שלום וברכה לשואל היקר!

השאלה שלך מאוד מסקרנת ומעוררת בי ענין, היות ויש בי הערכה עצומה לתחושות שאתה מתאר בתוכך.

אתה מתאר שאתה מרגיש שמשובות ה”נעורים” של חבריך לא מענינות אותך, ואתה כמה לקשר.

כמה בריא מה שאתה מתאר פה.

התורה פותחת ב”לא טוב היות האדם לבדו”. הבדידות היא תחושה מהותית ובריאה לאדם.

בחורים עסוקים בשאלה “למה צריך להתחתן”, ואילו אתה כל כך בריא. אשריך וטוב לך!

מאידך חשוב לי להתייחס לכמה נקודות בשאלה שלך, היות והן קריטיות על מנת להגיע להדרכה הנכונה עבורך.

כמובן אני מקדים שכיון שאני לא מכיר אותך, ואיננו מדברים פנים אל פנים, הסיכויים שלי, או בכלל של כל אדם אחר שאינו אתה בעצמך, לתת לך תשובה מדויקת עבורך, הם קטנים.

את ההחלטה תצטרך לעשות אתה בעצמך. ובאמת המכתב שלך מריח עצמאות, וזה דבר יפה בפני עצמו, וחזון נדיר במחוזותינו.

אתה מציג מצב שאין לך הצעות, ואתה מניח שזה בגלל שלא לוקחים אותך ברצינות, וממילא אתה מחליט שעליך לדחות את הרצון שלך להתחתן.

כדי לדעת מה באמת טוב לך, צריך להכיר אותך, ולנסות להבין ממה נובע הרצון שלך בחתונה.

אם באמת הרצון שלך הוא הבדידות, אז זה דבר בריא וראוי.

אם אמנם מדובר במניעים אחרים, שיכולים להיות רבים: רצון לברוח מתחרות והתפתחות אישית במקום בו אתה נמצא- ישיבה וכדו’, או חשק מיני טבעי, ומניעים אחרים, אז הדבר טעון בדיקה.

הסיבה שבחברה שלנו ובכלל מאחרים את גיל הנישואין, היא באמת בגלל שיש צורך לתת כמה שנים להתפתחות האישית והבגרות של הבחור.

במיוחד בדורינו, הפינוק המוגבר וההאכלה בכפית גורמות לצורך ב”שפשוף” קודם לחיי הנישואין. גם כדי שההחלטה עם מי ואיך להתחתן תהיה ממקום בשל יותר, וגם כדי שהתפקוד והיכולת להקים בית יהיו איכותיות יותר. הן מבחינה טכנית והן מבחינה נפשית ורגשית.

נקודה זו של המניע של הרצון היא צריכה לבא לידי בירור. במיוחד בינך ובין עצמך או עם מבוגר שאתה נותן בו אמון ויכול לפתח איתו את הנושאים, ושהוא בעל גישה והבנה בנושאים אלו, ואולי אף עם איש מקצוע.

אם אכן המניע הוא בריא, ובאמת אתה מרגיש בשל ומוכן לחיי נישואין, יש מקום לשקול להקדים את זמן הנישואין, ובעזרת ה’ תגיע ההצעה. כמובן שאין זה אומר שהחיים נעצרים, אלא החיפוש הוא לצד החיים עצמם, וההתפתחות בכל התחומים בהם אתה עוסק.

זו גישה של רבים מחכמי דורינו, וידוע בענין זה מרן הגר”ח קנייבסקי במיוחד.

אם אכן יתברר לך, וזה בירור שצריך להעשות בכל הכנות, שעדיין המניעים שלך הם לא נכונים. והם גורמים לך לא לראות את המעלה והתועלת של חתונה בגיל יותר בוגר, אזי שתצטרך להתמקד בפתרון הבעיות הצדדיות שגורמות לך לרצות ו”לברוח” לחתונה.

זאת מלאכה בפני עצמה, ולדעתי היא תהיה קלה באופן יחסי, כי ברגע שתדע שהמניעים הם פחות מהותיים, ותרצה לפתור את הבעיות ההן, אז תתמודד איתן וממילא פחות תהיה דחוף להתחתן, מלבד החשק הטבעי הבריא, והבדידות.

ובכל אופן אין צורך להשקיע בזה מאמץ גדול, כי מדובר בכמה שנים בודדות עד החתונה, ואין צורך להשתכנע כל כך שאין צורך להתחתן…

מאחל לך בהצלחה בבירור הנפשי והעצמי הזה. אל תהסס לפנות לעזרה מקרוביך או מאנשי מקצוע. החיים זה דבר חשוב מדי בכדי להדחיק או למרוח אותו. אפשר לשפר את ההרגשה תמיד, וצריך להתעקש על זה!

מקוה שעזרתי, ואני שמח אם כן.

נתנאל א