The Butterfly Button
איך יוצרים גבולות ומשמעת בלי לגרום לאוירה קשה בבית?

שאלה מקטגוריה:

אני אמא ב"ה ל4 ילדים מתוקים
הגדול שלי בן ארבע וחצי ואחריו הבת בת שלוש שעליהם בעיקר השאלה.
לאחרונה לי ולבעלי יש אי הסכמות בנושא איך ליצור גבולות.
הוא עושה זאת בכל מחיר גם אם זה להרים את הקול ולאיים…ולי מאוד קשה עם זה…כל האוירה בבית נעשית כבדה ולא נעימה במיוחד שאני ידגיש שחוויתי צעקות לצערי בבית הורי כך שהרמת הקול והצורה הזאת קשה לי נפשית. אני כועסת על בעלי ומנסה להיות הצד הרך הזה לילדים באותה סיטואציה.
נכון שצריך לעמוד איתן ואני בהחלט מכבדת את בעלי ושותקת המון אבל קשה לי מאוד במיוחד שאני רואה שהשיטה הזאת לא מחנכת. היא פותרת את הבעיה באותה נקודת זמן אבל חינוך לא נוצר כאן…
דיברנו על זה ואנחנו רוצים להבין איך יוצרים גבולות ומשמעת בגיל הזה. ומצד שני באוירה טובה ולא כעס ובכי ברקע…
חייבת עזרה בנושא
תודה לכםםםםם

תשובה:

שלום לך אמא יקרה!

שאלתך מעידה על אכפתיות רבה ורצון להיטיב עם בני ביתך וליצור אוירה חיובית בבית וזה מבורך ביותר!

אני מאמינה שהורים רבים מוצאים עצמם מתמודדים עם קונפליקטים דומים לשלך וזה חשוב ביותר שהעלית את זה ואי"ה מייחלת שתשובתי תתיישב על לבך.

בתשובתי אתייחס לשני היבטים:

1. איך ליצור משמעת תקינה וגבולות ברורים.

2. איך להתמודד עם שיטות חינוך שונות בין בני הזוג.

1. "איך ליצור גבולות ומשמעת בגיל הזה?"

קודם כל- בשורה משמחת! ילדיך עדיין צעירים ביותר, כך שיהיה אי"ה הרבה יותר קל למשמע אותם ולהתוות להם גבולות ברורים. (גם בגיל מבוגר יותר זה אפשרי כמובן, אך מאתגר יותר כי הילדים כבר רכשו במשך שנים רבות יותר כללי התנהגות קלוקלים…)

הנה מספר עקרונות לכללי המשמעת:

א. בהירות– שבי עם עצמך או עם בעלך וחשבו יחד מה והיכן חשוב לכם למשמע.

הקדישו לכך זמן והגדירו לעצמכם מה בדיוק אתם רוצים מילדיכם.

כאן, מן הסתם, יצוצו "קולות ורעשי רקע" שינסו ל"זמזם" בכם ספקות וסדקים כגון:

"מסכנים הילדים"… "ואולי זה יהיה להם קשה"?! "אין סיכוי שיעמדו בזה…" וכד'

ואתם, תפקידכם, לעמוד איתנים ולהיות ברורים עם עצמכם! ולזכור שבעצם הענקת

המשמעת והגבולות אתם מעניקים לילדיכם מתנה ענקית!

ילד שזוכה לכללי משמעת מרוויח דברים רבים, ביניהם:

יציבות ובטחון- הוא יודע מה מצופה ממנו ולמה לצפות.

בניית גבולות פנימיים- כשיש חוקים ברורים, הילד לומד שלמעשיו יש השלכות וזה עוזר לו לפתח שליטה עצמית ולקבל אחריות.

הכנה לחיים- משמעת מכינה את הילד למציאות שבה יש חוקים, סמכות וחובה להתחשב בזולת כמו בבית ספר, בעבודה ובחברה בכלל.

תפקוד רגשי טוב יותר- ילדים שחיים בתוך גבולות ברורים לרוב רגועים יותר, כי אין להם צורך "לבדוק גבולות" כל הזמן.

קשר טוב עם ההורים- כשהחוקים ברורים ונאכפים באהבה,הילד מרגיש שיש לו על מי לסמוך. זה מחזק את הקשר עם ההורה.

עידוד עצמאות והתפתחות- דווקא בתוך גבולות, הילד יכול להתפתח בביטחון ולגלות את עצמו בלי ללכת לאיבוד.

ב. התמקדות בדרישה– כשאת/ם פונים בדרישה לילד השתדלו להיות ממוקדים ככל האפשר.

פרטו את הבקשה ושימו לב שהילד בוודאות שמע אתכם.

מומלץ לשמור על קשר עין עם הילד בזמן הבקשה, כדי להיות בטוחים שאכן הוא שמע

(ובכך למנוע רעשי רקע "אולי לא שמע אותי?")

ג. טון דיבור החלטי, נחוש ונחרץ– הקפידו לבקש באופן החלטי ואסרטיבי ולא בטון חלוש

או מתנצל. אין צורך להכביר במילות שכנוע ובהצטדקויות או בנימוקים לדרישה.

אנחנו רוצים להנחיל לילדינו ש" מילה של אמא/אבא היא מילה" ויש לכבדה כך שמיותר (ואפילו לא נכון) לחזור על הדרישה שוב ושוב שהרי ברצוננו לחנך את הילד למישמוע כבר בפעם הראשונה ולא לאחר אינספור פעמים…

ד. שלווה, רוגע וענייניות– אחד הדברים החשובים (והמאתגרים) ביותר הוא שמירה על קור רוח! זכרו שהילד בודק אתכם ואת רצינותכם לגבי הדרישה, ואם אתם ממהרים לכעוס ולהתעצבן, הוא יוצא מורווח כי הרי הצליח להפעיל אתכם רגשית…

ה. עקביות- כמו בכל דבר אותו נרצה להנחיל, עקביות והתמדה חשובים לאין ערוך!

הזהרו לא ליפול "למלכודת" של ויתור או החלקת פינות ועמדו איתנים בעקביות אחר דרישתכם יום אחרי יום, פעם אחר פעם.

מן הסתם ההתחלה תהיה מאתגרת יותר, אך עם הזמן הדברים יכנסו לרוטינה של שיגרה ויוקל על כולכם!

דבר חשוב נוסף: זכרו שגבול נשאר גבול גם אם הוא נפרץ!

גם אם הילד בחר לפרוץ את הגבול ולא ביצע את הדרישה- ערככם לא ירד, אלא נשאר יציב וקיים ודרישתכם נשארה בעלת חשיבות ותוקף

כיצד להגיב לילד שלא ביצע את המשימה שנדרש לה?

לא נבקש שוב ושוב כדי לא להרגילו להקשיב לנו רק לאחר מספר פעמים כנכתב לעיל.

אלא נשתמש בשיטת "הפנטומימה" ונצביע על הדבר אותו דרשנו ממנו לעשות.

ניתן גם לאחוז בידו ולהתקדם יחד איתו לביצוע המשימה. והכל בענייניות, ברוגע ובעקביות.

2. איך להתמודד עם שיטות חינוך שונות בין בני הזוג?

כתבת שכואב לך לראות את בעלך מגיב בהרמת קול ובכך נוצרת אוירה כבדה בבית.

זה מובן ביותר ומאד אמהי מצידך, אז זכרי: כפי שאת האמא הטובה והמדויקת ביותר עבור ילדיך ואותך בחר הקב"ה לחנך את הילדים, כך גם בעלך הוא האבא המדויק והטוב ביותר עבורם!

וזה בסדר גמור שאינכם תמימי דעים לגמרי בנושא החינוך, אל חשש! הילדים מטבעם גמישים ביותר ויודעים להתאים את עצמם מצוין להתנהלות של כל הורה! הם יודעים למי לומר מה, מבינים היטב מה הדרישות של כל אחד ואחת מכם ובכך הם גם מסתגלים להתאים את עצמם לגורמי סמכות שונים.

לכן, הצעתי לך היא לא להתערב בחינוכו של בעלך מול ילדיך. לא לדאוג מכך, ולא לקחת אחריות על התנהלותו או על רגשות ילדיך. תסמכי עליו ועליהם.

אסייג את דברי ואוסיף שהכוונה היא בשיטת חינוך שונה משלך ולא חלילה בשיטת חינוך אלימה או תוקפנית- אותה עלינו להוקיע בכל דרך!

כמובן שאם בעלך פנוי לשמוע דעת נוספת- שתפי אותו בנועם במה שהיית רוצה להנחיל בביתכם מבלי להאשים או לבוא בטענות.

מאחלת לך גידול נעים, רגעים של נחת והנאה והמון סיפוק וסייעתא דשמיא בחינוך ילדיך!

אסתי [email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצרים גבולות ומשמעת בלי לגרום לאוירה קשה בבית?
אני אמא ב"ה ל4 ילדים מתוקים הגדול שלי בן ארבע וחצי ואחריו הבת בת שלוש שעליהם בעיקר השאלה. לאחרונה לי ולבעלי יש אי הסכמות בנושא איך ליצור גבולות. הוא עושה זאת בכל מחיר גם אם זה להרים את הקול ולאיים…ולי מאוד קשה עם זה…כל האוירה בבית נעשית כבדה ולא נעימה...
זו בעיה שאין לנו קו חינוכי ברור בבית?
אני קרובה לגיל 40, נשואה כמעט 20 שנה, ברוך ה' עם חמישה ילדים. לאחרונה, אנחנו מתמודדים עם אתגרים מול הבת השנייה, המתבגרת. אצל הבן הבכור גיל ההתבגרות עבר יחסית חלק, ברוך ה'. בנוסף להנחיית הורים, התייעצתי גם עם חברה. בשיחה האחרונה בינינו, היא ממש "יצאה" עליי: היא שאלה איך אני...
איך לעזור לבן שלי -בחור בישיבה קטנה
בני בן ה16 בישיבה, בחור בינוני, סנדוויץ בין שני אחים "מוצלחים". בתקופה האחרונה מאוד חסר חשק-אמנם קם לתפילה מעצמו והולך (אני חושב) לישי"ק (שעור ג) אבל נראה קצת עצוב. מאוד מתענג מטיולים (מארגן ומוצלח בזה). איך אני ממשיך ולאן אני פונה. אציין שסוג הישיבה היא כזאת שאינני רוצה לערב אותה...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב"ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...
לחוצה ממה שהמשפחה המורחבת יחשבו עלינו
אני בת 36 אמא ל5 בנות מגיל 2 ועד 12 מגיעה מבית חסידי לפני כמה שנים עזבנו אני ובעלי את עיר מגורי מילדות ועברנו לעיר מעט מרוחקת ואת בנותי הכנסנו למוסדות שלא קשורים לחסידות ממנה ההגענו מאז אני מרגישה שיש לי מין פחד להיפגש עם אחיותי החסידיות יותר שאני מתביישת...
אובדי עצות עם בת ה9 שלנו
לאחרונה יש לנו התמודדות לא פשוטה עם ביתנו בת ה9 זה מתחיל בחוסר חשק ללכת לבית הספר וממשיך באי עשיית שיעורים ובחודשים האחרונים גם לא עושה את העבודות בכיתה יש לציין שבשנה שעברה הייתה מצויינת ורק בשנה הזאת חלה הדרדרות בלימודים גם בהתנהגות בבית המצב לא פשוט כאשר כל דבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן