אני משתפת את בעלי הרבה בעולם שלי ולרוב הוא קשוב , אני גם מביאה פגיעות . מה שקשה לי והייתי רוצה עזרה בזה זה איך לגרום לבעלי להכניס אותי לעולם שלו? אני חושבת שזה הבסיס לקשר זוגי קרוב וזה מאד חסר לי.
דלג לתוכן
אני משתפת את בעלי הרבה בעולם שלי ולרוב הוא קשוב , אני גם מביאה פגיעות . מה שקשה לי והייתי רוצה עזרה בזה זה איך לגרום לבעלי להכניס אותי לעולם שלו? אני חושבת שזה הבסיס לקשר זוגי קרוב וזה מאד חסר לי.
אישה יקרה ואהובה.
אישה שמחפשת קשר עם אישהּ.
שמביאה את עולמה הפנימי בשיחה, שזכתה בבעל שלרוב קשוב.
אישה שיודעת את סוד הפגיעות ומבקשת הדדיות וכניסה לעולמו הפנימי של בעלה.
ברוכה הבאה לפער.
אגלה לך סוד מתוך תקוה שיעשה לך סדר:
גברים ונשים נקשרים באופנים שונים האחד לשני.
רוב הנשים נקשרות במילים. רוב הגברים נקשרים במעשים.
את אישה נשית, אשת שיחה. ה"דבק" שלך לאישך כרוך במילים.
אשרייך שזכית באיש עם לב מקשיב.
ואילו בעלך, בדומה לגבר ממוצע, כוחו אינו במיוחד במילים.
בשנת 1992 יצא ספר נהדר בשם "גברים ממאדים, נשים מנוגה". בקשתי מידידינו הgpt לסכם אותו עבורך בפסקה. וכך הוא כתב:
בספר גברים ממאדים, נשים מנוגה, ג'ון גריי מציג את הרעיון שגברים ונשים נבדלים באופן שבו הם חושבים, מתקשרים ומבטאים צרכים רגשיים, ולכן פעמים רבות הם מפרשים זה את זה בצורה שגויה. לדבריו, גברים נוטים להתמודד עם קשיים באמצעות הסתגרות וחיפוש פתרונות, בעוד שנשים מבקשות בעיקר שותפות, הקשבה ואמפתיה. המסר המרכזי של הספר הוא שכאשר בני זוג מבינים את ההבדלים הללו, מפסיקים לצפות שהאחר יפעל בדיוק כמוהם, ולומדים לכבד את דרך ההתמודדות של בן או בת הזוג, ניתן להפחית קונפליקטים ולבנות מערכת יחסים קרובה, מכבדת ומיטיבה יותר.
אישה יקרה,
את מגיעה מנוגה. בנוגה מדברים, משתפים, מקשיבים ומתקשרים במילים.
במאדים השפה היא שונה.
הציפייה שלך שבעלך יתקשר בשפתך מרחיקה בינכם.
אז מה עושים?
ראשית מבינים שתקשורת זוגית טובה אינה דורשת ששני בני הזוג יהיו דומים, אלא שכל אחד ילמד את הדרך שבה השני מבטא אהבה, לחץ, צורך ותמיכה, ויגיב מתוך הבנה ולא מתוך הנחה ש"אם הוא אוהב אותי, הוא היה עושה את מה שאני הייתי עושה".
ולכן, אם את רוצה להיכנס לעולם שלו, נסי לשאול את עצמך: מה ממלא אותו? מה מסקרן אותו? איפה הוא מרגיש "בבית"? ואז לא רק לחכות שהוא יזמין אותך פנימה, אלא לגלות סקרנות ולהצטרף אליו בזירה שמעניינת אותו.
הוא אוהב ספורט? נסי להצטרף אליו לרכיבה על אופניים, לצאת איתו להליכה ספורטיבית, או אפילו לקנות שק אגרוף ולעשות אימון משותף. לא כי הספורט עצמו הוא העיקר, אלא כי את מבקשת להכיר אותו ולהתחבר אליו דרך ה"מרחב שלו"
הוא אוהב ללמוד? בקשי ממנו ללמד אותך משהו שהוא מתלהב ממנו. שאלי אותו: "מה תפס אותך ברעיון הזה?" או "למה זה כל כך משמעותי בשבילך?"
הוא אוהב מוזיקה? בקשי ממנו להכין לך רשימת שירים שהוא אוהב, או לשמוע יחד שירים משמעותיים עבורו, ואולי אפילו לנתח יחד את השירים.
הוא אוהב טכנולוגיה, משחקים או תחביב מסוים? אל תמהרי לפטור את זה כ"זה רק שלו". בקשי ממנו להראות לך, להסביר לך, להכניס אותך קצת לתוך השפה שלו.
הוא אוהב לעבוד עם הידיים? לבנות, לתקן, לבשל? הצטרפי אליו. לא רק לבקש ממנו לעשות, אלא להיות איתו בתוך הפעולה. הרבה אנשים מרגישים קרבה דווקא דרך עשייה משותפת ולא דרך שיחה ישירה.
בכל הדוגמאות האלו הרעיון הוא – להבין שהתקשורת של גבר ממוצע לרוב היא במרחב העשייה ולא במרחבי המילים, ובמקום לצפות שהוא ישתנה ויאמץ את השפה שלך, יש לך פה הזמנה עמוקה ללמוד את השפה שלו. דרך השפה שלו תלמדי להכיר אותו בצורה הטובה ביותר.
בשולי הדברים אני חוזרת לפנייתך, ובה את מציינת שלרוב הוא קשוב לדברייך. כלומר הוא "עושה את הצעדים" לכיוונך ומתקשר איתך בשפה שלך.
האם תסכימי לעשות את הצעדים לכיוונו ולהכיר אותו בשפתו שלו?
בהצלחה ובידידות
רבקי
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
מלבד זאת, הייתי ממליץ לייצר תחומי עניין משותפים. שם תמצאו שפה משותפת שתאפשר לכל אחד להביע את העולם הפנימי שלו (כמובן, כאשר ישנה הקשבה אמיתית, שיחד עם התחום המשותף שיוריד הגנות יהיה יותר קל להתחבר)