The Butterfly Button
מותר גם סתם להנות ולהתבטל מבלי שנחשוש לבזבוז זמן?

שאלה מקטגוריה:

אשמח לקבל הבהרה
תמיד יש שאלה מציקה שאולי אנחנו אמורים ללמוד עד המקסימום ולהיות ממש מחושב על הדקה וגם על כל מילה של דברים בטלים צריך פיקוח וכן סתם הנאות העולם הזה מעבר למה שנצרך
תמיד יש את התשובה שצריך להיות נורמלי אבל החרדה שוב עולה שאולי אפשר להיות במינימום ולהישאר נורמלי מה התשובה איך אפשר לחיות נכון ובחופשיות
ועל מה יושב השאלה על חרדה או משהו דתי?
השאלה היא שמבחינה דתית יש לנו חובה למלא כל רגע או בלימוד תורה או בכל דבר שהוא עבודת ה' אבל אין לנו שום פריבילגיה לשבת ולפטפט סתם כך על הא ועל דא
כמו"כ הנאות העולם הזה, מה התכלית מלהנות סתם? וכי עבודת ה' יש בדבר?
עכשיו תמיד יש את התשובה שצריך להיות נורמלי ולא להשתגע
אבל עדיין אני שואל אפשר להישאר נורמלי לחלוטין ולפטפט הרבה פחות, מה ההיתר ולא יתכן שכולנו רק נישב בגיהנום
קיבלתי איזו תשובה מקווה שתעזור להתקדם
"חרדה זוהי סוגיא רגשית
כשמערבבים את זה עם השקפה מאבדים
צריך להגיע לבהירות בין חוויה להשקפה ואז אפשר לחיות נכון וברוגע

תודה רבה

אשמח למענה

תשובה:

שלום לך שואל יקר

מרגש לקרוא על השאיפות הגדולות שלך, על הכנות, שאלת חכם חצי תשובה, יישר כח על השאלה!

ברשותך תרשה לי לשים כמה סימני שאלה על מה שכתבת.

א. "אנחנו אמורים ללמוד עד המקסימום ולהיות ממש מחושב על הדקה וגם על כל מילה של דברים בטלים צריך פיקוח"?

אם תעיין ברמב"ם ובשולחן ערוך הלכות תלמוד תורה, לא תמצא כזו הלכה בשום מקום! יש חובה לקבוע עיתים לתורה ולא יותר. רק מי שחשקה נפשו בתורה ורוצה לזכות בכתר תורה צריך להשקיע יותר, מרצונו החופשי. ברור שיש מצוה בכל רגע שלומדים, אבל לא חיוב. גם מי שמדבר על חיוב, זה רק אם אין לך שום דבר אחר לעשות, בזמן שהוא פנוי לגמרי. [עיין פרק ג' במסכת אבות]. גם ההגדרה של דברים בטלים היא צריכה דיוק, לא כל שיחה היא מוגדרת כדברים בטלים.

ב. "מה התכלית בהנאות"?

בפרשת נזיר כתוב שהנזיר מביא קרבן שציער את עצמו מן היין, הרמב"ם מביא את זה בשמונה פרקים [הקדמה לפרקי אבות], עוד דוגמא, הגמרא במסכת חולין פשוט לה שאם יש הנאה שהתורה אסרה, ברור שצריך להיות את אותה ההנאה בצורה מותרת. " כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה".

הרמח"ל כותב שהתכלית של הבריאה והתורה היא כדי להגיע לטוב האמיתי, לתענוג האמיתי. כך שברור שההנאה תופסת מקום חשוב מאוד בתורה. למשל, לימוד תורה הוא צריך להיות מתוך הנאה [הקדמת האבני נזר], שבת היא צריכה להיות מתוך הנאה.

ההגדרה האמיתית של עבודת השם, היא לעבוד את השם בשמחה ובטוב לבב. לצורך כך צריך להיות משוחרר, שמח, להיות איש שיחה ואדם חברותי. אי אפשר לשבת עם סטופר ולבדוק כמה זמן אני מדבר ואם זה ביטול תורה… מי שחי כך אין לו הנאות וגם הוא מפסיד חלק חשוב בתורה.

ג. מה באמת הסיפור של ההנאה בעולם הזה? למה התורה כל כך מחשיבה אותה?

על כך הרמח"ל עונה, בספר דרך השם, שהקב"ה ברא אותנו עם נשמה וגוף, המטרה היא לא לאבד את הגוף ולקיים רק את הנשמה. אלא ליצור שיתוף וחיבור ביניהם. לרומם את ההנאות של הגוף שגם הנשמה תרגיש טוב איתם. למשל מי שאוכל טוב, וישן טוב לפני הלימוד, הלימוד שלו הרבה יותר איכותי. אותו דבר לגבי שיחה עם חבר, לגבי סתם לשבת ולפטפט, זה מביא הרגשה טובה, ומשפר את איכות הלימוד, כך אנחנו יוצרים חיבור נשמה וגוף. הגוף מקבל את הצרכים שלו, וגם הנשמה מקבלת את שלה.

הבעיה מתחילה שכל אחד הולך בנפרד, הגוף רוצה להשתלט על כל העסק ולפטפט כל היום, [ואז זה פחות מביא להרגשה טובה…], והנשמה רוצה רק ללמוד כל היום, זה מביא לאסון. המטרה היא לבנות איזון נכון וחיבור נכון.

אף אחד לא יכול לעשות את העבודה הזאת במקומך, רק אתה יכול לדעת מה האיזון הנכון הייחודי לך. מה שברור שלא צריך לשבת עם שעון ולמדוד את הזמן שאתה מפטפט, כי אז כל הטעם יוצא מזה. מצד שני אי אפשר לחיות בלי חשבון. זה נקרא עבודת השם אמיתית, מתוך שיקול דעת, לחבר בין הנשמה לגוף. כך אין שום חרדות ולחצים, לא מדובר כאן במדע מדויק. כך אפשר לעבוד את השם בשמחה ובטוב לבב.

ד.

לגבי הגהנום, יש שם תנאי קבלה מאוד קשוחים, צריך להגיע לרוב חובות בשביל להיכנס לשם, שזה דבר לא מצוי. גם אם שיחת רעים היא צורך נפשי וצורך הלימוד, היא מביאה לחיבור, מה הקשר לגהנום?

בספר משלי כתוב שיראת שמים מוסיפה חיים ולא עוצרת אותה ומכניסה לחרדות, אם יש חרדה סימן שזה לא יראת שמים. לכן דבר ראשון הייתי מציע להשתחרר מהחרדה, אם אי אפשר בצורה שכלית, יש טיפול רגשי שמתאים לזה.

יכול להיות שהדברים חדשים לך, מדובר בסוגיות רחבות ועמוקות מאוד, שחלקם פחות מוכרות. אם משהו לא ברור אשמח להבהיר יותר.

באהבה רבה

יוסי ב.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

ללכת לטיפול? או לוותר עליו?
הייתי הולך בעבר לטיפולים פסיכולוגיים וזה עזר לתקופה ואז הולך שוב לפי הצורך. בעקבות משבר זוגי כלשהו שהיא בחרה לפעול בדרך מסוימת וכפתה עלי טיפול וכשדיברנו על זה היא רק אמרה שמעכשיו עולים על דרך המלך ואני יהיה בעל ואבא בריא החלטתי שעד כאן.זה לא מגיע לה. לא מגיע לאשתי...
איזה טיפול יעזור לי עם הפוסט טראומה?
עברתי פוסט טראומה בבית של הורים רבים שהתגרשו כשהייתי בת 14 . חווה נתק מעצמי ומהרצונות שלי האמיתיים . מרצה הרבה . מודעת לרוב הקשיים בתהליך של שידוכים כבר שנים לא מרוצה מהתפקוד בעקבות מחשבות ורגשות קשים ומייאשים . אני רוצה ליצור מציאות אישית חיובית עם חווית הנאה והגשמה עם...
יתכן חיבור לתורה ומצוות מתוך שמחה?
גדלתי בסביבה קשה מאוד ורווית סבל, שכללה פגיעה וטראומה. באותן שנים חשוכות, המפלט היחיד שלי והעוגן שהחזיק אותי בחיים היה הקשר עם ה' יתברך. נאחזתי באמונה ובתפילות בכל כוחי. כשהתבגרתי, הצלחתי סוף סוף להכיר בכך שהמצב סביבי היה רע ולא נורמלי, למדתי לשים גבולות והתרחקתי משם כדי לנסות לחיות חיים...
יש בחירה למי שיש לו הפרעת אישיות?
  כתבתי פה לפני מספר שנים וקיבלתי תשובה מיוחדת ומקיפה. תודה על כך. היום יש לנו יותר ידע ב"ה על מה שקורה בבית, ובעלי אובחן  שחור על גבי לבן בכמה הפרעת אישיות, כאשר הפסיכיאטר כתב אבחנה מבדלת  בנוסף, OCD ודיכאון. השאלה שלי בעבר עסקה בעניין הספק שהיה לי לגבי אהבתי...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן