דלג לתוכן
שלום, קודם כל בהצלחה למי שהולך לקרוא את זה, אתם תצטרכו את זה חח.
אז ככה, אני בחורה חרדית בת 20, אני מגיעה מבית חרדי של הורים בעלי תשובה. חונכתי כל השנים במסגרת “בית יעקב”, וכן גם המשכתי לסמינר.
חוץ מהעובדה שאני יודעת שאני ספרדיה אני לא יודעת לאיזה זרם אני משתייכת, בבית שלי אין רב אחד שהולכים אחריו, אין דעת תורה ואין גם הערכה לבחורים שרוצים רק לשבת וללמוד, אמא שלי לא מקבלת את העיניין שאני רוצה אברך לכן היא לא תמוכת בבחירה שלי והיא גם אמרה שהיא לא תעזור לי בעיניין הפרנסה…האמונה שלי גם לא מספיק חזקה כדי להאמין שה’ יוריד לי כסף מהשמיים אז עבדתי וחסכתי סכום מכובד שיעזור לי בכל הוצאות החתונה.
בכל מקרה, אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי נכון, יצא לי להפגש עם כמה בחורים וכולם הורידו אותי על חוסר התאמה. איך אני אדע איזה זרם אני רוצה אם אין לי רב שאני משתייכת אליו? יש את הרבנים של הסמינר, את המורות ואני מתייעצת איתם אבל הם לא אני, ואני זה לא הם.
אין לי משבצת, אני לא חבדניקית, לא ברסלבית, לא חסידית, לא ליטאית, אני פשוט ספרדיה רגילה…אין לי רב ספציפי שאני מתחברת אליו, מכל רב אני מקבלת משהו בתחום אחר.
ויש לי עוד בעיה שהורסת לי להבין מי אני ומה אני רוצה, עברתי חיים מאוד קשים ודווקא מתוך כל הקושי בניתי את עצמי, למדתי להכיר את מי שאני, לאהוב, לפרגן, לדאוג לי בזמן שאף אחד אחר לא היה שם בשבילי. במקום להכנס למקום של דיכאון ועצבות, נכנסתי למקום של שמחה. השגתי מטרות שרציתי בחיים גם שאף אחד לא האמין בי שאני אצליח, אני לא אגיד על עצמי שאני בן אדם חכם אבל אני בן אדם חזק, עברתי הרבה וכתוצאה מזה אני לא בן אדם שנפגע מכל מילה שאומרים לו, אני סלחנית, יודעת לפרגן ולהרים להרבה בנות את הביטחון העצמי שלהן, יש לי שמחת חיים ואני בן אדם מאוד חיובי, אני לא מותרת לעצמי לא משנה כמה קשה והתכונות האלו מבריחות את הבחורים חחח.
כי בסופו של דבר כל גבר רוצה להרגיש שהוא מעל אשתו, שהוא חכם יותר ויודע יותר וגם אני מסכימה עם זה, ויותר מזה אני רוצה להתחתן במטרה לתת למישהו, לעשות את הבעל שלי מלך בבית, אבל הבנתי שבחורי הישיבות בעיקר האברכים רוצים בחורה עדינה ושברירית ואני לא כזאת..
אני גם לא שוויצרית ואני גם לא מתנשאת, אני לא באה לפגישה ואומרת כמה “אני..ואניי ואני..” הכי לא!! ואני גם לא רוצה לגרום למישהו להרגיש חוסר ביטחון לידי, שאני יותר ממנו.. אז מה אני צריכה לעשות בעיניין הזה? גם מצד שני אומרים שבחורים מחפשים מישהי שטוב לה, וטוב לי..
אני כבר מרגישה שכל פגישה אני צריכה לחשוב 10 פעמים לפני שאני מוציאה משפט, שאסור לי להגיד ככה ולא ככה, וזה כבר מגיע למצב שאני לא אני אז מה עשיתי בזה…
אני מרגישה שאני לא יודעת מה להיות, יש בי הרבה תכונות לטוב ולרע, וגם אני טיפוס שבאמת הכל טוב לי ונוח לי וזורם לי, איפה שלא ישימו אותי אני אסתדר וזה לא טוב! אין לי בעיה לצאת עם חוזר בתשובה או ברסלב או עם בחור אשכנזי, אני לא פוסלת על רקע כי לי אין רקע. בגלל שאין לי הגדרה אני יכולה להכנס לכל משבצת ולהסתדר שם.
אני מרגישה שכולם נכנסים לעולם השידוכים עם רשימת מכולת ורק לי אין רשימה, חשוב לי שהבן אדם יאהב את אלוקים, את עצמו ואת הבריות וילמד את התורה מתוך אהבה לה’, כל השאר לא משנה לי…
אני מרגישה שאני נפגשת עם בחורים כי אני לא בן אדם שפוסל אנשים, גם תמונת פנים אני לא מבקשת לראות כי זה באמת לא משנה לי אפילו שאני נחשבת למישהי שנראת טוב, הגעתי למסקנה שכולם נראים מוזר בהתחלה וככל שמכירים יותר המראה מתגמד, וגם תמונה לא משקפת את הבן אדם.
מה לעשות? בקצב הזה אני אפגש עם 200 בחורים שלא מתאימים לי עד שאני אמצא את האחד.
אני מרגישה מעוררת ומתוסבכת ופתאום אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מעצמי…איך לדעת איך להגדיר אותי?
3 תגובות
אולי הרבה רווקים או נשואים שעוד לא כיבו את ה”סרט” יחשבו שהגדרה עצמית גם של האשה חשובה ואז כשהם מתחתנים זה מתפוצץ להם בפנים מהרבה סיבות
אני יכול לספר שהגעתי מבית מאוד מוגדר בהגדרה ברורה (ספרדי בזרם ישיבתי אוטנטי בני ברקי שכבר 3 דורות בישיבות אשכנזיות ועוד שלל תארים שאיני מתכחש בהם ולהיפך מעריך אותם ואף הולך בדרך זו )
אבל בזוגיות מצאתי בחורה שמבחינת ההגדרה העצמית מאוד מזכירה מה שכתבת על עצמיך ” סתם ספרדיה רגילה” שגדלה בבית מורכב וקשה ובנתה את עצמה לבד עם סולם ערכים אישי שלה אבל שמוגדר חרדי ואמיתי. ואשה שמחפשת להגדיל את בעלה ופחות חיצונית אבל לא “דוסית” . אשה עם מעלות אישיות אבל לא עקשנית וגאונה ובטוחה ב 1000% איך החיים צריכים להיות לפי השקפתה ןקהילתה
ותתפלאי לשמוע שגיליתי שזה המתכון לאישה הכי טובה בחיי הנישואים מצד אחד פרגמטית ודינמית עם ניסיון עשיר בהבחנה מה אמת ומה שקר ומה חשוב יותר ממה לפי הנתונים הקיימים ולא לפי התאוריות בסמינר ומצד שני דווקא סולם הערכים והתאוריות ההשקפתיות לא נפגמות כי הם מלכתחילה היו מיועדות להתחשב במציאות שבכל מקום לא נשכח מה חשוב ומצד שני נדע לפעול לפי המציאות ולא להלחם בה
לאשה כזאת אין בעיה להיות ישיבשרית אחרי בעלה ולהנות ממילים באידיש לא מוכרות ולחוות איתך חוויות ישיבתיות עם שירים וסגנון יהודי מעולם הישיבות והיא לא מרגישה שהיא משנה את זהותה כי זהותה היהודית לא היה נמדד לפי ההגדרות אלא לפי המעלות , ומצד שני גם אם היית בוחר להיות ברסלב היא היתה נהנית מניחוח יהודי חסידי והולכת אחריך בשמחה וגם שם זה לא היה סותר שום מעלה וערך שקנתה ולמדה בחייה הרוחניים ותתפלאי לשמוע שאפילו את התאוריות בשיעורי השקפה זה לא סתר לה ואדרבה היא מרגישה שזה המשך לכל ההתעלות בסמינר כי היא מלכתחילה ידעה עם ניסיון חייה הגשמיים המשפחתיים והרוחניים לסנן את ה”מניירות” ולקחת את התוכן , והתוכן האמיתי בכל חוג שמתימר ליקרא ירא השם אותו דבר מבחינתה
ואל תשלי את עצמיך שזו נאיביות וחוסר שכל או שימת לב
א. כי גם אם כן, בזוגיות זה מאוד טוב לבעל וממילא לכל הזוגיות ובפרט בענינים רוחניים
ב. זו חכמה שכבר באופן ספונטני מתרגלים להסתכל על הכל ממבט אחר וראיה שלמפרע פתאום אתה מגלה שהיא יודעת בדיוק את ההבדלים וכמו כל הבדלים בין חברות ובין תרבויות שניתן לזהותם חיצונית אבל באופן מודע היא בוחרת לא לקשר בניהם לבין העולם האמיתי ששלל החברות וההגדרות התורניות מיצגות
מקווה שהובנתי
את כותבת את השאלה בצורה כזו ספונטנית ויפה,
והתשובה ממש חכמה ונוגעת בכל הפרטים.
דווקא אני אוהבת את ה’פתוח’ הזה שלך
המטרה חשובה לך יותר מהדרך (היא גם אבל במשנה לה)
נכון שיש הרגשה שכשהקו מוגדר אז זה מרגישים יותר מבוססים מבחינה מסוימת.
רק שלדעתי הביסוס הזה חייב להיות אצל הגברים ואצל הנשים תלוי, אם זה בא בטבעי, מלידה, למה לא?
ואם זה לא קיים, אז זה יבוא בהמשך החיים עם החתונה והנישואין.
ברור שהתחושה של השייכות, קהילתיות תורמת לחיזוק אבל זה אשליה, כי זה לא באמת העיקר והחיים לא מסתכמים באים את מתפללת בבית כנסת כזה או אחר, או חובשת פיאה או מטפחת..
ולכן זה טוב הראש הבריא שלך,
זאת דעתי הקטנה,
בכ”א יש הפתעות בחיים, סיפור קטן על קרובת משפחה
שהתחתנה עם בעל מסוים והיא היתה מאודד מסוימת והיה ברור שהם יקימו בית מאוד מסוים וכו וכו
ובמשך החיים הגיעו לפינות שחיפשו חיבורים עמוקים חדשים והבעל התחיל בנטיה לצד ברסלבי,
זה היה כ”כ אבסורדי לאישה, הרי אנחנו שנינו גדלנו בצורה א’! למה לשנות לב’?
והדברים האלו קורים לפעמים,
אציין לשבח את אותה אישה שהלכה אחרי נטיות ליבו של בעלה במסירות ובאמונה עד עצם היום הזה,
במקום לוותר על הבית. היא נלחמה.
את נשמעת גם ככזו.
אז שורה תחתונה- יש לך יתרון ולא חסרון (אפ’ שע”פ זה נשמע כחיסרון, אבל מי שחי את האמת של החיים וזה מה שאת רוצה ומחפשת, לא מייחס לדברים הללו חשיבות)
הרבה הצלחה.
שתזכי לבנות בית נאמן בישראל, בעיתו ובזמנו, אמן!
הי לך בחורה יקרה מאוד!
הכתיבה שלך מאוד קולחת וכיף לקרוא אותך
ואת לגמרי מודעת לעצמך ולמי שאת.
אני מגיבה לתשובה כי אני ממש הזדהיתי עם השאלה שלך גמני הייתי באותו מקום.
וכן זה ככ קשה להיות בעולם השידוכים לא “מוגדרת”
בלי זהות ובלי איזה קו מוגדר וברור מראש.
לא ברור מי את ומה את.
זה ממש תחושת חוסר שייכות.
כך לפחות הייתה ההרגשה שלי שהייתי בגילך.
לאט לאט הבנתי שזה אשלייה אחת גדולה כל ההגדרות וכל הנסיון להגדיר.
זה מנגנון השרדותי שחייב לתייק כל אחד במקום שלו במוח ואם היא לא מוגדרת לאיזה תיקייה נכניס אותה?
האשלייה הזאת שאפשר לקחת אדם עם נשמה אינסופית ולקטלג אותו בשלוש מילים זה מטופש לגמרי.
את יכולה לקחת מאה אנשים שמגדירים את עצמם אותו דבר האם הם באמת דומים בהתנהלות באופי ברגשות במחשבות?
את ככ כנה ואותנטית באיך שאת תופסת את עצמך..
‘ספרדייה פשוטה’ יש בך אמת שלא הולכת עם ההגדרות החברתיות וזה מרגש ומדהים ויפה.
מאחלת לך הרבה הצלחה