שלום יקרה,

ראשית, הרשי לי להביע את ההערכה העצומה שיש לי כלפי התהליך שאת מתארת.

חשיפה לתכנים בעייתיים יכולה להפוך להרגל שמאד קשה להיגמל ממנו. מעריכה את הנכונות והמאמץ לחיות חיים בריאים וטובים יותר.

ניסיתי להבין מה השאלה מתוך דברייך, כלומר מה את באמת מבקשת, איזה סוג מענה?

אני לא בטוחה שהצלחתי לדייק, אני אכתוב כאן כמה נקודות, בתקווה ותפילה שאחת מהן או יותר תפגוש אותך.

1. תפיסות מעוותות על מיניות ואישות הן לא דבר שמשתנה בן לילה. לא ידוע לי על שום נוסחת קסם שמעבירה דברים בחיים מon לoff. לרוב, אם הזנו את המערכת שלנו בתוכן בעייתי, הדרך הטובה היא פשוט להזין ולהרוות את המערכת בעוד ועוד טוב, תכנים נעימים ומשמחים, עד שלאט לאט הם אלו שיתפסו את המקום. הדרך הכי פשוטה לזהות אם תוכן נכון לך הוא פשוט להרגיש מה זה עושה לך בגוף. אם זה מרגיש לך לא נעים- אז זה לא נעים. (אני בכוונה מדברת על תחושות גוף, משום ששאר המדדים לא יוכלו להיות מדויקים. לפעמים יש תכנים או מרצים שמדברים דברים שכביכול הם "בסדר" אבל משהו בבטן לא מרגיש טוב, במקרה הזה לכי בעקבות הלב).

1. המחשבות שחוזרות על עצמן ומעין "לופתות" אותך, בשילוב עם הבחילה הפיזית שאת מרגישה יכולות להצביע על התפתחות של חרדה. כלומר מרוב החרדה מ"ליפול" למקומות האלו, באופן אבסורדי המוח הולך בדיוק לכיוון ההוא רק על קצב כפול. אני לא חלילה מנרמלת תכנים בעייתיים, אבל לפעמים הבעיתיות שלהם מחמירה ככל שמתעסקים עם הבעייתיות שלהם. זה קצת טריקי, מבינה מה אני מתכוונת? כשאנחנו מגדירים משהו כמזוהם, כמחריד וכו' לפעמים זה רק מקצין את העניין. אפשר לנסות דיבור עצמי שמפשט את העניין: וואי, אני מזהה מחשבה שפחות בריאה לי, שלא בטוח תעשה לי טוב". שניה רק לשים לב לזה. מנסיון, יש יותר סיכוי שהמחשבה תחלוף מעצמה בצורה כזאת שאת לא נלחמת בה. נסי לדמיין את המחשבה כמו זבוב טורדן, שימי לב רגע לכנפיים שלו, לזמזום שלו וצפי בו לאט לאט מתרחק ונעלם.

1. באופן כללי, אחד הדברים שגם עוזרים למחשבות טורדניות וגם לחיבור נכון ובריא עם הגוף שלנו הוא ביצוע תמידי ומסודר של פעילות גופנית: יוגה, פילאטיס, כל סוג של ריקוד (מומלץ במיוחד!)

1. אם יש לך האפשרות, ממליצה מאד לפנות לטיפול או ייעוץ מקצועי. את נמצאת כרגע בצומת משמעותית בחייך וליווי בשלב הזה יכול לעשות רק טוב, לעזור לך לעשות סדר, להשקיט מחשבות ולווסת את המערכת הרגשית.

1. לעניין הפגישות עצמן, אם את מרגישה שוב את המערבולת המוכרת מתקרבת, אולי שווה לשקול לשתף בכנות את הבחור? אחרי הכל אם זה קשר רציני, זאת יכולה להיות העמקה נוספת שלו. אין צורך כמובן לשתף בפרטים אלא רק לשתף שאת מרגישה חוסר שקט או מוצפת וזקוקה לרגע של הפוגה. תרגול של תקשורת כנה ונעימה בזמנים של סטרס בתוך זוגיות הוא אחת המתנות הכי טובות לקשר! ובכלל, ככל שתלמדי להתיידד עם תחושות חרדה או מחשבות טורדניות, כך העוצמה והתדירות שלהן תרדנה. חשוב גם לדעת מה עוזר לך ברגעים האלו: הסחת דעת? משהו מתוק? נשימות? זאת גם דרך טובה להתחבר ולהכיר את הגוף ואת השפה המופלאה שלו.

1. כאדם מאמין, אני מאמינה בכל לב שהגוף ניתן לנו כמתנה מתוקה ויקרה מאת השם יתברך, שרצה להיטיב עימנו, שרצה לאפשר לנו להרגיש אהובים, קשורים ומחוברים דווקא דרך הגוף והתחושות שלנו. כאדם מאמין, אני מאמינה בכל ליבי בכוחה של התשובה. התשובה כתהליך אינסופי, כמסע חיים של בירור ודיוק עצמי. דרך הטעויות, הכשלונות והנפילות אנחנו לומדים עוד יותר את הרצון האמיתי של הנשמה שלנו, את הקריאה שלה לחיים של משמעות. אין דבר שא"א לתקן כשאנחנו מאמינים בתשובה. ותשובה לעולם אינה קו ישר של שחור או לבן. היא מעגלית. יש בה כלמיני תחנות ושלבים וזה בסדר ונורמלי וראוי לפני ד' יתברך. צדיק, דווקא הצדיק 7 פעמים יפול ויקום!

מאחלת לך בכל ליבי הצלחה וסע"ד, שהמשך הדרך תאיר לך פנים!

אם תרצי פרטים של מטפלות טובות, צרי קשר ואביא לך בשמחה.

נועה