומת הקרקע.
וכידוע, אדם שבונה יסודות עמוקים הטמונים בעומק האדמה ובונה על גבי יסודות אלו את קומת הקרקע לא עושה את כל זה כמטרה בפני עצמה אלא עושה זאת רק כהכנה והקדמה! לבניין הבניין עצמו של הקומות הבנויות מעל אותן יסודות וקומת קרקע.
ועל אותו משקל ממש, גם מיהודי מצופה לרצות ולשאוף שלא להסתפק רק בבייסיק אלא לרצות להשיג הרבה יותר ממנו.
כוונתי היא לקומה הרוחנית של הבן אדם.
להיות אדם טוב פירושו של דבר הוא להסתפק ולהתרכז רק במישור הקומה הנפשית של האדם- להתנהג כבן תרבות בעל נימוסים והליכות ועם רצון להיטיב לאחרים ולהעניק להם משל עצמו ולא להיות מרוכז כל חייו רק בעצמו, בשונה מרוב בעלי החיים בעולם.
אולם, אנו לא רק בעלי גוף ובעלי נפש אלא אנו גם בעלי נשמה.
הנשמה, לא מסתפקת ולא מרגישה מאושרת באמת ושלימה עם עצמה אם אין לה מזון רוחני.
ומהו אותו מזון רוחני? תרי”ג מצוות ולימוד תורה.
החפץ חיים כותב בהקדמה לחיבור ההלכתי המפורסם שלו “משנה ברורה” כי כמו שהגוף הגשמי זקוק למזון גשמי ולולי כן הוא עלול לגווע בערב כך, באותה מידה, גם הנשמה שלנו זקוקה למזון רוחני בכדי להתקיים ולא “לגווע” מבחינ רוחנית.
כשהנשמה מקבלת מזון רוחני בדמות שמירת תורה ומצוות היא מרגישה מחוברת וקשורה אל המקום שממנו באה לעולם- מתחת כסא הכבוד.
ובדיוק לכן כל כך חשוב להבין ולהפנים שלא ניתן להסתפק רק בלהיות אדם טוב אלא חובה על האדם לדאוג לספק “מזון” מתאים לכל החלקים שמרכיבים אותו.
ולשאלתך השנייה-
אכן, אנשים רבים שהינם שומרי תורה ומצוות מקיימים את המצוות רק כדי לסן לעצמם “וי” ורק כדי לצאת ידי חובה ולהיות אחרי קיום המצווה.
כבר לפני אלפי שנים הוכיח הנביא בתוכחה נוקבת את התופעה הזו והגדיר אותה במילים הבאות: “ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה” (ישעיהו כט, יג).
כלומר: הנביא מוכיח ומתרעם על עם ישראל אשר מקיימים מצוות רק מתוך הרגל מושרש של רב שנים של מה שראו אצל אביהם בילדותם וממילא המשיכו לנהוג כן גם בעצמם גם לאחר שהם עצמם כבר התבגרו ועמדו על דעתם והיו עצמאיים הנמצאים ברשות עצמם.
חשוב מאד לזכור- הדבר ברור לגמרי שעדיף לקיים את המצוות אפילו רק מתוך הרגלים ושגרה מאשר, חלילה וחס, לא לקיים אותם בכל.
אין ספק בכך.
אבל, באותה נשימה, גם חשוב מאד לדעת שהקיום האמיתי והעמוק! של המצוות- הקיום שאותו רוצה הקדוש ברוך באמת! הוא דווקא קיום מצוות המבוסס על חיבור הלב! וחיבור הרגש והחיוניות של האדם למעשה החיצוני של קיום המצוות שהוא מקיים.
חז”ל מכנים את החיבור הזה במילים הארמיות “רחמנא ליבא בעי” (מסכת סנהדרין, דף קו’ עמוד ב’) שתרגומם לעברית הוא: הקדוש ברוך הוא רוצה ומעוניין בלב שלנו!
כלומר: הקב”ה רוצה שנרגיש חיבור פנימי ועמוק של הלב והרגש שלנו למצוות שאנו מקיימים ואינו מעוניין שנסתפק אך ורק בקיום “טכני” של המצוות שאינו חיבור פנימי רגשי וחי.
ובאמת נשאלת השאלה כיצד מגיעים לאותו חיבור פנימי מיוחל של הלב?
והתשובה היא פשוטה וברורה- על ידי התבוננות ומחשבה:
כשאנו לומדים את טעמה של כל מצווה ומצווה, מבינים לעומק מה תכליתה ומטרתה, לשם מה היא נתקנה, מה אנחנו משיגים באמצעותה ומהם הדברים השליליים שאנו מונעים מעצמנו בזכותה וכו’ וכו’ על זה הדרך.
זוהי עבודה פנימית ותמידית! שאדם צריך לעשות אותה עם עצמו מידי יום ביומו, כל יום מחדש ולא להסתפק רק במה שכבר עשה בנושא הזה בעבר.
אני מאחל לך שהן אתה עצמך תזכה לקיים את המצוות ברגש, בהתלהבות ומתוך חיבור של הלב לעשייה החיצונית.
וממילא! , בעקבות כך גם תזכה להעביר באמצעות דוגמא אישית! את היופי והעומק שבמצוות גם לאלה שסובבים אותך ביום יום ולאנשים שאיתם אתה בא במגע.
ברגע שאתה עצמך תחייה את הדברים האלו לעומק, תוכל להשפיע גם על אחרים שמסביבך.
למה הדבר דומה? לגביע של יין אשר קודם כל הוא צריך להיות מלא בתוכו ורק לאחר מכן, כאשר הוא כבר מלא וגדוש בתוכן פנימי הוא עולה על גדותיו והיין שבו נשפך לכל עבר..
מקווה שסייעתי לך.
ברכה והצלחה!
צבי
דלג לתוכן
