The Butterfly Button
איך יכול להיות בעולם שמישהו כזה מחנך מטפל ועוזר לילדים ומבוגרים ככה מתנהג?

שאלה מקטגוריה:

היי
האמת אני לא יודעת מאיפה להתחיל
אין לי מושג מה עובר לי בראש
אני מדברת על הסיפור של חיים ולדר…
אין לי מושג מאיפה להתחיל נחת כל כך הרבה שאין לי מושג בכלל! באמת!
בהתחלה סיפרו את הסיפורים האלה עליו, לא האמנתי בכלל בהתחלה!
אמרתי לא הגיוני בכלל בכלל שאדם שהגן על ילדים ולימד ילדים איך לצאת אולי מדברים כאלה
ועזר להם בכל מיני דברים והגן עליהם יעשה כזה דבר באמת שלא האמנתי לזה!
אחר כך הגיעו שמועות שרבנים אמרו בינתיים לשים את הספרים שלו בצד. והתחיל להתגנב לי חשש, אבל עדין אני ממש הייתי 90 אחוז בטוחה שלא הגיוני דבר כזה.
לא הבטחתי שזה לא נכון אבל לא הבטחתי גם שזה נכון…
וריחמתי עליו עד כמה שהנפש שלי יכלה בערך
חשבתי על מה הוא עובר ועוד אם הסיפור לא נכון אז מה הוא מרגיש שככה מעלילים עליו…
ואז הודיעו שהוא התאבד
ברגע שהודיעו את זה הלב שלי נפל
לא האמנתי!! ואז ווידינו את זה והתחלתי לבכות, מה זה לבכות……..
לא האמנתי, חשבתי מה הוא עבר בנפש שלו בשביל שהוא, מחנך עוזר לילדים ומטפל באנשים, יגיע למצב של התאבדות!!!!!!!!!!!
פשוט ריחמתי עליו
לא ידעתי איך להכיל את זה בכלל
ומהרגע שהוא ניפטר התחילו להגיע שמועות שזה אמיתי וזה נכון
ולכל בן אדם שאומר את זה אני אומרת אבל מי אמר??
מי הבטיח לך
למה מאמינים לזה כל כך בביטחון?
ועכשיו, גם לא הכלתי עדין את הסיפור כל פעם שמזכירים אותו נהיה לי הרגשה מאד רעה. וגם מתחילים לדבר כבר באתרים חרדים שזה נכון ומה עם הקורבנות וכו…
אבל למה?? מי הבטיח שזה נכון? מייייי?
באמת כואב לי שאני כותבת את זה כי זה כואב לי
נראה לך שלקחתי את זה מידי קשה?
אני באמת לא מבינה את העולם הזה!!
אם זה לא נכון אז למה כולם כבר כמעט בטוחים ב 100 אחוז שזה נכון?
ואם זה נכון………?
איך יכול להיות בעולם שמישהו כזה מחנך מטפל ועוזר לילדים ומבוגרים ככה מתנהג? אנחנו צריכים לאבד את האמון בכל בן אדם אפשרי ביקום?
ולמה הלב שלי צריך להתחיל להאמין שזה נכון מרוב כל הפרסומים האלה?
אני באמת לא מבינה לא מבינה!!!!

תשובה:

ב”ה

שלום לך בת ישראל יקרה.

כמו כולנו גם את מטוטלת מאד בצל הפרשיה הכאובה שנגעה בכולנו.

וזה כ”כ נורמלי להיות נסערת ומבולבלת בימים אלו.

זו תגובה נורמלית למצב לא נורמלי בכלל.

במצב נורמלי אנחנו נותנות אמון באנשי חינוך ויעוץ שהם עושים את עבודתם נאמנה.

במצב נורמלי יועצים רק מייעצים ולא עוברים על גבולות הלכתיים.

זה מצב תקין ונורמלי שקיים ברב חדרי היעוץ והטיפול.

לצערך בפרשיה האחרונה נודע לך שיש לעיתים יוצא מן הכלל, שיש גם מושג של חטא ומעידה.

הנפש הטהורה שלך, נפש תקינה של בחורה שרוצה ושואפת לחיות בעולם טוב ומתוקן לא יכלה להכיל את מבול המידע הכואב הזה ולכן בתגובה הראשונה את אמרת, זה לא יכול להיות. הוא אדם כ”כ טוב. הערכתי אותו, אהבתי את הספרים שלו.

וזה נורמלי, את רוצה להמשיך להאמין בטוב המוחלט הזה להמשיך להאמין שהוא רק טוב ועוזר ומסייע כמו שהכרת אותו עד לפני כחודש.

לכן סרבת ועודך מסרבת להאמין לכל המידע הזה שסודק את חומת ההגנה של הנפש הטהורה שלך.

הבעיה היא שאט אט חומת ההגנה שלך הולכת ונסדקת, עוד ועוד עדויות מגיעות ומציגות בפנייך תמונה שיש בה ספק, משפטים שמערערים את התפיסה של הוא רק אדם טוב.

ואת לא יכולה יותר, את כ”כ נבהלת וטוענת, מי אמר לכם? אולי זה טעות?

זה עדיין נורמלי, זה ממש כמו אדם שקורה לו משהו מאד מפתיע ולא צפוי שצובט את עצמו לראות שזה באמת קרה.

אז זה אכן קרה.

וזה מאד כואב לך.

לכולנו.

זה קשה.

הערכנו מאד אדם מסוים ולצערנו הוא נכשל, נפל ממש.

ועכשיו אם שוב בא לך לעצום עיניים ולא לראות את מה שקורה לך סביב, אני מציעה לך לנסות לנשום עמוק ולקרוא עוד כמה שורות, כי מה שורה לך הוא התבגרות מילדות תמימה לבגרות חושבת ובודקת.

בילדות התמימה יש צדיקים ורשעים. העולם ממש מתחלק לשניים.

מה שקרה עכשיו זה שהעולם המסודר שלך מתבלבל.

פעם היו בו טובים בצד אחד. ורעים בצד השני. אין ספק שאנשי יעוץ וחינוך צריכים להיכנס לטור של הטובים לגמרי. נקיים ללא שום כתם.

אבל הבלגן האחרון מספר לך שהעולם לא ממש מתחלק לשני צדדים כאלו מסודרים.

יש טור אחד שיש בו אנשים.

בטור של הטובים יש אנשים ובטבע של אנשים יש גם טוב וגם קצת חולשה וגם היצר.

זה לא חדש לך נכון? הרי כבר בגן שרנו על היצר שדופק בדלת ואנחנו לא מכניסות אותו. אז בימים התמימים חשבנו שבאמת יש דלת ואפשר להשאיר את היצר הרע בפינת המטאטאים שבמחסן החשוך …היום כשהתבגרת את מתחילה להבין שבכולנו בכל יצורי אנוש יש יצר. כל אדם צריך לשלוט בעצמו ולעמוד מול נסיונות.

האם כולם מסוכנים?

אז הנה עוד פעם את מחלקת את העולם לטובים ומסוכנים.

העולם הוא מקום טוב, מלא בתקווה שמחה וחברות, אבל צריך לזכור שלכל אדם יש גם חולשות וזה נורמלי.

אם נתקלת באדם שהחולשה שלו פוגעת בך, זה הזמן להפעיל את המח והכח שלך להגן על עצמך מפניו.

כל זמן שאת מוקפת באנשים ששולטים בעצמם שמכירים את החולשות שלהם ושמים לעצמם גבולות. שמביאים לקשרים שלהם את החלקים הטובים והנדיבים שבתוכם. נהדר תמשיכי להנות, לשמוח, להתחבר, להתייעץ ולתקשר.

מקווה שהתשובה שלי עזרה לך להבין קצת יותר על מה שקרה לך, להבין שזה נורמלי, להבין שאת מתבגרת ומבינה קצת יותר על העולם, להאמין שאפשר להמשיך לחיות, להאמין בטוב ולהגן על עצמך בזהירות, לא בהיסטריה.

יום טוב.

אסתי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אלוקים מרשה לדברים איומים לקרות?
אלוקים הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו ורוצה רק להיטיב איתנו אז איך בתור אבא הוא מסוגל לפגוע בנו עד כדי כך אני ייתן דוגמא לבחורה שעברה אונס איך אבא שאוהב את הבת שלו מסוגל לתת לה כזה עונש נגיד שזה כפרת עוונות אבל איך הוא מסוגל אפילו להרשות לדבר...
חווית ילדות שלא עוזבת אותי
תמיד הרגשתי שאני “לא מסתדר” בעבודת צוות.. תוך כמה חודשים הייתי מוצא את עצמי “מסוכסך” עם העובדים ולפעמים אפילו עם המנהלים. לא הבנתי את הסיבה לכך כמעט 15 שנה… זה כל כך נוגד את האופי החברי/התומך/המקשיב/העדין שלי?! עד שהגעתי למקום העבודה הנוכחי שלי.. שניה לפני שמצאתי את עצמי נבעט החוצה;...
לא יודעת איך ללמד את בני בצורה צנועה ובריאה על מה שמסקרן אותו
הבן שלי עוד מעט בן 9, שנה שעברה ביקש משני חברים להוריד את המכנס לראות אם הם גברים, זה טופל, הבין שלא עושים זאת, גוף פרטי של כל אחד. לאחרונה בודקת בחיפוש בגוגל ורואה שהוא מחפש מילים ומושגים מתחום המיניות. מילים כאלו שאני בשוק, מאיפה שמע? יש לציין שאני חד...
מזדעזעת מהסיפורים שאני שומעת-(אזהרת טריגר )
אני בחורה בת 21, ומוצאת את עצמי מול שאלה שלא מצליחה לענות עליה בכוחות עצמי במצב הנוכחי של המלחמה אני כל הזמן מנסה לחזק את עצמי, להקשיב להרצאות וחיזוק ובאמת להבין שהכל מאלוקים ומאהבתו אלינו. אבל, ממש בתחילת המלחמה אולי יומיים אחרי שמעתי סיפור מזעזע על התעללות מזעזעת של החמאס...
איך אפשר לסלוח על פגיעה?
קודם כל אני רוצה להודות על האתר אקשיבה שנתן לי רבות מאז שהכרתי אותו ותודה על האפשרות לפנות באופן אנונימי, כי לולא זאת לא הייתי פונה, השאלה שלי היא כזאת, כשהייתי קטנה נפגעתי ע”י חבר קרוב של הורי. הסבל היה נורא, הבדידות ועד שהעזתי לספר… . הקשיים והטראומה צצו אחרי...
אח שלי אלים כלפי!
יש לי אח גדול ממני. מאז שאני זוכרת את עצמי סבלתי ממנו. כבר בתור ילדה הייתי מכוסה כחולים ממכות. כמובן שגדלנו זה כבר פחות מכות אלא הצקות השפלות עקיצות. היו גם כמה מכות אבל זה נדיר. בגיל 18 בערך התחלתי להחזיר לו. לא במכות כמובן כי הוא יכול לגמור אותי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן