The Butterfly Button
איך הגעתי לגיל הזה ואני גרושה ללא ילדים?

שאלה מקטגוריה:

תודה על כל העזרה שלכם ..ועל התשובות החכמות והיפות .
שהייתי בת 26 התארסתי עם בחור שאחרי האירוסין התייחס אליי נורא . ואז ביטלתי.
בגיל 29 התחתנתי עם בחור אחר, ואז הסתבר שהיה חולה נפש ולקח כדורים פסיכיאטריים קשים והתייחס אליי מזעזע והתגרשתי.
כיום אני בת 34 גרושה בלי ילדים.
בהלם מההסטוריה שהיתה לי ולמה זכיתי לבחורים שמתייחסים אליי רע ?
למה אני מתביישת לומר בת כמה אני ששואלים אותי ומתביישת מהסטטוס שאני נמצאת בו ?
האם אני אשמה שלכאורה בטעות בחרתי בבחורים האלה ? האם יש לי בעיה ?
כל הסיפור הזה כל כך מוריד לי את הבטחון, אני מתביישת בעצמי.
אשמח לעזרתכם, תודה

תשובה:

שלום לך, יקרה.

ראשית, הרשי לי להעריך אותך. קבלי ממני חיבוק גדול על ההתמודדות במסלול החיים שהותווה לך מלמעלה.

לא קל לעבור מציאות חיים מורכבת כל כך, ולפגוש את עצמך בגיל 34 ללא ילדים, ללא משפחה, ועם רקורד שמרגיש לך מבייש.

לא בסתירה, תרשי לי להשיב לך את השאלות שמכאיבות לך?

למה את מתביישת מהגיל ומהסטטוס? למה קיבלת בחורים שמתייחסים אלייך רע? האם את אשמה?

תחשבי עם עצמך, תרשי לך להיות גלויה גם במחיר של אמת מייסרת..

עכשיו תמשיכי לקרא.

רגע, שניה לפני כן.

יכול להיות שתחלוף במוחך מחשבת זלזול, והיא לגיטימית. מתסכל נורא לשמוע את אלו שיושבים להם על השמנת במגדלי השן ומטיפים לכל מי שהם רואים תחתם. שהם דורשים מהם כיווני מחשבה שמעולם לא נדרשו לכך. אז זהו, שלא.

בנימה אישית, אישית מאד, אגלה לך שהכרתי את המצב מקרוב מאד. נישאתי בגיל קרוב לגילך העכשווי. התמודדתי מול משבצות דומות לשלך. רק מהמקום הזה אני פונה אלייך בהרבה אהבה.

עכשיו באמת תמשיכי לקרא

מבלי שאשמע את התשובה, לכאורה קיימת בך תחושת אשמה. פה המקום לשאול אותך – למה? מדוע את חשה אשמה לקשרים הבעייתיים שהיו עד כה?

זו שאלה שאת, ורק את, תוכלי לענות. לאחר שהתשובה תהיה ברורה לך, תוכלי להתקדם הלאה. אבל כל עוד לא תערכי את הבירור עם עצמך, תישארי תקועה באותו מקום.

היום, כשאת בת 34, האם רק הסיפורי השידוכים הורידו לך את הביטחון? לפני כן לא היית כזו?

מעמד של אשה גרושה בציבור שלנו הוא לא מהמשופרים, ועדיין – את כיחיד יכולה להרגיש מצוין, לפרוח, לנצל את מציאות החיים להתקדמות, לנסוק למקומות שאשה נשואה/ אם לילדים לא תמיד יכולה.

איש לא מנע ממך להיות חיונית, לתפעל מערכות, להתקדם. ובכל זאת את בוחרת לראות את המציאות מהצד המבייש והמבויש שבה.

אדם עם ביטחון עצמי טוב, יכול להשתקם גם ממערכת נישואין כושלת. קשה, אבל אפשרי. השאלה אם את מעוניינת בכך, או שיש בך חלק שגם נח לך המקום השברירי והמסכן. ואם את מעוניינת לצאת ממנו – מה את עושה למען זה?

לא ציינת אם את בשידוכים, וזה גם לא מאד משנה.

כאשה, מגיע לך להיות שלמה עם המקום שהבורא גלגל אותך. את כאן, וזו עובדה. מכאן זו הבחירה שלך איך להתקדם. לשקוע בדכדוך, בבושה, לטבוע בדימוי עצמי נמוך, או לתפוס את עצמך, להתמנף כלפי מעלה ולרכוש כלים כדי לגדול.

זה לא קל. הרבה פעמים זה גם לא אפשרי לבד ונשרד סיוע של יעוץ או טיפול. זה שווה. זה משתלם.

הרבה כח,

תמי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חסר לי בטחון עצמי
קודם כל רציתי לאמר תודה על מה שאתם עושים, זה פשוט מדהים כמה שכל תשובה מנומקת בצורה רצינית ואכפתית כאילו אתם מכירים את השואל והוא בן משפחה שלכם. ניגש לשאלה אני בחור בן 21. ברוך השם לא חסר לי כלום בחיים מבחינת מעטפת, משפחה טובה מצב כלכלי מצוין חברים, קשר...
נפילות בעניינים שבקדושה-יש מה לעשות עם זה?
אני בחור ישיבה בתקופת שידוכים לא קצרה ולא קלה, הכל אצלי רגיל, אני ברוך ה’ יושב ולומד ויחסית שמור, אבל יש בעיה אחת שמעיקה עליי ולא נותנת לי מנוחה – שוב ושוב אני נופל בעניינים שבקדושה שוב ושוב כך שכל החלטה שאני מקבל בנושא הזה וכל גדר שאני מציב לעצמי...
ה"לא נעים" פשוט מנהל לי את החיים באין מפריע!
אני בחורה מהצפון שעובדת במשרה סתמית כלשהי, בתחום הפרא רפואי. סיימתי לימודי תואר ראשון לפני שנה, לא מצאתי עבודה בתחום שלי וכעבור חצי שנה של חיפושים הגעתי למשרה הזאת. אני מתכננת לעזוב עכשיו לקראת בין הזמנים, קצת לנפוש לפני שאני מתחילה לימודים בתחום אחר בעז”ה, עד שאמצא את עצמי… הבעיה...
להתחיל שידוכים בתקופה שאני עם קשרים אחרים?
אשמח לעזרה וייעוץ, מקווה שזו הכתובת הנכונה. אני ב”ה בחורה חרדית בת 20, מיינסטרים פלוס, בעיני החברה והמשפחה שלי, נחשבת לבחורה חזקה (או צדיקה) אולי יותר מהרגיל. לצערי בחודשים האחרונים נחשפתי לפורומים בהם תקשרתי עם גברים בנושאים שונים, ככה שגם כיום אני בקשרים “ידידותיים” עם כמה. (כמעט רק בצ’אטים, לא...
חסר ביטחון ומתלבט איך להתקדם מפה
הנני בחור שמרגיש קצת מועקה ותחושת בודדות. הייתי בחור ישיבה מאוד מצליח ועם הרבה לימוד טוב בישיבה שלפני הישיבה הגדולה שהלכתי, והנה אחרי כמעט 5 שנים בישיבה אני הרגשתי כבר מזמן ומרגיש גם כעת תחושה ענקית של פספוס וחוסר ניצול זמן. כל חבריי לישיבה התקדמו בעלייתם ברוחניות וכן מקצתם גם...
כדאי/אפשר להיות פתוחה יותר בשידוכים?
שלום רב ותודה רבה על האפשרות לשאול קודם כל! אני בחורה חרדית בת 25 ומתקשה בשידוכים כי אני כנראה מיוחדת… אני לא אומרת את זה כיתרון. למרות שאני חברותית וכולם אוהבים אותי בלב אני מרגישה זרות ובדידות כמעט בכל מקום כי בכל מקום אני שונה וחריגה בנוף… האמת שאני חושבת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן